מבול: מידה כנגד מידה

"זכור ימות עולם" - תזכור את ההיסטוריה! מצווה אותנו האלוקים (דברים לב´ ז´). לא רק זכירה, אלא "בינו שנות דור ודור" – נסה להבין מהו המניע של מחולל ההיסטוריה – האלוקים – לפעול את אשר פעל!

למה? מה כל כך חשוב בשחזור ובהבנת המאורעות?

ידידיי!

אמרנו כבר לא אחת, המתייחס אל התורה כאל ספר סיפורים וכמקבץ היסטורי, הרי הוא מפספס את המטרה, חבל! "תורה" היא מלשון הוראה, כל סיפור, כל מאורע וכל פסוק הינו משמעותי ואקטואלי אלינו – לחיינו היומיומיים כאן ועכשיו!. בואו ניקח כדוגמא את ספר בראשית, המתפרס על פני אלפיים ארבע מאות שנה(!) [מבריאת העולם ועד ירידת שנים עשר השבטים למצריים].

לקראת יום העצמאות החמישים למדינת ישראל, שהיא מהווה נקודה זעירה על פני הגלובוס, יצאו כמה וכמה ספרים המסקרים את תולדותיה. נתאר לעצמינו מה גודלו של ספר המסקר אלפיים ארבע מאות שנה, ולא רק מדינה אחת, אלא את האנושות כולה! מן הסתם שהיו מהפכות כלכליות וחברתיות, אסונות, רעידות אדמה, ועוד אין ספור דברים שהעולם יודע לייצר... ובכל זאת אלוקים מציין בתורתו מאורעות מאוד ספציפיים ומקרים מאוד מסוימים. אתם מבינים בעצמכם שאם אלוקים מאזכר דווקא אותם כנראה ששווה להשקיע ולו מעט מחשבה בניסיון להבין מה באמת קרה שם, מהו המסר לדורות שיש לנו לקחת מאותם מאורעות. האמינו לי, שווה לכם! שווה לכולנו!

כמובן שקצרה יריעה זו מלהכיל את כל תובנות פרשתנו, פרשת נח, אולם ניגע יחד בנקודה אחת או שתיים...

בשנת 1656 לבריאה, מעשי האנושות חצו את כל הקווים האדומים. וכך כותבת התורה: "ותשחת הארץ לפני האלוקים, ותמלא הארץ חמס". מעשי האדם עד כדי כך היו גרועים, שאפילו האדמה הושפעה לרעה. "וירא אלוקים את הארץ והנה נשחתה"... מתארים חכמים במדרש, שאנשים היו זורעים משהו מסוים והאדמה "זייפה" והצמיחה גידולים אחרים. איך זה קרה? "כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ"! האדם, החיות, כל מי שתחת מטריית ה"בשר" – השחית את דרכו. "השחתה" פירושה זנות, בני אדם נשאו לשאינם מינם, זכרים נשאו לזכרים, ונקבות לנקבות, בני אדם היו מצויים אצל בהמות – המצב היה כל כך גרוע עד כדי כך שאפילו החיות והבהמות נזקקו לשאינן מינן... בקיצור: קטסטרופה אחת גדולה.

כשקוראים אנו את הפסוקים הללו, מיד עולה השאלה מאליה - על בני אדם שמשחיתים את דרכם שמענו לא פעם, וזה גם מובן שהרי לאדם יש פריווילגיה – בחירה חופשית, האדם יכול לעשות הכול. אבל מתי שמענו על בהמה וחיה ששינו את דרכם? הלא הם מונעים על ידי אינסטינקטים ודחפים אוטומטיים, ואין להם בחירה על מעשיהם. איך בעלי חיים באים לידי השחתה?

ידידיי, הנה לנו המסר הראשון, מסר שחוזר ונשנה פעמים רבות בתורה ובתלמוד: מעשי האדם משפיעים באופן ישיר על היקום, הן לחיוב והן – חלילה - לשלילה. כשבני אדם משחיתים את דרכם, החיות והאדמה מושפעים אף הם לרעה. לבני אדם יש כוח עצום, כוח שאנו בקושי מייחסים לו חשיבות. רבי משה חיים לוצאטו – הרמח"ל, כותב בספרו הנפלא "מסילת ישרים" כך: " כי אם האדם נמשך אחר העולם ומתרחק מבוראו, הנה הוא מתקלקל ומקלקל העולם עמו, ואם הוא שולט בעצמו ונדבק בבוראו... הוא מתעלה והעולם עצמו מתעלה עימו". כן, זוהי השקפת היהדות.

מצינו בתלמוד גם דוגמאות חיוביות כיצד השפיעו בני אדם על בעלי החיים השייכים להם לטובה. אחד מהם הוא חמורו המפורסם של רבי פינחס בן יאיר, עליו מספר התלמוד שהוא לא אכל תבן לא מעושר, למרות שאין שום בעיה הלכתית לתת לחמור או לכל בהמה אחרת אוכל לא מעושר, וכל זאת בגלל שבעליו, רבי פינחס בן יאיר, היה מקפיד מאוד על כל דבר מאכל אשר הכניס לפיו שיהיה כשר בתכלית ההידור, והדבר נעשה לטבע אצלו, הנהגה מיוחדת זו השפיעה אפילו על טבעו של חמורו!

גם המדע מתייחס לאותו עניין שהתורה כתבה לפני 3000 שנה, התפרסמו מחקרים רבים המוכיחים את השפעות הדיבור והמעשים של בני האדם על צומח, מים ודומם...

אנו מוכרחים להיות מודעים לנתון הזה, לדעת מה רב כוחנו ומה גדולה השפעתנו לא רק על עצמנו, אלא על היקום כולו...

כיוון שבתקופתו של נח האנושות הייתה במצב ירוד מאד, והחיות והאדמה הושפעו אף הם ממעשי האדם, אלוקים מכריז "קץ כל בשר בא לפני, כי מלאה הארץ חמס מפניהם", מחוסר ברירה "הנני משחיתם את הארץ!"

התורה מתארת - במשך ארבעים יום וארבעים לילה "נבקעו כל מעיינות רבה וארובות השמים נפתחו... ויגברו המים וירבו מאד על הארץ... והמים גברו מאד מאד על הארץ... וימח את כל היקום אשר על פני האדמה, מאדם עד בהמה עד רמש ועד עוף השמים וימחו מן הארץ, וישאר אך נח ואשר אתו בתיבה".

אלוקים עשה "ריסט" לעולם.

סיכמנו שאין "סתם" בתורה, לכל פרט יש משמעות. אם כך, בואו ונשאל למה אלוקים בחר להעניש את אנשי הדור דווקא במים? למה לא ברעידת אדמה, בשריפת ענק או בכל דרך אחרת?

אחד מהנהגותיו של אלוקים הוא "הנהגת המכ"מ" – מידה כנגד מידה. ונבאר:

רבי חיים ויטאל, בספרו "שערי קדושה" כותב שהאדם מורכב מארבע יסודות. כל תכונותיו נגזרות מאותן ארבע יסודות. יסוד האש – אשר ממנו [בין היתר] הגאווה וגסות הרוח. יסוד הרוח - ממנו הדיבור. יסוד העפר - ממנו העצבות והעצלות. ויסוד המים – ממנו התאוות והעינוגים. כמובן שהדברים גבוהים וצריכים הבנה מעמיקה. אבל גילינו נתון – התאוות והעינוגים החומריים, מקורם מיסוד המים שבאדם. יתכן וזו הסיבה מדוע בתי המלון היוקרתיים מתהדרים בחוף פרטי, או לכל הפחות בבריכה חצי אולימפית, וכן כל צימר שמכבד את עצמו מעמיד לרשות נופשיו ג´קוזי שוצף... מים הם מקור התענוגות וזה מובנה בD.N.A שלנו!

אנשי דור המבול השתמשו ביסוד המים שלהם באופן מופרז, הם הגבירו את התאוות החומריות בצורה חזקה עד כדי כך שהאדמה הושפעה לרעה. אומר אלוקים, אני אנהג עימהם במידה כנגד מידה, הם חטאו במים, הם יענשו במים...

לכן, כשאלוקים מתחיל בתהליך, הוא קודם מוריד גשם במשך שבוע, ורק אחר כך הוא מגביר את העוצמה. למה? אלוקים מלמד אותנו. בניי היקרים! בראתי בכם את יסוד המים – בראתי בכם תאוות, תאוות נוצרו בשביל קיום העולם והמין האנושי. כשם שמים הם חיים לעולם כך תאוות מביאות חיים לעולם. אלוקים רוצה שנשתמש ביסוד המים – שנשתמש בתאוות, אבל במידה! בגבולות! ישנה הקבלה בין המים לתאוות. כשם שגשם מביא ברכה לעולם אבל כשהוא יורד ללא הרף הוא קללה, אם המים באים יתר על המידה הם זורעים הרס וחורבן, כך התאוות אם משתמשים בהם יתר על המידה, במקום שהם יתנו חיות הם מובילים את האדם והעולם לאבדון...

בואו ונפנים את המסרים העולים מהפרשה, אין לי ספק שאם נהיה מודעים לכוח שיש לנו בידינו - נתנהג אחרת...

הנה שתי דוגמאות שמראות לנו את הרבדים הקצת יותר עמוקים של הדברים, ושוב, דברים אלו הם אפילו לא על קצה המזלג של היופי הטמון בתורה...

שלכם. 

למדור פרשת השבוע באתר הידברות

פרשת נח – כל הסרטים ב-VOD הידברות