כתבות מגזין
בין "והערב נא" ל"ופריו מתוק": השאלות הכי מרתקות שמגיעות לרב
מידי יום מונחות על שולחנו של הרב יצחק זילברשטיין שליט"א, מאות שאלות של יהודים המתלבטים, האם נהגו על פי ההלכה או כאלה המבקשים עצה מחכם. הרב ארז חזני קיבץ את התשובות והתוצאה: הספר המרתק "והערב נא". לרגל הוצאת ספרו החדש "ופריו מתוק", התכנסנו לשיח על המענה ההלכתי לשאלות האקטואליות הכי מטרידות, ולתשובות הנפלאות שלא מהעולם הזה
- אתי דור-נחום
- פורסם ח' שבט התשע"ה |עודכן
יומיים לפני החתונה מגלה הארוס שלכלתו לעתיד רגל מעץ. מוכה תדהמה הוא תוהה: מה עליי לעשות? האם לבטל את החתונה או להמשיך הלאה? במקרה אחר, רופא מתחבט בדילמה: את מי מהחולים למכונת ההנשמה, האם את החולים הסופניים או שמא רק את החולים שיש להם סיכוי לשרוד? ומה עושה צלם במבוכה: איך הוא יבשר לחתן המאושר שהתמונות היקרות שצילם עם הרבנים, פשוט נשרפו. האם ההלכה יכולה לספק מענה לדילמות אקטואליות אלה? ועוד איך. ולראייה: בספר 'והערב נא' מובאות לפני הקוראים, מאות סוגיות מודרניסטיות, שהונחו על שולחנו של הרב זילברשטיין, והן הצליחו לרתק גם אתכם ובגדול. בראיון עם המחבר, הרב ארז חזני, הוא מספר איך הגיעו השאלות, איך נולד הרעיון להוציא ספר, וגם על הופעתו של הכרך החדש בסדרת - "ופריו מתוק".
מעוניינים לקרוא עוד? היכנסו לעוד סיפורים מתוך הספר "והערב נא"
"השאלות הן למעשה מקרים אותנטיים שאירעו והגיעו להכרעתו של הרב זילברשטיין", משתף עורך הספר הרב ארז חזני, "חלקן נערכו על ידי צוות תלמידי חכמים מתלמידי הרב, מתוך המכתבים והפקסים הרבים שהרב מקבל מידי יום. כמובן שחלק מהנתונים 'טושטשו', על מנת שלא לזהות את הדמויות העומדות מאחורי המקרים".
איך הגעתם לשאלות?
"כבר למעלה מעשר שנים שאנו מעבירים שיעורים בנושאי אקטואליה לציבור המתקרב ליהדות, וראינו שהדברים מאוד מעניינים אותם ומושכים את תשומת ליבם. חשבנו לעצמנו שכדאי יהיה לערוך את הדברים בצורה מסודרת ובשפה השווה לכל נפש. לפני כתשע שנים יצא הספר הראשון "תורתך שעשועי", שכלל מקרים מאתגרים רבים שהגיעו לשולחנו של הרב זילברשטיין. הופעתו של הספר, עוררה הדים רבים הציבור בארץ ובעולם. הראונו כמה פעמים, שאף בעיתונות הכללית, התייחסו לשאלות המרתקות ותשובותיהן, והתפעלו לשמוע שיש לתורה הקדושה מה לומר בכל תחום ונושא, בכל שאלה ובעיה שמתעוררת גם בדורנו".
אכן, מתברר שקהל הקוראים מרותק לסוגיות. איך הרב מסביר זאת?
"סיפר לנו רב מליאון שבצרפת שלאחר הופעת הספר הוא אימץ לעצמו נוהג מעניין: בתום תפילת ערבית בליל שבת, הוא ביקש מהמתפללים הרבים להמתין עוד כמה רגעים, 'יש לי משהו מרתק לספר לכם', הוא נהג לומר. ואז עמד וסיפר את האפיזודה הבאה שהופיעה בספר: ביישוב הקרוב למירון דרה אלמנה זקנה בבית ישן. מידי שנה נוהגת היא להשכיר ביתה בפרוס יום ל"ג בעומר. והנה, באחת השנים הגיעה משפחה ממרכז הארץ, אשר ביקשה לשכור את הבית למשך שבוע ימים. בעלת הדירה הסכימה, ועזבה את ביתה במועד שנקבע. באחד הימים, החליטו בני המשפחה לצאת לטיול בצפון. כאשר חזרו בשעת לילה מאוחרת פתחו את דלת הבית, ומיד שבו לאחוריהם מחמת הריח הנורא ששרר במקום. האב נטל אחריות ונכנס פנימה. התברר שמקור הצחנה הגיע מעוף גדול (של בעלת הבית) שאוכסן במקפיא, שנותר משך כל היום פתוח. התברר כי בשעה שנטלו את בקבוקי השתייה הקרים, שכחו לסגור את דלת המקפיא... בלא אומר ודברים הכניס האב את העוף לשקית ורץ להשליכו לאשפה.כמובן שלמחרת רכשו עוף חדש עבור בעלת הבית.ככלות מועד השכירות, הניח האב את התשלום על השולחן בצירוף מכתב הוקרה, ויצאה המשפחה לדרכה.
במהלך הנסיעה לפתע צלצל הפלאפון. מאחורי הקו נשמע קולה הרועם של בעלת הבית: "פושעים! גנבים! חיזרו מיד... גזלתם את כל ממוני וברחתם!...". מה התברר? אותה אלמנה בחרה במקום מקורי ביותר להטמין בו את ממונה – בתוך העוף הקפוא. העוף שהסריח והושלך לפח היה בעצם ה"כספת" של בעלת הבית. ומשנוכחה בעלת הבית לגלות שהעוף איננו - פתחה בזעקות שבר.כל כספה הסתכם ב- $30,000, וכעת תובעת אותם בחזרה. לעומתה טוען אב המשפחה שלא העלה על דעתו שמאן דהוא ישמור את כספו במקום שכזה.ובכן, סיים הרב את הסיפור ופנה אל קהל עדתו: מה אתם אומרים - עם מי הדין? בית הכנסת נעשה כמרקחה, האנשים שרובם ממהרים מאוד לשוב לביתם, החלו להתווכח ביניהם דקות ארוכות, זה אומר בכה וזה אומר בכה.
לבסוף ביקשו מהרב: יאמר לנו רבינו, מהי התשובה? את התשובה – השיב הרב – תשמעו רק מחר, לאחר תפילת מוסף. למחרת, ממשיך הרב לספר, באו מתפללים רבים ואמרו שהספר גרם ל'סערה' בשולחן השבת, פתאום הילדים לא קמים מהשולחן, ולכל אחד יש מה לומר. הרב הרצה את התשובה לפני הציבור, והוסיף לספר שאלה מרתקת נוספת. שמענו ממו"ר הגר"י זילברשטיין שליט"א, שאחד ההסברים לתופעת ההתעניינות של הציבור מהדברים היא שנפש האדם משתוקקת לשמוע "חדשות", דברים מעניינים וחידושים שטרם שמעו עליהם. תפקידנו הוא שלא לחפש חלילה את ה"חדשות" ברחוב או באמצעי התקשורת הקלוקלת, אלא למצוא ולדלות את החידושים ממעיין התורה שלנו. כשיהודי שומע אפיזודה חדשה שהגיעה לבית הדין, או לשאלת רב וכדומה, הדבר יוצר אצלו התעניינות. כיהודי, שנשמתו נכחה במתן תורה, והיא קשורה ואדוקה לתורה, הרי שהוא משתוקק לשמוע, מה תשובת ההלכה בנידון הזה".
הרב זילברשטיין עם הרב אלישיב זצ
זכור לכם מעשה אחד שבעקבותיו התעוררה סערה ציבורית?
"מעשה במרכז רפואי פרטי לטיפול בקשישים, שעלו אודותיו חשדות בדבר הזנחת מטופלים ועוולות נוספות.
לצורך בירור העניין וחשיפתו, החליטה המשטרה 'לשתול' חוקר מומחה בתוך המוסד, שיעבוד במקום ויבוא בסוד ענייניו. ובכן, החוקר נפגש עם בעל המוסד, והציג עצמו כאחד שמעוניין לעבוד במקום. לאחר שנמצא מתאים, התקבל לעבודה. העובד השתלב היטב בין עובדי המוסד, והצטיין בחריצותו וזריזותו, ותוך כדי עבודתו תיעד את כל הנעשה במקום ע"י מצלמות נסתרות זעירות. יצוין כי האיש קיבל משכורת מכובדת ו'כפולה' – הן מבעלי המפעל, והן משולחיו - המשטרה.כעבור שלושה חודשים של עבודה, מאמציו של החוקר נשאו פרי, והיו בידיו ממצאים משכנעים אודות פשעים חמורים שנעשו במרכז הרפואי. הוא מסר אותן למשטרה, והדבר הביא לסגירת המרכז, ולתביעות-ענק נגד בעליו.
כעת בא אותו חוקר/עובד אל הרב שליט"א, ומעלה את השאלה הבאה: עובדת זכייתי במשכורת כפולה, לכאורה אינה בעייתית, היות וניתן לפצל בין ב' שטחי עבודתי, ובפועל עבדתי באופן מושלם עבור שני הגופים. אך בכל זאת מנקרת בליבי השאלה - האם מותר לי להחזיק במשכורות שלושת החודשים שקיבלתי מבעל המרכז הרפואי, כי למעשה עבודתי הביאה לחורבן המרכז שלו, לחשיפת קלונו ברבים, ולשקיעתו בחובות אדירים. וברור אפוא, שאילו היה מודע לכך שאני משמש כ'חפרפרת', מעולם לא היה מוכן להעסיק אותי, ובטח לא לשלם לי משכורות נכבדות; ומאידך, ניתן לטעון, שהעבודה כשלעצמה הייתה כפי שביעות רצונו המלאה של המעסיק, ואם כן שמא אוכל להחזיק במשכורות שבידי? כמובן שתשובת הרב הובאה בספר.
אילו תגובות יש לספר?
רבים קבעו ללמוד בספר על שולחן השבת שלהם, להציג מקרים מרתקים ולדון בהם. היו שסיפרו שמאז הופעת הספרים אין שום מקום לדיבורי סרק בשולחן השבת, כי יותר מעניין לשמוע סיפורים מעניינים מהחיים שמספקים תובנות וידיעות מרתקות.
חשבו שהם גונבים כסף – לא ידעו שבשקית עוגות גבינה
הספר מגיש סיפורים אותנטיים שהונחו על שולחנם של פוסקי ההלכה, כאשר על ידי הצגת התשובות לאתגרים ההלכתיים המעניינים, הקורא רואה בחוש כיצד ניתן לדלות מים התורה, תשובה ומענה לכל בעיה וכל שאלה אקטואלית שמתעוררת גם בדורנו. כזה הוא מקרה מרתק שהתרחש לאחרונה ונידון בספר החדש, "ופריו מתוק": מעשה שהיה ביהודי שקנה במאפייה שתי עוגות גבינה, מלבניות וארוכות.
העוגות נעטפו בנייר מיוחד והונחו בשקית. יצא האיש מהמאפייה ושם פעמיו לעבר הבנק, לשם עשיית פעולה בנקאית מסויימת, כששתי החבילות העוטופות מונחות בשקית שבידו. תור גדול השתרך באותו היום בבנק, והיהודי החליט להניח את שקית העוגות על הדלפק הסמוך למקום בו עמדף תוך כדי שהניח עליה את ידו.
והנה מאחוריו עמוד שני ברנשים שהבחינו בחבילות העטופות, ובאיש ששומר עליהן בקפידה על ידי הנחת ידו. הם היו בטוחים שמונחים בהן המום שטרות של כסף, אותן עומד היהדוי להנפקיד בחשבונו. זממו שני האנשים בלחש תוכנית שטנית לחטוף בדרך מתוחכמת את החבילות.
מה עשו? האחד ניגש אל היהודי, כשבידו חבילה גדולה של שטרות כסף, וביקש: "ראה נא, אני מאוד חלש בחשבון, יש לי כאן הרבה שטרות שונים, שטרות של עשרים, חמישים מאה ומאתיים; בכל פעם שניסיתי לספור, התבלבלתי בחשבון, חזרתי למנות מהתחלה, ושוב נתקעתי בספירה... האם תוכל לעשות עימי חסד ולספור את שטרותיי כדי שאדע את סכומם המדויק?".
"בשמחה רבה", היהודי השיב במאור פנים, וקיבל בידו האחת את תכריך השטרות המרשרשים. הרים אפוא את ידו השנייה מעל גבי חבילותיו, והתחיל בספירה.
כעת הגיע תורו של הברנש השני לפעול. תוך כדי שהיהודי שוקע בספירה המסובכת, שלח האיש את ידו לעבר הדלפק, והתחיל 'לסחוב' באיטיות את החבילות... כשכבר היו בידו, נמלטו לפתע השניים בריצה מהירה, עלו על אופנוע ופתחו בדהירה. תוך שניות ספורות כבר נעלמו ואינם.
הגנבים כאמור חשבו שבחבילות מונחים אין-ספור שטרות, אך למעשה גנבו רק שתי עוגות גבינה בשווי שישים שקלים, בעוד שבידיו של היהודי נותרו שטרות בסכום של... אלף שקלים!הגיע אפוא בעל העוגות אל הר זילברשטיין שליט"א, ושאלתו בפיו: כיצד עלי לנהוג עם השטרות של הגנבים שנותרו בידי, האם זכיתי בהם, או שמא הם עדיין שייכים לגנבים? התשובה כמובן בספר.
***
הספרים מלאים סיפורי הוד, בענייני מוסר והנהגות, רובם של הסיפורים אירעו לאחרונה, ומתפרסמים כאן לראשונה, ונציין לפנינו סיפור מרגש ומאלף ביותר, שאירע לאחרונה במשפחה יקרה מאזור ירושלים:
לבני הזוג, בן יחיד בלבד, שנולד לפני תשע שנים. בעת ליד הבן, אירע סיבוך שגרם לסיכון חיי היולדת והעובר. בניסי ניסים נולד ולד בריא ושלם וגם היולדת ניצלה. אך הרופאם הודיעו לבני הזוג שמעתה האישה לא תוכל להיפקד פעם נוספת, כיוון שההריון והלידה עלולים לסכן את את האם ואת הוולד.
בנם של בני הזוג, שכלל לא היה מודע לבעיית אמו, פנה פעמים רבות לאימו בשאלה: מדוע אני בן יחיד? למה אין לי אחים?. בכל פעם האם הייתה מתחמקת מהשאלה. את האמת המרה, חשבה בליבה, אספר לבני בשלב מאוחר יותר.
ויהי היום, הגיע הילד הביתה ושאל את אביו: "אבא, במקרה שהיום השמיני ללידת תינוק נופל ביום חג השבועות - האם עושים אז את הברית?", האב היה מופתע מעט מהשאלה, והגם שלא הבין את פשרה, השיב לבנו: "כן, בוודאי שמלים את הבן בחג השבועות, שכן אפילו בשבת קודש מלים את הבן אם מדובר ביום השמיני ללידתו". והשיחה הסתיימה.
כעבור מספר ימים האם עברה בדיקות שגרתיות בקופת-חולים, ולחרדתם של בני הזוג והרופאים, התברר שהיא בהריון. הרופאים הודיעו לבני הזוג בצורה חד משמעית, כי עליהם לבצע הפלה בהקדם. הבעל מיהר להתקשר אל רבו ושאלו האם אכן יעשו את ההפלה, והלה פסק, שלאור הנסיבות אכן יש לשמוע לדברי הרופאים ולהפיל את העובר. התור להפלה נקבע כבר למחר, אלא, שבאותו הלילה, כאשר האב עמד לומר עם בנו קריאת שמע שעל המיטה, נזכר לפתע בשאלה המוזרה אודות ברית המילה בשבועות, וביקש לברר: "אולי תגלה לי מה פשר שאלתך על הברית בשבועות?"
הרב יצחק זילברשטיין שליט
הבן השיב בשפתו הטבעית והילדותית: "אבא, אתה בוודאי זוכר שפעמים רבות לימדת אותי שמקובל בידינו מצדיקים וקדושים, שקיימת סגולה מופלאה לכל הישועות, והיא, שבשעה שפוגעים באדם, ומעליבים אותו, והוא אינו מגיב, ומכניס את עצמו על ידי כך לחבורת-הקודש של 'הנעלבים ואינם עולבים, שומעים חרפתם ואינם משיבים' - זה הזמן הטוב ביותר לבקש ולהתחנן לפני ה' יתברך על מה שרוצים".
ממשיך הילד ומספר, והדברים מבהילים כל לב (רק נזכיר שוב - מדובר בילד בן תשע!): באותו יום, אירע לי דבר קשה בבית הספר. אחד הילדים העליב אותי מאוד מאוד, הוא 'שפך' עלי קיתונות של גנאי, וכל זה לעיני תלמידים רבים, שחלקם החליטו להצטרף אליו ולפגוע בי.
למרות שהרגשתי שדמי נשפך, החלטתי שלא להגיב לכינויים הפוגעניים. רצתי לפינה נסתרת, וזעקתי מקירות ליבי, מתוך בכי ודמעות: "ריבונו של עולם, ספגתי עלבונות ובושות, ולא הגבתי במאומה, ואני אף מוכן למחול בלב שלם לכל המצערים אותי, אך דבר אחד אני מבקש – אנא ריבנו של עולם תן לי אח במתנה!!"
הילד (שאינו יודע כלל מהבדיקות של אמו ומההפלה), מסיים ואומר לאביו: "הרגשתי שתפילתי התקבלה במרום. מרוב התרגשות רצתי מהר, ולקחתי לוח שנה, והתחלתי לספור מאותו היום תשעה חודשים, כדי לבדוק באיזה יום ייוולד אחי הקטן... בדקתי ומצאתי שיום לידתו נופל בדיוק שבוע ימים לפני חג השבועות, ולכן באותו ערב שאלתי אותך האם עושים ברית בשבועות...". האב שנפעם מאוד מדברי בנו, לא יכול היה להתאפק ופרץ בבכי. מיהר לספר לאשתו את המעשה, וכשהאישה שמעה את הדברים המרגשים, אמרה לבעלה: "עלינו לעשות שוב שאלת-רב בנוגע להפסקת ההריון, כי אם זכינו להיפקד הודות לתפילה המיוחדת של הבן שלנו - תפילה בעת רצון, מעומק ליבו הכואב של ילד זך וטהור - אולי מהריון כזה לא תצא תקלה".הבעל התקשר לרבו, ותשובת הרב הייתה: "זו שאלה חמורה שאיני יכול להשיב עליה. יש להפנות את השאלה לאחד מגדולי הדור".
פנה אפוא האב, עוד באותו הערב, לאחד מפוסקי הדור, ולאחר ששמע הרב את כל פרטי המעשה, ובחן היטב את דברי הרופאים ואחוזי הסיכון, השיב: "אם ההורים חדורים באמונה בה' יתברך, יש להם רשות להמשיך את ההריון, ולה' הישועה". (כמובן שאין ללמוד מכאן למקרים אחרים, אלא יש להפנות כל שאלה ושאלה בפני עצמה להכרעת חכמי ישראל). חודשי ההריון היו רצופים בבדיקות וביקורות, ובחודש האחרון האם שהתה בבית החולים ל'שמירה'. טרם הלידה, בית החולים גייס צוות של שמונה רופאים מומחים (!) שנכחו בחדר הלידה. תהליך הלידה הניסי, עבר בסייעתא דשמיא בשלום – לבני הזוג נולד בן בריא ושלם, וגם האם ניצלה ולא נגרם לה שום היזק מההריון והלידה, דבר שעורר התפעלות רבה אצל הרופאים הבכירים. (אגב נציין, שהברית נערכה מספר ימים לאחר חג השבועות תשע"ד, אך אין זה מגרע בכי-הוא-זה מהמעשה המאלף וקידוש השם הגדול שגרם לו אותו ילד).
ההתלבטות של החפץ חיים זצ"ל
פרט למקרים "החריגים" מופיעים בספרים מגוון סוגיות אקטואליות, הנוגעות לתחומים שונים בחיים. למשל האם להיות שכיר או עצמאי, ואיזו השתדלות לעשות כדאי להיות בשלום בית עם האישה שממאנת להתפייס למרות מתנות הבעל?
איך ייתכן שיש מענה הלכתי לשאלות מודרניות ומסובכות כאלה?
התורה קרויה תורה מלשון 'הוראה'. דהיינו, בתורה הקדושה, מלבד 613 המצוות, יש אין ספור הוראות הדרכות והנחיות, לכל בעיה ושאלה, ובוודאי שאף לכל שאלות הזמן והתקופה, ניתן למצוא פתרונות והדרכות מתוך התורה הקדושה. פעמים רבות הדברים אינם נראים לעין באופן מפורש, אך לאחר ירידה לשורש הדברים, ולהבנת הרעיון הטמון בהוראת התורה, נוכל להסיק גם לנידון שלפנינו. "הפוך בה והפוך בה דכולה בה" (אבותפ"ה מכ"ב), דהיינו, הפוך בה והפוך בה בתורה,שהכול תמצא בה. תפקידנו הוא לחתור ולחפש בכל עניין ושאלה, מהי דעת התורה בנוגע למקרה זה, וכמובן, כשהדבר נוגע לענייני הלכה למעשה, נגיש אותו לפני גדולי התורה, שדעתם דעת תורה צרופה, ונקבל תשובה מתוך מעיין התורה הקדושה.
ההתלבטות של החפץ חיים
נמחיש את הדברים באמצעות סיפור מתוך הספר "ופריו מתוק":
בסערת מלחמת העולם הראשונה היה המעשה. הצבא הגרמני התקדם כסופה, שטף את פולין והתקדם לתוככי רוסיה. החזית הרוסית נכבשה, הדרכים מלאו פליטים, עיירות נשמו מיושביהם, ובראדין, מבוכה. האויב שועט קדימה, בעוד ימים ספורים תהיה ראדין בקו החזית, תחת הפגזות שני הצדדים. מי יקבל על עצמו את האחריות לשלומם של מאות בחורי הישיבה. לברוח ולהימלט לפנים המדינה? להצטרף לרבבות הפליטים? והיכן ישכנו בני הישיבה? היכן הם ילמדו? מה הם יאכלו ובמה יתכלכלו? הישיבה במקומה יש לה ספק מזון ואפשרות להשגת הלוואות, אך בניכר, ועוד בימי מלחמה שהמחירים מאמירים והפרוטה איננה מצויה מהיכן תתקיים?
לא קלה הייתה ההתלבטות, כבדה הייתה האחריות, התלבט מייסד הישיבה מרן ה'חפץ חיים' זצ"ל, והתלבט ראש הישיבה רבי צבי לוינסון זצ"ל. אבל לא היה פנאי להתלבטות ממושכת, רעמי התותחים כבר נשמעו, במרחק כבר נראו תימרות עשן המתאבכות בקו החזית. נכנסה משלחת מטעם בני הישיבה, ופנתה לראש הישיבה: הבחורים מוטרדים ומבקשים לדעת מה ההחלטה: אם נשארים, צריך להחביא חפצים יקרי ערך מפני הבוזזים, אם בורחים חייבים הם לארוז מזון בגדים וספרים ולברוח. פנה ראש הישיבה אל תלמידיו ואמר: אתם מוטרדים ואני מוטרד, ואף רבינו החפץ חיים כן. מה נעשה? הבה נשאל את פי הבורא יתברך, נטיל את גורל הגר"א, וה' יעזרנו.
כידוע גורל הגר"א נעשה במקרים נדירים על פי המסורת העוברת מדור לדור, ומצריכה קדושה וטהרה גדולה. בסילודין נשא ראש הישיבה תפילה שהבורא יתברך ינחהו במעשיו. פתח את התנ"ך, והנה ההוראה לפניו:
בפרשת וישלח כשיעקב חשש מעשיו נאמר (בראשית ל"ב, ח'): "וַיִּירָא יעקב מאוד וַיֵּצֶר לו, וַיַּחַץ את העם אשר איתו לשני מחנות". כמה מאירה העצה: למחצית התלמידים יהיה קל לעבור כאן את מאורעות המלחמה, ולמחצית השניה יהיה קל יותר להסתדר בגלות כפליטים. אך וודאי שלא יעשו דבר מבלי לקבל את הסכמת מורם ורבם החפץ חיים זצ"ל.
"אלך לרבינו להודיעו על כך", אמר ראש הישיבה. בני המשלחת ביקשו רשות להצטרף, והרשות ניתנה. החפץ חיים נשא עיניו מספרו, וראה את הבאים. עיניו אורו: "וודאי הגעתם בעניין ההחלטה אודות העתיד", פתח. "גם אני שומע את רעמי התותחים, גדולה ההתלבטות, רבה האחריות, והצדדים שקולים לכאן ולכאן. מתחילה חשבתי, שזה המקום להטיל גורל הגר"א. אך כשעיינתי בדבר, אמרתי לעצמי, למה להטיל גורל, הרי בתורה ניתן למצוא הוראה והנחייה לכל שאלה. חשבתי, ומצאתי שלמעשה זה פסוק מפורש - הלא ביעקב אבינו נאמר: ויירא יעקב וייצר לו, ויחץ את העם אשר איתו לשני מחנות!..."
הדמיית ספר 'ופריו מתוק'
מדוע בחרתם לקרוא לספר בשם "ופריו מתוק"?
מהפסוק בשיר השירים [פרק ב'], העוסק במתיקות התורה: "בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי, וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי".
הספר, כשמו כן הוא - מלא וגדוש בנושאים אקטואליים תורניים, ומעשיים והנהגות מגדולי הדורות. לאורך כל הספר שזורים הוראות מעניינות ומעשים נפלאים בדרכו הייחודית והמקורית של הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א, רבה של רמת אלחנן, וראש כולל 'בית דוד' בחולון. סידורן של המאמרים הוא על סדר פרשיות השבוע. באופן זה יוכל כל אבא להעלות את הדברים על שולחן השבת שלו, ולגרות את בני הבית בשאלות יומיומיות המתובלות בחידות בנושאים מרתקים.
מה הפרויקט הבא שלכם?
כעת אנו שוקדים בס"ד על עריכת יתר כרכי סדרת "ופריו מתוק", ועל כרך נוסף של "והערב נא" באנגלית, לאחר הופעת הכרך הראשון לפני כשנה.
החליפו עכשיו את אפליקציית טיקטוק בהידברות Shorts וצפו בתוכן איכותי ומחזק.
לחצו כאן להורדה >>