הבן יקיר לי
בעל ה'ישועות משה' מויז'ניץ: כְּשֶׁהַחַלּוֹן הוֹפֵךְ לְדֶלֶת
יְלָדִים רַבִּים מִסְתּוֹבְבִים בְּחוּצוֹת הָעִיר, מְקַפְּצִים וּמְשַׂחֲקִים בְּעַלִּיזוּת. הַיְלָדִים מְרִימִים לְרֶגַע אֶת עֵינֵיהֶם לִרְאוֹת מִי יָצָא מֵהַבַּיִת. מֹשֶׁהלֶ'ה? אֵין טַעַם לְהַצִּיעַ לוֹ לְהִצְטָרֵף. כָּל הַיְלָדִים אוֹהֲבִים לְשַׂחֵק, אֲבָל הַיֶּלֶד הַזֶּה שׁוֹנֶה... הוּא אֵינוֹ מוֹצֵא שׁוּם עִנְיָן בַּמִּשְׂחָקִים
- ש. שוורצמן
- פורסם ד' כסלו התשע"ה
"צְרִיכִים לְנַקּוֹת כָּאן", הָרַבָּנִית שֶׁל 'אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל' מִוִּיזְ'נִיץ מַבִּיטָה בְּמַבָּט מֻטְרָד בַּיֶּלֶד הָרַךְ שֶׁיּוֹשֵׁב בִּקְצֵה הַשֻּׁלְחָן, כִּמְעַט נִבְלָע בַּכִּסֵּא הַגָּדוֹל, וְקוֹלוֹ הָרַךְ וְהַנָּעִים מִשְׁתַּפֵּךְ בַּחֲלַל הַבַּיִת.
הָרַבָּנִית, שֶׁמִּתְכּוֹנֶנֶת לִקְרַאת פֶּסַח שֶׁיָּחוּל בַּיָּמִים הַקְּרוֹבִים, שׁוֹמַעַת אֶת קוֹל הַלִּמּוּד הֶעָרֵב, וְהִיא מְהַסֶּסֶת לְרֶגַע...
הַיֶּלֶד לוֹמֵד, וְזֶה נִפְלָא, כַּמּוּבָן, אֲבָל הַיֶּלֶד הַזֶּה לוֹמֵד... הַרְבֵּה מִדַּי. מִבֹּקֶר עַד לַיִל וְגַם בַּלַּיְלָה, בְּשָׁעוֹת מְאֻחָרוֹת, הוּא יוֹשֵׁב לְיַד הַגְּמָרָא, כְּאִלּוּ הַגְּמָרָא וְהוּא יֵשׁוּת אַחַת הֵם, וְהוּא אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְנַתֵּק מִמֶּנָּה אוֹ לְהִפָּרֵד אֲפִלּוּ לְשָׁעָה קַלָּה. הָרַבָּנִית מְהַרְהֶרֶת בְּכָךְ שֶׁהִיא לֹא רוֹאָה אֶת מֹשֶׁהלֶ'ה מְשַׂחֵק אוֹ מִשְׁתּוֹבֵב עִם חֲבֵרָיו. אַף פַּעַם אֵינוֹ רָץ וּמִשְׁתַּלְהֵב... תָּמִיד יוֹשֵׁב הוּא לְיַד הַגְּמָרָא, רָכוּן עָלֶיהָ בְּאַהֲבָה רַבָּה, וּבְעֵת שֶׁמִּתְפַּלְפֵּל הוּא בְּלִמּוּדוֹ, אֶפְשָׁר לִרְאוֹת עַל פָּנָיו הַבָּעָה שֶׁל זָקֵן וְרָגִיל. "שֶׁיִּסְגֹּר קְצָת אֶת הַגְּמָרָא", אוֹמֶרֶת הָרַבָּנִית לְעַצְמָהּ, "שֶׁיֵּלֵךְ לְשַׂחֵק בַּחוּץ עִם חֲבֵרָיו..."
"עָלֵינוּ לְנַקּוֹת כָּאן", אוֹמֶרֶת הָרַבָּנִית לַיֶּלֶד הָרַךְ, "צֵא הַחוּצָה וְשַׂחֵק קְצָת..."
הַיֶּלֶד, מִי שֶׁיִּהְיֶה לְיָמִים הָאַדְמוֹ"ר מִוִּיזְ'נִיץ, בַּעַל הַ'יְשׁוּעוֹת מֹשֶׁה', אֵינוֹ רוֹצֶה לְהַפְרִיעַ. הוּא קָם מִמְּקוֹמוֹ. הָרַבָּנִית מַבִּיטָה אַחֲרָיו וּמַהֵר מְאֹד מְבִינָה לְאָן מוּעָדוֹת פָּנָיו. הַיֶּלֶד הַטָּהוֹר הַזֶּה לֹא יֵלֵךְ לְשַׂחֵק בַּחוּץ אוֹ לְהִשְׁתּוֹבֵב. אִם אִי אֶפְשָׁר לִלְמֹד בַּבַּיִת, הוּא יֵלֵךְ לִלְמֹד בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ שֶׁבְּבֵיתוֹ שֶׁל בַּעַל 'אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל'.
לֹא, זֶה לֹא טוֹב, חוֹשֶׁבֶת הָרַבָּנִית לְעַצְמָהּ. בֵּית הַמִּדְרָשׁ כְּבָר נֻקָּה וְצֻחְצַח לִכְבוֹד פֶּסַח, לֹא טוֹב שֶׁהַיֶּלֶד יִכָּנֵס לְשָׁם. "צֵא לְשַׂחֵק בַּחוּץ", הִיא קוֹרֵאת אַחֲרָיו, "בֵּית הַמִּדְרָשׁ כְּבָר נָקִי לְפֶסַח, וְהוּא נָעוּל!"
מֹשֶׁה יְהוֹשֻׁעַ, הַיֶּלֶד הָרַךְ וְהַטָּהוֹר, כְּבָר בַּחוּץ. יְלָדִים רַבִּים מִסְתּוֹבְבִים בְּחוּצוֹת הָעִיר, מְקַפְּצִים וּמְשַׂחֲקִים בְּעַלִּיזוּת. קוֹלוֹת מִשְׂחָק וְגִיל נִשְׁמָעִים. הַיְלָדִים מְרִימִים לְרֶגַע אֶת עֵינֵיהֶם לִרְאוֹת מִי יָצָא מֵהַבַּיִת. אָה, זֶה מֹשֶׁהלֶ'ה? אֵין טַעַם לְהַצִּיעַ לוֹ לְהִצְטָרֵף לַמִּשְׂחָקִים. כָּל הַיְלָדִים אוֹהֲבִים לְשַׂחֵק, אֲבָל הַיֶּלֶד הַזֶּה שׁוֹנֶה... הֵם גִּלּוּ זֹאת כְּבָר מִזְּמַן, הוּא אֵינוֹ מוֹצֵא שׁוּם עִנְיָן בַּמִּשְׂחָקִים.
וְאָכֵן, מֹשֶׁהלֶ'ה מַרְגִּישׁ שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם רָצוֹן לְהִצְטָרֵף לַמִּשְׂחָק. אֵשׁ בּוֹעֶרֶת בְּתוֹכוֹ, אֵשׁ אַהֲבַת הַתּוֹרָה. מַה הוּא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת, חָשְׁקָה נַפְשׁוֹ בַּלִּמּוּד!
מְנַסֶּה הַיֶּלֶד הָרַךְ לִפְתֹּחַ אֶת הַדֶּלֶת שֶׁל בֵּית הַמִּדְרָשׁ. לֹא, הַדֶּלֶת נְעוּלָה וְאֵינָהּ נַעֲנֵית לְהַפְצָרוֹתָיו. אִי אֶפְשָׁר לְהִכָּנֵס לְשָׁם. מַה יַּעֲשֶׂה?
"אוּלַי בְּכָל זֹאת תִּצְטָרֵף לַמִּשְׂחָק?" פּוֹנֶה אֵלָיו יֶלֶד חָבִיב, אֲבָל מֹשֶׁהלֶ'ה רַק מוֹשֵׁךְ בִּכְתֵפָיו. הוּא רוֹצֶה לִלְמֹד, הוּא חַיָּב לִלְמֹד. עָלָיו לַחְשֹׁב עַכְשָׁו אֵיךְ אֶפְשָׁר לִפְתֹּר אֶת בְּעָיַת הַדֶּלֶת הַנְּעוּלָה.
הוֹלֵךְ הַיֶּלֶד סָבִיב לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, עֵינָיו נְשׂוּאוֹת אֶל-עָל. הוּא מְחַפֵּשׂ אַחַר מַשֶּׁהוּ... הִנֵּה, לֹא לַשָּׁוְא הָיָה הַחִפּוּשׂ שֶׁלּוֹ. הוּא צָדַק. מִישֶׁהוּ הִשְׁאִיר חַלּוֹן אֶחָד פָּתוּחַ. מֵהַחַלּוֹן הַזֶּה תָּבוֹא יְשׁוּעָתוֹ.
הַיֶּלֶד הַקָּטָן אֵינוֹ מְחַכֶּה עוֹד אַף רֶגַע אֶחָד. הוּא מְטַפֵּס בִּזְרִיזוּת, מִשְׁתַּחֵל דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן, וְהִנֵּה, הוּא כְּבָר בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ. רָכוּן עַל הַגְּמָרָא שֶׁאָהֲבָה נַפְשׁוֹ, וְקוֹל הַלִּמּוּד הַמָּתוֹק מַמְשִׁיךְ לְהִתְנַגֵּן מִפִּיו כְּאִלּוּ לֹא הֻפְסַק כְּלָל.
יוֹשֵׁב הַיֶּלֶד הַקָּטָן, לוֹמֵד וְלוֹמֵד... בַּחוּץ מְנַקּוֹת עַקְרוֹת בַּיִת חָרוּצוֹת אֶת הַבָּתִּים וִילָדִים מְשַׂחֲקִים. אַחַר כָּךְ הֵם חוֹזְרִים הַבַּיְתָה, לֶאֱכֹל אֲרוּחַת עֶרֶב. רְעֵבִים הֵם וַעֲייֵפִים. בֵּינְתַיִם נוֹקְפוֹת הַשָּׁעוֹת, שָׁעָה אַחַת רוֹדֶפֶת אֶת חֲבֶרְתָּהּ, וּמֹשֶׁהלֶ'ה אֵינוֹ עָיֵף וְאֵינוֹ רָעֵב, הוּא לֹא חָשׁ בַּזְּמַן הַחוֹמֵק וְחוֹלֵף. כְּשֶׁהַגְּמָרָא לְצִדּוֹ, דָּבָר אֵינוֹ חָסֵר לוֹ...
וּפִתְאוֹם נִנְעָר מֹשֶׁהלֶ'ה. קוֹל פְּסִיעוֹת נִשְׁמָע קָרוֹב לְבֵית הַמִּדְרָשׁ. מַהֵר מְאֹד מֵבִין מֹשֶׁהלֶ'ה גַּם מִי הוּא בַּעַל הַפְּסִיעוֹת הָאֵלּוּ... וְאָכֵן, עַד מְהֵרָה נִפְתַּחַת הַדֶּלֶת, וּבַפֶּתַח נִצֶּבֶת הָרַבָּנִית. קוֹל הַתּוֹרָה וְהַנִּגּוּן חָדְרוּ לְאָזְנֶיהָ, וְהִיא הִגִּיעָה לִרְאוֹת מִי הוּא זֶה שֶׁכֹּחַ אַהֲבַת הַתּוֹרָה שֶׁבּוֹ גָּבַר עַל הַדֶּלֶת הַנְּעוּלָה, וְהִצְלִיחַ לְהִכָּנֵס פְּנִימָה...
קוֹל קִרְקוּשׁ הַמַּפְתְּחוֹת נִשְׁמַע, וְ... כֵּן, כַּמָּה צָפוּי! הַיֶּלֶד הַקָּטָן יוֹשֵׁב שָׁם בַּפִּנָּה, הוֹגֶה בְּאַהֲבָה רַבָּה בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְהַיְקָרָה. הָרַבָּנִית אֵינָהּ מְרֻצָּה, הִיא שׁוֹלַחַת אוֹתוֹ הַחוּצָה לְשַׂחֵק עִם הַחֲבֵרִים...
עָוַבר יוֹם. שׁוּב נִשְׁלָח מֹשֶׁהלֶ'ה הַקָּטָן מֵהַבַּיִת. שׁוּב מַזְהִירָה הָרַבָּנִית: "לֵךְ הַחוּצָה, שַׂחֵק עִם חֲבֵרִים", אֲבָל מַה יַּעֲשֶׂה הַיֶּלֶד, שֶׁכֹּה עַז רְצוֹנוֹ לִלְמֹד תּוֹרָה? הַחֵשֶׁק הַזֶּה בּוֹעֵר בְּעַצְמוֹתָיו וְאֵינוֹ נוֹתֵן לוֹ מָנוֹחַ. מַה יַּעֲשֶׂה?
שׁוּב מוֹצֵא הַיֶּלֶד הַקָּטָן וְהַטָּהוֹר חַלּוֹן, וְשׁוּב הוּא מִשְׁתַּחֵל בַּעֲדוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, וְשׁוּב הוּא יוֹשֵׁב וְלוֹמֵד בְּאַהֲבָה רַבָּה אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה...
* * *
חָלְפוּ שָׁנִים. הַיֶּלֶד הַקָּטָן גָּדַל וְהָיָה לְרַבָּם שֶׁל חֲסִידֵי וִיזְ'נִיץ. בִּזְמַן שֶׁעָמַד בְּרָאשׁוּת יְשִׁיבַת וִיזְ'נִיץ בְּתֵל אָבִיב סִפְּרוּ לוֹ שֶׁאַחַד הַבַּחוּרִים נִכְנַס בִּקְפִיצָה מִבַּעַד לַחַלּוֹן אֶל בֵּית הַמִּדְרָשׁ.
"אִם חָשְׁקָה נַפְשׁוֹ בַּתּוֹרָה - אֵין זֶה נוֹרָא", הֵגִיב הָרַבִּי, וְסִפֵּר אֶת סִפּוּרוֹ שֶׁל יֶלֶד אֶחָד קָטָן, שֶׁבְּעֶרֶב פֶּסַח חָשְׁקָה נַפְשׁוֹ בְּלִמּוּד תּוֹרָה...
מתולדותיו:
האדמו"ר מויז'ניץ זצוק"ל נוֹלַד בְּי"ג בְּסִיוָן תרע"ו, בָּעִיר גְראסְוַורְדִין שֶׁבְּהונגריה לאביו בעל ה'אמרי חיים', ונִקְרָא עַל שֵׁם מֹשֶׁה רַבֵּנוּ וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן. גדל על ברכי זקנו בעל 'אהבת ישראל' זצ"ל שחיבבו מאד בְּגִיל 17 נָסַע לִלְמֹד בִּישִׁיבַת וִיזְ'נִיץ בָּעֲיָרָה וִיזְ'נִיץ. מְאֻחָר יוֹתֵר כיהן כרב בווילחוביץ והֵקִים יְשִׁיבָה בִּגְראסְווַרְדִין .
כשפלְשׁוּ הַגֶּרְמָנִים לְהונגריָה בְּחֹדֶשׁ אֲדָר תש"ד, ברחו הרבי והרבנית ובתם התינוקת, ובכ"ה בְּאָב הִגִּיעוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. בַּתְּחִלָּה גָּר הָרַבִּי בִּירוּשָׁלַיִם. בַּאֲדָר תש"ה עָבְרוּ הוּא וּמִשְׁפַּחְתּוֹ לְהִתְגּוֹרֵר בְּתֵל אָבִיב, וְהָרַבִּי הָיָה לְרֹאשׁ יְשִׁיבַת וִיזְ'נִיץ בְּתֵל אָבִיב.
בִּשְׁנַת תשי"ב עָבְרוּ הָרַבִּי וּמִשְׁפַּחְתּוֹ לְהִתְגּוֹרֵר בְּקִרְיַת וִיזְ'נִיץ בִּבְנֵי בְּרַק, וְהָרַבִּי הָיָה לְרַב הַקִּרְיָה. בִּחודש ניסן תשל"ב בפטירת אָבִיו הוכתר לְאדמו"ר, וְאַחַר כָּךְ גַּם לִנְשִׂיא מוֹעֶצֶת גְּדוֹלֵי הַתּוֹרָה, בתקופתו חסידות ויזניץ פרחה וגדלה לאלפי חסידים בכל קצוי תבל, ומכל העיר הגיעו לראות את עבודתו הקדושה ב'טישים' ובתפילות.
נִפְטַר בְּכ' בַּאֲדָר תשע"ב, וּמְקוֹם קְבוּרָתוֹ בִּבְנֵי בְּרַק, בְּבֵית הַחַיִּים שׁוֹמְרֵי שַׁבָּת בְּאֹהֶל אַדְמוֹרֵי וִיזְ'נִיץ. זיע"א.