הרב יצחק זילברשטיין
לבצוע על חלות אשתו או על חלות הקונדיטוריה הטעימות יותר
אני קונה חלות נוספות מקונדיטוריה מעולה. והנה, אודה ולא אבוש, שחלות הקונדיטוריה ערבות מאד לחיכי, ולעומת זאת החלות של אשתי אינן טעימות כ"כ... אמנם במהלך הסעודה אני אוכל מחלות אשתי, כדי לפרגן לה ולשבחה
- הרב ארז חזני / והערב נא
- פורסם כ"א טבת התשע"ה
לבית המדרש "בית דוד" הגיע יהודי ושטח שאלה מעניינת לפני מו"ר שליט"א:
מדי ליל שבת, מספר האיש, מתעורר אצלי ספק - על איזה חלות עלי לבצוע, וזאת משום שטורחת אשתי ואופה לכבוד שבת חלות, אבל מאחר שאנחנו משפחה גדולה בלעה"ר, והכמות שהיא אופה אינה מספקת לכל בני המשפחה, אני קונה חלות נוספות מקונדיטוריה מעולה. והנה, אודה ולא אבוש, שחלות הקונדיטוריה ערבות מאד לחיכי, ולעומת זאת החלות של אשתי אינן טעימות כ"כ... אמנם במהלך הסעודה אני אוכל מחלות אשתי, כדי לפרגן לה ולשבחה, אך קיים אצלי ספק בנוגע לברכה - על איזו חלות עלי לברך ולבצוע תחילה, על החביבות, או שמא משום כבוד אשתי, על החלות שלה, אף שהן פחות חביבות...?
תשובה
השיב מו"ר שליט"א:
"חביב" אדם שנברא בצלם, וכל שכן אשתו, ולכן יש לאדם להקדים ולחבב את חלתה. וכידוע, הגאון הצדיק רבי אליהו דסלר זצ"ל, היה נוהג לקדש על גביע קטן (בעל שיעור רביעית לפי מידת הגר"ח נאה), כל זמן שאשתו היתה חיה, וכשנפטרה, החל לקדש על גביע גדול (בעל שיעור רביעית לפי מידת החזו"א). ומדוע באמת קידש בחיי אשתו על הגביע הקטן? - משום שהביאה אשתו את הגביע מבית הוריה המיוחסים, ומכיון שלא רצה להעליב אותה, החליט לקדש עליו, למרות גודלו הקטן יחסית. אבל בשבת הראשונה, מיד לאחר פטירתה, קידש על הגביע עם השיעור הגדול.
והוסיף מו"ר לציין את דברי החינוך (במצוה תקע"ט) שכתב: "האשה נבראת לעזר לאדם, והיא לו כאחד מכלי חמדתו... ככלי יקר שבבית". הרי שרצון הבורא הוא, שהאשה תהיה חביבה לו ביותר, ככלי חמדתו, ואוהבה כגופו ומכבדה יותר מגופו. ואם כן גם חלתה חייבת להיות חביבה ביותר.
* * *
חלה שנאפתה ע"י בִּתו שהיתה משותקת והבריאה או חלת המאפייה
ומעשה היה בילדה שבמשך זמן רב היתה משותקת, עד שבס"ד נרפאה ויצאה ממחלתה. הילדה שבה לביתה בערב שבת, והחליטה לאפות בכוחות עצמה חלה לכבוד שבת קודש! כל אחד כבר מבין כיצד היתה נראית חלה זו, שנאפתה בידיה של ילדה שזה עתה השתחררה מבית החולים, לאחר שיתוק ממושך.
עמד האב והסתפק, על איזו חלה לבצוע, האם יברך על החלה של הילדה, שנאפתה במסירות ולכבוד ה' יתברך, או שמא לבצוע על החלה הגדולה והיפה שנרכשה אחר-כבוד מקונדיטוריה מקצועית?
והשיב מו"ר שליט"א: כדאי לבצוע על החלה של הילדה, כיון שהיא חביבה בעיני האבא ביותר. היתה לי קצת ראיה לכך מדברי מורי חמי מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א, שאמר, כי כאשר אדם קיבל חלה של 'שיריים' מצדיק, והם חביבים לו ביותר, גם חלה זו עונה על התואר 'חביב', והוא יכול לברך עליה, למרות שיש לפניו חלות מתוקות אחרות. ואם מרן הגרי"ש אלישיב אומר ש'שיריים' נקראים 'חביבים', אפשר לומר שגם לחלה כזו של הילדה יש חביבות, ועליה יש לבצוע.
* * *
חלת אשתו וחלת אמו - מי קודמת?
הוספנו עוד לשאול את מו"ר: מה יעשה אדם כאשר אשתו ואמו שתיהן אפו חלות, על איזו חלה יבצע תחילה, הרי חייב בכבוד אמו וחייב גם בכבוד אשתו?
והשיב הרב: נראה שיש לבצוע על חלת אמו, שהרי הוא ואשתו חייבים בכבודה, ומן הסתם לא תיעלב אם יבצע על חלת אמו. ואם הדבר אפשרי, יבצע על שתיהן כאחת.
לרכישת ספרי "והערב נא" הקליקו כאן.