5 דקות תורה ביום
5 דקות תורה ביום: מברכים ברכות השחר בכל בוקר
דבר התורה היומי מפי הרב רונן חזיזה, במסגרת "לפחות 5 דקות תורה ביום". יוֹם שֵׁנִי ז' טֵבֵת (29 בְּדֵצֶמְבֶּר)
- הרב רונן חזיזה
- פורסם ו' טבת התשע"ה
א. הַבְּרָכָה הַשֵּׁשׁ עֶשְׂרֵה וְהָאַחֲרוֹנָה בְּבִרְכוֹת הַשַּׁחַר הִיא: "הַמַּעֲבִיר חֶבְלֵי שֵׁינָה מֵעֵינַי", בְּרָכָה זוֹ הִיא הוֹדָאָה לַה' שֶׁעַל יְדֵי רְחִיצַת הַפָּנִים עוֹבֶרֶת תְּחוּשַׁת הַשֵּׁינָה וְהָאָדָם מִתְעוֹרֵר וּמִתְרַעֲנֵן. מִיָּד אַחַר כָּךְ אָנוּ מְבַקְּשִׁים מֵה' שֶׁיַּרְגִּיל אוֹתָנוּ בְתוֹרָה וּמִצְווֹת וְיַצִּיל אוֹתָנוּ מֵהַחֵטְא וּמִיֵּצֶר הָרָע וּמִכָּל הַדְּבָרִים הָרָעִים. שֶׁכֵּן, מָה הַתּוֹעֶלֶת בְּעֵרָנוּתוֹ שֶׁל הָאָדָם אִם אֵינוֹ חַי בַּצּוּרָה הַנְּכוֹנָה?
ב. כָּל אָדָם חַיָּב לְבָרֵךְ אֶת כָּל בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר בְּכָל בֹּקֶר. וְנִלְמַד כַּמָּה דִינִים שֶׁשַּׁיָּכִים לְחִיּוּב בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר.
ג. חֵרֵשׁ - חַיָּב לְבָרֵךְ אֶת בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר כּוֹלֵל בִּרְכַּת "הַנּוֹתֵן לַשֶּׂכְוִי בִינָה", וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִשְׁמוֹעַ אֶת קְרִיאַת הַתַּרְנְגוֹל, מִכָּל מָקוֹם, בְּרָכָה זוֹ מְדַבֶּרֶת גַּם עַל בִּינַת הַלֵּב וְזֶה שַׁיָּךְ גַּם אֵצֶל הַחֵרֵשׁ.
ד. עִוֵּר - יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְבָרֵךְ בִּרְכַּת "פּוֹקֵחַ עִוְרִים", שֶׁכֵּן אֵינוֹ רוֹאֶה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁיָּכוֹל לְבָרֵךְ, כִּי בְכָל זֹאת נֶהֱנָה מִכָּךְ שֶׁאֲחֵרִים רוֹאִים וְיְכוֹלִים לְהַרְאוֹת לוֹ אֶת הַדֶּרֶךְ. וְהַמַּסְקָנָה הִיא: אִם בָּא לִשְׁאוֹל - אוֹמְרִים לוֹ עָדִיף שֶׁלֹּא תְּבָרֵךְ, אַךְ אִם אֵינוֹ שׁוֹאֵל וּמְבָרֵךְ - יֵשׁ לוֹ עַל מָה לִסְמֹךְ.
ה. סֵדֶר בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר לֹא מְעַכֵּב, וְגַם אִם הִתְבַּלְבֵּל וְהִקְדִּים בְּרָכָה לִבְרָכָה - יָצָא יְדֵי חוֹבָה. מִלְּבַד שְׁתֵּי בְּרָכוֹת: "מַתִּיר אֲסוּרִים" וְ"זוֹקֵף כְּפוּפִים". שֶׁמִּי שֶׁטָּעָה וְהִקְדִּים לְבָרֵךְ "זוֹקֵף כְּפוּפִים" לִפְנֵי שֶׁבֵּרַךְ "מַתִּיר אֲסוּרִים", אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ מַתִּיר אֲסוּרִים. מֵאַחַר שֶׁכֵּיוָן שֶׁכְּבָר הוֹדָה לַה' עַל כָּךְ שֶׁזָּקַף אוֹתוֹ, הֲרֵי שֶׁכְּלוּלָה בָּזֶה הוֹדָאָה עַל שֶׁקָּם מֵהַמִּטָּה.
ו. בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים וּבְתִשְׁעָה בְאָב, שֶׁאֵין אָנוּ נוֹעֲלִים מִנְעָלִים רְגִילִים, נֶחְלְקוּ הַפּוֹסְקִים אִם לְבָרֵךְ בִּרְכַּת "שֶׁעָשָׂה לִי כָּל צָרְכִּי" אוֹ לֹא. וּלְכָל אַחַת מֵהַדֵּעוֹת יֵשׁ עַל מָה לִסְמֹךְ.
***
שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר: (מִשְׁלֵי, ב', ז')
"יִצְפֹּן לַיְשָׁרִים תּוּשִׁיָּה, מָגֵן לְהֹלְכֵי תֹם" (ג')
'יְשָׁרִים' - אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים, 'תוּשִׁיָּה' - הִיא הַחָכְמָה וְ'הֹלְכֵי תֹם' - אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל. אָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ: הַחָכְמָה נִמְצֵאת אֵצֶל גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל, הַחֲכָמִים וְהַצַּדִּיקִים, וְלָכֵן אָנוּ רוֹאִים שְׁמִי שֶׁנִּמְצָא בְּעֵת צָרָה פוֹנֶה לַצַּדִּיקִים, מְבַקֵּשׁ לְהִתְבָּרֵךְ מֵהֶם וְשׁוֹמֵעַ מֵהֶם מָה עָלָיו לַעֲשׂוֹת כְּדֵי לְהֵחָלֵץ מֵהַמַּצָּב שֶׁנִּקְלַע אֵלָיו. וְזֶה הַכַּוָּנָה: יִצְפֹּן לַיְשָׁרִים תּוּשִׁיָּה - אֵצֶל הַיְּשָׁרִים יֵשׁ אֶת הַתּוּשִׁיָּה. אוּלָם, יֵשׁ מִקְרִים שֶׁבָּהֶם הַגְּזֵרָה קָשָׁה מְאֹד וְאָז הָאָדָם צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה גְּדוֹלָה בַה' מִתּוֹךְ תְּמִימוּת וְרַק כָךְ יִוָּשַׁע: מָגֵן לְהֹלְכֵי תֹם.
מְסֻפָּר, שֶׁפַּעַם בָּאָה אִשָּׁה אֶל הַמַּגִּיד מִמֶּזְרִיץ', וְאָמְרָה לוֹ: "שָׁמַעְתִּי שֶׁהָרַב עוֹשֶׂה נִפְלָאוֹת, וַאֲנִי עֲדַיִן לֹא זָכִיתִי לְהִפָּקֵד בְּבָנִים. אָנָּא, רַבִּי קָדוֹשׁ, בָּרֵךְ אוֹתִי בְבֵן". הִנְהֵן בְּרֹאשׁוֹ הַמַּגִּיד מִמֶּזְרִיץ' וְאָמַר: "אוּכַל לַעֲשׂוֹת זֹאת רַק אִם תַּנִּיחִי עַל שֻׁלְחֲנִי מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים אֶלֶף זְהוּבִים", הָאִשָּׁה שָׁמְעָה אֶת הַסְּכוּם וְהֵחֵלָּה לְגַמְגֵּם: "רַבִּי, זֶהוּ הוֹן עָתָק!" אוּלָם הָרַבִּי הָיָה נָחוּשׁ בְּדַעֲתוֹ: "זוֹ הָעִסְקָה!" מִשֶּׁרָאֲתָה הָאִשָּׁה שֶׁאֵין בְּרֵירָה יָצְאָה מִשָּׁם, כַעֲבֹר כַּמָּה שָׁבוּעוֹת שָׁבָה כְשֶׁבְּיָדָהּ מַרְבִּית הַסְּכוּם. הִיא קִוְּתָה שֶׁהָרַבִּי יַבִּיט אֶל לִבָּהּ הַשָּׁבוּר וִיקַבֵּל אֶת מָה שֶׁהִשִּׂיגָה. כְּשֶׁנִּכְנְסָה לָרַבִּי אָמַר: "אֲנִי הִתְכַּוַּנְתִּי לַסְּכוּם בִּמְלוֹאוֹ! לֹא אַסְכִּים לְהִתְפַּלֵּל אֶלָּא בְעַד הַסְּכוּם שֶׁאָמַרְתִּי, לְלֹא שֶׁתֶּחְסַר מִמֶּנּוּ אֲפִילוּ אֲגוֹרָה אַחַת", כָּאן פָּקְעָה סַבְלָנוּתָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה: "חוֹשֵׁב הָרַבִּי שֶׁאֲנִי זְקוּקָה לוֹ? לֹא וָלֹא! אֲנִי אֶתְפַּלֵּל אֶל ה', וְהוּא יִתֵּן לִי מִשֶּׁלּוֹ.." וּבְמִלִּים אֵלּוּ יָצְאָה מֵהַבַּיִת. נַעֲנָה הָרַבִּי וְאָמַר: "לָזֶה חִכִּיתִי, כָּעֵת - תִּזְכֶּה הָאִשָּׁה הַזּוֹ לְבֶן. לִי - לֹא הָיְתָה כָל אֶפְשָׁרוּת לְהִתְפַּלֵּל עֲבוּרָהּ לְבֵן, אוּלָם בְּעֶזְרַת תְּפִלּוֹתֶיהָ אֶפְשָׁר לְבַטֵּל גַּם אֶת גְּזַר הַדִּין הַקָּשֶׁה בְיוֹתֵר!"
בְּנֵי אָדָם נוֹטִים לִשְׁכֹּחַ אֶת הָאֶפְשָׁרוּת לְהִתְפַּלֵּל, וְכַּאֲשֶׁר הֵם זְקוּקִים לִדְבַר מָה - הֵם מְמַהֲרִים לִפְנוֹת לָרַבָּנִים וּלְבַקֵּשׁ אֶת בִּרְכָּתָם... אַךְ אָסוּר לִשְׁכֹּחַ שֶׁה' רוֹצֶה לִשְׁמוֹעַ אוֹתָנוּ מִתְפַּלְּלִים!