היהודי לא השיב לדייל והמשיך בתפילתו, והמטוס נחת 'נחיתת חירום'...

מעשה שהיה בבחור שטס לאחת המדינות, ובמהלך הטיסה הניח תפילין והתפלל תפילת שחרית. הגוי שישב לצידו החל לחשוד, מה הם אותם חבלים שחורים שקושר לזרועותיו?... הקופסאות שבראשו וזרועו משמשות כנראה כאנטנות שידור לצורך מטרות ריגול, או שמא מלאים הם בחומר נפץ... ניגש הגוי לדייל, ודיווח אודות ה'חשוד'.

"תאמר לי בבקשה, למה משמשים החבלים והקופסאות הללו? אתה מודד לחץ דם?", פנה הדייל אל היהודי. אך הוא לא ענהו, מכיון שרק כעת התחיל את תפילת העמידה. החשד הלך והתעצם, עד שהדייל הרעים בקולו: "אמור לי מיד מי אתה ומה מעשיך!". והלה אינו מגיב.

מיהר הדייל בבהלה אל תא הטייס, והתריע מפני מחבל מסוכן... עד מהרה המטוס התכונן לנחיתת אונס... בנמל התעופה כבר חיכו אנשי משטרה וחוקרים רבים, שמיד לאחר הנחיתה התנפלו על הבחור, והחלו חוקרים את כל הנוסעים וכו' וכו'.   

כמובן שלבסוף התברר כי היה מדובר ביהודי תמים שהתפלל לאלוקיו, ולאחר בהלה גדולה ועיכוב של כמה שעות הטיסה חודשה.

עתה אותו בחור פונה אלינו, ומבקש לשאול: כיצד היה עלי לנהוג בעת בה עמדתי לפני הקב"ה בתפילה, האם היה מותר לי להשיב לדייל, או שמא טוב נהגתי שהמשכתי בתפילתי, שהרי שנינו בשולחן ערוך (או"ח סימן ק"ד סעיף א'): לא יפסיק בתפילתו. ואפילו מלך ישראל שואל בשלומו, לא ישיבנו! (וכתב המשנה ברורה סק"ב בשם המגן אברהם, כי אפילו במקום הפסד ממון אין לו להפסיק)?...

תשובה

השיב מו"ר שליט"א:

לא טוב נהג אותו בחור, שהרי יכול הדבר להביא לידי פיקוח נפש, במקרה שיש נוסע חולה שצריך להגיע בדחיפות למחוז חפצו. וכמו כן מביא הדבר לשנאה לעם היהודי, עקב בזבוז הזמן והממון הרב שכרוכים בנחיתה. ולמעשה היה לו לחפש אחר מכשיר כתיבה, ולרשום לדייל כי מניח חפץ קדוש על ראשו, ומכיון שעומד כעת בתפילה אינו יכול להפסיק ולדבר עמו, ובכך היה מונע את כל המהומה הגדולה[1]. 

לרכישת ספרי "והערב נא" הקליקו כאן.