מיהו אדם טוב?

כולנו רוצים להיות טובים, אבל אין זה דבר קל. אם תשאל אדם רע ואדם טוב – "האם אתה אדם טוב?", מי לדעתך ימהר לענות: "בוודאי שאני טוב!" – האדם הרע או האדם הטוב? כמובן שהאדם הרע! הוא מסוגל להתייחס בצורה איומה לאמו ועדיין להאמין שהוא טוב. אתה עשוי לומר לו: "זה נורא! איך אתה מסוגל להתנהג בצורה שכזו?", והוא ינסה לתרץ זאת בהגיון ולענות: "אתה לא מבין. היא ביקשה ממני להוריד את הזבל. אם אני אעשה זאת, מי יודע מה עוד היא תבקש ממני לעשות בפעם הבאה? הניצול הזה עלול להימשך לנצח!" מה לגבי האדם הטוב? הוא עושה מה שאימו מבקשת, ומוריד את הזבל. אבל אם אתה תאמר לו: "אני רואה שאתה אדם טוב", הוא יענה: "לא, אני בעצם לא כזה טוב. לא שמת לב שבזמן שהורדתי את הזבל, התייחסתי לאמי בצורה איומה?" אתה תתעקש ותאמר: "על מה אתה מדבר? אני עקבתי אחריך, ואתה בהחלט היית בסדר גמור!" ואילו הוא מצדו ימשיך לבקר את מעשיו ויענה: "טוב, אולי לא התנהגתי ממש בצורה גרועה, אבל קיטרתי בזמן שהורדתי את הזבל. רציתי במכוון לתת לאימא שלי הרגשה רעה. הייתי בדיוק באמצע קריאת ספר מתח ורציתי שהיא תדע שבגללה אני מפסיד." האם אתה מבחין בהבדל? האדם הרע יטען תמיד שהוא צודק. הוא אפילו לא מנסה להיות טוב, לכן הוא לא צריך להיאבק ביצריו. הוא פשוט מניח מראש שהוא אדם טוב. ובאותו הזמן, האדם שבאמת מנסה להיות "טוב", יודע עד כמה קשה היא המשימה, והוא תמיד מנסה להגיע לרמה גבוהה יותר. קיים סוג נוסף של אנשים: "הצדיק המושלם". הוא מוריד את הזבל ואומר: "בשמחה אימא, העונג כולו שלי. את עובדת כל כך קשה בכדי לדאוג לנו, תודה רבה שאת נותנת לי הזדמנות להביע את הערכתי כלפייך!".

שני לבבות: "רוצה" ו"חושק"

המאבק הפנימי לעשות מעשים טובים, מגיע מתוך שתי נטיות שנמצאות בכל אדם, ומנהלות קונפליקט תמידי ביניהן. לכל אדם יש שני לבבות: אחד שרוצה לעשות את הדבר הנכון, ואחד החושק לעשות את המעשה האנוכי. עליך לפתח מודעות למאבק שמתחולל בקרבך. לדוגמא:

- אתה רוצה לנצל ביעילות את הזמן שלך, ולעומת זאת, מתחשק לך לדחות הכל למאוחר יותר.

- אתה רוצה לאכול אוכל בריא, ולעומת זאת, מתחשק לך לאכול עוגת שוקולד.

- אתה רוצה לרכוש עוד חכמה, ולעומת זאת, מתחשק לך סתם לצפות בטלוויזיה.

ה"רצון" קשור לקביעות ומושרש היטב במציאות. ה"חשק", לעומתו, קשור רק לאותו הרגע ויש בו מעט מאד התייחסות להשלכות העתידיות. ה"חשק" הוא למעשה בריחה מהמציאות. זהו למעשה הקונפליקט בין הגוף לבין הנפש או בין הגוף לנשמה: הנפש הנצחית שלך מחפשת קביעות ויציבות. היא רוצה שתעשה את כל הדברים הנכונים: לאהוב את האנושות, לרדוף אחר הצדק, לתרום לסביבה, להיות הגיוני, מכובד ואחראי. במקביל, הגוף שלך, שסופו להירקב באדמה, מחפש סיפוקים מיידיים. הוא שואף לחיי נוחות חסרי-מאמץ, והוא מבקש רק אוכל, שינה ותאווה. אתה יודע שלא ראוי לסרב להוריד את הזבל, והלב שלך באמת רוצה להיות טוב. אך הלב השני שלך, לב ה"חשק", מעדיף להישאר בתוך החמימות שבבית ולהמשיך לקרוא את הספר בנוחיות. אפילו בעודך קורא את הקטע הזה, הנשמה שלך מנדנדת לך: "שים לב, זה יהפוך אותך לאדם נהדר!", אך הגוף שלך חולק עליה: "כל העבודה הקשה והריכוז הזה כואבים מדי. הסתדרתי יפה מאד כמו שהייתי קודם!". בכל החלטה ובכל צומת בחייך, שני הלבבות "מתווכחים" ויוצרים בקרבך דילמה. בכדי לנצח במאבק ולהיות טוב, עליך להתמקד ברצונך הפנימי להיות כזה. הזכר לעצמך בכל בוקר, שאתה רוצה להיות טוב, ואל תניח לידיעה הזו להתמוסס במשך היום. הפוך את הידיעה הזו לחלק מצורת החשיבה שלך וכבר תרגיש השפעה משמעותית במשך היום. ההחלטות שלך יהיו בוגרות ואפקטיביות יותר.

הבחינו בין שני הלבבות

משימת ההבחנה בין מה שאנחנו רוצים לבין מה שמתחשק לנו, עלולה להיות מאד מבלבלת.

 תשאל מישהו: "מה חשוב לך יותר – אושר או כסף?"

והוא בתמימותו יענה לך: "אני מעדיף להיות מאושר. תן לי רק אוכל, ביגוד והגנה בסיסית, ואז אני אשמח לקבל כמות גדולה של אושר! אחרי הכל, איזה אדם טיפש יעדיף להיות מיליונר אך אומלל?" אתה מצדך תציע לו: "בסדר גמור, תן לי שבוע אחד, ואני מתחייב להראות לך כיצד להיות מאושר".

והוא יתחמק ויאמר: "זוהי הצעה מעניינת... אולי ביום מן הימים אשקול לבצע אותה". אם בשלב הזה עדיין לא ויתרת תוכל להוסיף ולומר לו: "בסדר, בוא נעשה עסקה: אם לאחר חודש ימים רמת האושר שלך אכן תעלה, אני נותן לך בונוס של 10,000 שקל". עכשיו תראו איך הבחור ירוץ אליכם! מדוע? מה באמת חשוב לו יותר – אושר או כסף?

כמובן שהאושר חשוב יותר. אך זוהי רק ההבנה האינטלקטואלית של הנשמה. הגוף מצד שני, זקוק לרשרוש חבילת השטרות המפתים בכיסו! התשוקות הגופניות מבלבלות את אופן החשיבה שלנו. החומריות עשויה להיראות כל כך מושכת, עד שאנו כמעט טועים לחשוב שזה באמת מה שאנחנו רוצים! אם לא נתאמץ להבחין בין רצונותינו לבין תשוקותינו, אז סביר מאד שנאבד הזדמנויות פז להשיג את מטרותינו. בשביל להבין את מוקד הקונפליקט, שאלו את עצמכם שתי שאלות פשוטות: מה אני רוצה לעשות, לעומת מה מתחשק לי לעשות? בדרך כלל, מה שאתה רוצה לעשות הוא הדבר הנכון, בעוד מה שמתחשק לך לעשות הוא לעתים קרובות הדבר הנוח ביותר עבורך. השעון המעורר מצלצל בבוקר. אתה רוצה לקום מהמיטה ולהתחיל את סדר היום שלך. אך רוב הסיכוייםשמתחשק לך ללחוץ על כפתור ה"נודניק" בשעון, ולהתעורר מאוחר יותר. זוהי ממש תחרות של משיכת-חבל לשני צדדים. היציאה מהמיטה הופכת לדילמה מוסרית! מה שקובע אם תנצח או תפסיד, הוא הקול שצועק חזק יותר ברגע ההחלטה: קול הרצון או קול החשק. ברגע שאתה מודע לקונפליקט, וזוכר שאתה כל הזמן מצוי במאבק, אתה תצליח יותר ויותר להקשיב לקולו של הלב הטוב, ולהתעלם מקולו של הלב האנוכי.

הגדר מהו "טוב"

הגדרה טובה של מושג ה"טוב", היא למעשה נקודת הפתיחה של כל מעשיך בעולם. ברור שאתה לא יכול להמציא הגדרה שרירותית משלך למושג "טוב". עליך לחקור מקורות מוסמכים על פיהם הגדרת ה"טוב" היא קבועה ונצחית. היזהר! אם אתה לא תמצא עבור עצמך את ההגדרה, אתה עלול להיתקע עם הגדרה שמישהו אחר הכתיב לך! אתה בטח לא רוצה לגלות אחרי 20 שנה של חיים בוגרים שקנית "חתול בשק". לדוגמא, יתכן שאי-שם בעזה בשטחים, ההגדרה של "טוב" היא אדם המוכן לחגור על עצמו חגורת-נפץ, ולפוצץ את עצמו בתוך שוק ישראלי הומה אדם. לעומת זאת, בעולם המערבי קיימת הגדרה מקובלת למושג "טוב" המתייחסת להצלחה כלכלית. אנשים שוקעים בדיכאונות, רק משום שאינם משגשגים בתחום זה – "מה לא בסדר בי, שאני לא מצליח למצוא עבודה?! כנראה שאני אדם רע. מהר, תביאו לי פסיכולוג!" ההרגשה הזו מלווה אותנו גם בדרך שבה אנחנו צורכים מוצרים שונים. אוסף הדיסקים שלנו, השטיחים שלנו, הרכבים המפוארים שלנו, אמנם מביאים נוחות פיזית לחיינו אך גם מעניקים סטטוס חברתי מסוים. אנחנו רוצים להראות לעולם שאנו משתלבים ב"טוב", כפי שהחברה מפרשת את המושג הזה. (הכל כמובן נעשה באופן מעודן, כדי שאנשים לא יחשבו שאנחנו עדר שנסחף אחרי הזרם ועושה את מה שהחברה מכתיבה!). שאל את עצמך תמיד: האם אני מגדיר מהו "טוב", בהתאם למה שנראה טוב בחברת אנשי הקנאה-כסף-כבוד, או האם אני מגדיר את ה"טוב" כבעל משמעות אמיתית ותרומה ערכית משמעותית לחברה? אם לא נשמור על עצמנו, אנו עלולים להפוך דומים לאנשים העשירים והמפורסמים, שהתמכרו לסמים ושקעו בדיכאון עמוק. אמנם על מסך הקולנוע רוב הכוכבים נראים מאוד "זוהרים" אך הדמות האמיתית של רוב כוכבי-הסרטים היא של אדם השקוע בסכסוכים משפטיים, אדם שלא מצליח להחזיק מעמד בחיי נישואין לאורך זמן, ומבלה שעות רבות בפסיכואנליזה.

עמוד על הגדרתך

ברגע שבחרת לעצמך הגדרה משלך, עליך להיות עקבי לגביה בכל מקום אליו אתה הולך, ובכל פעולה שאתה בוחר לעשות. אנשים סביבך תמיד ינסו לשנות לך את הגדרת ה"טוב" שבחרת, במיוחד כאשר היא גורמת להם להרגיש רע לגבי עצמם. אך עליך להתעקש על ההגדרה שלך, אפילו כשאחרים לועגים לך על מעשיך.

מדוע אדם מסכים לשחק ברולטה-רוסית? משום שהוא מפחד מהלגלוג של החברה, מפחד שיקראו לו "פחדן" אבל מיהו בעצם הפחדן האמיתי? האדם שאין לו את האומץ לקום ולעמוד על שלו מול כל הלועגים לו! בסופו של דבר, במקום לחיות כפחדן, הוא מת כפחדן! זוהי אירוניה עצובה: הפחד מהלעג החברתי מתגבר על העובדות וגורם לאנשים רבים להתפשר ולחיות את חייהם בשקר! לפיכך, אל תעזוב את מה שאתה בטוח בו.

להיות "טוב" חשוב יותר מהחיים עצמם

דמיין לעצמך שאתה רופא כירורג מצליח. אתה מפורסם, אתה עשיר, יש לך בת זוג יפהפייה וילדים נהדרים. אתה אחד האנשים האהובים בקהילה, ולאחרונה אף נבחרת לקבל תואר-כבוד מאוניברסיטת תל-אביב. החיים פשוט נפלאים! כעת אתה מטייל במזרח הרחוק עם כמה חברים. לילה אחד, כשחבריך נמצאים יחד באיזה סרט קולנוע, המשטרה החשאית מגיעה לחדרך ואומרת: "חבריך זוהו כקבוצה של מרגלים מסוכנים. תגיד לנו היכן הם נמצאים, או שנהרוג אותך!" אוי לא... מה תעשה? כמובן שהסגרת חבריך תהיה דבר נורא לעשות. מצד שני, אתה לא רוצה למות – ואף אחד לעולם לא ידע שאתה הלשנת על חבריך. (המשטרה החשאית בוודאי שלא תפרסם את כל הפרשה!) אתה עדיין יכול להיות כירורג מוצלח, עדיין יכול ליהנות ממשפחתך הנהדרת, עדיין יכול להישאר עשיר ומפורסם – ועדיין יכול להגיע הביתה בזמן לקבלת התואר הנכסף מהאוניברסיטה!

מה תעשה? כעת בואו נגביר את הדילמה. מה היה קורה אילו הייתה המשטרה החשאית מבקשת ממך לרצוח תינוק?: "לך תהרוג תינוק אחד, ואז תוכל לחזור לארצך ולחיים המקסימים שלך". האם אתה חושב שתוכל אי פעם לעשות דבר שכזה? כמובן שלא. פשוט אין בנו את מה שדרוש בכדי להיות רשעים. (ואפילו אם היית מצליח להביא את עצמך להרוג את התינוק... סביר שהיית חוזר הביתה ויורה לעצמך בראש...). התסריט הזה חושף משהו עמוק מאד במבנה האישיות של כל אדם ואדם בעולם: כל כך חשוב לנו להיות טובים, שאנחנו אפילו מוכנים למות בשביל זה. אפילו אם התסריט הזה הוא קיצוני, הוא עדיין מבהיר עקרון חיוני: אם אתה מוכן להקריב את חייך בכדי להיות "טוב", אז כנראה שאין מטרה גדולה יותר בחיים מאשר להיות כזה! אז התחל לכוון את חייך למען מטרה זו! השתמש בכוח הזה שנמצא בתוכך! שאף להגיע לחכמה גדולה, שתעזור לך להבין כיצד להיות אדם טוב יותר. הפוך את הטוב למטרת החיים שלך. היה מוכן לוותר על הכל. יתכן שאחרים יאמרו שאתה טיפש, אך אתה תמיד בצד המנצח כשאתה עושה את הדבר הנכון. אתה לא עושה לאף אחד טובה כשאתה אדם טוב, אתה בסך הכל עושה את מה שהפנימיות שלך רוצה שתעשה.

כל אדם שואף לגדולה

הרצון שלנו להיות טובים הוא רק קצה הקרחון. למעשה, כל אחד מאתנו היה רוצה להגיע מעבר לרמת ה"טוב" – להפוך לאנשים "מצוינים".

אף אחד לא רוצה להיות ממוצע. נסה לומר: "אני רוצה להיות בינוני". אתה אפילו לא תצליח להוציא את המילים הללו מהפה! משום שאנחנו רוצים להיות מצוינים, ולא רק טובים. האם היית רוצה להיות האדם שימצא את התרופה למחלת הסרטן, או אולי זה שיבטל את סכנת המלחמה גרעינית בעולם? בוודאי שכן! כולנו היינו רוצים לפטור את העולם מהצרות, ולאחד את כל המין האנושי בשלום ובהרמוניה ממש כפי שעתיד להיות בימי המשיח. פעם שאלתי כיתה שלימדתי: "תענו לי בכנות. בחלק הפנימי והסודי ביותר שבלבכם, האם הייתם רוצים בעצם להיות המשיח בעצמכם?" כל תלמידי הכיתה הנהנו בהסכמה.

אחלוק עמכם כעת סוד רוחני ועמוק: הנשמה, החלק האלוקי שנמצא בתוך כל אחד ואחד מאתנו, משתוקקת להתאחד עם מקור כל החיים – עם הקב"ה. ומכיוון שכך, כל בן אדם, בתוך תוכו, לא יסתפק אפילו בלהיות המשיח. הנשמות שלנו משתוקקות להיות הקב"ה בכבודו ובעצמו. אז למה אנחנו לא מנסים להגיע לזה? לא משום שאיננו רוצים לשנות את העולם. אלא משום שהמאמץ נראה לנו גדול מדי. התורה, מערכת ההוראות לניהול חיינו, מספקת לנו דרך לפתח את עצמנו בכיוון הזה. אחת מתוך 613 המצוות היא לנהוג כמו הקב"ה, ללכת בדרכיו. לכל אחד מאיתנו יש פוטנציאל להשפיע באופן משמעותי על החברה. חכמינו מלמדים אותנו שכל אחד צריך לומר: "בשבילי נברא העולם!". כמובן שאין המשמעות שמותר לך לבזוז את רכושו של האחר. אלא, לכל אדם פרטי יש אחריות כלפי העולם. אז בואו ננהג בהתאם, ונזכור כי אנו נמצאים כאן כדי לתקן את סביבתנו. מדובר בעבודה קשה וממושכת. אך צריך לזכור כי מדובר במה שאנו באמת מחפשים. ותוך כדי התהליך, הופכים לאדם שאינו רק טוב, אלא לאדם מצוין!

מה אני יכול לעשות בנידון?

אם תשאל היום כל אדם מהם הסיכויים שתפרוץ מלחמת עולם גרעינית ב-20 שנה הקרובות, יסתבר שלא פחות מ-90% מאמינים כי אכן תפרוץ מלחמה. והרי זה ממש נורא!

אז מה אתה הולך לעשות בנידון? האם אתה מתכוון להישאר פסיבי כי אינך מאמין ביכולת שלך לשנות משהו? ואם היית יודע שהקב"ה בכבודו ובעצמו יעזור לך, מה היית עושה? ברור כי כל אחד היה עונה: הכל! אז הנה החדשות הטובות: הקב"ה עומד מאחוריך. הקב"ה אומר: "אם תנסה, אני אעזור לך. אני רוצה שתתקן את העולם". האדם הרוצה להיות טוב, שמח בדרך כלל לגלות כי להגדרת ה"טוב" קיים הסבר מפורט במסורת היהודית ובו מפורטות דרכי ההתייחסות השונות לחבריו, למשפחתו ולחברה כולה.

בנוסף לכך, התודעה היהודית אומרת שיש חיוב להיות אדם מצוין ולא רק טוב. זוהי המשימה העליונה שלנו – לשאוף לגדולה ולתקן את העולם. אם נתחמק מהאחריות שלנו, נצטרך יום אחד לתת על כך את הדין. ביהדות, לא קיים מושג הייאוש או הכניעה. אתה רוצה להיות מצוין, אתה מסוגל להיות מצוין, ואתה חייב להיות מצוין – אז צא החוצה ותתחיל לעבוד. קח אתך את השאיפה העצומה שלך לצמיחה ולהתפתחות. הרי היא זו המובילה אותך בחייך, בין אם אתה רוצה ובין אם לא. פשוט תשקיע את המאמץ הנכון, והקב"ה בוודאי יסייע לך להשיג את מבוקשך.