אפשר לערוך ברית מילה באמצעות קרני לייזר?

מעשה בילד שנולד עם בעיות חמורות של אי קרישת דם [מחלת ה'המופיליה']. כמובן שמחוסר ברירה לא קיימו בו את מצוות המילה, שהרי לבטח היתה מביאה אותו לידי איבוד דם רב וסכנת חיים.

והנה, כעבור מספר שנים, הועלתה הצעה מעניינת, שבעזרתה יוכל האב לקיים את המצוה היקרה בבנו. הרופאים המליצו, להשתמש בטכניקה חדישה אשר משתמשים בה לאחרונה בשטחים רבים בכירורגיה הרפואית - למולו בעזרת קרני לייזר!! (בשילובם של תרופות הגורמות לקרישת הדם). יתרונם של קרני הלייזר, מתבטא בכך שבשעת החיתוך צורבים הם בו זמנית את כלי הדם, ועל ידי כך נמנעת סכנת איבוד דם הנימול, ממנה חששו הרופאים.

בשמוע משפחת הילד אודות אפשרות זו, מיהרו לפתחם של גדולי ההוראה, ושאלו לחוות דעתם בנושא - האם אכן ניתן למול בעזרת קרני הלייזר?

תשובה

תחילה יש להדגיש, שאף אם נחשיב את פעולת קרני הלייזר כקיום מצוות מילה, מכל מקום כבר כתב בעל ה"שבט הלוי" (ח"ט סימן רי"ב), כי 'חלילה להשתמש בדבר חדש כזה במילה רגילה, כי הכל מקובל בידינו איש מפי איש עד מתן תורתינו, דהיינו לחתוך לכתחילה כל הערלה על ידי סכין, לפרוע על ידי ציפורנים, ולשׂום עור הערלה בעפר דוקא'. וכל נידוננו מתייחס אפוא, למקרה בו לא קיימת אפשרות אחרת למול מלבד הקרנת הלייזר.

באיזה כלי ניתן למול?

נאמר בשולחן ערוך (יור"ד סימן רס"ד סעיף ב'): "בכל מלין, ואפילו בצור ובזכוכית ובכל דבר הכורת... ומצוה מן המובחר למול בברזל, בין בסכין בין במספרים, ונהגו למול בסכין"[1]. ובספר 'ברית-אפרים' (עמוד ש'), הביא שיש המבארים שנהגו כל ישראל למול בסכין כדי להזכיר את עקידת יצחק, שנאמר בה: וַיִּשְׁלַח אַבְרָהָם אֶת יָדוֹ וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶלֶת לִשְׁחֹט אֶת בְּנוֹ (בראשית כ"ב, י'), ומאכלת היינו סכין. כמו כן בא הדבר לרמז שברית המילה היא כעקידה שלימה - כקרבן הנשחט לשם הקב"ה.

על כל פנים, מדברי השולחן ערוך לכאורה נוכל ללמוד, כי ניתן למול על ידי קרני הלייזר, שאף הן לכאורה בגדר 'דבר הכורת'.

אולם, הגאון רבי יצחק וייס זצ"ל, בשו"ת 'מנחת יצחק' (ח"ח סימן פ"ט), כתב לפקפק בעצם האפשרות למול בקרני הלייזר מבחינה הלכתית, שאף על פי שנפסק בשולחן ערוך, כי ניתן למול בכל דבר החותך, מכל מקום יתכן שמילה בקרן לייזר אינה נחשבת לחיתוך מכוחו של האדם, והרי היא כמילה על ידי סם - שאינה נחשבת כקיום מצוות המילה, מאחר ואינה מכוח האדם[2]. והוסיף המנחת יצחק, שאף אם נאמר שמילה על ידי לייזר נחשבת למילה ראויה, בכל זאת היות והנימול יזדקק לטיפול נוגד קרישה במהלך המילה ולאחריה - אסור למולו, משום שהריהו נחשב כחולה מסוכן הפטור ממילה.

ונראה כי באופן שאין כלל חשש סכנה, ולא קיימת אפשרות להסיר את ערלת הילד כי אם על ידי קרני הלייזר, בודאי שיש להעדיף להסיר כך ערלתו בשעת הדחק שכזו, שהרי בכך על כל פנים לא יהיה ערל. וסמך לכך יש אולי להביא מדברי המדרש תנחומא (פרשת לך לך סימן יז): "התהלך לפני והיה תמים... מהו תמים? שחיבב את המילה, אמר ר' ישמעאל גדולה מצוות מילה ששלש עשרה בריתות נכרתו עליה... והיה יושב אברהם ותמה היאך ימול, כיון שאמר לו הקב"ה: ואתנה בריתי ביני ובינך, מה כתיב אחריו? ויפול אברהם על פניו, כיון שנפל על פניו רמז הקב"ה לאותו מקום, ועקצו עקרב[3] ונמצא מהול..."[4] - מבואר איפוא כי נחשב למהול על אף שמעשה החיתוך אינו נעשה מכח האדם[5].

המוהל עלה לדוכן כשידיו מלוכלכות בדם...

בשולי הדברים, נעתיק עדות מאלפת שהובאה בהגהות ה'מקור-חיים' (לר' יאיר חיים בכרך זצ"ל, בעל החוות-יאיר, באו"ח סי' תרכ"א), בשם ספר 'מזבח-הזהב': "מפי השמועה שמעתי מאחד שהיה כהן ומוהל, וזקן ונשוא פנים, ומופלג בחכמה ובחסידות, ונזדמנה לו מילה ביום הכיפורים. [מילה ביום הכיפורים נערכת קודם תפילת מוסף].

מה עשה אותו חסיד? רחץ היטב את ידיו קודם שמל, וכיון ברחיצה זו גם לנשיאת כפיים, ולא הסיח דעתו מהם עד עלותו לדוכן כדי שלא יצטרך רחיצה שנית. והיו ידיו אמונה בלכלוך דם הברית, לא שטף ידיו במים, כדי שלא להעביר הלכלוך של דם הברית. וכן עלה לדוכן ונשא כפיו פרוסות השמים. ושבחוהו כל גדולי הקהילה בדבר זה! והעידו שהיה תהילות לאל אותה השנה שנת אוסם, שנת ברכה!". 

לרכישת ספרי "והערב נא" הקליקו כאן.