מגילת רות: בסימן אהבת גרי הצדק

הרמב"ם כתב:[1] "מצווה על כל אדם לאהוב את כל אחד ואחד מישראל כגופו, שנאמר (ויקרא יט, יח): "ואהבת לרעך כמוך"... אהבת הגר שבא ונכנס תחת כנפי השכינה - שתי מצוות עשה: אחת - מפני שהוא בכלל ריעים. ואחת - מפני שהוא גר, והתורה אמרה (דברים י, יט): "ואהבתם את הגר", ציווה על אהבת הגר כמו שציווה על אהבת שמו, שנאמר (דברים ו, ה; שם יא, א): "ואהבת את ה' אלוהיך". הקדוש ברוך הוא עצמו אוהב גרים, שנאמר (דברים י, יח): ואוהב גר".

במקרא עצמו כבר נמסרה טעמה של מצוות אהבת הגר, וכך נאמר:[2] "ואהבתם את הגר, כי גרים הייתם בארץ מצרים". ובעל ספר החינוך, הוסיף לבאר טעמה של מצווה זאת, וכתב כי "השם בחר בישראל להיות לו לעם קדוש ורצה לזכותם, ולכן הדריכם וציוום על דרכי החנינה והחמלה, והזהירם להתעטר בכל מדה חמודה ויקרה למצוא חן בעיני כל רואיהם... והכתוב רמז טעם הציווי באמרו: "כי גרים הייתם בארץ מצרים", הזכיר לנו שכבר נכווינו בצער הגדול הזה שיש לכל איש הרואה את עצמו בתוך אנשים זרים ובארץ נכריה, ובזכרנו גדל דאגת הלב שיש בדבר, וכי כבר עבר עלינו, והשם בחסדיו הוציאנו משם, יכמרו רחמינו על כל אדם שהוא כן"[3].

מנהג קדום ויפה נשתרש בעם ישראל, והוא לקרוא את מגילת רות בחג השבועות, ובילקוט מעם לועז[4], הביא טעמים רבים המבארים את המנהג, ולהלן כמה מהם:

• מפני שכתוב בה (רות א, כב): "בתחילת קציר שעורים", והוא (=חג השבועות) זמן הקציר.
• לפי שאבותינו לא קיבלו התורה ולא נכנסו לברית אלא במילה וטבילה והרצאות דמים, ורות גם היא נתגיירה.
• כדי ללמדנו מה גדול אור התורה, שהרי הגרים עוזבים את הבליהם ובאים לידבק בישראל כמו שעשתה רות. ואם כן על אחת כמה וכמה שאנו צריכים להוקיר התורה ולשקוד בה.
• כדי ללמדנו שאל יהיה הגר קל בעינינו, שהרי ראוי היה שתינתן תורה על ידי רבי עקיבא שבא מגרים, אלא שקדם משה, וכשעלה משה למרום וראה את רבי עקיבא אמר: יש לך אדם כזה, ואתה נותן תורה על ידי?.

רות מהווה סמל נפלא לגרת צדק, שהרי למרות היותה משושלת של מלכות (מצאצאי עגלון מלך מואב[5]) היא עזבה את כל מעמדה החשוב על מנת להידבק בעם ישראל, וכדבריה אל נעמי:[6] "ותאמר רות... אל אשר תלכי אלך, ובאשר תליני אלין, עמך עמי, ואלוהייך אלוהיי".

רבנו אברהם אבן-עזרא כתב בביאורו על אתר: "עמך עמי – לעולם לא אעזוב תורת ישראל וייחוד השם". באותו המעמד, כאשר רות קיבלה על עצמה את האמונה והדת, נאמר עוד במגילה (רות א, יט): "ותלכנה שתיהם, עד בואנה בית לחם". ורש"י הביא על אתר את דברי חז"ל, שאמרו: "בוא וראה כמה חביבים הגרים לפני הקב"ה, כיוון שנתנה דעתה להתגייר השווה אותה הכתוב לנעמי". וכן ביאר המלבי"ם בפירושו על אתר: "מילה 'שתיהן' מיותר, ובא להורות על השיווי".

עם ישראל נבחר ע"י הקב"ה להיות לו לעם סגולה[7], ולהודיע את העמים כי יש מנהיג לבירה, בבחינת "יכירו וידעו כל יושבי תבל, כי לך תכרע כל ברך, תשבע כל לשון"[8]. ובתלמוד מבואר שכל יהודי מצווה שיהיה "שם שמים מתאהב על ידו"[9]. כאשר אנו נקפיד על אורחות חיים על פי דרך התורה, שמורה על תיקון המידות, יאמרו עלינו הבריות:[10] "אשרי אביו שלימדו תורה, אשרי רבו שלימדו תורה, פלוני שלמד תורה ראו כמה נאים דרכיו כמה מתוקנים מעשיו". וכך נקרב רבים אל דרכי האמונה והתורה הקדושה, וכל אומות העולם ירצו לחסות בצילנו. הבה נלך בדרכם של אברהם ושרה, שאמרו עליהם חז"ל שהכניסו רבים תחת כנפי השכינה:[11] "אברהם מגייר את האנשים, ושרה מגיירת את הנשים". וכל זאת בסימן "ואהבתם את הגר".

                                                          ***