אספקלריא מהירה

"תזמין מונית, אנחנו נאחר לחתונה", צעקה אשה לבעלה בעודה מתארגנת במהירות. הבעל מצידו השתדל להזדרז וכשהמונית צופרת למטה עמדו שניהם בפתח הבית והתארגנו לנעול.

בשניה האחרונה חמקה חתולה לבית פנימה.

האשה ירדה למונית והסבירה שבעלה "אומר שלום לאמא שלו שנותרה בבית" (בכדי שהנהג לא יחמוד לפרוץ לביתם). והבעל המסכן רדף אחרי החתולה זמן רב בבית, מחשש לשלומו של התוכי שלהם.

רבע שעה חלפה והבעל נכנס מזיע כולו למונית: "סליחה שלקח לי כל כך הרבה זמן. המרשעת הזו התחבאה מתחת למיטה, הייתי צריך לדחוף אותה החוצה עם מטאטא, כשתפסתי אותה סוף-סוף עטפתי אותה עם שמיכה כדי שתפסיק לשרוט ולנשוך אותי, וזרקתי אותה לגינה. אני מקווה ששם היא תישאר כל חייה".

הנהג התעלף...

                                                           ***

כאשר גובר הרעב בארץ כנען, מחפשים השבטים הקדושים פתרונות לכלכל את אביהם ובני ביתם. התורה מספרת שנצנצה רוח הקודש ביעקב כדי לראות היכן ניתן להשיג מזון: "וירא יעקב כי יש שבר במצרים".

אספקלריא מהירה (אילוסטרציה: shutterstock)

רש"י מקשה על דברי הפסוק: "ומהיכן ראה? והלא לא ראה, אלא שמע, שנאמר הנה שמעתי וגו'". ומסביר רש"י: "ומהו 'וירא'? ראה באספקלריא של קודש שעדיין יש לו שבר [סיכוי ותקווה] במצרים. ולא הייתה נבואה ממש להודיעו בפירוש שזה יוסף".

חז"ל מלמדים אותנו שישנן שתי בחינות של התגלות אלוקית-נבואית: א. אספקלריא מאירה. ב. אספקלריא שאינה מאירה.

מה ההבדל ביניהן?

שמעתי הגדרה ממצה ויפה לנושא זה, מאחד מרבותי שליט"א, ויש לזכור שזו הגדרה מאוד לא מדויקת, ורק מחמת שאין לנו הבנה בעצם המושג אספקלריא, זה מה שאנחנו כן יכולים להבין:

אספקלריא המאירה, הינה מראה נבואי המתגלה לנביא או לצדיק, ובה רואה הצדיק את העתיד להתרחש בצורה בהירה וחדה, בדיוק כאדם המסתכל בראי.

אספקלריא שאינה מאירה, הינה דומה לאדם המביט בתחתיתו של כלי מנחושת. אמנם רואה הוא צורה וצללית, ולפעמים אף מצליח לראות יותר מכך, אבל הכל נראה בצורה עמומה ולא חדה. על הנביא לעמול כדי להבין מה הראו לו מן השמים.

בארה"ב לפני שנים רבות היו שתי חברות שסיפקו חלב בכשרות מהדרין. באחד הימים נכנסו מנהלי אחת החברות לביתו של הגאון רבי משה פיינשטיין, מגדולי הדור בארה"ב ובפיהם טענה: המכירות שלהם ירדו בחודש האחרון בצורה ניכרת.

ברחוב מסתובבת שמועה שרבי משה פיינשטיין אינו סומך על ההכשר שלהם, ממילא רוב ציבור הקונים שראו בו מורם ורבם - חדלו לקנות מתוצרתם וגרמו להם נזק אדיר. שאלה אחת להם: "מה פסול ראה בהם הרב?"

הרב פיינשטיין לא הבין על מה הם מדברים. "גשו נא למטבח ביתי וראו ששקית חלב מתוצרתכם מונחת בה לשימוש סדיר". לאחר כמה רגעי מחשבה הבין רבי משה הכל, והסביר: "לפני כחודש ישב כאן יהודי בעת שאכלתי ארוחת בוקר. על השולחן היו שני קנקני חלב ובכל אחד מהם שקית מחברה שונה.

"נטלתי את הקנקן הראשון מתוצרתכם ורציתי למזוג הימנו לקפה, אך נמלכתי ונטלתי את הקנקן של החברה השניה. יודעים אתם מדוע?" - שאל רבי משה את הנציגים - "הקנקן הראשון היה פשוט ריק"...

                                                         ***

איננו נביאים. מושגי האספקלריא הרוחניים אינם שייכים עבורנו במהותם. אך לא אחת נתקלים אנו בסיטואציה המתרחשת אצל הזולת, בטוחים אנו שכל פרטיה נהירים לנו היטב, ולפי זה אנחנו מחשבנים – לפי הבנתנו – מה צריך היה או לא צריך לעשות השני במקרה כזה.

גם אם אין כאן כלל מקום להיכנס לשאלה האם לדון את הזולת לכף זכות או לא, כי איננו מתכוונים לעשות במידע הזה כל שימוש, עדיין צריכים לזכור שתמיד-תמיד הראייה שלנו היא חסרה וחלקית, אפילו לא בגדר אספקלריא שאינה מאירה.

כנהג המונית ש"ראה" בעיני רוחו את אמו של הבעל, במקום "לראות" חתולה.

נזכור שגם כאשר נר החנוכה הונח על פתח הבית מבחוץ והרבה אנשים ראו מה התרחש, עדיין הדבר בגדר "נר איש וביתו". רק בני הבית הקרובים יכולים לדעת היכן צריך אור וכמה.

בזהירות נוסיף, שישנם מצבים שמוכרחים התערבות חיצונית בכדי לעזור. כמו שנפסק בהלכות חנוכה "בשעת הסכנה" (עת מצוקה אצל החבר), "מניחה על שולחנו" (אנו נכנסים אל הבית פנימה ומאירים בו). אך דרושה לכך מחשבה מעמיקה ולא כל אחד מוכשר לכך.