ידידיה מאיר על שיר הבחירות של הבית היהודי

1. בעצם, למה שהבחירות לא יתקיימו כבר מחר? אני רציני. למה בעצם נגזרו עלינו עוד חודשיים של “ערב בחירות”? כבר עכשיו ברור למדי מי המפלגות ומה הן רוצות, מי הח”כים שהן מציעות לנו לכנסת הבאה, וגם מה הגישה שלהן. הבנו שבנט לא מתנצל, שנתניהו מבוגר אחראי, שציפי ובוז’י הם שמאל ציוני, שכחלון הולך על יוקר המחייה וגם ש”ס, ושליברמן הוא ליברמן (זה הרי בעצם המצע שלו, תמיד: ליברמן). הכול כבר ערוך ומוכן ולא ברור במה יועילו החודשיים הקרובים. בשביל מה צריך לנהל את כל הסיפור הזה כל כך הרבה זמן? רק כדי שוועדת הקלפי תדפיס פתקים? גם הבוחרים די סגורים על עצמם ויודעים איזה פתק ישימו, והמתלבטים ממילא יתלבטו עד לרגע האחרון, אז למה שיתלבטו עוד חודשיים? כל כך הרבה מערכות לא מתפקדות במדינה עד “אחרי הבחירות”, ולכל מה שאנחנו רואים ונראה עוד קוראים “בחירות בזק”. קדימה, בחירות עכשיו.

2. בימים אלה פרסמה מפלגת הבית היהודי את שיר הבחירות הרשמי שלה, ששרים הזמר אייל כהן והזמרת אופיר בן שטרית. כשעלה לרשת השבוע ביצוע עם השירה של כהן בלבד, הבהירו במפלגה שמדובר בזיוף, בגניבת זכויות וכי הם יפעלו להסרת הסרטון. עד כדי כך. הנה מה שכתב לי על כך דוד, קורא שהצביע לבית היהודי בבחירות הקודמות: “גם אני, לפני הבחירות הקודמות האמנתי שמשהו חדש מתחיל, שנגמלנו מהסוודר והשפם, ושסוף סוף הציונות הדתית עלתה על הגל גם בפוליטיקה. השילוב הזה של אקזיט ומטכ”ל, של מועצת יש”ע ופייסבוק, עשה לי את זה. גם אני, אחרי הבחירות הקודמות התאכזבתי מהאח המאומץ, שיחד איתו גם אימצו אצלנו תפיסה שלפיה גיוס חרדים וקצבאות הילדים הן בעיות הליבה של העם היושב בציון. כמו רבים, ניסיתי לדון לכף זכות, להבין שאין ברירה, שאת הכיפה הקטנה שרואים מכאן לא רואים משם. גם אני שמחתי לשמוע שמפסיקים להתנצל, שאת אותה אמת שאנחנו מלמדים בלהט במכינה, אומרים מעכשיו גם ב‑ CNN ואפילו אצל יונית. וגם אני נחשפתי השבוע לסינגל הבחירות החדש. המילים היפות מבהירות ש’כולנו ילדים של אבא’ ושהוא מחבר לבבות.

ידידיה מאיר

"רק לא הבנתי דבר אחד, האם אותו אבא מחבר גם זמר וזמרת לשיר יחד? האם לפני שהשתמשו בשם של אבא, בדקו אנשי הקמפיין מה דעתו על כך? האם לאותו אבא שנשבע לאבותינו לתת לנו את הארץ הזאת (כן, הארץ שאנחנו אוהבים אותה בלי להתנצל) יש גם say בענייני צניעות? או שכמו שמאמצים אח לצורכי קואליציה, מאמצים גם אבא לצורכי קומפוזיציה? האם כשמדובר על נאמנות להלכה, אז אנחנו כן מתנצלים? או גרוע מכך: לא מבינים בכלל מה הבעיה? האם מפלגה שמתיימרת לומר שהיא אוהבת גם את תורת ישראל, יכולה בסינגל הרשמי שלה לשים פס על התורה הזאת? האם צוער בבה”ד 1 שלא מתעצל ולא מתנצל לצאת כשזמרת עולה על הבמה בערב הפלוגתי, הוא לא אח? האם אין עשרות אלפים בין מתפקדי ומצביעי הבית שבשבילם ההלכה היא לא מסלול מומלץ למיטיבי לכת? או שאולי בשם מדיניות ה’דלת נפתחת’, שכחו שם במטה שעל משקוף הדלת קובעים מזוזה? האם אני אמור להבליג ולהתעלם פעם אחר פעם משיר כזה, או מכל סרטון חילוני שמצולם בפאב, רק כי זה מביא יותר בוחרים תל אביביים מגניבים? רגע, אני לא מגניב רק כי אני דתי? אני כבר בכיס שלכם, אז אפשר לזלזל בי?

“אני לא נכנס לאורחות חייו הפרטיים של אף אחד, אבל זה השיר הרשמי של המפלגה. האם בשם הרצון לא להקצין ולהביא קהלים חדשים )מצווה תרי”ד בספר המצוות( היינו מוכנים להתפשר אפילו קצת על שתי מדינות לשני עמים, על שחרור מחבלים או על השמדת מנהרות החמאס? אני בטוח שזה היה מביא לנו הרבה קהלים חדשים. אז למה יש ערכים שעליהם לא מתפשרים (בצדק!) ויש כאלה שכן? מי קובע? כמות הלייקים? קלוגהפט? אז זהו שלא. ‘כי כולנו ילדים של אבא’, ולפני יותר משלושת אלפים שנה אבא נתן לנו תורה, ואנחנו אוהבים אותה ומקיימים אותה קלה כבחמורה, כל סימן בשולחן ערוך, כל סעיף במשנה ברורה. וממש, אבל ממש, לא מתנצלים על כך”.

עד כאן דבר הבוחר. אגב, יצא לי לפגוש השבוע את אייל כהן באירוע הצדעה לבית חב”ד-תאילנד. הוא הופיע שם ואני הנחיתי. אם הייתי עיתונאי אמיתי ולא סתם הגיגן, הייתי צריך לשאול את הבחור הצנוע הזה מכפר תפוח על השיר החדש. לא ראיתי את הריאליטי המוזיקלי שבו אייל השתתף, אבל אפילו אני יודע שבין התבודדות לתפילה לשירה הוא גם שילם שם בתוכנית מחיר על כך שסירב פעם אחר פעם להופיע עם זמרות. אז מה קרה פתאום? אבל אייל עשה לי פרצוף כזה מבואס כשרק הזכרתי את השיר הזה, שהמשכתי הלאה בלי לברר מה התרחש שם מאחורי הקלעים בשיר של המפלגה.