סודות החיבור של יצחק ורבקה

כשרבקה רואה בפעם הראשונה את יצחק, בעלה המיועד, היא נופלת מהגמל. היא מתפעלת ממנו מבלי שהיא יודעת עליו שום דבר, שום תכונה: מִי הָאִישׁ הַלָּזֶה?[1] היא מחליטה לשאת את עיניה, מחליטה להעריץ אותו.

אומר הזוהר הקדוש: אישה, גם אם בן זוגך עַם-הארץ ולא יודע שום דבר, דעי לך שאִם את נושאת את עיניך אליו ומחליטה: "אני מעריצה אותו", הוא יהיה ענק.

אני רואה את זה המון. נשים שהתחתנו, ולא עִם המאור הגדול, ונושאות עיניהן אליו בהערצה גדולה, והוא הופך להיות אדם גדול. על זה אומר הזוה"ק: "נודע בשערים בעלה" – כפי שיעורא בליבֶּיה, כמו השער שהיא פותחת כלפיו בלב ומעריצה אותו, אומר הזהרה, כך הוא יגדל.[2]

ולא זו בלבד. איש שאשתו מעריצה אותו, לא ירגיש צורך להיות עריץ ושתלטן. מה הקשר? מפני שהוא לא צריך להקטין אותה כדי להרגיש גדול. בן זוג שאין לו מעריץ הופך להיות בן זוג עריץ. הוא ייקח בכוח את ההערצה.

תחליטי שאת מעריצה את בן הזוג. ופעמים רבות אנחנו מדברות אליו כמו לילד קטן: "שים סוודר", "תאכל במזלג". הערצה מונעת הַקְטנה כי הוא באמת נעשה גדול ומכובד. וַתִּשָּׂא רִבְקָה אֶת עֵינֶיהָ,וַיִּשָּׂא עֵינָיו[3]  – כך עשתה רבקה וכך עשה יצחק וזו המשמעות של "נישואין", להרים את העיניים ולרומם את בן/בת הזוג.

אז תעריצי! ומתוך בחירה.
איך?
תמצאי בו תכונה טובה.

את צריכה בשביל זה איזושהי פריצת מחשבה; סטארט-אפ. פתאום לגלות בו משהו שטרם גילית. ימין ושמאל תפרוצי ואז את מגיעה ל... תעריצי. בואי כלה, בואי כלה.[1]

לעיתים יושב מולי זוג ואני אומרת לאישה שלא העליתי בדעתי איזה בן זוג מופלא יש לה. ולאיש אני אומרת "אתה מבין מה ה' נתן לך? איזו זכות יש לך!" זה עושה המון.

בכל פעם אני משתאה לנוכח העובדה שבני זוג לא שומעים זה על זה מילה טובה מאיש. אף פעם. מהילדים ודאי לא. מההורים – רק כשאתם עומדים להתגרש אז אמא שלך נזכרת להגיד "הוא בחור טוב". העולם סובל ממיעוט מחמאות על בני זוג. אנשים משום מה לא רואים צורך, או לא מסוגלים לפרגן לזוגיות של מישהו אחר. אז זו תרומתי הצנועה לשלום הבית בעולם.

סוד שני: דיבור מדוד ולב ער.

ראו – יצחק ורבקה כמעט ולא מדברים ביניהם. מפגישתם הראשונה רבקה רואה אותו ומתכסה בצעיף. בסוף ימיהם היא אומרת לו משפט אחד: קַצְתִּי בְחַיַּי מִפְּנֵי בְּנוֹת חֵת[2] (במילים אחרות: נמאס לי מהכלות שלי, מנשי עשיו).

כמה מריבות יש כאשר בבית מדברים יותר מדי ("ואז הוא אמר לי ואז אמרתי לו ואז אמא שלו התערבה"). דיבורים הם כמו אבק, הבתים שלנו מלאי אבק ומרוב אבק לא רואים זה את זה. צריך לשתוק קצת, לתת לאבק לשקוע ואז אולי תראו זה את זה. 

אז איזו מן זוגיות זו, כששותקים כל הזמן?

הרבה יותר חשובה מהדיבור היא קירבת הלבבות. נכון, רבקה ויצחק שותקים. אבל יצחק שומע אותה! כשאין להם ילדים, הוא הופך את העולם בשבילה: וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַה' לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ כִּי עֲקָרָה הִיא, וַיֵּעָתֶר לוֹ ה'.[3] מעולם הוא לא אמר לה "תראי איך אני מתפלל עליך" אבל הוא עֶר לצערה! והוא אומר לקב"ה מה שאף אבא לא אמר, לא אברהם וגם לא יעקב: "ריבונו של עולם, אני רוצה שכל הילדים שיהיו לי יהיו מהצדקת הזו".[4]

התפילה היא מה שבאמת חשוב בבית. הרבה יותר ממילים. רבקה רואה את יצחק – ידיו שטוחות בתפילה.[5] היא יודעת שהוא מחובר. יש אדם שלומד כל היום, וחלילה יהיה לו לב עקר ומת כלפיך. צריך לבדוק את היחס שלו לתפילה, כי התכונה של המתפלל היא לשמוע מה שאשתו לא אמרה... איש שמחובר לתפילה אולי לא מפטפט איתך הרבה, אבל הוא מפטפט עם ה'. ראיתי אינספור פעמים נשים שנשואות לאיש שתקן, אבל ה' שולח לך ולו מסרים דרך התפילה ודרך התורה.

החודש צִיַינו את יום פטירת הרב שלמה קרליבך זצ"ל. הוא היה עורך חופות, ותמיד אמר לחתן ולכלה שני דברים:

"חתן, האם אתה יודע מה הכוונה לאהוב מישהי? לאהוב מישהי פירושו שאפילו היא לא אמרה כלום, אתה מסוגל לשמוע.

ואת, כלה יקרה, דעי לך שכל מה שהחתן שלך אומר זה אחד ממיליון של מה שהוא היה רוצה לומר".

בדבריו הפשוטים האלה הרב קרליבך מתייחס לשני צערי שלום-בית גדולים: הראשון – "מה, הוא לא מבין לבד? כל דבר אני צריכה לומר לו?" והשני – "ולמה הוא מדבר כל כך מעט?"

והוא אומר: דעו לכם, שיש תקשורת חזקה בהרבה ממילים. כשהלבבות רחוקים, צריך לצעוק. אבל אם הלבבות קרובים זה לזה, אפשר לדבר הרבה-הרבה פחות.

גם אישה. הרי להקשיב למה שהוא לא אמר מפורשות זה המבחן שבוחן אליעזר, עבד אברהם, את רבקה, הכלה המיועדת: "אם אני אומַר שתיתן לי לשתות והיא תוסיף את מה שלא ביקשתי (גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב), סימן שהיא בעלת חסד".

אז שני סודות לשלום בית, לבית נקי ממריבות:
הרבה פחות מילים,
הרבה יותר שמיעה,
הרבה תפילה
והערצה גדולה זה לזה.

הלוואי שנזכה בעזרת השם לשלום בבית, לשמחה ולבנים ולבנות צדיקים. 

1. שבת קי"ב, עב.

2. בראשית כ"ד, סה.

3. זוה"ק כפי שיעורא בליבֶּיה על משלי ל"א, נודע בשערים בעלה ==

4. בראשית כ"ד, סד. בראשית כ"ד, סג. 

5. בפרפראזה על פיוט "לך דודי".

6. בראשית כ"ז, מו.

7. בראשית כ"ה, כא.

8. או"ח בראשית כ"א, ג.

9. בר"ר, "חיי שרה".

                                                                          ***

זהו חלק קטן מתוך לימוד שבועי מלא, שנשלח לקהילת קוראות מדי שבוע ועוסק בנושאים של אמונה, זוגיות, חינוך ילדים, רווקוּת, אקטואליה, חגים, בישול, דיאטה, כינים וכו'...