כתבות מגזין

"שלחתי את העובדים הערבים הביתה"

יהודה הרציג, בעל חברת בניה מאשדוד, קובל על האילוץ להעסיק פועלים ערבים. בראיון להידברות הוא מספר על הצעד שלו הבוקר, לשלוח אותם הביתה: "הם מרגישים שולטים במצב - הגיע הזמן שירגישו את ההפך"

אא

בשעות הבוקר פרסם יהודה הרציג, יזם ובעל חברת בניה מאשדוד, פוסט קצר ברשת החברתית פייסבוק, בו הוא מספר על החלטתו לשלוח הביתה את הפועלים הערבים שלו. "לצערי אני נאלץ במסגרת עבודתי לפרנס ערבים", כותב הרציג. "לצערי בענף הבניה אין תחליף נכון לעכשיו בנושא. זו המציאות. אולם הבוקר קיבלתי החלטה. שלחתי אותם הבייתה עד להודעה חדשה. החלטתי שבכל פעם שיש אירוע כזה או אחר הם יישבו בבית מספר ימים. אני קורא לכל חברי בתחום לנהוג כמוני. אין לי ספק שזה פוגע גם בפרנסה שלנו אולם זה המינימום הנדרש מאיתנו". פנינו אליו במטרה לשמוע קצת יותר על נושא העסקת ערבים, מה באמת קורה עם יהודים בענף הבניה והאם מדובר בסטיגמה שלילית? ומה לדעתו הפיתרון האפשרי במצב שכזה.

עוד כתבה בעניין: פיטר עובד ערבי שהתגאה: "שחטנו יהודים"

אין חשש מפעולת נקמה אישית?

"אני אדם מאמין, לא חושש משום דבר, ובעיקר לא כשאני פועל כפי שחובתי המוסרית כיהודי לפעול", אומר הרציג. "יצא לנו לפעמים לדבר על המצב, באירועים קודמים, ואחרי כל אירוע בפרט. הם רואים שאני מחובר לכוחות הצלה וחירום בתור מתנדב. הם שומעים את הקולות, ומעודכנים בהתרחשויות, פעמים רבות אונליין. והם גם יודעים שלידי קשה להראות פנים שמחות על רצח יהודים".

הפוסט שהעלה: 

 

בתור אחד שמכיר את הפועלים שלו שנים רבות, אני נוטה להאמין שיש להם חשש לנקום, משום שמדובר בפרנסה שלהם. הרבה פעמים הם באים אחרי אירוע וכביכול מתנצלים, אפילו מהשפה ולחוץ, שהם מגנים את האירועי טרור, ושהם בסך הכל רוצים לבוא להתפרנס. צריכים לקחת הכל בעירבון מוגבל, ובעיקר לסמוך על אבינו שבשמים - כמו תמיד ובכל מצב.

"לא יכתיבו לנו ימים של סגר - אנחנו נכתיב אותם לערבים"

הרציג דוגל בשיטה, שלכל אדם יש תחליף. נכון שגם אם העובד עושה את מלאכתו הכי נאמנה והגונה, הוא לא יכול לנצל את מעמדו כדי לשרת אמצעים לא כשרים. "והערבים אכן מנצלים זאת", הוא מבהיר. "הם יודעים שאין כוח יהודי בענף, וגם כשניסו לפני 10 שנים להחליף אותם בכוח זר מחו"ל, זה לא ממש הצליח, הם גם יודעים שהסכומים שהם מבקשים - הרבה יותר נמוכים מכולם, ומרגישים שאין להם תחליף, ולצערי די בצדק".

מכיוון שהרציג לא באמת יכול להחליף את כולם באחרים, ולקבל את אותה התוצאה בעבודה, הוא לפחות מנסה להעסיק אותם בכללים שלו. "הם ישבו כמה ימים בבית, עד יעבור זעם. מבחינתי להתעורר לבוקר שכזה, זו טרגדיה, זה לקום על רגל שמאל, זה להגיע לעבודה בלי היכולת להסתכל על הפועלים בלי שסף העצבים יעלה, לא רוצה אותם. שילכו הביתה".

זו החלטה לא פשוטה, אולי אפילו פוגעת בך כלכלית, לא?

"אני יוצא מתוך נקודת הנחה שהכתיבו לנו סגר", עונה הרציג בלי להתבלבל. "מה קורה ביום שאני מגיע במלוא המרץ לעבודה, חדור מוטיבציה לסיים פרויקט, והנה מודיעים לי שהפועלים רבו עם החיילים במחסום ואלו החליטו להעניש אותם ולא להכניס אותם לעבודה היום. או בזמן שהמשטרה מציבה סגר כללי. מה היה לנו בתקופה שבה נחטפו הנערים בגוש עציון? סגר של שלושה שבועות. אז אם אנחנו מתמודדים עם כל המצבים האלו ממילא, הגיע הזמן שאנחנו נכתיב את הסגר הזה. לא ייתכן שניתן להם להיכנס אלינו ונשלם להם כסף, ביום שנשמע על טבח כה נורא, אומר הרציג, ומתכוון כמובן לטבח בבית הכנסת בשכונת הר נוף בירושלים.

הרציג. לא פוחד מנקמה הרציג. לא פוחד מנקמה

"הכסף שלי מפרנס ערבים וכואב לי הלב על כך"

תחום העבודה של הרציג, נחלק למספר חלקים, בניהם מועסקים בעלי מקצוע יהודים, מתוך אידיאל, על אף שהוא משלם להם יותר כסף. "כל עוד מדובר בנגר, איש אלומיניום, מזגנים, ואפילו צבע ושפכטל, אני מקפיד לחפש יהודים ולתת להם את העבודה", אומר הרציג. "אז זה עולה לי קצת יותר, אבל אפילו לפי ההלכה אני מחויב כך. עד עשרה אחוז יותר ממה שאני משלם לעובד ערבי - כמובן בתנאי שאני מקבל את אותה תמורה ותפוקה.

אולם בכל מה שקשור לבניה אינטנסיבית, בלוקים, רצפים וכד', התפוקה והמחיר שהערבים נותנים - כמעט לא ניתנת לתחרות. אז נכון, גם כאן יש את עניין התשלום הגבוה יותר של עד עשרה אחוז, אבל לא כשמדובר בפי שניים מהסכום, ולא באותה עבודה".

רק כדי לסבר לנו את האוזן, הרציג עורך חישוב פשוט של פער בן 50 שקלים למטר מרובע של ריצוף, בין עבודה של יהודי לעבודה של ערבי. "שר האוצר ניסה בעבר לקדם את הנושא, אבל לא יצא מזה שום דבר", אומר הרציג.

מדוע לדעתך יהודים לא עובדים בבניין?

"מהניסיון ומההבנה שיש לי בתחום, הבנתי דבר אחד בולט", אומר הרציג. "אחת התכונות החיוביות של יהודים, היא זו שגם עומדת להם לרועץ בעניין. הם עובדים עם מוח. מי שיש לו מוח מחודד, יחפש עבודות 'שוות', ויהפוך לעצמאי, או ימצא עבודה בתחום שהוא אוהב. אם אין לו הרבה שכל, למה שיעסיקו אותו? ואילו ערבים, לא מחדדים את המוח ולא חושבים כמו יהודים בתחום כלכלי. אין להם את הפלפול והמוח החריף. הם לא יודעים למצות כושר שכר. יש אצלי כאלו שמרויחים 350 ש"ח שכר יומי, אבל יש גם שמרויחים עד 1000 שקלים ליום - שזה סכום גבוה ויפה לכל אדם, אבל הם נותנים בתמורה תפוקה מטורפת. אני משלם לפעמים 25 אלף שקל בחודש לערבי, וכואב לי הלב שזה לא הולך לאח יהודי.

מה צריך לעשות כדי לעודד יהודים לעבודת בניין?

"ראשית צריכים רצון מצד הממשלה", מבהיר הרציג. "בדיוק כמו כשרצו לעודד מגורים בפריפריה למשל. הקבלנים לא יכולים באמת לשלם סכומי כסף שהיהודים צריכים כדי להתפרנס. אז כמו שרצו לעודד ולשלב בחברה, כל מני עובדים בכל מני תחומים, צריכים לוודא שגם בתחום הבניה תהיה אפשרות לפרנס יהודים".

"על הציבור להבין שנקודות הפתיחה פועלות לטובתם והם יודעים זאת. הם משלמים שכר דירה בגובה 2500 שקלים בערך, למשך שנה לדירת 160 מ"ר, שלא לדבר על מים וחשמל שאינם משלמים עליהם. הם מוציאים מעט מאוד על מחיה. מצד שני, העובדה שהם חיים עם חשיבה שונה משל יהודים, כפי שציינתי קודם, גורמת להם לפגיעה קשה מאוד בפרנסה אם הם לא עובדים. יהודי תמיד יסתדר וימצא דרך להביא כמה שקלים הביתה. ערבי שלא עובד שבוע, אין לו אוכל בבית. הם יכולים לעבוד תמורת סכומים יחסית נמוכים".

לדעתו של הרציג, הממשלה לא תומכת ברעיון, שכן הם מחפשים דווקא לשלב ערבים בתעסוקה הישראלית, ולא רוצים לראות אותם יושבים בבית ורעבים ללחם. לכן הוא גם לא צופה שיתוף פעולה מלא.

הפוסט של רבינוביץ הפוסט של רבינוביץ

"אני לא יודע אם אמצא עובדים במקומם", מסכם הרציג, "אבל היום באמת יש לי תחושה שאני לא מסוגל נפשית להעסיק אותם. אני חייב להירגע עם עצמי, ובאמת גם לשדר מסר ליקום: בואו נתאחד תחת מטרה אחת, כי אני לבד לא אשנה כלום אם לא אעסיק ערבים. רק כשנהיה רבים - יהיה שינוי".

יוזם פרויקט "עבודות לחרדים", אביגדור רבינוביץ, פרסם אף הוא הודעה בעניין, ואולי המחאה השקטה הזאת, תהיה ספתח למשהו הרבה יותר גדול וויראלי, שיחולל את המהפך האזרחי הראוי - כי אם לא נגן על עצמנו, אף אחד לא יעשה זאת בשבילנו.

"לאחר מעשה הרצח הנוראי ע"י עובדים ערבים (כן כן, שהתפרנסו ממני ומכם), הגיעו לידי עשרות פניות ממעסיקים שהחליטו להעסיק יהודים. הדעות חלוקות, וגם אני באופן אישי סבור שהחברה הערבית צריכה להשתלב בחברה הישראלית. אולם, לאחר מעשה כה אלים וברוטלי אותם מעסיקים החליטו שהדבר היחידי להזדהות עם הנרצחים, היא לפטר חלק מהעובדים ולהעסיק יהודים. תמכתי במעשה זה, ועזרנו לעשרות מעסיקים לקבל עובדים יהודים. הגיע הזמן שקודם נדאג לעם היהודי, לאחים שלנו"!

תגיות:ערבים ישראליםפיגועירושליםמחבלים

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה