הרב ברוך אפרתי: "האם אנחנו אנשי תורה - או ישראלים שבמקרה הם גם דתיים?"

לא קל לשמור על חוסן ועוצמה איתנה מול רוחות עזות שמנסות להכניס זרות וניכור לתוך עולמה הרוחני של היהדות. אחד הרבנים שהפליאו בעוז רוח את עמדתם ברבים, הוא הרב ברוך אפרתי, שהתבטא בחריפות נגד תוכנית משרד החינוך ללימוד תנ"ך לילדי ישראל, בצורה שמבזה ומשפילה כל אדם שחס על כבודה של היהדות. בראיון אישי הוא משתף את קוראי הידברות על מחשבותיו ודעותיו בעניינים שונים – כולם רוחניים כמובן.

"מבחינה חיצונית מתגברת חולשה בשנים האחרונות - שמתבטאת בכניעה לתאוות ולתרבות מקולקלת, שמגיעה מתרבות זרה", אומר הרב אפרתי. "אבל מבחינה פנימית - הציבור מחפש אמת וכנות. אדם יכול להיות חלש, ויודע זאת על עצמו, ועדיין הוא מחפש עמדה שמדברת מתוך עוצמה ויושר, ובעיקר כנות, שזה מסוג הדברים היחידים שירוממו את רוחו באמת".

"מי שמחפש לשנות ולייפות את התורה – יישאר ללא קהל"

הרב אפרתי אומר את דבריו בקול, ואינו נותר מאחורי הקלעים בכל נושא שהוא נתקל בעיוות מבחינתו. כיצד הוא מסביר את התוכנית  תנ"ך 929 שהפכה את התנ"ך לסיפור נלעג עם דמויות שלא בטוח כמה הורים היו רוצים לראות את ילדיהם מכירים אותם?

"זוהי טעות בשיקול הדעת, והתבוננות לא מעמיקה על המציאות הישראלית", אומר הרב."ישנם רבנים ואנשי חינוך - שחושבים שכדי לקרב בין עם ישראל לתורה, צריך לייפות אותה, לשנות, להעלים בה מקומות שהם צורמים לאוזן מערבית. ישנם שחושבים שבצורה כזו עם ישראל יחבב את התורה. זו טעות גמורה. עם ישראל הוא עם קדוש, עם שמחפש אמת וקדושה. דווקא מי שמחפש לשנות ולייפות ולקרב בצורה המעוותת, ימצא עצמו בלי ציבור ובלי קהל, כי עם ישראל מחפש אמת גדולה, שאינה מתחנפת. המשנה במסכת אבות אומרת: 'הווה מתלמידו של אהרון, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה', לא נאמר 'ומקרב את התורה אליהם'. התורה היא זכה ותמימה, אין בה מום, אינה צריכה קישוטים ושינויים, התורה שלמה לחלוטין. אם רוצים לקרב אנשים, צריכים לקרב אותם לתורה, לא לשנות שום דבר כדי לקרב אותם אליה. ובסופו של דבר העם מספיק חכם כדי להבין מי הולך איתו בדרך האמת ומי אינו משדר כנות".

הבירור המשמעותי ביותר: מה אנחנו קודם, יהודים או ישראלים?

אחת התהיות שלי למקרא דעותיו של הרב אפרתי, היא האם הוא "זוכה" לביקורת מצד רבנים אחרים במגזר, שאינם מסכימים עם דעותיו, או אפילו מתנגדים להן.

"יש ביקורת, וטוב שכך. הבירור נעשה כשיש מחלוקת נוקבת", עונה על כך הרב אפרתי. "חלק מהרבנים חושבים שהמכנה המשותף של הציונות הדתית עם 'יש עתיד' הוא רחב יותר, ויש כאלו שחושבים שהמכנה המשותף עם החרדים הוא רחב יותר, ויש מחלוקת לשם שמים. זה הבירור המשמעותי ביותר בציונות הדתית כיום. מהו יסוד הזהות שלנו? האם אנחנו אנשי תורה - שמתוכה אנחנו ניגשים לישראליות שלנו, או שאנחנו ישראלים - שבמקרה הם גם דתיים?על דברים אלו מתקיימים פולמוסים רבים, ונערכים דיונים רחבים גם מאחורי הקלעים".

הרב ברוך אפרתי

"שתיקת הרבנים היא קטסטרופה – חייבים לקחת אחריות"

המצב מורכב: אנחנו רואים את התזזית שאוחזת במגזרים השונים, בינם לבין אחרים, וגם בינם לבין עצמם. כיצד אפשר לומר שמגשרים על הפערים? האם זה בכלל אפשרי? ואיך יוצא מצב, שמשרד החינוך מרשה לעצמו לגעת בתנ"ך ביד כל כך גסה? היכן הרבנים? היכן אנשי החינוך? התשובה לשאלות הללו היא אולי תשובה אחת, שמאגדת בתוכה את הכל.

"ראשית", סובר הרב אפרתי,"יש לקרוא לכל הרבנים לומר את אשר על לבם, וכך הבירור יהיה קל יותר. הרי הכי נוח שכולם אוהבים את הרב. ואין ספק, גם מבחינה אידיאולוגית זה חשוב - כי כך הרב יכול להשפיע הרבה יותר. יש רבנים שנוח להם להישאר באזור הרגוע, מחוץ למחלוקות, רבנים שאומרים לעצמם, 'אני לא אתבטא בדברי מחלוקת, אלא אפסוק בהלכה,אומר דברי תורה, אעביר הלכות שבת', וזו טעות. כי הסוגיה שלפנינו אינה סוגיה צדדית שאפשר לוותר עליה. היא נשמת ישראל, רב צריך להיות בראשית המחנה ולומר את דברו.הציבור דורש ה', ותפקיד הרבנים לומר את דבר ה'. רב שאינו רוצה לעמוד בפרונט, שילך ויהיה מרצה למחשבת ישראל. תפקיד של רב דומה לנביא ומחנך. רבנים הם אנשים שנתקלים בסוגיות לא נעימות, אני מעריך את הרבנים שחושבים הפוך ממני ואומרים את דעתם, זכותו וחובתו של רב להגיד איך הוא מבין את דבר השם. שתיקת הרבנים היא קטסטרופה".

מדוע לדעתך רוב הרבנים במגזר שותקים אל מול דברים שמצליחים לעורר אותך לכתוב כנגדם?

"חלקם טועים בדבר משנה, וחושבים שהמציאות הנוכחית היא מציאות טובה, וכעקרון לא צריך להיות כל כך עסוקים בעבודת השם, אלא לתת מקום רחב לתרבות החילונית, במגבלות מסוימות שהם מציבים. חלקם חושבים כמונו, אלא שאינם מעוניינים לשלם את מחיר האמת. האמת היא כבדה ועל כן נושאיה מועטים. יש חשש מקבלת ביקורת, והחשש הזה לפעמים משתק. אך יש חלק לא קטן שכן מתבטאים וכן לוחמים, ב"ה היה כנס של מעל אלף רבנים לאחרונה שחשים רצון לחזק את יסודות הקודש במדינה ובציבור שלנו בפרט. איגוד רבני 'דרך אמונה' מוביל את מגמת הקודש באהבה כלפי הציבור, וללא ויתור על אף אות בקדושת התורה או בשאיפת הגדלות בתורה ויראת שמים. בסך הכל הציבור הציוני דתי הוא ציבור ערכי, בעל כנות ואומץ. דווקא משום כך, אנו כרבנים בציבור הזה, חשים ערך גדול לרומם אותו ולתקן בו את הליקויים הרוחניים".

"חוסר נעימות? שיהיה. גם פצצת אטום לא בונים ללא מומחים"

עיון בתוכנית "תנ"ך 929" שמיועדת לילדים בבתי הספר, מעלה תמיהה כלפי חובשי הכיפות במשרד החינוך. כיצד העלו בדעתם לאשר תוכנית שכזו? כאן חוזר הרב אפרתי לדעתו כי מדובר באנשים שלא טרחו להפעיל שיקול דעת, אלא טעו בו. דווקא בגלל שילדים נראים לפעמים כמו חיקוי של שחקן איטלקי, לא צריך לצייר להם את שמשון כמו גיבור איטלקי, אלא צריך לשמור על הסגנון והתוכן, גם אם מנגישים להם אותו באמצעים אינטראקטיביים. ויש לו גם פיתרון: "כל דבר שעושים בענייני חינוך, חובה להתייעץ עם תלמידי חכמים", קובע הרב אפרתי נחרצות. "תלמידי חכמים עסוקים בתורה מהבוקר עד הערב, והם אלו ששוחים בעולם הרוחני על כל היבטיו.אם משרד החינוך רוצה ליזום תוכנית שקשורה ליהדות, הוא צריך להוציא אותה בצורה מתוקנת. חשבו להגיש את התורה בצורה פופולארית, אך הם טעו מאוד. דבר אחד הוא משמעותי פה, וחייבים להתייחס אליו ברצינות: צריך להתרגל להביא בפני רבנים דברים חינוכיים, ואם זה יגרום לאי נעימות - שיגרום לאי נעימות. הרי כמו שמישהו בונה פצצת אטום, הוא לא יבנה אותה עם הוראות ביתיות, אלא מה יעשה? ילך למדען ויבקש ממנו סיוע. כשמדינה רוצה לבנות כור אטומי, היא תיקח את טובי המומחים שיעשו זאת עבורה, היא לא תחליט בעצמה איזה חלק יהיה והיכן. כך בענייני חינוך ויהדות. לתת למי שיודע באמת – להחליט. מדובר פה בנשמות רכות, אפשר ברגע להרוס מה שיהיה קשה מאוד לבנות".

אין פחד שדעות מנוגדות לדעת תורה יצליחו להשתלט?

"הרב קוק כתב שלא צריך לפחד - צריך להיזהר. אז אנחנו לא מפחדים - אנחנו נזהרים, צריכים לבדוק שלא תצא תקלה. כולנו צריכים לדעת מה נכנס לילדים בבית הספר לראש וללב, ולנהוג במידת הזהירות. האמת היא זו שתורה דרכה. צריכים לזכור שגם כשמתווכחים עם אנשים שדעותיהם מנוגדות לשלנו, ולא בהכרח מתיישבות עם מה שנראה לנו כברור מאליו, עלינו לשמור על תרבות של בני תורה. הקדוש ברוך הוא לא מסתכל רק על התוכן של הוויכוח - אלא גם על הסגנון. נקיות לשון ולימוד זכות".

מאיפה לדעתך נובע חוסר המחויבות להלכה בקרב חלק מהציבור הדתי לאומי? מהם הגורמים שתורמים לכך?

"ממרן הרב קוק זצ"ל למדנו, שעם ישראל בפנימיותו מבקש את ה' בדורנו, יותר מכל דבר אחר. כאשר אין תשובה עמוקה ורחבה לבקשת ה', אזי יש תסכול מהעולם הדתי וחיפוש תשובה במקומות אחרים לצערנו. בנוסף, המדיה המערבית המסחרית היא המכשלה הגדולה ביותר, בהיותה מכניסה תכנים של עריות ואלימות, וגם ע"ז, לתוככי הבתים בסלון. לכן על מנת לתקן זאת, עלינו להרבות לימוד התורה בעמקות וגדלות בציבור, ובמקביל להמעיט ולהרחיק את המדיה הנ"ל מעם ישראל כולו, ומהציבור הדתי לאומי בפרט".

עד היכן אפשר לקבל דברים שאינם כדעתנו?

"כל עוד שומרים על שולחן ערוך, ואין כניסה לקונסרבטיבים ורפורמים, אפשר להתווכח. ברגע שמאפשרים לרוחות זרות, שנוגדות את השולחן ערוך - אז נגמר הדיון באותו רגע".