"אל תהיו כסוס"

מעשה דומה נוסף, אירע ביהודי שהתקומם מאד על שנפתחה למולו חנות חדשה המוכרת את אותן סחורות כשלו. לקח את הסוס והעגלה, ונסע ל'צאנז' הרחוקה. נכנס אל הרבי מצאנז, ו'הלשין' על אותו יהודי, "רבי, הוא בא לקפח פרנסתי. יפעל נא הרבי שתסגר חנותו במהרה..."

הרבי שומע את הסיפור, ושואל: "איך הגעת לכאן?", "הגעתי על ידי הסוס והעגלה", השיב האיש. מוסיף הרבי לשאול: "והסוס במהלך הדרך הארוכה שתה מים?", -"בודאי. בכל כמה קילומטרים אני מתיר אותו, לוקח אותו לנחל והוא שותה". היהודי עומד תמה למול שאלותיו המוזרות של הרבי, אך הרבי ממשיך: "האם שמת לב לדבר מעניין שקורה בכל פעם שמתחיל הסוס לשתות מהנהר?..."

האיש לא הבין במה מדובר, ואז הסביר לו הרבי: "הנה בכל פעם שמתכופף הסוס לרוות את צימאונו, במקום לשתות מהמים הוא רוקע בהם ברגליו, ורק לאחר מכן מתחיל לשתות. מדוע הוא עושה כן? - ובכן, כאשר מכופף הסוס את ראשו לעבר המים הזכים, הוא רואה למולו... עוד סוס נוסף, שגוחן אף הוא לשתות מהמים. למעשה הוא רואה במים את עצמו, אך הוא סוס, ואינו יודע שהדמות המשתקפת במים היא דמותו (הסוס אף פעם לא הסתכל בראי), וממילא הוא טועה לחשוב שיש עוד סוס נוסף בתוך המים... לא זו בלבד שהוא פולש לתוך הנהר 'שלי', אלא מתחצף לבוא ולשתות בו בזמן שאני רוצה לשתות, ולא מצא הרשע הזה מקום אחר. דוקא כאן!... הסוס חושש שעמיתו ישתה את כל המים, ולכן מתחיל לבעוט בו בזעם, עד שהמים הופכים לבוץ, וסבור שהצליח 'לגרש' את הסוס האחר. רק אז, ששוב לא נראה הסוס 'השני', נרגע 'הראשון' ומתחיל לשתות מהמים העכורים..."

המשיך הרבי במתק לשונו: "ראה נא, הסוס נשאר סוס - ראשית כל, הוא אינו מבין שזהו סתם דימיון, אין פה כלל סוס. וגם אילו היה סוס נוסף, מה איכפת לך שאף הוא ישתה?! הלא יש בנהר מספיק מים למאות סוסים!... אלא מה, דבר אחד הוא 'הרוויח' - שהוא שותה לבסוף בוץ ולא מים".

"אם כן יקירי", מסיים הרבי, "ברצוני לשאול, מה איכפת לך שההוא פותח חנות? אלא מה, אתה סבור שהוא לוקח לך את הלקוחות ואת הפרנסה? - הרי אנחנו יודעים שמזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה, ואנחנו יודעים שאין אדם נוגע במה שמוכן לחבירו, ונהרו של הקב"ה גדול. האמת היא, שפרנסתך לא נפגעת כי הוא זה, אלא שאתה שותה בוץ - כל כך הרבה עגמת נפש, אתה 'אוכל את עצמך', ומתמוטט מעצבים. "אל תהיו כסוס כפרד אין הבין" (תהלים ל"ב, ט'). תהיה רגוע יקירי, ותחזור למקומך בשמחה...". (ועיין עוד בדברי רבינו החזון איש בספרו אמונה ובטחון פרק ג' אות ט"ו).   

לרכישת ספרי "והערב נא" הקליקו כאן.