צעקתה של תפילת-לחש

אנו בפרשת "תולדות", וכמה בוכה רבקה אימנו היום. הרי על היום הזה היא בכתה, בהריון שהיא חיכתה לו 19 שנה. בכתה ואמרה " לָמָּה זֶּה אָנֹכִי?! למה אני צריכה לשאת ברחמי את השנאה הנוראה ביותר בעולם שנקראת עשיו שונא ליעקב?"

רבקה היא נביאה והיא האישה הנתונה בלחץ הכי גדול שיש בהיסטוריה: בבטנה נמצאים היטלר, סטאלין, טיטוס. כשהיא מרגישה "וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ", היא מרגישה את ההתרוצצויות של היהודים בקישינוב ובפרעות בחברון. היא רואה איך מרוצצים את גולגולתו של בנה יעקב, כשראשו עטור תפילין.

אמא רבקה, מה לא עשית. כמה ניסית להגן על בנך יעקב מפני אחיו שמבקש להרוג אותו. וַתֵּלֶךְ לִדְרֹשׁ אֶת ה'[1] – וכשהלכת לדרוש את ה', רק דבר אחד הרגיע אותך. אמרו לך: הַקֹּל – קוֹל יַעֲקֹב וְהַיָּדַיִם – יְדֵי עֵשָׂו,[2] וכאשר קולו של יעקב שלך יצפצף בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, אין ידי עשיו שולטות.

בואי, אמא. האיש התם שלך, יֹשֵׁב אֹהָלִים, לא ניצַל השבוע הזה מאיש השדה, מחיית השדה, מפני ש-עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד, אִישׁ שָׂדֶה.[3] הוא יודע היכן למצוא ואיפה  לצוד את יעקב העדִין, התמים והשלם: באוהל. זו באמת לא בעיה גדולה.

לָמָה אֶשְׁכַּל גַּם שְׁנֵיכֶם יוֹם אֶחָד?![1] צעקה אמא רבקה, כי היא אֵם שכּוּלה השבוע הזה. הרב שמשון רפאל הירש מסביר מהי "שכּוּלה" – מהמילה "אשכול", שנשרו הפירות, הפירות המתוקים ביותר שלו. אשכּוֹל שכוּל.

אז מה נעשה עכשיו? מה שעשתה אמא רבקה. בפחד הנורא שלה, כשעשיו מנסה לרוצץ את יעקב, לאיים על קיומו –  וַתֵּלֶךְ לִדְרֹשׁ אֶת ה'. ובחז"ל מבארים: להתפלל.

לפני שנים, הרב עובדיה יוסף זצ"ל ספד לרב הראשי של ירושלים. והוא אמר: כתוב בגמרא שכאשר ישראל חוטאים, קורבנות מכפרים עליהם. וכשאין מקדש, הקב"ה נִפרע מצדיקים שבדור (כלומר לוקח אותם). אבל למה? הרי אם בזמן בית המקדש ה' מכפר בקורבנות, היום התפילה מחליפה את הקורבנות: וּנְשַׁלְּמָה פָרִים – שְׂפָתֵינוּ.[2] ואם התפילה מכפרת, אז למה ה' נפרע מן הצדיקים?

והוא עונה: נכון. כשהדור צריך כפרה, התפילה מכפרת. אבל היות שאנשים לא מכוונים מספיק בתפילה, ה' ייקח את הצדיקים שבדור, שיודעים לעסוק בתפילה באופן המעולה ביותר.

כשחז"ל אומרים "תפילה", הכוונה היא לתפילת "שמונה עשרה". לתפילה הזו קוראים גם "תפילת לחש", "עמידה" וגם "שפתיים" – נְשַׁלְּמָה פָרִים – שְׂפָתֵינוּ, ולכן לפני תפילת שמונה עשרה את אומרת "ה', שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ".