האם היהדות תומכת בכח המחשבה לבד להשפיע דרמטית על המציאות?

לכבוד הרב זמיר כהן שליט"א: ראשית תודה רבה על ההרצאות והמאמרים המחכימים כל-כך, אני ממש צמא ונהנה לשמוע וללמוד מהרב כל פעם מחדש, יישר כח! יש לי אי הבנה במאמר שהרב פרסם במגזין שבט (גליון 101) הנקרא "יש דבר העומד בפני הרצון?", שם הרב שולל את תאוריית "הסוד", וכותב שאין "איזה כח מגנטי ערטילאי באדם למשוך אליו טוב או רע, ללא קשר למעשיו", אלא הכל תלוי במעשיו ובבטחונו של האדם. ומסכם הרב "לכן, עצם הנקודה הזו, שעלינו מוטל לחשוב טוב, ואז גם נרגיש טוב, היא נכונה, אבל לא עד כדי כך שכל מה שירצה האדם יתגשם". אמנם לי ידוע שלכאורה אכן יש לתאוריה זו מקורות וסימוכין מהיהדות, אלא שכל טעותם שהם מייחסים את הכח האדיר של המחשבה ל'יקום' או לעצמם ובכך מנתקים אותו משורשו האמיתי ומהאמת שכך ה' יתברך קבע בבריאה שעל פי המחשבה של האדם כך תהיה המציאות שלו, מקורות הידועים לי בעניין: ר' נחמן מברסלב, ליקוטי מוהר"ן ח"א שיחה קצג', שם מפורש כותב "דע, שהמחשבה יש לה תוקף גדול, ואם יחזק ויגבר מחשבתו על איזה דבר שבעולם, יוכל לפעול שיהיה כך, ואפילו אם יחזק מחשבתו מאד שיהיה לו ממון - בודאי יהיה לו, וכן בכל דבר, רק שהמחשבה תהיה בביטול כל ההרגשות", וכן בשיחות הר"ן שיחה סב': "דע, שיש בבני אדם סגולות גדולות כי יכולין לפעול על ידי מחשבתם מה שהם חושבים, ואפילו היקרות ח"ו הוא בא ממחשבות בני אדם, כי כשהמחשבה כולה אחוזה ודבוקה בדבר אחד שיהיה כן... בלי בלבול ונטיה למחשבה אחרת, על ידי זה הם פועלים שבהכרח יהיה כן, כמו שהם חושבים" וכו' . הרי מפורש כח המחשבה לפעול במציאות? וכן בזה שמנהג ישראל (בשם ה'חתם סופר' כמדומני ועוד) שלא להתעמק במילי דפורענותא, משום שהמיקוד והמחשבה בשלילי עלולים למשוך מציאות שלילית, גם נראה לי מוכיח על כח של המחשבה להשפיע על המציאות? כמדומני שיש לכך עוד מקורות שאינני זוכר כרגע, אבל בכל אופן נראה לי מוכח חד משמעית, שהיהדות אכן תומכת ב'תאוריה' הזו שלמחשבה יש כח עצום ואדיר להשפיע על המציאות לטוב ולמוטב, אלא שזה לא כח עצמי של האדם (-כוחי ועוצם ידי \ אנא אמלוך), וודאי לא כח של ה'יקום', אלא שזו מתנה שה' יתברך נתן לבני האדם ? אשמח אם אקבל מענה שישלים לי את חוסר הבנתי בעניין, תודה רבה.