בראשית ברא אלוקים, ולא להפך

במילים הפותחות את ספר הספרים טמון אוצר אלוקי, אך יש צורך ב"כלי חפירה" כדי להגיע למצוא אותו.
במאה השלישית לפני הספירה החליט המלך תלמי להכיר את תורת ישראל. הוא רצה לקבל את הטקסט בצורה המושלמת ביותר, לכן קרא ל-72 מחכמי ישראל להתייצב בפניו, מבלי שידעו מטרת קריאתו. הוא בודד כל אחד מהם מחבריו ובקש מהם לתרגם עבורו את התורה ליוונית. מאז התגלגלה התורה גם לאומות העולם.
חכמים תרגמו לו את התורה, אך שינו במספר מקומות מן הנוסח המקורי, וכתבו לו: "אלוקים ברא בראשית", וכן במקומות נוספים.

(ראה הרחבת הנושא במסכת מגילה דף ט´ עמוד א´)

כולם כאחד הבינו כי יש צורך בשינוי זה, למרות שלא נועצו ולקחו סיכון גדול, שהרי לשמר את הקיים תמיד פשוט יותר, ומי אומר כי גם חַבֵרַי בדעתי וישנו, ולאיזו ישנו? והיה קידוש שם שמים עצום שניתנה בהם רוח הקודש והשוו דעתם. 
הם ידעו כי אין בידי תלמי המלך את "כלי החפירה", ולא יגלה את האוצר - ואף להפך.
רצה הקב"ה להעביר לנו מסר של צניעות וענווה. אין הוא מקדים עצמו בתחילה, כדרך הרוצה להבליט ולהפגין חשיבות ומעמד, ובהיות התורה ספר המדריך האדם להדמות לבוראו וללמוד מדרכיו, ראוי סדר זה. אך המבט הארצי השטחי אינו מבין זאת, וע"כ שינו כדי שיתקבלו הדברים ברובד הנמוך והפשוט. אנו רואים בכך את ביטוי לשון חכמים "בכל מקום שאתה מוצא גדולתו של הקב"ה, שם אתה מוצא ענוותנותו".
אדם החפץ בשלמותו ולהדמות לבוראו ילך בדרכיו בענווה, צניעות ופשטות.  אשריו ואשרי דורו.
שבת שלום וחורף בריא!

למדור פרשת השבוע באתר הידברות

פרשת בראשית – כל הסרטים ב-VOD הידברות