1
00:00:00,590 --> 00:00:04,190
לא אהבתי את עצמי,
דימוי עצמי מאוד מאוד משתק כזה.

2
00:00:04,710 --> 00:00:09,030
כמו שהרב שלי עושה ככה,
אני חושב, חושב, חושב...

3
00:00:09,430 --> 00:00:12,470
ואני מתכסה בשמיכה
ופורץ בבכי תמרורים.

4
00:00:12,710 --> 00:00:15,110
רוצה לראות עם יהודי חי,
פועם, אור לגויים.

5
00:00:15,310 --> 00:00:16,790
זה מה שאני מאמין בו,
מה אני אעשה?

6
00:00:16,990 --> 00:00:19,550
זה באמת אני משלמת
מחירים אמיתיים.

7
00:00:29,390 --> 00:00:31,670
היום אני הולך להיפגש
עם הרב אהרון מרגלית,

8
00:00:31,910 --> 00:00:34,470
אדם מיוחד עם סיפור חיים נדיר.

9
00:00:34,710 --> 00:00:36,590
הוא שכב בהוסטל
לילדים משותקים,

10
00:00:36,830 --> 00:00:38,470
בהמשך התמודד עם בעיית הגמגום.

11
00:00:38,670 --> 00:00:41,230
אחרי שהתחתן איבד שניים מילדיו.

12
00:00:41,430 --> 00:00:44,630
אם זה לא מספיק, שלוש פעמים
התמודד עם מחלת הסרטן.

13
00:00:44,790 --> 00:00:45,712
בואו נפגוש אותו.

14
00:00:46,270 --> 00:00:48,510
שלום, הרב.
-שלום, דודו.

15
00:00:48,750 --> 00:00:49,750
מה שלומכם?
-ברוך השם.

16
00:00:49,950 --> 00:00:51,070
מה שלומך?
-מעולה.

17
00:00:51,350 --> 00:00:53,590
הדרך הייתה בסדר?
-ארוכה אבל שווה את זה.

18
00:00:53,830 --> 00:00:54,710
יאללה, בוא תיכנס.

19
00:01:03,790 --> 00:01:05,270
תשמע, זו זכות גדולה להיות פה,

20
00:01:05,510 --> 00:01:08,830
זכות גדולה, אתה יודע,
לראיין אותך בכלל.

21
00:01:09,110 --> 00:01:11,750
יש אנשים שאני...
לפני שאני נפגש איתם

22
00:01:12,030 --> 00:01:14,790
אני לא מאמין שבכלל קיים
בן אדם כזה, באמת.

23
00:01:15,030 --> 00:01:18,150
היו לי בעונה הקודמת
של התוכנית הזאת

24
00:01:18,390 --> 00:01:20,350
מפגשים עם דניאל מזרחי,

25
00:01:20,590 --> 00:01:22,910
בחור משותק, כיסא גלגלים,

26
00:01:23,150 --> 00:01:25,150
או אלון פז גם כן,

27
00:01:25,390 --> 00:01:27,070
אתה יודע, אלה אנשים שאתה לא מאמין

28
00:01:27,270 --> 00:01:30,510
שבכלל קיים כוח כזה,

29
00:01:30,750 --> 00:01:32,550
קיימת אנרגיה כזאת,

30
00:01:32,790 --> 00:01:35,470
קיימת תודעה כזאת גבוהה
לבן אדם.

31
00:01:35,710 --> 00:01:40,390
ואני נפגש איתך,
אני קראתי את הספרים שלך

32
00:01:41,390 --> 00:01:47,350
ותעצומות הנפש זה באמת לא ייאמן בכלל
שבן אדם עם כל מה שאתה עברת,

33
00:01:47,550 --> 00:01:49,670
ותכף אנחנו נדבר על מה שעברת,

34
00:01:49,950 --> 00:01:52,950
לא ייאמן שככה אני יושב
עם בן אדם פה, בבית מאוד יפה,

35
00:01:53,790 --> 00:01:56,670
בן אדם אופטימי
עם הרבה חוש הומור,

36
00:01:56,950 --> 00:02:00,550
אתה יודע, ואתה חי ונושם פה איתנו.

37
00:02:00,790 --> 00:02:02,590
אתה יודע, אני לגמרי מבין אותך.

38
00:02:02,790 --> 00:02:04,830
גם לי יש רגעים כאלה שאני לא מאמין.

39
00:02:05,030 --> 00:02:06,110
שאתה לא מאמין על עצמך.

40
00:02:06,350 --> 00:02:06,990
שאני לא מאמין שאני באמת

41
00:02:07,230 --> 00:02:08,630
עברתי את כל זה,

42
00:02:08,870 --> 00:02:13,630
שאני חי, שאני הולך,
שאני מדבר, שאני מסתובב,

43
00:02:13,870 --> 00:02:16,070
שזכיתי להקים משפחה,

44
00:02:16,270 --> 00:02:19,350
ילדים, נכדים, נינים אפילו, ברוך השם.
לא מאמין.

45
00:02:19,550 --> 00:02:24,070
אז כל זה בעצם התחיל
כשאתה בגיל שלוש... -שנתיים וחצי.

46
00:02:24,270 --> 00:02:28,430
שנתיים וחצי במושב תפרח
אתה חווה איזושהי טראומה,

47
00:02:28,710 --> 00:02:35,790
משם אתה מאבד את כושר הדיבור,
משם אתה חולה במחלת ילדים משתקת, פוליו,

48
00:02:36,030 --> 00:02:39,590
שוכב כמה שנים
ממש כאבן שאין לה הופכין.

49
00:02:39,830 --> 00:02:42,110
בהוסטל בירושלים.
-בהוסטל בירושלים.

50
00:02:42,310 --> 00:02:45,230
לא מבקרים אותך, חוץ מאימא שלך
שבאה פעם בשבוע.

51
00:02:45,470 --> 00:02:49,110
מרחק של תשע שעות נסיעה
מתפרח הרחוקה,

52
00:02:49,350 --> 00:02:50,270
בדרכים לא דרכים,

53
00:02:50,510 --> 00:02:52,670
באוטובוסים לא אוטובוסים.
-אתם עשרה ילדים באותו חדר,

54
00:02:52,870 --> 00:02:58,390
אותם באים לבקר, דודים, דודות,
סבים, סבתות, שוקולדים, ממתקים,

55
00:02:58,670 --> 00:03:00,870
ואתה ככה זנוח בצד
ואתה גם שותק.

56
00:03:01,070 --> 00:03:02,590
הילד האחרון...

57
00:03:02,750 --> 00:03:04,230
ליד החלון.
-ליד החלון.

58
00:03:04,390 --> 00:03:07,350
ואתה שותק ומתוך כל זה,
גם כשאתה יוצא משם

59
00:03:07,510 --> 00:03:10,790
אתה בעצם מגמגם,
יש לך ביטחון עצמי ברצפה.

60
00:03:10,990 --> 00:03:13,270
אני לא מדבר בעצם,
אני מנסה פה ושם לדבר

61
00:03:13,390 --> 00:03:17,110
אבל אני תמיד נתקע מחדש.
כל פעם אני מנסה לפרוץ את הגמגום,

62
00:03:18,190 --> 00:03:21,670
סופג את הבוז,
את המבטים, את הקושי

63
00:03:21,830 --> 00:03:27,670
ואני מסתגר מחדש בקליפה שלי
כמו קיפוד לפעמים לחודשים, לפעמים ליותר.

64
00:03:27,790 --> 00:03:31,390
עד גיל 16 שבו אני הולך
לטיפול פסיכולוגי כדי לטפל בגמגום.

65
00:03:31,510 --> 00:03:34,750
כן, עם איזה מטפל פסיכולוגי לא ברור...
-פסיכולוג.

66
00:03:34,910 --> 00:03:36,790
שאומר לך לדבר עם בובה.

67
00:03:37,750 --> 00:03:40,510
בתחילה, כן, בובות.
-בובות.

68
00:03:40,630 --> 00:03:43,510
בוא נדבר קודם כול
על החלק הראשון הזה בחיים.

69
00:03:43,630 --> 00:03:46,430
אתה יודע, היום אתה
כבר בן אדם מבוגר, סבא וכו' וכו'

70
00:03:46,590 --> 00:03:49,950
אז יש לך את הכוחות
למרות שעדיין נתקלת...

71
00:03:50,110 --> 00:03:54,870
עברת דברים שאדם רגיל
אני לא יודע איך הוא יכול להתמודד איתם,

72
00:03:55,030 --> 00:03:57,430
אבל עדיין בתור ילד, אתה יודע,
היום יש לך כלים

73
00:03:57,590 --> 00:04:01,990
אז גם את הכלים האלה לא היה לך,
אז איך בעצם...

74
00:04:02,150 --> 00:04:05,950
איך אתה שוכב ככה,
רואה את התקרה כל הזמן או לא יודע מה,

75
00:04:06,150 --> 00:04:08,910
ואתה עדיין שורד?
-תקרה לבנה. -תקרה לבנה.

76
00:04:09,030 --> 00:04:15,230
את האמת לומר, היו לי הרבה כעסים,
הרבה תסכולים,

77
00:04:15,390 --> 00:04:20,390
הגעגועים אכלו אותי בכל פה,
הקנאה בילדים האחרים,

78
00:04:20,550 --> 00:04:23,390
באורחים, במתנות, בממתקים,

79
00:04:23,590 --> 00:04:27,630
השבתות היו קשות מנשוא,
אז באו יותר אנשים לבקר.

80
00:04:27,750 --> 00:04:29,870
לא היו שעות ביקור,
יכלו לבוא מתי שרוצים,

81
00:04:30,030 --> 00:04:32,030
תמיד היו אנשים בחדר.

82
00:04:32,190 --> 00:04:36,910
בחגים היה איום ונורא,
אבל חסד גדול עשה איתי בורא עולם.

83
00:04:38,110 --> 00:04:48,670
באיזשהו שלב בחיים אני מתחיל לקלוט,
או לפחות נתקעת לי השאלה בראש:

84
00:04:49,710 --> 00:04:51,870
"אהרון, ואם תבכה, מה זה יעזור?"

85
00:04:51,990 --> 00:04:55,430
אני הרביתי לבכות, הרביתי לבכות.
בעיקר בשבתות הייתי...

86
00:04:55,590 --> 00:04:57,710
הייתי רואה את האורחים,
את המבקרים

87
00:04:57,870 --> 00:05:03,350
וחלק מהאורחים לפעמים דיברו לא יפה
ודיברו לא יפה על ההורים שלי ועליי.

88
00:05:04,310 --> 00:05:06,110
מה זאת אומרת? באו, אמרו לך
"ילד, למה אתה לבד?"

89
00:05:06,230 --> 00:05:08,790
לא. לא אמרו לי,
אליי לא התייחסו בכלל,

90
00:05:08,950 --> 00:05:11,990
הייתי במיטה האחרונה בקצה החדר.

91
00:05:12,110 --> 00:05:18,070
אני לא זוכר את זה, אבל יש להניח
שתחילה הם ניסו להיות ידידותיים לסביבה

92
00:05:18,230 --> 00:05:22,550
וניגשו, הציעו לי איזה ביייגלה
או איזשהו ופלה או משהו כזה.

93
00:05:23,390 --> 00:05:25,750
להושיט יד לקחת לא יכולתי,
לאכול לא יכולתי,

94
00:05:25,870 --> 00:05:27,350
להגיד "תודה" לא יכולתי,

95
00:05:27,470 --> 00:05:30,110
רק הייתי מסתכל בהם
ככה עם מבט כזה.

96
00:05:30,310 --> 00:05:33,830
אז הם באו פעם-פעמיים,
שמונה-שמונה עשרה, והפסיקו לבוא.

97
00:05:33,990 --> 00:05:37,430
ולאט לאט אני מוצא את עצמי
כחלק מהתפאורה בחדר.

98
00:05:37,590 --> 00:05:40,430
בחדר יש פעילות, יש אקשן,
יש עוד תשעה ילדים.

99
00:05:40,550 --> 00:05:44,590
עכשיו, כולם היו משותקים
ברמה כזו או אחרת אבל כולם דיברו

100
00:05:44,750 --> 00:05:50,870
וצעקו והעיפו וקיללו ובירכו,
אתה יודע, יש מצב, יש חדר. -ילדים.

101
00:05:51,030 --> 00:05:52,550
כן, ילדים, יש מצב.

102
00:05:52,710 --> 00:05:55,910
ואני לא לוקח חלק
בכל מה שקורה בחדר.

103
00:05:56,510 --> 00:05:59,670
בצד, שקוע, ממש חלק מהתפאורה.
-אבל מה היית חושב?

104
00:05:59,830 --> 00:06:01,510
איך היית מעביר את הזמן?

105
00:06:01,670 --> 00:06:03,190
מלא מחשבות היו לי.

106
00:06:03,310 --> 00:06:06,590
ואז היו מגיעים אורחים
בעיקר בשבתות

107
00:06:06,750 --> 00:06:09,510
ואנשים היו מדברים ביניהם,
ובורא עולם חנן אותי בשמיעה מאוד חדה,

108
00:06:09,670 --> 00:06:12,910
תשאל את אשתי, היא תספר לך.
שמיעה מאוד חדה.

109
00:06:13,070 --> 00:06:19,390
ולא פעם שמעתי ביקורת ארסית,
מרושעת, על ההורים שלי. אמירות...

110
00:06:19,510 --> 00:06:23,270
איך הם בכלל הכירו את ההורים שלך?
-לא הכירו. הם לא הכירו.

111
00:06:24,350 --> 00:06:28,150
אבל הספיק להגיד:
"ראית זה הקטן, המסכן שם בסוף החדר?

112
00:06:28,950 --> 00:06:32,110
"מה זה? אין לו משפחה בכלל?
אף אחד לא בא לבקר אותו?"

113
00:06:32,270 --> 00:06:33,430
הם היו מגיעים בעיקר בשבתות,

114
00:06:33,590 --> 00:06:35,350
אימא הייתה מגיעה
בדרך כלל בימי שלישי.

115
00:06:37,230 --> 00:06:40,430
"בטח הוא ילד מאומץ, למה הורים אמיתיים
לא יכולים ככה להתנהג לילד שלהם",

116
00:06:42,350 --> 00:06:43,270
"מסכן הילד הזה..."

117
00:06:43,430 --> 00:06:47,270
זה גרם לך לפתח תחושות טינה
כלפי ההורים שלך או ש...

118
00:06:48,070 --> 00:06:54,230
אני לא יודע אם זה העצים את תחושות ה...
לא טינה אבל כעס, היה לי כעס.

119
00:06:54,390 --> 00:06:56,350
היה לי כעס, אני ממש...

120
00:06:56,510 --> 00:06:58,110
לא כתבתי את זה בספרים
אבל זה מובן מאליו.

121
00:06:58,310 --> 00:07:00,830
ילד קטן, היו לי כעסים.

122
00:07:02,030 --> 00:07:09,390
אני זוכר אבל באופן מאוד מוחשי
את אותו יום שבו פתאום...

123
00:07:10,790 --> 00:07:14,510
פתאום הראש התחיל להסתובב.
זה היה היום הראשון של ראש השנה.

124
00:07:14,670 --> 00:07:16,870
בן כמה היית?
-הייתי בן שבע וחודשיים.

125
00:07:16,990 --> 00:07:20,390
בגיל שבע נתנו לי חופשה ראשונה,
נסעתי פעם ראשונה הביתה,

126
00:07:20,590 --> 00:07:23,390
פגשתי את ההורים, את האחים.

127
00:07:23,550 --> 00:07:26,190
את האחים לא ראיתי ארבע שנים.
-בעצם לא הכרת אותם כמעט.

128
00:07:26,350 --> 00:07:28,470
היה לי אח בן שלוש,
אז ראיתי אותו פעם ראשונה.

129
00:07:28,630 --> 00:07:30,470
כשהגעתי הביתה אז הוא היה בן שלוש.

130
00:07:30,670 --> 00:07:33,830
האח הגדול היה בן שש כשחליתי,
עכשיו הוא בן עשר וחצי.

131
00:07:33,990 --> 00:07:36,470
האח הקטן ממני היה בן שנה,
עכשיו הוא בן חמש וחצי.

132
00:07:36,590 --> 00:07:38,590
זו לא המשפחה הזאת.

133
00:07:38,710 --> 00:07:41,630
ונותנים לי חופשה לשלושה ימים,
לוקחים אותי הביתה.

134
00:07:41,790 --> 00:07:43,190
את אימא הייתי רואה
כל שבוע פחות או יותר,

135
00:07:43,310 --> 00:07:46,710
את אבא לפעמים כשאימא לא יכלה לבוא
או שהוא מאוד התגעגע אז הוא התחלף איתה.

136
00:07:46,870 --> 00:07:48,190
שניהם אף פעם לא באו ביחד.

137
00:07:48,986 --> 00:07:53,030
ואני חוזר למעון, חודשיים אחרי זה
היום הראשון של ראש השנה.

138
00:07:53,860 --> 00:07:55,910
ראש השנה זה היום
הכי קשה במעון,

139
00:07:56,070 --> 00:07:57,990
כולם מגיעים לבקר את הילדים.

140
00:07:58,190 --> 00:08:00,390
סבים, סבתות, דודים, דודות,
אחים, אחיות,

141
00:08:00,550 --> 00:08:03,390
החדר מלא באורחים,
מלא במתנות.

142
00:08:03,550 --> 00:08:06,270
ואני שוכב לי על המיטה הקטנה,
מביט מסביב על כל המיטות,

143
00:08:06,430 --> 00:08:08,670
רואה את ההמולה,
רואה את השמחה,

144
00:08:08,870 --> 00:08:11,590
רואה את המתנות,
רואה את הממתקים, רואה את הכול

145
00:08:11,750 --> 00:08:15,510
והגעגועים מציפים אותי,
והקנאה אוכלת אותי

146
00:08:16,910 --> 00:08:20,470
ואני מתכסה בשמיכה
ופורץ בבכי תמרורים,

147
00:08:20,630 --> 00:08:24,510
בכי שרק ילד קטן מקנא
יכול לבכות.

148
00:08:25,270 --> 00:08:27,550
שעות אני בוכה,
לא יודע כמה זמן.

149
00:08:27,710 --> 00:08:30,670
היה חושך מתחת לשמיכות
וגם לא היה לי שעון, למי אז היה שעון?

150
00:08:30,830 --> 00:08:34,150
רק העשירים נתנו לילדים שלהם
לבר מצווה שעון, מי היה לו שעון?

151
00:08:34,310 --> 00:08:38,630
אני בוכה ובוכה ובוכה, ממרר בבכי
ואני גם מלא בטענות כלפי בורא עולם,

152
00:08:38,830 --> 00:08:41,750
"בורא עולם, למה?"
שמה בתוך המקום הכי נמוך הזה

153
00:08:41,910 --> 00:08:44,830
ואני בטוח שאין אף אחד
במקום יותר נמוך ממני,

154
00:08:44,950 --> 00:08:47,110
אין ילד יותר מסכן ממני. אין.
לא יכול להיות.

155
00:08:47,790 --> 00:08:52,070
ואני כל כך, כל כך טעון
ומריר ומקטר

156
00:08:52,830 --> 00:08:58,030
ופתאום קופצת לה מחשבה בוסרית,
קטנה, לא מגובשת, לא כלום

157
00:08:58,150 --> 00:08:59,310
אבל שם היא התחילה.

158
00:08:59,870 --> 00:09:03,030
אהרון, ואם תבכה, מה זה יעזור לך?

159
00:09:03,190 --> 00:09:03,950
מה זה יעזור?

160
00:09:04,670 --> 00:09:10,270
והמחשבה הזו, השאלה הזו
לא נתנה לי מנוח שנים. שנים.

161
00:09:10,390 --> 00:09:11,950
אבל היא באמת עזרה?
-כן.

162
00:09:12,070 --> 00:09:13,510
זאת אומרת, הפסקת לבכות?
-לא, לא, לא.

163
00:09:13,670 --> 00:09:17,870
באותו רגע ככה זה היה מאוד עוצמתי.

164
00:09:18,030 --> 00:09:20,230
אולי הפסקתי לבכות
אבל המשכתי עוד לבכות מדי פעם,

165
00:09:20,390 --> 00:09:22,030
זה לא שהפסקתי לבכות לגמרי.

166
00:09:23,030 --> 00:09:27,790
אבל אני חיפשתי תשובה,
חיפשתי תשובה וקיבלתי תשובות.

167
00:09:27,910 --> 00:09:29,390
אולי נחזור לזה אחר כך.

168
00:09:29,550 --> 00:09:31,790
אני יכול להגיד לך
אבל מתי זה נסגר, מתי זה...

169
00:09:32,550 --> 00:09:36,790
מתי זה היה הנעילה של הדבר הזה,
כמו בקבוק שאתה אוטם אותו ונסגר.

170
00:09:38,670 --> 00:09:41,110
כשהייתי בן 23
קניתי את הרכב הראשון שלי,

171
00:09:41,990 --> 00:09:45,030
זו הייתה כרמל דוכס משופצת

172
00:09:45,190 --> 00:09:46,950
והמקום הראשון שאני נוסע אליו
היה לאשדוד.

173
00:09:48,190 --> 00:09:51,550
ואיך שאני נוסע
אני חולף לי על שער הנמל.

174
00:09:51,710 --> 00:09:54,430
שער הנמל היה הרבה יותר קטן מהיום,
הכביש לידו היה יותר צר.

175
00:09:55,350 --> 00:09:59,990
ואני חולף ליד שער הנמל
ופתאום צדה עיני איזו מודעה מבריסטול.

176
00:10:00,110 --> 00:10:02,070
לא הספקתי לקרוא אותה
ואני טיפוס כזה חופר,

177
00:10:02,230 --> 00:10:03,590
משהו שהילדים שלך לא אוהבים.

178
00:10:03,750 --> 00:10:07,430
טיפוס כזה שכל דבר רוצה להבין וזה.
ואני בולם.

179
00:10:07,590 --> 00:10:10,430
אז עוד לא קראו לזה חופר.
-אז עוד לא קראו לזה חופר, נכון.

180
00:10:10,550 --> 00:10:13,910
אבל לא זוכר מה היה השם,
מה קראו לזה אז.

181
00:10:14,070 --> 00:10:15,590
סתם קרצייה, אני יודע...

182
00:10:17,310 --> 00:10:21,470
ואני בולם ונוסע אחורה,
"מרביץ רוורס", מה שנקרא,

183
00:10:21,630 --> 00:10:24,030
ומסתכל על המודעה ואורו עיניי.

184
00:10:24,830 --> 00:10:25,350
אורו עיניי.

185
00:10:25,510 --> 00:10:30,910
כנראה שימאי או יורד ים
נכנס עם חסקה או כלי שיט אחר לים...

186
00:10:31,070 --> 00:10:32,830
מה היה כתוב שם?
מסקרן אותנו.

187
00:10:32,990 --> 00:10:35,910
והתרגשו עליו גלים גבוהים,
איימו להטביעו,

188
00:10:36,070 --> 00:10:40,630
כשהוא זכה להגיע לחוף מבטחים,
הוא כתב את ההגיג שלו עלי בריסטול,

189
00:10:41,350 --> 00:10:43,030
מה שכתוב שם זה:

190
00:10:43,830 --> 00:10:48,190
"אין לנו שליטה על גלי הים,
אבל את המפרשים אנחנו מכוונים".

191
00:10:49,590 --> 00:10:55,030
אין לנו שליטה על גלי הים,
אבל את המפרשים אנחנו מכוונים.

192
00:10:56,030 --> 00:11:00,270
ודודו, מאז זה הפך להיות
המוטו של החיים שלי.

193
00:11:00,390 --> 00:11:04,150
את גלי הים בורא עולם מכוון,
אין לנו על זה שליטה.

194
00:11:04,350 --> 00:11:07,110
בורא עולם לא שאל אותי אם אני רוצה
את האבא הזה, את האימא הזו.

195
00:11:07,270 --> 00:11:09,630
אם היה שואל הייתי רוצה אותם,
אבל הוא לא שאל.

196
00:11:09,790 --> 00:11:13,070
אם אני רוצה את האחים האלה,
חלקם גם הייתי רוצה.

197
00:11:13,190 --> 00:11:15,110
אם אני רוצה את החותנת הזו...
-הם לא יצפו בזה.

198
00:11:17,310 --> 00:11:21,510
כן. לא שאל אותי, על זה אין לי שליטה,
זו המציאות שלי.

199
00:11:21,670 --> 00:11:25,110
אבל איך להתייחס,
איך להתמודד, זה אני.

200
00:11:25,270 --> 00:11:30,070
אבל המנטרות האלה,
התובנות האלה יכולות להיות נכונות,

201
00:11:30,190 --> 00:11:33,270
אבל בסופו של דבר כשמתרגשת
על בן אדם צרה,

202
00:11:33,430 --> 00:11:35,510
אתה יודע, קשה לו להיאחז ב...

203
00:11:35,670 --> 00:11:40,310
אתה יודע, כרגע הוא נמצא בבוץ,
מה זה משנה גלים, זה, מפרשים,

204
00:11:40,470 --> 00:11:41,590
כרגע אני בבוץ.

205
00:11:41,750 --> 00:11:45,470
דודו, מהר מאוד אפשר להרגיל
את המוח לדפוס חשיבה אוטומטי.

206
00:11:45,630 --> 00:11:48,390
אנחנו כולנו מכירים את ההלכה
בברכת השנים,

207
00:11:48,510 --> 00:11:50,190
התחלפה עונת השנה, הגיע קיץ,

208
00:11:50,310 --> 00:11:54,670
בן אדם לרגע הסיח דעת בתפילת העמידה,
תפילת שמונה עשרה, לא זוכר מה הוא בירך,

209
00:11:54,830 --> 00:11:57,710
מה אנחנו אומרים? עברו 30 יום,
התפלל 90 פעם, חזקה עליו.

210
00:11:57,870 --> 00:12:00,950
כלומר, ברור לגמרי שהוא אמר
"ותן ברכה על פני האדמה".

211
00:12:01,110 --> 00:12:05,630
השישה-שבעה חודשים קודם הוא אומר
"ותן טל ומטר", התחלפה המנגינה.

212
00:12:05,790 --> 00:12:07,950
מקודם היינו שואלים אותו
בלי הכרה מה הוא אמר,

213
00:12:08,110 --> 00:12:10,630
"ותן טל ומטר".
עכשיו: "ותן ברכה".

214
00:12:10,750 --> 00:12:14,270
כלומר, אפילו במקום שיש כבר קיבעון,
יש כבר הרגל אוטומטי,

215
00:12:14,430 --> 00:12:18,990
דפוס פעולה אוטומטי של המוח
גם כשהוא לא בהכרה, זה משתנה.

216
00:12:19,110 --> 00:12:20,430
אפשר להרגיל את המוח.

217
00:12:21,230 --> 00:12:22,950
אדם מתרגל לחשוב כך,

218
00:12:23,110 --> 00:12:26,430
אדם מתרגל לחשוב תמיד
מה אני עושה כעת באופן מועיל?

219
00:12:26,590 --> 00:12:31,510
מה אני. לא אשתי, לא אבא שלי,
לא אימא שלי, לא הרופא שלי,

220
00:12:31,630 --> 00:12:33,350
לא הרבי שלי, לא רואה החשבון שלי,

221
00:12:33,510 --> 00:12:37,270
אף אחד. אני. כעת, לא מחר,
לא בעוד שבועיים, עכשיו, ברגע הזה.

222
00:12:37,390 --> 00:12:39,550
אז אני קופץ איתך שנייה לגיל 17,

223
00:12:39,710 --> 00:12:43,070
למשל כשהפסקת לגמגם,
כשעברת את התהליך,

224
00:12:43,190 --> 00:12:45,150
איך זה למשל עזר לך
בנושא הגמגום?

225
00:12:45,630 --> 00:12:46,870
זה עזר לי מאוד.

226
00:12:47,510 --> 00:12:54,310
קודם כול, הטיפול בגמגום היה מביש,
קשה מנשוא.

227
00:12:54,510 --> 00:13:00,110
זה היה אולי אחד האתגרים היותר משמעותיים
ששיתפתי פעולה ועשיתי את זה מרצוני.

228
00:13:00,270 --> 00:13:01,870
זאת אומרת, יש דברים
שבורא עולם מביא עליי,

229
00:13:02,030 --> 00:13:04,590
התרגשו עליי גלי ים,
זו לא הייתה בחירה שלי.

230
00:13:04,710 --> 00:13:06,750
לגמגום יכולתי להגיד
"לא הולך, לא נוסע",

231
00:13:06,950 --> 00:13:08,350
זה באמת היה מאוד קשה.

232
00:13:08,470 --> 00:13:12,990
הנסיעות, אובדן ימי לימוד, שעות לימוד,
היו לי בחילות תמיד בדרכים.

233
00:13:13,190 --> 00:13:14,990
היחס ממנו.
-היחס ממנו,

234
00:13:15,110 --> 00:13:19,070
ההשפלות שספגתי ממנו
וזה מאוד קשה.

235
00:13:19,190 --> 00:13:24,910
באמת, אני בנקודה ההיא
והביטחון העצמי שלי היה מתחת לבלטות,

236
00:13:25,030 --> 00:13:28,230
אני כל פעם יצאתי ממנו מרוסק,
הוא דרך עליי,

237
00:13:28,390 --> 00:13:31,150
הוא ריסק את כל האנושיות שלי.
-זה עזר בסופו של דבר או ש... -כן.

238
00:13:31,310 --> 00:13:32,070
כן? -כן.

239
00:13:32,230 --> 00:13:37,910
אני לא הבנתי למה הוא עשה את זה,
הוא רצה להכריח אותי לדבר לבובות.

240
00:13:38,030 --> 00:13:41,550
עכשיו, בחור בן 16,
אני אדבר לבובות מפלסטיק

241
00:13:41,750 --> 00:13:44,310
בלי ידיים, 20 סנטימטר?
מה, אני אדבר לבובות?

242
00:13:44,470 --> 00:13:45,670
לא אדבר לבובות.

243
00:13:45,830 --> 00:13:48,510
אז מה שהוא עשה זה
הרס לי את האישיות, ריסק אותי

244
00:13:48,670 --> 00:13:49,830
אז התחלתי לדבר לבובות.

245
00:13:50,030 --> 00:13:52,310
ואז לאט לאט הפנמתי
שאני מסוגל לדבר.

246
00:13:53,510 --> 00:13:54,790
עם הבובות לא גמגמתי

247
00:13:55,630 --> 00:13:59,030
כי לא פחדתי שהם ילעגו ממני,
שהם יצחקו ממני, שהם יבוזו לי,

248
00:13:59,150 --> 00:14:00,390
התחלתי לדבר.

249
00:14:00,550 --> 00:14:03,470
זאת אומרת, לימים הבנתי
למה הוא עשה את זה,

250
00:14:03,630 --> 00:14:06,270
זה לא בא מתוך רוע
אבל הוא לא היה יכול לספר לי

251
00:14:06,430 --> 00:14:08,110
כי אם הוא היה מספר לי
הוא היה מאבד את כל האפקט.

252
00:14:08,670 --> 00:14:10,430
אז כן, זה עזר.

253
00:14:10,590 --> 00:14:14,390
אבל באותו שלב שאני מרוסק,
אני מרוסק.

254
00:14:14,550 --> 00:14:20,710
ואני כל פעם חוזר לישיבה ומקיא ובדרכים
והרגשתי מאוד לא טוב וזה, והאישיות.

255
00:14:20,830 --> 00:14:23,310
ואני אומר לעצמי: לא, אני חייב להיות חזק,
אני רוצה להיפטר מזה,

256
00:14:23,470 --> 00:14:25,670
אני רוצה להיפטר מזה.
מה אני עושה באופן מועיל?

257
00:14:25,870 --> 00:14:26,870
מה אני עושה באופן מועיל?

258
00:14:26,990 --> 00:14:30,470
אני חייב, זה לטובתי, אני חייב.
ולאט לאט זה מתקדם.

259
00:14:30,590 --> 00:14:34,070
עכשיו, טיפול בגמגום
זה לא כירורגיה,

260
00:14:34,230 --> 00:14:36,950
זה כמו ריקוד תימני,
צעד קדימה, שניים אחורה.

261
00:14:37,110 --> 00:14:40,750
אתה לפעמים רואה משהו מתקדם
ואז זה הולך אחורה ונתקע עוד פעם,

262
00:14:40,910 --> 00:14:41,750
זה כמו פיזיותרפיה.

263
00:14:41,950 --> 00:14:45,870
בוא נקפוץ עוד קצת בשנים.
כשאתה מתחתן,

264
00:14:46,950 --> 00:14:49,830
אתה בכלל האמנת שאתה תצליח...

265
00:14:49,990 --> 00:14:53,350
תזכה להקים בית, משפחה,
אתה יודע, עם כל העבר הזה?

266
00:14:53,510 --> 00:14:58,070
לא. זאת אומרת, האמנתי שכן
אבל חשבתי עם פיליפינית.

267
00:15:00,190 --> 00:15:03,910
מה זאת אומרת?
לא יודע מי תתחתן איתי?

268
00:15:04,070 --> 00:15:08,350
תראה, אני לא אוהב לספר את זה,
אבל אני עדיין סובל מבעיות...

269
00:15:08,510 --> 00:15:11,550
ממגבלות פיזיות כאלה ואחרות,
הכתפיים משותקות,

270
00:15:12,470 --> 00:15:16,630
הידיים חלשות מאוד,
שריר הלב לא משהו,

271
00:15:16,790 --> 00:15:18,470
שריר הריאות והכליות גם לא משהו.

272
00:15:18,590 --> 00:15:23,310
הרגל... אחת לפחות לא משהו.
היתר בסדר, ברוך השם. כן?

273
00:15:24,670 --> 00:15:30,150
מתוך כל האיברים הרוב בסדר.
-הרוב בסדר, בהחלט. הרוב בסדר.

274
00:15:30,310 --> 00:15:34,110
וכן, היו לי פה ושם מחשבות,

275
00:15:34,230 --> 00:15:38,150
ובעיקר כשאני רואה בחורים מסביבי
מתארסים בכיתה וזה,

276
00:15:38,310 --> 00:15:40,510
ועוד אחד ועוד אחד ועוד אחד
ואני ככה...

277
00:15:40,670 --> 00:15:42,150
כן, היו מחשבות כל מיני כאלה.

278
00:15:42,830 --> 00:15:47,910
אבל אתה יודע, אני אספר לך משהו,
בתקווה שאשתי לא תצפה בזה,

279
00:15:49,590 --> 00:15:50,990
כשהציעו את השידוך הזה...

280
00:15:55,510 --> 00:15:58,230
היו לי חשדות גדולות מאוד
שפה יש איזה סיפור,

281
00:15:58,390 --> 00:16:02,110
למה שהיא תסכים?
משפחה מכובדת וטובה,

282
00:16:02,230 --> 00:16:06,510
אפילו מצב כלכלי טוב,
אריסטוקרטים מבני ברק, משפחה טובה.

283
00:16:06,630 --> 00:16:09,390
אנחנו ילד צולע ומגמגם
מתפרח, קצה העולם,

284
00:16:09,590 --> 00:16:11,470
בלי פרוטה בכיס,
בלי שום דבר, מה...

285
00:16:11,630 --> 00:16:14,390
אבל התקדמת מאז.
-כן, כן.

286
00:16:14,590 --> 00:16:16,630
בסדר, אבל כבר ידעתי לדבר,

287
00:16:18,510 --> 00:16:23,630
אבל זה לא הביא פרוטה נוספת
לכיס של ההורים שלי וזה לא...

288
00:16:23,790 --> 00:16:26,790
עדיין היו לי...
את הידיים עדיין לא הרמתי למעלה.

289
00:16:27,830 --> 00:16:30,990
וגם הטווח של הצוואר...

290
00:16:31,150 --> 00:16:33,830
היום, ברוך השם,
אני יכול בצד שמאל 45 מעלות,

291
00:16:33,990 --> 00:16:37,150
בצד ימין 60 מעלות,
עדיין זה לא...

292
00:16:37,310 --> 00:16:41,910
עדיין בנהיגה כשאתה מגיע ל"טי" אתה צריך
לסובב חצי גוף בשביל לוודא שאין זה.

293
00:16:42,070 --> 00:16:43,790
עדיין יש לי את ה...

294
00:16:43,950 --> 00:16:46,990
אם תשים לב, אז פה בבית
בכל חדר יש סולם.

295
00:16:47,110 --> 00:16:49,030
סולם?
-סולם, כן.

296
00:16:49,190 --> 00:16:51,750
אם תהיה טיפה ערני
אתה תמצא סולם בכל חדר.

297
00:16:51,950 --> 00:16:52,910
למה?

298
00:16:53,030 --> 00:16:55,310
כי אם אני צריך להוריד ספר
ממדף גבוה

299
00:16:56,110 --> 00:17:00,510
לעולם אני לא מבקש מאשתי
או מהילדים או מהנכדים שיורידו לי ספר.

300
00:17:00,670 --> 00:17:03,070
אני קראתי בספר שלך
משהו הזוי,

301
00:17:03,950 --> 00:17:07,190
שבתחילת שנות השמונים,
כשהיו טפטים באופנה...

302
00:17:07,390 --> 00:17:09,790
לא טפטים, ציפויי עץ.
-ציפויי עץ, נכון.

303
00:17:09,950 --> 00:17:13,830
שזה בכלל מזעזע בפני עצמו,
אבל זה נושא אחר.

304
00:17:13,990 --> 00:17:17,190
אתם רציתם לעשות את ציפוי העץ הזה.
-אשתי רצתה.

305
00:17:17,350 --> 00:17:20,670
נכון, אשתך. ואתה כמו כל בעל טוב...

306
00:17:20,830 --> 00:17:22,150
אני פה בשביל לרצות אותה.

307
00:17:22,310 --> 00:17:25,110
לא, אתה גם לא הבאת
בעל מקצוע, אמרת "יש אותי".

308
00:17:25,270 --> 00:17:26,150
מה, אני נכה?

309
00:17:26,270 --> 00:17:27,750
נכון, "מה, אני נכה?"

310
00:17:27,910 --> 00:17:31,830
תבין, אני בכלל לא הייתי חושב
לעשות את זה, כן?

311
00:17:32,030 --> 00:17:34,350
בוא אני אספר לך תוצאה
שיצאה מהסיפור הזה?

312
00:17:34,470 --> 00:17:35,910
שנייה אבל רגע, אני רוצה לספר,

313
00:17:36,030 --> 00:17:39,070
שזה, אני דמיינתי את זה,
זה מחזה הזוי פשוט.

314
00:17:39,230 --> 00:17:43,830
העמדת... תקן אותי אם אני טועה,
העמדת שולחן על גבי שולחן

315
00:17:43,990 --> 00:17:46,070
ואז על השולחן השני...
-ספסל.

316
00:17:46,230 --> 00:17:50,070
ספסל על שרפרף.
-ספסל, ספסל. מבית הכנסת הבאתי ספסל.

317
00:17:50,190 --> 00:17:53,710
ואתה שוכב על הספסל...
-והאף נוגע בתקרה.

318
00:17:53,870 --> 00:17:58,550
כן, ואתה דופק... למרות שלא הבנתי,
אתה צריך להסתכל על הקיר, לא?

319
00:17:58,710 --> 00:18:03,390
האף צריך לגעת בקיר.
-הציפוי היה על התקרה ועל הקירות.

320
00:18:03,510 --> 00:18:05,150
הכי קשה זה התקרה,

321
00:18:05,310 --> 00:18:07,030
שם אתה צריך להרים את הידיים.
-אז אתה עושה ככה...

322
00:18:07,150 --> 00:18:09,790
שוכב והאף נוגע בתקרה
ואז אתה נמצא במצב כזה

323
00:18:09,950 --> 00:18:12,230
ואתה דופק עם פטישון קטן.

324
00:18:12,350 --> 00:18:15,310
וככה אתה מסיים בעצם
את כל האזור שרציתם...

325
00:18:15,510 --> 00:18:18,590
שלושה ימים זה הכול.
ארבעה מטר רבוע.

326
00:18:19,190 --> 00:18:21,110
תשמע, אבל זה כבר
להעניש את עצמך.

327
00:18:21,270 --> 00:18:22,990
כאילו מה? כדי להוכיח שאתה יכול?

328
00:18:23,150 --> 00:18:27,270
אני לא... קחי בעל מקצוע.
-אבא ז"ל אמר לי:

329
00:18:27,470 --> 00:18:31,790
"אהרון, תקשיב..." הייתי ילד,
הוא אמר לי את זה עשרות פעמים.

330
00:18:31,950 --> 00:18:35,390
"אהרון, תקשיב, מה שכל אחד
יכול לעשות גם אתה יכול לעשות,

331
00:18:36,390 --> 00:18:39,190
"רק יש דברים שייקח לך
טיפה יותר זמן מאחרים, זה הכול".

332
00:18:39,990 --> 00:18:41,910
להוריד ספר ממדף גבוה אני יכול.

333
00:18:43,270 --> 00:18:45,390
כמה זמן? חמש שניות
לעלות על הסולם.

334
00:18:45,550 --> 00:18:46,630
זה לא עושה אותך נכה.

335
00:18:47,830 --> 00:18:49,990
אם תתחיל לוותר לא תגמור.

336
00:18:50,870 --> 00:18:54,030
שם אתה מוותר - ויתרת,
אתה נכה.

337
00:18:55,110 --> 00:18:57,510
תתמודד, אל תוותר.
תעשה הכול לבד.

338
00:18:57,630 --> 00:19:00,390
אבל זה מאוד מפתה לוותר.

339
00:19:00,590 --> 00:19:01,510
אתה יודע, נוחות,

340
00:19:01,670 --> 00:19:04,190
"תעשה טובה, תביא לי את הספר מלמעלה".
-זה מאוד מפתה.

341
00:19:04,350 --> 00:19:07,030
יש גם תשומי, יש גם זה.
אני מסכן, זה מאוד...

342
00:19:07,150 --> 00:19:08,950
יש דיבידנדים בעניין הזה.

343
00:19:09,150 --> 00:19:12,390
אבל איזה דיבידנד זה
שאתה כובש לבד את האוורסט?

344
00:19:12,550 --> 00:19:15,230
אבל בוא אני אספר לך סיפור מדהים
מהסיפור הזה, מהסיפור הזה.

345
00:19:16,310 --> 00:19:20,710
סיפור שקרה לפני שנתיים,
שבועיים אחרי סוכות.

346
00:19:22,110 --> 00:19:25,190
נעשה את זה בקיצור.
מתקשרת אליי אישה מארה"ב,

347
00:19:25,350 --> 00:19:27,830
אומרת לי: הרב מרגלית,
אני רוצה לספר לך סיפור.

348
00:19:27,950 --> 00:19:32,390
הייתי ילדה בת שבע, הלכתי ברחוב
בבורו פארק בניו יורק עם אימא שלי,

349
00:19:32,550 --> 00:19:35,030
היא החזיקה לי את היד,
מדרכה רחבה.

350
00:19:35,190 --> 00:19:38,230
הלכנו ברחוב, משאית נהוגה
בידי נהג כושי שיכור

351
00:19:38,430 --> 00:19:42,070
עלתה על המדרכה, פגעה בי,
העיפה אותי עשרות מטרים קדימה.

352
00:19:42,230 --> 00:19:46,270
אימי הייתה מימיני, קיבלה מכה,
נפלה על הצד, לא נפגעה.

353
00:19:46,430 --> 00:19:49,190
חוץ ממכה יבשה וטראומה לא נפגעה,
אני נפצעתי מאוד קשה.

354
00:19:49,350 --> 00:19:53,110
בית חולים אורתופדי, שיקום,
כמעט שנתיים בבית חולים.

355
00:19:53,310 --> 00:19:54,390
הייתי מלכת הכיתה.

356
00:19:55,430 --> 00:20:00,270
חוזרת בחזרה בלי יד ימין
ובלי חלק מהכתף.

357
00:20:01,990 --> 00:20:05,710
עכשיו, בגלל שגם איבדתי את הכתף
אי אפשר היה לחבר לי תותבת.

358
00:20:05,830 --> 00:20:08,870
אני מגיעה חזרה לבית הספר
עם שרוול מתנדנד.

359
00:20:10,150 --> 00:20:12,750
כל הבנות משתדלות להיות נחמדות אליי,

360
00:20:12,910 --> 00:20:15,870
אבל אני מרגישה שהן מרחמות עליי.
מאוד קשה לי.

361
00:20:15,990 --> 00:20:19,110
הייתי מקודם מלכת הכיתה
ועכשיו אני מסכנת הכיתה.

362
00:20:20,070 --> 00:20:22,430
אני גם הפכתי להיות רודפת צדק,

363
00:20:22,630 --> 00:20:25,550
כל דבר כן צודק, לא צודק,
כן צודק, לא צודק. למה צודק?

364
00:20:26,950 --> 00:20:30,830
ובנות לא אוהבות את זה
ואני חשה דחייה חברתית

365
00:20:30,990 --> 00:20:32,630
ולאט לאט אני מתרחקת.

366
00:20:32,790 --> 00:20:37,590
אני כמובן לא הולכת לבריכה
ולא יוצאת איתם לקאמפים ולא לטיולים

367
00:20:37,790 --> 00:20:40,870
ולא משחקת בחבל ובקלאס ו...

368
00:20:40,990 --> 00:20:43,670
וכך אני גדלה בחורה מרירה.

369
00:20:43,830 --> 00:20:45,070
גם בשידוכים היה לי קשה.

370
00:20:45,670 --> 00:20:47,190
בסופו של דבר התחתנתי.

371
00:20:47,390 --> 00:20:49,630
יש לי בעל מקסים, נחמד,
יש לי כמה ילדים, ברוך השם.

372
00:20:50,870 --> 00:20:54,310
אבל אני עצבנית בטירוף,
אני כועסת כל היום,

373
00:20:54,430 --> 00:20:57,390
אני כל הזמן כועסת
על כל העולם ואחותו

374
00:20:57,550 --> 00:20:59,510
ואני משתמשת כל הזמן
בכדורי הרגעה.

375
00:21:00,870 --> 00:21:05,910
לפני שש שנים בת דודתי הביאה לי
במתנה את הספר "כל עוד אני חיה",

376
00:21:06,070 --> 00:21:09,830
זה "אתהלך" באנגלית.
-בגרסה האנגלית. -בגרסה האנגלית.

377
00:21:09,990 --> 00:21:14,790
"קראתי, התרגשתי מאוד",
אמרה לי: תודה ששיתפת, החשיפה,

378
00:21:14,950 --> 00:21:16,390
נתת לי כוחות משהו.

379
00:21:16,550 --> 00:21:18,990
מאז הספר לא עוזב אותי,
ליד המיטה שלי כל הזמן.

380
00:21:19,150 --> 00:21:22,190
היום כשאני כועסת אני ניגשת למיטה,
פותחת את הספר, קוראת עמוד או שניים.

381
00:21:22,310 --> 00:21:25,550
במקום לקחת "אסיוול" (כדור הרגעה)
לוקחת שני עמודים מהספר, אני נרגעת.

382
00:21:26,670 --> 00:21:31,230
למחרת יום כיפור,
יום כיפור היה ביום רביעי,

383
00:21:31,430 --> 00:21:34,550
חמישי בלילה סיימתי את הספר
בפעם השישית.

384
00:21:35,550 --> 00:21:38,870
בכיתי שעתיים, מאוד התרגשתי.

385
00:21:38,990 --> 00:21:44,430
שישי בבוקר אמרתי לבעלי:
בעלי היקר, את הקישוטים בסוכה,

386
00:21:44,590 --> 00:21:48,030
בתקרה של הסוכה,
השנה אני תולה לבד.

387
00:21:49,150 --> 00:21:54,670
בעלי אומר לי: איך את יכולה
לחבר את זה לתקרה? הסוכה גבוהה.

388
00:21:54,790 --> 00:21:58,070
בארה"ב תולים את זה ברגע האחרון
בגלל הגשמים השכיחים.

389
00:21:58,190 --> 00:22:01,190
וערב חג היה ביום ראשון,
הכוונה הייתה במוצאי שבת לתלות את ה...

390
00:22:01,950 --> 00:22:03,670
היא אומרת לו: תקשיב, אני תולה.

391
00:22:03,870 --> 00:22:07,070
הוא אומר לי: האני...
"האני" זה כנראה היה ביטוי, "האני".

392
00:22:07,190 --> 00:22:11,070
הוא אומר לי: האני, אל תדברי שטויות,
אני עם הילדים עושה את זה תוך שעה,

393
00:22:11,190 --> 00:22:13,230
את לא תגמרי את זה
עד אסרו חג, לא תגמרי את זה.

394
00:22:13,390 --> 00:22:15,830
יש לנו יומיים חג,
צריכים לבשל, צריכים...

395
00:22:16,030 --> 00:22:17,150
אל תדברי שטויות.

396
00:22:17,310 --> 00:22:18,710
"תקשיב, אני תולה".

397
00:22:18,870 --> 00:22:21,470
אומר לה: מה קרה לך?
האני, מה העניין?

398
00:22:22,310 --> 00:22:27,350
היא אומרת לו: תקשיב, הרב מרגלית
יכול לעשות ציפוי דקורטיבי בתקרה

399
00:22:27,510 --> 00:22:29,390
כשהכתפיים שלו משותקות,

400
00:22:29,510 --> 00:22:31,710
אני יכולה לתלות את הקישוטים בסוכה.
אני תולה.

401
00:22:33,030 --> 00:22:36,870
אומרת לי הגברת:
הרב מרגלית, אני תליתי לבד,

402
00:22:38,150 --> 00:22:40,070
אני הורדתי לבד,

403
00:22:40,230 --> 00:22:42,470
אבל זה לא נגמר פה,
רק מתחיל שם.

404
00:22:42,630 --> 00:22:46,150
עשרים וחמש שנה הייתי נכה
ואומללה ומסכנה,

405
00:22:46,310 --> 00:22:47,950
היום אני אישה בריאה בלי יד.

406
00:22:49,710 --> 00:22:52,030
היום אני אישה בריאה בלי יד.

407
00:22:52,790 --> 00:22:55,030
היו עוד סיפורים מזה.

408
00:22:56,510 --> 00:23:03,070
זה בעצמות. אם תתחיל לוותר,
שם הפסדת את המערכה.

409
00:23:03,230 --> 00:23:05,590
תתמודד. אל תוותר.

410
00:23:05,750 --> 00:23:07,710
אבל כל הדברים האלה עדיין הם...

411
00:23:08,310 --> 00:23:10,950
לא, השאלה שלך מקודם הייתה

412
00:23:11,790 --> 00:23:14,670
שטוב, המשפטים האלה,
אין לנו שליטה על גלי הים,

413
00:23:14,790 --> 00:23:17,390
זה נכון, זה יפה, אולי זה גם מדויק,

414
00:23:17,550 --> 00:23:22,030
אבל באותו רגע שנופל עליך פתאום
איזה סלע קטן במצח, פוגע לך בראש,

415
00:23:22,230 --> 00:23:23,590
איך אתה לא מאבד את העשתונות?

416
00:23:25,070 --> 00:23:26,630
אתה מתרגל לחיות ככה,

417
00:23:26,750 --> 00:23:29,830
זה הופך להיות חלק ממך.

418
00:23:29,950 --> 00:23:34,590
במושכל ראשון, קורה משהו, אז מה
אני עושה כרגע באופן מועיל?

419
00:23:35,950 --> 00:23:39,990
זאת אומרת, לאט לאט
אתה מתרגל לא ליפול.

420
00:23:40,150 --> 00:23:44,350
גם אם אתה נופל, אתה יכול לצאת
אבל זה כבר הרבה יותר בעייתי,

421
00:23:44,510 --> 00:23:46,310
אתה צריך הרבה מאוד כוחות כדי לצאת.

422
00:23:46,430 --> 00:23:50,950
אני אומר לך, דודו, בכנות,
בורא עולם, כמו לכל אחד,

423
00:23:51,110 --> 00:23:54,190
כל אחד לפי שורש נשמתו, לפי התיקונים
שהוא צריך לעבור פה בעולם הזה,

424
00:23:54,310 --> 00:24:00,390
בורא עולם מאוד יצירתי,
יש לו איזה...

425
00:24:00,550 --> 00:24:02,790
איזה מרשמים שיש לו, איזה...

426
00:24:02,990 --> 00:24:04,230
איך הוא מרכיב לאדם...

427
00:24:05,886 --> 00:24:08,910
ובורא עולם עשה לי מסלול לא פשוט.

428
00:24:09,806 --> 00:24:13,750
אבל אתה לא חושב לפעמים,
אוקיי, מסלול לא פשוט, אני מקבל,

429
00:24:13,910 --> 00:24:16,990
יש צער לפעמים בחיים
אבל למה הכול התרכז בי?

430
00:24:17,150 --> 00:24:20,230
כי עוד לא דיברנו על הדברים
שעברת בבגרותך.

431
00:24:20,500 --> 00:24:24,830
תגיד, היית פעם על שפת הים?
-מדי פעם.

432
00:24:24,990 --> 00:24:29,230
ראית שני חבר'ה עושים
תחרות ריצה בחול? ראית.

433
00:24:29,350 --> 00:24:31,950
קורה לפעמים שאחד נופל, נכון?
שוקע בחול, נופל.

434
00:24:32,150 --> 00:24:35,150
מה הוא עושה? קם.
ממוקד מטרה, קם, ממשיך לרוץ.

435
00:24:35,270 --> 00:24:39,830
חכה לו בסוף המסלול, שאל אותו:
תגיד, ביז'ו, תגיד, כמה פעמים נפלת?

436
00:24:39,950 --> 00:24:42,110
הוא יגיד לך: אני נפלתי?
מה פתאום? מי נפל?

437
00:24:42,270 --> 00:24:43,470
הוא לא זוכר בכלל שהוא נפל.

438
00:24:44,350 --> 00:24:45,710
הוא ממוקד מטרה.

439
00:24:45,870 --> 00:24:49,950
איך הדברים האלה שאתה אומר עכשיו

440
00:24:50,070 --> 00:24:55,830
באים לידי ביטוי כשאתה עובר
עוד דברים טרגיים במהלך החיים?

441
00:24:55,990 --> 00:25:00,750
אתה מאבד בת,
לא הרבה אחרי שהתחתנתם,

442
00:25:01,590 --> 00:25:05,990
אתה מאבד בן שנרצח
בנסיבות טרגיות בטעות.

443
00:25:06,150 --> 00:25:10,230
אתה יודע, בסדר, היית ילד,
כולנו פחות או יותר עוברים דברים,

444
00:25:10,390 --> 00:25:15,510
לא ברמות שלך כמובן בנעורים,
אבל לאבד שני ילדים, עדיין, אתה יודע...

445
00:25:16,750 --> 00:25:21,550
ועוד לא סיימנו, יש עוד דברים בהמשך
שאנחנו נדבר עליהם.

446
00:25:21,710 --> 00:25:28,150
אני יכול להגיד לך כשחזרנו הביתה
מהלוויה של הבן באותו מוצאי שבת קשה,

447
00:25:28,350 --> 00:25:35,510
לוויה גדולה ועצומה והייתי מאוד מותש
ומאוד עייף גם פיזית, גם רגשית וגם...

448
00:25:35,670 --> 00:25:37,910
זה היה לפני 13 שנים, נכון?
-כן.

449
00:25:38,070 --> 00:25:41,990
נכנסתי הביתה, הבית היה מלא באנשים,
שכנים, משפחה, חברים.

450
00:25:42,910 --> 00:25:47,390
עוד לא הספיקו אפילו להתארגן ולהסתדר
עם סעודת הבראה, היה שתיים בלילה.

451
00:25:48,230 --> 00:25:52,070
ואני נכנס הביתה ואני רואה
מול העיניים את אשתי ואת הילדים

452
00:25:53,550 --> 00:25:57,630
ואז פתאום פרץ מתוכי
כמו לבה רותחת,

453
00:25:57,750 --> 00:25:58,950
לא התכוונתי לדבר,

454
00:25:59,110 --> 00:26:01,150
מה שרציתי להגיד
כבר הספדתי בלוויה.

455
00:26:02,030 --> 00:26:05,670
באמת רציתי פשוט להיות עם עצמי לרגע.

456
00:26:05,790 --> 00:26:10,910
אבל כשראיתי את אשתי והילדים
באותו רגע, יצא מתוכי כמו הר געש.

457
00:26:11,070 --> 00:26:16,470
נעמדתי מולם, אולי קצת רחוק אפילו,
ואמרתי לאשתי ככה:

458
00:26:16,670 --> 00:26:25,230
רבקה, אנחנו היינו בטוחים
שלרכבת שלנו יהיו רק תחנות טובות,

459
00:26:26,230 --> 00:26:33,430
והנה כזה בור נפער בקרון שלנו,
וכוח איתנים מושך אותנו למטה.

460
00:26:33,590 --> 00:26:40,110
חיים יענקל'ה נפל והוא נשאר למטה,
ואני מרגיש שגם אני נופל.

461
00:26:40,270 --> 00:26:45,190
בקושי, בקושי, בקצות האצבעות
אני אוחז ברצפת הקרון.

462
00:26:46,110 --> 00:26:48,870
אבל רבקה, אני מבטיח לך,
אני לא נופל.

463
00:26:50,350 --> 00:26:55,950
אני אשנס מותניים, אני אאמץ כוח,
אני מטפס מחדש על הקרון,

464
00:26:56,070 --> 00:26:57,670
אני ממשיך על רכבת החיים.

465
00:26:58,550 --> 00:27:00,230
רבקה, אני חייב את זה לך,

466
00:27:01,470 --> 00:27:03,830
אני חייב את זה לכם, ילדים יקרים,

467
00:27:03,990 --> 00:27:05,910
ואני חייב את זה לחיים יענקל'ה.

468
00:27:06,070 --> 00:27:12,110
חיים יענקל'ה הלך מן העולם בלי ילדים,
תפקיד חדש נכון לנו,

469
00:27:12,270 --> 00:27:14,830
לעשות פעולות לעילוי נשמתו
של חיים יענקל'ה.

470
00:27:15,630 --> 00:27:17,990
אני חייב את זה לבורא עולם,

471
00:27:18,110 --> 00:27:20,190
אני חייב את זה לחברה כולה,

472
00:27:20,350 --> 00:27:21,310
אני חייב את זה.

473
00:27:21,950 --> 00:27:27,390
רבקה, אני מבקש ממך,
בואי איתי ביחד נמשיך את החיים,

474
00:27:28,390 --> 00:27:30,430
נעלה מחדש על רצפת הקרון.

475
00:27:30,590 --> 00:27:37,830
ילדים יקרים, בבקשה אל תישארו פה,
בואו איתנו ביחד,

476
00:27:37,950 --> 00:27:40,030
נתפלל לבורא עולם שייתן לנו כוחות.

477
00:27:41,110 --> 00:27:43,150
לא ליפול פה, חלילה.

478
00:27:43,310 --> 00:27:48,550
ילדים יקרים, נתפלל לבורא עולם
לחיים שיש בהם.

479
00:27:49,710 --> 00:27:55,030
אני מכיר הרבה אנשים שהולכים ברחוב,
אוכלים, מתלבשים אבל מזמן הם מתו.

480
00:27:55,190 --> 00:27:56,710
לא חיים כאלה אני רוצה.

481
00:27:56,870 --> 00:28:00,950
אני רוצה חיים של עשייה,
חיים של שמחה,

482
00:28:01,110 --> 00:28:03,750
חיים של חלומות,
חיים של תקוות,

483
00:28:03,910 --> 00:28:05,150
חיים עם משמעות.

484
00:28:05,790 --> 00:28:08,510
על זה נתפלל, לזה נתאמץ.

485
00:28:09,310 --> 00:28:11,870
ואני רוצה להגיד לכם
עוד משהו, ילדים יקרים,

486
00:28:12,070 --> 00:28:15,950
מחר בכל רחובות ידברו
מה קרה פה היום בערב,

487
00:28:16,110 --> 00:28:17,670
בכל העיר ידברו.

488
00:28:17,830 --> 00:28:22,550
אבל תזכרו שברגע הזה
יושב בורא עולם וכל פמליא דיליה

489
00:28:23,470 --> 00:28:25,630
והם מסתכלים עלינו
איך אנחנו מתמודדים.

490
00:28:26,550 --> 00:28:31,190
זה רגע של מבחן אדיר לכולנו,
כל החיים חונכנו לרגע הזה,

491
00:28:32,150 --> 00:28:36,670
חס ושלום שנכזב,
חס ושלום שנבעט.

492
00:28:36,830 --> 00:28:42,150
נזכור, זה מאוד כואב, זה מאוד קשה,
אי אפשר לתאר עד כמה,

493
00:28:42,270 --> 00:28:43,270
אבל זה בורא עולם.

494
00:28:44,470 --> 00:28:46,670
בורא עולם הטוב והמטיב.

495
00:28:46,830 --> 00:28:49,950
אנחנו לא מבינים למה,
אנחנו לא יודעים למה,

496
00:28:50,110 --> 00:28:52,790
אנחנו לא רוצים לדעת למה,
אבל זה בורא עולם.

497
00:28:53,550 --> 00:28:58,870
חלילה וחס, בורא עולם בחר בנו
לתפקיד הקשה הזה,

498
00:28:59,790 --> 00:29:04,950
חלילה וחס, נגיד לבורא עולם:
אבא'לה, בחרת בנו, תן לנו כוח.

499
00:29:05,670 --> 00:29:08,390
תן לנו כוח להמשיך לחיות,

500
00:29:08,510 --> 00:29:12,510
תן לנו את הכוחות להמשיך לחיות
בשמחה, עם משמעות.

501
00:29:12,670 --> 00:29:14,830
וזה תמיד עבד?
-אני אומר לך, באותו...

502
00:29:14,990 --> 00:29:18,750
או שהיו גם נפילות...
בסדר, זה, אתה יודע, אחרי הלוויה.

503
00:29:18,910 --> 00:29:22,670
ודאי שהיו נפילות.
יש שעות של בכי,

504
00:29:22,830 --> 00:29:25,990
יש שעות של הספד,
יש שעות ש...

505
00:29:27,470 --> 00:29:32,670
בשבוע לפני יום הזיכרון,
אני למשל לא מסוגל לשמוע רדיו

506
00:29:32,830 --> 00:29:34,510
לפני יום הזיכרון לחללי צה"ל.

507
00:29:34,670 --> 00:29:38,230
היה לי אח שנהרג בצבא,
הוא היה האח הכי קרוב אליי.

508
00:29:38,350 --> 00:29:41,750
הוא תמיד היה מרביץ למי שהיה מתחיל איתי,
למי שהיה לועג לי והוא הגן עליי,

509
00:29:41,870 --> 00:29:43,470
הוא היה האח התאום שלי ממש.

510
00:29:44,190 --> 00:29:47,190
והוא נהרג. וכשהוא נהרג
חשבתי שהעולם נחרב.

511
00:29:47,350 --> 00:29:50,710
ועד היום אני לא מסוגל לשמוע...
שבוע לפני יום הזיכרון

512
00:29:50,830 --> 00:29:54,430
אין שום מצב שבבית, בסביבתי,
דולק רדיו.

513
00:29:54,590 --> 00:29:57,590
לא יכול לשמוע את השיחות האלה.
לא יכול לשמוע את זה.

514
00:29:57,750 --> 00:30:01,470
וגם ימי הזיכרון הפרטיים,
ודאי שיש ימים קשים.

515
00:30:01,590 --> 00:30:08,030
אני מרבה ללכת, ברוך השם,
אני זוכה ללכת לבקר חולים, לנחם אבלים,

516
00:30:08,190 --> 00:30:10,470
בעיקר אנשים שעוברים טרגדיה וכל זה.

517
00:30:12,150 --> 00:30:16,030
וזה קורע אותי, זה לא פשוט.
זה מציף מחדש, הכול...

518
00:30:16,190 --> 00:30:17,470
אתה חווה מחדש הכול.

519
00:30:18,910 --> 00:30:21,070
אבל... ואני עושה את זה.

520
00:30:21,230 --> 00:30:22,990
אני עושה את זה
ואני תמיד אומר לעצמי:

521
00:30:24,150 --> 00:30:28,910
אהרון, לא בחינם עברת מה שעברת.
לא בחינם.

522
00:30:29,910 --> 00:30:33,750
אני מרגיש שבורא עולם הכין אותי,
עשה לי טירונות למתקדמים.

523
00:30:33,870 --> 00:30:40,190
המגוון של האתגרים שאיתם התמודדתי
והעוצמות שלהם, לא בחינם.

524
00:30:40,830 --> 00:30:44,070
בורא עולם פשוט הכין אותי
לקראת העתיד.

525
00:30:44,230 --> 00:30:49,350
וכשאני שומע על טרגדיה,
ובעיקר אם היא טרגדיה קשה וכואבת,

526
00:30:50,670 --> 00:30:55,750
אני לא יכול להישאר בבית
אז אני מייד הולך ומנסה,

527
00:30:57,150 --> 00:31:04,190
ומסתבר שלפעמים אם אתה חווית בעצמך
ואם אתה מצליח לתת להם אמפתיה

528
00:31:04,350 --> 00:31:08,270
ואתה מצליח להתחבר אליהם,
זה מרגיע.

529
00:31:08,390 --> 00:31:13,710
אני זוכר את עצמי בתקופות שבהן
הייתי חולה ובאו אנשים לדבר איתי,

530
00:31:13,870 --> 00:31:17,030
אז אנשים הרבה דיברו ודיברו,
דיברו בלי הכרה.

531
00:31:17,190 --> 00:31:18,790
זה לא עשה לי שום דבר.

532
00:31:18,950 --> 00:31:22,990
אבל כשהגיע מישהו שעבר מחלה
ועבר משהו דומה לשלי וזה...

533
00:31:24,350 --> 00:31:25,630
יש פה שותפות גורל.

534
00:31:25,750 --> 00:31:27,590
זה לא רק שותפות גורל,
הוא יודע על מה הוא מדבר.

535
00:31:28,910 --> 00:31:31,350
זה לא סתם, הלב נפתח.

536
00:31:31,550 --> 00:31:34,430
אוקיי, אז עד כאן הבנו,
אבל הדברים...

537
00:31:34,590 --> 00:31:37,790
מה זה לא פשוטים ומה זה מורכבים, זה...
-טירונות.

538
00:31:37,950 --> 00:31:42,550
לא, אתה יודע, זו הגדרה אפילו
שהיא לא... אבל זה...

539
00:31:42,710 --> 00:31:45,350
עברת משהו אחד, עברת שניים,
עברת שלושה, עברת ארבעה,

540
00:31:45,510 --> 00:31:51,430
אבל עדיין איך זה יכול להכין אותך
לזה שאתה מקבל בפקס בלילה בשורה

541
00:31:51,630 --> 00:31:54,630
שלא נשאר לך יותר מדי זמן לחיות,

542
00:31:54,750 --> 00:31:59,230
סרטן בדרגה חמש, שהיא אלימה במיוחד.

543
00:31:59,430 --> 00:32:01,870
סוג הסרטן, אנגיוסרקומה בראש,

544
00:32:02,070 --> 00:32:05,150
זה סרטן מאוד נדיר בראש.

545
00:32:05,270 --> 00:32:05,910
זאת אומרת, לא ידעתי את זה

546
00:32:06,070 --> 00:32:06,870
כשקיבלתי את הפקס,

547
00:32:07,030 --> 00:32:08,670
אבל תוך שעה וחצי ידעתי.

548
00:32:08,830 --> 00:32:11,190
כן, אתה ביררת עם מישהו
והוא אומר לך: למי אתה מברר?

549
00:32:11,350 --> 00:32:15,270
אז אמרת לו: לחבר.
הוא אומר לך: אל תגיד לו אבל זה...

550
00:32:15,430 --> 00:32:18,150
כרטיס לכיוון אחד.
איך אבל אפשר...

551
00:32:19,390 --> 00:32:21,310
האמנת בכלל, אגב, שזה כרטיס לכיוון אחד

552
00:32:21,470 --> 00:32:24,110
או שלא האמנת?
-לא, לא, כן, האמנתי ברגע הראשון,

553
00:32:24,230 --> 00:32:29,310
אני גם דיברתי עם בן דוד של אשתי
שהוא תואם הרב פירר באירופה,

554
00:32:29,430 --> 00:32:33,510
וגם ממנו ועוד יותר מאשתו,
אני הבנתי שהמצב הוא לא פשוט.

555
00:32:33,710 --> 00:32:39,630
הוא אומר לי, זה היה יום חמישי בלילה,
שתים עשרה וחצי בלילה, משהו כזה, 2003,

556
00:32:39,750 --> 00:32:43,870
ט', אדר ב' תשס"ג זה היה,
יום חמישי בלילה.

557
00:32:43,990 --> 00:32:46,150
והוא אומר לי: אהרון, תשמע, תעזוב הכול,

558
00:32:46,310 --> 00:32:48,710
"אל תתעכב על פחים קטנים",
כך הוא אומר לי.

559
00:32:48,910 --> 00:32:53,310
"מוצאי שבת, יום ראשון בבוקר
תגיע ללונדון, אני רוצה פה להתחיל.

560
00:32:53,430 --> 00:32:56,950
"אני מכיר את טובי הרופאים בעולם,
טובי בתי החולים,

561
00:32:57,070 --> 00:32:59,950
"אתה תקבל טיפול הכי טוב שיש,
אבל אל תבזבז זמן.

562
00:33:00,830 --> 00:33:02,510
"אבל אל תהיה בלחץ".

563
00:33:02,710 --> 00:33:06,750
עכשיו, לא הבנתי איך זה מסתדר
"תעזוב הכול" ו"תצא לדרך" ו"אל תהיה בלחץ".

564
00:33:06,910 --> 00:33:08,470
אבל אחרי כמה דקות
אשתו מתקשרת אליי

565
00:33:08,630 --> 00:33:12,510
ואומרת לי: תשמע,
"לעולם אל יתייאש אדם מן הרחמים",

566
00:33:12,670 --> 00:33:17,470
אנחנו כבר ראינו נסים גלויים וגדולים,
ויוצאים גם ממצבים קשים.

567
00:33:17,630 --> 00:33:19,830
ואז כבר הבנתי מה הכוונה שלו
"אל תהיה בלחץ".

568
00:33:20,790 --> 00:33:22,830
הבנתי שאין לי שום סיבה בעולם
להיות בלחץ.

569
00:33:23,710 --> 00:33:28,510
אז באותו לילה אני מבין,
ובהתחלה היו טלפונים ובירורים וכאלה.

570
00:33:28,630 --> 00:33:31,990
ואין מחשבה של: למה ללונדון?
כמה זמן נשאר לי לחיות?

571
00:33:32,190 --> 00:33:35,430
כמה אמרו לך, שמונה שבועות?
-בין שמונה ל-12 שבועות.

572
00:33:35,550 --> 00:33:39,470
בוא נהנה פה בארץ הקודש.
-זהו, עוגת קצפת.

573
00:33:39,590 --> 00:33:43,190
מה, ללכת לטייל? להצטלם?
ממה בדיוק נהנה?

574
00:33:43,350 --> 00:33:47,070
לא יודע, גם ללמוד תורה אפשר
אבל אתה יודע, למה כל הטיסות?

575
00:33:47,870 --> 00:33:51,710
לא, מה ש....
ככה, עד שהייתי עסוק הייתי עסוק,

576
00:33:53,110 --> 00:33:57,190
אבל כשנהיה שקט וגם בארה"ב
כבר סגרו את המשרדים והלכו לישון,

577
00:33:57,990 --> 00:34:03,110
ואני לבד, יושב לי במטבח,
אשתי ישנה בקומה שמעל,

578
00:34:03,790 --> 00:34:07,150
הבת ישנה, הבת עוד הייתה בבית אז,
הבת הקטנה.

579
00:34:08,350 --> 00:34:11,990
ופתאום אני מבין: וואו, שמונה שבועות.

580
00:34:12,990 --> 00:34:14,710
בין שמונה ל-12 שבועות.

581
00:34:15,310 --> 00:34:21,430
ונופל לי האסימון ואני נקרע מבכי.

582
00:34:22,270 --> 00:34:27,910
ניסיתי לומר פרק תהילים,
לקחתי ספר תהילים, היה מאוד קשה.

583
00:34:28,110 --> 00:34:37,830
יושב לי במטבח, מנסה והכול חולף לך בראש
ומה כבר עברתי וכל המלחמות והכול ו... זהו.

584
00:34:37,950 --> 00:34:42,750
עכשיו, באותו שלב אני בן 54, 53.

585
00:34:42,870 --> 00:34:44,470
זו הפעם הראשונה של המחלה?
-פעם ראשונה.

586
00:34:44,590 --> 00:34:46,550
המחלה הזו, סרטן, פעם ראשונה.

587
00:34:46,750 --> 00:34:51,150
אני בן 53 ואני מתחיל לחשוב
על מה אני הכי אצטער, כן?

588
00:34:51,270 --> 00:34:55,670
הבת הייתה בת 16
אז מי ידאג לה? בת הזקונים.

589
00:34:56,590 --> 00:35:02,590
וזה לוקח כמה דקות.
לא יודע כמה דקות, ארבע, חמש, שש דקות.

590
00:35:02,750 --> 00:35:08,190
ואז פתאום קופצת לה המחשבה:
אהרון, מה קרה לך? תמיד אתה אומר...

591
00:35:09,030 --> 00:35:13,150
למאות אנשים אמרת כבר, אולי אלפים,
"מה אתה יכול לעשות כעת באופן מועיל?"

592
00:35:13,270 --> 00:35:15,510
מה קרה לך, אהרון?
מה אתה עושה באופן מועיל?

593
00:35:16,270 --> 00:35:18,110
ואתה יודע, אני חי את זה.

594
00:35:18,230 --> 00:35:23,310
אני יושב ככה, מנסה לומר תהילים,
מתנענע קצת ובוכה,

595
00:35:23,470 --> 00:35:26,190
ואז פתאום המחשבה,
אתה עוצר...

596
00:35:29,190 --> 00:35:31,070
מה אני יכול לחשוב באופן מועיל?

597
00:35:31,230 --> 00:35:32,070
מה שייך פה מועיל?

598
00:35:32,990 --> 00:35:35,670
ואז אתה מתחבט רגע,
אולי מועיל זה להגיד תהילים?

599
00:35:35,870 --> 00:35:38,510
אבל אני לא יכול להגיד תהלים,
אני בוכה, אני לא יכול.

600
00:35:38,670 --> 00:35:40,910
ואז אני אומר: טוב, אני אגמור
את המזמור הזה.

601
00:35:41,030 --> 00:35:43,310
באמת, צריכים להתחיל לעשות
באופן מועיל. זהו.

602
00:35:43,470 --> 00:35:46,030
אני גומר את המזמור הזה,
סוגר את ספר תהילים,

603
00:35:46,190 --> 00:35:50,630
ניגש לברז בכיור, פותח מים קרים,
שם את הראש מתחת לברז.

604
00:35:50,790 --> 00:35:55,350
לא יודע, חצי דקה. מים קרים,
מוזג לי כוס קפה חזק במיוחד,

605
00:35:55,510 --> 00:35:57,670
לוקח דף, נייר ועט,
אז מה אני עושה באופן מועיל?

606
00:35:57,830 --> 00:35:59,150
מה אני עושה? עוד מעט תזרח השמש.

607
00:35:59,350 --> 00:36:02,470
כבר היה שלוש בלילה, שלוש וחצי בלילה,
מה אני עושה באופן מועיל?

608
00:36:02,590 --> 00:36:06,670
מנסה זה, מנסה זה, מנסה זה...
ואני מתחיל לכתוב, לכתוב.

609
00:36:06,830 --> 00:36:09,830
רגע, רגע, את כל זה אני אעשה
באופן מועיל מחר בבוקר? לא יכול להיות.

610
00:36:09,990 --> 00:36:13,910
ומתחיל למחוק ומתחיל למחוק.
ולמחוק זה יותר קשה מאשר לכתוב.

611
00:36:14,030 --> 00:36:15,590
ואז אתה מתחיל לדרג:
לא, זה...

612
00:36:15,750 --> 00:36:18,750
ואז אני אומר: צריך שיהיו חמישה דברים,
רק חמישה דברים.

613
00:36:18,870 --> 00:36:21,150
אם יהיו יותר מדי דברים
לא יהיה שום דבר. חמישה.

614
00:36:21,350 --> 00:36:23,430
מתחיל לדרג, זה, זה, זה...

615
00:36:23,590 --> 00:36:26,670
מה, חמישה דברים הם התרכזו
בריפוי המחלה או בפרידה?

616
00:36:26,790 --> 00:36:32,470
לא משנה. מה אתה עושה, מה אני,
אני יכול לעשות עכשיו באופן מועיל?

617
00:36:32,590 --> 00:36:33,990
מה אני יכול לעשות באופן מועיל.

618
00:36:34,190 --> 00:36:36,750
יש מחלה, מה אני עושה באופן מועיל?

619
00:36:38,190 --> 00:36:42,230
ברבע לשש בבוקר היו לי שישה דברים,

620
00:36:42,390 --> 00:36:45,350
לא הצלחתי להגיע לחמישה,
ויתרתי לעצמי, שישה דברים.

621
00:36:47,190 --> 00:36:51,870
היה לי פתק עם שישה דברים
מדורגים בסדר עדיפויות.

622
00:36:52,070 --> 00:36:55,270
אני רוצה להגיד לך, דודו,
זה היה בשבילי כמו שולחן ערוך.

623
00:36:55,790 --> 00:36:57,390
עם זה יצאתי לדרך.

624
00:36:57,550 --> 00:36:58,750
מה היה כתוב שם?

625
00:36:58,910 --> 00:37:04,950
אחד, אני לא נוסע מוצאי שבת לאנגליה
ולא מספר לאף אחד עד מוצאי שבת.

626
00:37:06,230 --> 00:37:10,670
נעבור את השבת בשקט, ננוח.
לא מספר כלום לאף אחד חוץ מאשתי.

627
00:37:10,830 --> 00:37:14,950
אשתי ידעה כבר בצהריים,
בצהריים שלנו, בוקר בארה"ב.

628
00:37:15,110 --> 00:37:19,110
התקשרו מארה"ב מ... פרופסור אקרמן,
שהוא היה צריך לתת את חוות הדעת,

629
00:37:19,230 --> 00:37:24,150
שהיום, בסוף היום בניו יורק
ישלחו פקס עם חוות הדעת, לאיפה לשלוח?

630
00:37:24,350 --> 00:37:27,310
אז סיפרתי לאשתי, אשתי ידעה,
אבל לא ציפינו למשהו דרמטי,

631
00:37:27,430 --> 00:37:30,150
היא הלכה לישון שעה לפני הפקס.

632
00:37:30,310 --> 00:37:34,270
אני ישבתי במטבח ודיברתי עם בתי
על הבעיות החברתיות בכיתה,

633
00:37:34,430 --> 00:37:38,270
מלכת הכיתה וכאלה,
על דברים שמעסיקים...

634
00:37:38,390 --> 00:37:42,110
קטעים נפלאים, שיחה מרתקת
בין אבא לבתו המתבגרת.

635
00:37:43,230 --> 00:37:47,790
ואז פתאום מגיע הפקס ואני אומר לה:
חני, מצטער, בואי נדחה את זה.

636
00:37:47,990 --> 00:37:50,150
והיא נאנחת והולכת לישון.

637
00:37:50,990 --> 00:37:54,230
אז הם ישנים למעלה, רק לאשתי
אני צריך להגיד לה משהו,

638
00:37:54,390 --> 00:37:56,790
אבל ב"לייט" אני אגיד לה,
לא כמה זה חמור, שום דבר.

639
00:37:57,510 --> 00:38:00,310
ואני אלך לרב פירר בבוקר,
אין לי תור, אין לי שום דבר,

640
00:38:00,470 --> 00:38:00,910
אבל אני אסע אליו.

641
00:38:01,110 --> 00:38:03,003
אני אסע אליו,
אני כבר אצליח להסתדר.

642
00:38:04,150 --> 00:38:06,990
זו החלטה ראשונה.
החלטה שנייה היא:

643
00:38:07,150 --> 00:38:10,590
לא אכפת לי כמה סיכויים וכמה זמן,
אני הולך להילחם על החיים שלי.

644
00:38:10,750 --> 00:38:13,590
כל מה שעברתי עד עכשיו
זה היה הכנה להילחם על החיים.

645
00:38:13,750 --> 00:38:14,550
אני הולך להילחם על החיים.

646
00:38:14,710 --> 00:38:20,110
גם אם יש שריד של סיכוי בקצה העולם,
אני אגיע אליו.

647
00:38:20,230 --> 00:38:21,750
לא הולך לוותר.
לא הולך לוותר.

648
00:38:21,870 --> 00:38:24,230
אני לא הולך לשבת בכיסא נוח
לחכות למלאך המוות,

649
00:38:24,430 --> 00:38:25,830
אני הולך להילחם על החיים שלי.

650
00:38:25,950 --> 00:38:28,430
אני לא מכין קפה למלאך המוות.
לא, לא מכין קפה.

651
00:38:28,630 --> 00:38:30,630
שזה תכף אנחנו נדבר,
זה שם הספר הזה.

652
00:38:30,790 --> 00:38:33,950
כן, "לא מכין קפה למלאך המוות".
אני הולך להילחם על החיים שלי.

653
00:38:35,150 --> 00:38:41,350
הדבר השלישי היה איך אני עוזר
לאשתי ולילדים לעבור את התקופה הזאת.

654
00:38:42,030 --> 00:38:43,350
עכשיו, באותו שלב בראש יש לי

655
00:38:43,510 --> 00:38:45,110
שאני כנראה אצטרך לנסוע
לאיזשהו מקום בעולם,

656
00:38:45,270 --> 00:38:48,110
ייקח אותי לאיפה שייקח אותי,
אני אלך איתו רק לא מוצאי שבת,

657
00:38:48,270 --> 00:38:49,990
תן לי להתארגן. לא מוצאי שבת.

658
00:38:50,110 --> 00:38:57,430
אז כל השנים אני המשענת,
אני העוגן, אבל אני לא אהיה פה

659
00:38:57,590 --> 00:38:59,350
ואני לא יודע מה אני אעבור.

660
00:38:59,550 --> 00:39:01,710
מה יעזור לאשתי ולילדים, מה יעזור?

661
00:39:02,350 --> 00:39:08,710
ואני חושב, אני צריך לדאוג
למצוא שני אנשים לכל אחד מהם שיתמוך בהם.

662
00:39:08,870 --> 00:39:10,950
אם אני לא אהיה זמין, שיתמוך בהם.

663
00:39:11,470 --> 00:39:14,430
ולכולם אני מוצא חוץ מהבת הקטנה,
לא מצאתי לה.

664
00:39:14,590 --> 00:39:18,990
ואז פתאום נפל לי רעיון,
יש לה בחדר שלה דף קשר.

665
00:39:19,110 --> 00:39:22,710
אני עולה לחדר עם גפרור,
מדליק את דף הקשר.

666
00:39:23,390 --> 00:39:26,110
אחת עלתה לי בראש מייד,
החברה הטובה שלה,

667
00:39:26,270 --> 00:39:28,950
הבת של האדמו"ר מדז'יקוב היום,
אז היה הרב אדלר רק,

668
00:39:29,110 --> 00:39:31,670
והן היו חברות מאוד טובות
באותה כיתה, ועוד מישהי.

669
00:39:31,830 --> 00:39:34,070
ואני רושם לעצמי, אני אדבר איתה
וגם עם המחנכת שלה.

670
00:39:34,230 --> 00:39:35,310
אני אכין אותה, אני אספר לה.

671
00:39:36,670 --> 00:39:38,530
גם לאשתי יש שתי חברות.

672
00:39:39,030 --> 00:39:42,270
ואז הסעיף הבא היה:
ומה יעזור לי?

673
00:39:44,950 --> 00:39:47,390
"אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים".

674
00:39:47,550 --> 00:39:49,630
אני אומר לעצמי, אני צריך למצוא אנשים

675
00:39:50,430 --> 00:39:54,590
שהמצב הנפשי שלי יהיה באחריות שלהם,
צריך למצוא...

676
00:39:54,750 --> 00:39:57,910
אני לא צריך לחכות שאשתי והילדים
ישלחו אליי אנשים שיחזקו אותי.

677
00:39:58,070 --> 00:40:00,670
אני מראש עכשיו אני יודע,
אני אמנה אנשים.

678
00:40:01,310 --> 00:40:05,430
ועוברת לי בראש החברותא שלי,
הוא מצוין אבל מי עוד?

679
00:40:05,590 --> 00:40:07,710
אני מנסה למצוא עוד מישהו
ולא מצאתי.

680
00:40:08,390 --> 00:40:11,270
ואז נזכרתי שיש איזה יהודי אחד
שאני מכיר אותו שהוא מצוין.

681
00:40:11,390 --> 00:40:14,070
הוא גר בבני ברק, הוא לא במעגל שלי,
אבל אני אפנה אליו.

682
00:40:14,270 --> 00:40:21,710
אני אגיד לו: שמע, אני הולך לעבור זה וזה,
אני מפקיד בידך את האחריות. זהו.

683
00:40:21,870 --> 00:40:23,110
מה זאת אומרת מפקיד?

684
00:40:23,230 --> 00:40:26,790
שהוא ישמח אותך, שהוא יעזור לך פיזית?
-תדאג... לא, לא, לא פיזית,

685
00:40:26,950 --> 00:40:32,830
תדאג שאני אהיה בסדר.
ידאג לעודד אותי, לחזק אותי, אתה תדאג...

686
00:40:32,990 --> 00:40:34,830
נפשית. -נפשית, בדיוק.

687
00:40:35,590 --> 00:40:39,830
ואני לא יודע איפה אני אהיה,
איפה שאני לא אהיה, אתה תדאג.

688
00:40:40,550 --> 00:40:42,710
תבטיח לי שזה בתחום אחריות שלך.

689
00:40:44,710 --> 00:40:50,150
ואז אני מחליט גם כמה החלטות,
שבמבט לאחור הן ילדותיות ומטופשות,

690
00:40:50,310 --> 00:40:51,670
אבל זה עבד, עבד מצוין.

691
00:40:52,310 --> 00:40:56,310
אני נזכר שאני אמרתי להרבה מאוד אנשים
שאחר הפעולות נמשכים הלבבות,

692
00:40:56,470 --> 00:40:57,990
מה שאומר החינוך.

693
00:40:58,190 --> 00:41:03,470
גם אם אתה לא מאמין במשהו,
תעשה פעולות, אחר הפעולות נמשכים הלבבות.

694
00:41:03,590 --> 00:41:07,750
ואני באותו ערב מחליט
שלא משנה מה אני אעבור,

695
00:41:07,910 --> 00:41:09,510
איזה ניתוח, איזה טיפולים,
לא משנה מה,

696
00:41:09,630 --> 00:41:11,710
אני תמיד נכנס בחיוך ובריקוד.

697
00:41:12,510 --> 00:41:14,270
בחיוך וריקוד אני נכנס לכל טיפול.

698
00:41:15,110 --> 00:41:19,630
לא אתן לאף אחד להחליש אותי,
אני אשמור על הפסון

699
00:41:20,710 --> 00:41:22,910
גם כלפי המשפחה
וגם כלפי עצמי פנימה,

700
00:41:23,070 --> 00:41:23,950
זה יקרין לי פנימה.

701
00:41:24,150 --> 00:41:26,030
אחר הפעולות נמשכים הלבבות.

702
00:41:26,190 --> 00:41:30,750
אני רוצה להגיד לך, בסופו של דבר
עברתי את כל הניתוחים באיכילוב.

703
00:41:31,670 --> 00:41:34,030
לא בלונדון?
-לא. בסופו של דבר...

704
00:41:34,150 --> 00:41:36,830
טסת ללונדון?
-לא, לא טסתי בכלל. הכול עברתי פה.

705
00:41:37,030 --> 00:41:39,830
הייתי אצל הרב פירר,
הוא כיוון אותי. באיכילוב.

706
00:41:39,990 --> 00:41:42,870
איכילוב, עיר הניתוחים
זה קומה מינוס שתיים,

707
00:41:42,990 --> 00:41:46,950
יש שמה לובי ענק,
יותר גדול מכל האזור הזה פה,

708
00:41:47,110 --> 00:41:50,350
ושולחן כזה גדול באמצע,
שלוש פקידות או ארבע פקידות

709
00:41:50,510 --> 00:41:52,430
והן מנווטות אותם.
יש שמה עשרות חדרי ניתוח.

710
00:41:52,590 --> 00:41:55,830
ויש ניתוחים קטנים, יש ניתוחים גדולים,
יש שמה הרבה מאוד אנשים.

711
00:41:57,310 --> 00:42:00,910
אני עברתי המון ניתוחים,
עברתי בעיקר הרבה מאוד ניתוחים פלסטיים.

712
00:42:01,630 --> 00:42:05,230
את העסק הזה לסדר
כי זה השתלה מהשכמות, מהגב,

713
00:42:05,390 --> 00:42:09,950
וזה עור עבה יותר היה צריך פה
שרירים ובשר ועצם וכל זה.

714
00:42:10,110 --> 00:42:13,470
הרבה מאוד ניתוחים פלסטיים.
בתקופה... בשנה וחצי עברתי...

715
00:42:13,630 --> 00:42:17,390
לא רוצה להגיד את המספר
כי זה יישמע גוזמה לגמרי, מטורפת.

716
00:42:17,550 --> 00:42:19,670
אבל כמעט אחת לחודש בממוצע.

717
00:42:20,430 --> 00:42:22,150
ואני כל פעם מגיע לשם.

718
00:42:22,310 --> 00:42:25,350
עכשיו, איך אני נכנס לחדר ניתוח?
יורד, יוצאים מהמעלית...

719
00:42:25,510 --> 00:42:27,150
"צ'ירי בים, צ'ירי בום,

720
00:42:27,350 --> 00:42:28,750
"צ'ירי בים בים בים
בים בום.

721
00:42:28,910 --> 00:42:30,230
"צ'ירי בירי..."

722
00:42:31,550 --> 00:42:35,270
עכשיו, אנשים מגיעים לחדר ניתוח,
בדרך כלל שני אנשים מלווים אותם או אחד,

723
00:42:36,270 --> 00:42:40,990
הם כולם לחוצים, חיוורים,
פעילות מעיים מוגברת, הם לא ישנו בלילה,

724
00:42:41,190 --> 00:42:42,910
הם בצום לפעמים צריכים להיות וזה.

725
00:42:43,070 --> 00:42:47,110
ופתאום נכנס איזה מישהו כזה,
דוס כזה וזה וזה וזה...

726
00:42:47,270 --> 00:42:50,430
ותמיד מישהו אומר לפקידה: בוא'נה,
תוציאו אותו החוצה, תקראו לביטחון,

727
00:42:50,590 --> 00:42:52,550
מה זה הדבר הזה פה? מה שמה?

728
00:42:53,310 --> 00:42:56,030
אז תמיד הפקידות היו אומרות לו:
עזוב, הוא בסדר, הוא לא מפריע,

729
00:42:56,190 --> 00:42:58,190
תכף ייקחו אותו, הכול בסדר.

730
00:42:58,350 --> 00:42:59,150
אבל קרה משהו מדהים,

731
00:42:59,310 --> 00:43:03,510
חוץ מזה שאשתי סירבה לבוא איתי במעלית,
היא רצתה לבוא במעלית אחת אחריי,

732
00:43:05,150 --> 00:43:11,590
אבל קרה דבר מדהים,
תוך אפס זמן אנשים הצטרפו לשירה.

733
00:43:12,510 --> 00:43:16,270
תוך אפס זמן. לפעמים היו שם
עשרות אנשים בהמתנה,

734
00:43:17,030 --> 00:43:20,390
פתאום נסחפו בשירה, כולם חייכו

735
00:43:20,510 --> 00:43:22,310
והיו כאלה שהיה להם אומץ,
הצטרפו לשירה.

736
00:43:23,070 --> 00:43:25,590
אחר הפעולות נמשכים הלבבות.

737
00:43:25,750 --> 00:43:29,830
אני זוכר בניתוח הגדול והמשמעותי,
שהוא היה מאוד מאוד ארוך,

738
00:43:29,990 --> 00:43:32,030
הוא היה ניתוח בהרדמה מלאה,

739
00:43:32,150 --> 00:43:34,990
רוב הניתוחים היו בהרדמה מקומית
אבל היה ניתוח בהרדמה מלאה

740
00:43:35,150 --> 00:43:39,190
וכשמוציאים אותי מחדר התאוששות
אז הדלתות החשמליות נפתחות,

741
00:43:39,310 --> 00:43:41,630
ואני כולי מלא אינסטלציות, כולי...

742
00:43:42,350 --> 00:43:45,150
ואני לא ממש מרגיש את הגוף שלי,

743
00:43:45,310 --> 00:43:47,590
אני לא יודע איפה נגמרות הרגליים
ואיפה מתחילה המיטה.

744
00:43:48,990 --> 00:43:50,950
ואיך שנפתחת הדלת החשמלית

745
00:43:51,110 --> 00:43:54,990
אני רואה את אשתי והילדים
עומדים מעבר לזה,

746
00:43:55,150 --> 00:43:56,310
גם חלק מהאחים שלי היו שמה.

747
00:43:56,990 --> 00:43:59,710
ואני לא יכול לדבר,
ואז אני עושה להם ככה...

748
00:44:02,670 --> 00:44:06,670
ואני שומע את אשתי אומרת
עם דמעות בעיניים, היא אומרת לבן שלי:

749
00:44:06,830 --> 00:44:08,610
ברוך, אבא בסדר.

750
00:44:10,790 --> 00:44:17,230
אחר הפעולות נמשכים הלבבות.
וההחלטה, הסעיף האחרון היה,

751
00:44:17,350 --> 00:44:19,990
וזה... פה אני מגיע לשאלה ששאלת,

752
00:44:20,150 --> 00:44:25,070
הסעיף האחרון היה: מה בורא עולם
רוצה ממני עכשיו ברגע זה?

753
00:44:27,510 --> 00:44:29,470
מה בורא עולם רוצה ממני?

754
00:44:29,590 --> 00:44:31,630
מה התפקיד שלי עכשיו, ברגע הזה?
-להילחם?

755
00:44:31,790 --> 00:44:32,910
זו התשובה?
-לא יודע.

756
00:44:33,070 --> 00:44:34,590
מה בורא עולם רוצה ממני?

757
00:44:34,750 --> 00:44:38,070
בסופו של דבר, בורא עולם רוצה
שאני אהיה השגריר שלו,

758
00:44:38,910 --> 00:44:42,670
שאני אלך לתוך המחלקות הכואבות האלה,
שאתה לא יכול להיכנס אליהן סתם.

759
00:44:42,830 --> 00:44:47,750
עד היום גם הכרת חולים אבל הכרת אותם
בחוץ, בחדר, במסדרון, בבית.

760
00:44:47,870 --> 00:44:49,750
עכשיו תלך לתוך המחלקות,

761
00:44:49,870 --> 00:44:54,830
תלטף ראש של ילד
שהרעל מוזרק לגופו והוא כבר קירח,

762
00:44:55,510 --> 00:44:57,830
תגיד מילים טובות,
דבר איתם על אמונה,

763
00:44:57,990 --> 00:45:01,110
דבר איתם על ביטחון,
דבר איתם על תפקידו של האדם עלי אדמות,

764
00:45:01,230 --> 00:45:03,430
תפקידם של ייסורים בעולמנו,
דבר איתם.

765
00:45:03,590 --> 00:45:05,990
תיטע אמונה שם, תחזק שם אנשים.

766
00:45:07,190 --> 00:45:08,870
וזה מה שעשיתי.

767
00:45:09,030 --> 00:45:11,790
כל טיפול הייתי מגיע, מתחבר,

768
00:45:11,950 --> 00:45:14,990
לוקח את שני העמודים שלי,
עובר מחולה לחולה.

769
00:45:15,150 --> 00:45:17,150
אף אחד לא יצא ממני ריק.

770
00:45:17,310 --> 00:45:20,990
לפעמים בדיחה, לפעמים שיחה,
לפעמים נזיפה, לפעמים זה,

771
00:45:21,150 --> 00:45:22,910
אני התנהגתי כמו ילד מופרע.

772
00:45:23,750 --> 00:45:24,750
אם לא שיתפו פעולה,

773
00:45:24,950 --> 00:45:27,550
אוי, איזה תרגילים הייתי עושה
להם שמה, חבל על הזמן.

774
00:45:28,470 --> 00:45:30,750
אני הרגשתי, אני שגריר של בורא עולם.

775
00:45:30,870 --> 00:45:34,310
המחלה היא המדים שלי, בלי זה
אי אפשר להיכנס שמה פנימה. זהו.

776
00:45:35,550 --> 00:45:39,710
אתה אומר שהוא נתן לך את כל
הדברים האלה בתור טירונות והכנה וכו',

777
00:45:39,830 --> 00:45:47,510
אבל עדיין, זה לא תיק כבד מדי שאתה יודע,
שנפל עליך כדי לחזק אחרים, לעודד אחרים?

778
00:45:47,630 --> 00:45:49,990
אתה זוכר את ההם שרצים על שפת הים?
-כן.

779
00:45:51,110 --> 00:45:58,790
אתה מכיר איזה חייל שהלך להכנה לסיירת,
ככה הלך ל...

780
00:45:58,990 --> 00:46:02,310
רוצה להתנדב לקומנדו הימי,
הוא הולך לגיבוש,

781
00:46:03,270 --> 00:46:11,230
והוא מתקלח רק במי ים מלוחים,
וכשהוא ביבשה שבועיים הוא לא עושה מקלחות,

782
00:46:11,390 --> 00:46:16,790
הוא מגיע הביתה, וואו,
והוא מאושר, חביבי, הוא מאושר.

783
00:46:16,950 --> 00:46:18,310
למה הוא מאושר?

784
00:46:18,510 --> 00:46:20,350
תלוי מי מאושר,
אני ב"שבטה" לא הייתי מאושר

785
00:46:20,470 --> 00:46:24,270
אז יצאתי משם.
-שבטה... שבטה, נו, מילא.

786
00:46:24,430 --> 00:46:26,430
אבל הוא מאושר, למה הוא מאושר?

787
00:46:26,590 --> 00:46:30,350
אותו אחד שטיפס על האוורסט,
קרע את עצמו, סיכן את החיים שלו,

788
00:46:30,510 --> 00:46:32,550
הוא מגיע למעלה,
"וואו, איזו הרגשה".

789
00:46:32,670 --> 00:46:34,190
לא הייתי אבל אני יכול לדמיין לעצמי.

790
00:46:34,390 --> 00:46:35,510
למה הוא מאושר?

791
00:46:36,590 --> 00:46:40,950
כי מכולם בחרו בו, הוא הצליח.

792
00:46:41,550 --> 00:46:52,950
אתה זוכר את המרד של המח"טים
ברביעי ליולי 1977, שיצאו לאנטבה.

793
00:46:53,710 --> 00:46:56,590
היית צעיר, אולי אפילו עוד לא היית צעיר.

794
00:46:56,790 --> 00:46:58,830
כן. אבל אז התפרסם
אחרי שהממשלה החליטה

795
00:46:58,990 --> 00:47:02,310
ביום רביעי שיוצאים לפעולה באנטבה
להחזיר את הזה.

796
00:47:02,470 --> 00:47:03,910
למה אני זוכר רביעי ביולי 77'?

797
00:47:04,070 --> 00:47:07,990
זה יום העצמאות האמריקאי, 200 שנה,
זו הייתה מתנה מישראל לארה"ב.

798
00:47:08,190 --> 00:47:11,030
היה שמה מרד של המח"טים,
כל אחד רצה שהוא יצא.

799
00:47:11,190 --> 00:47:12,550
למה רצו שהוא יצא?

800
00:47:13,590 --> 00:47:18,030
בצה"ל הנחת העבודה הייתה
שיהיו שמה הרבה מאוד נפגעים, למה הם רצו?

801
00:47:18,150 --> 00:47:21,910
ומח"טים ביחידות האלה,
כל חייל שלהם הם...

802
00:47:22,070 --> 00:47:26,590
המסורת שמה שהם הולכים לנחם
את המשפחות כל שנה, משתתפים באזכרה.

803
00:47:26,750 --> 00:47:31,870
עד שמח"ט כזה מוצא חייל
ומלמד אותו להיות חייל,

804
00:47:32,630 --> 00:47:35,430
מעביר אותו את כל המסלול,
הוא יורק עליו דם.

805
00:47:35,550 --> 00:47:36,950
אז למה הוא רוצה ללכת?

806
00:47:37,470 --> 00:47:40,190
כי אם בחרו אותך
סימן שאתה הכי טוב.

807
00:47:41,390 --> 00:47:46,070
לא שולחים את החבר'ה משבטה
ולא את נהגי הבוסים ולא את הטבחים,

808
00:47:46,230 --> 00:47:51,470
לאנטבה שולחים את הכי טובים.

809
00:47:51,670 --> 00:47:54,030
זו תעודת כבוד אם שולחים אותך לאנטבה.

810
00:47:54,190 --> 00:47:57,230
אם היו מחזירים אותך אחורה,
אבל באמת באמת, בכנות,

811
00:47:57,910 --> 00:48:01,270
מחזירים אותך אחורה לגיל,
לא יודע, 15,

812
00:48:01,390 --> 00:48:06,990
אומרים לך "תשמע, אתה יכול לעבור
עוד פעם את אותו מסלול חיים מפה ואילך

813
00:48:07,190 --> 00:48:11,110
"ואתה לא תעבור את כל מה שעברת",
מה היית מעדיף?

814
00:48:11,270 --> 00:48:12,990
היית מעדיף להיות הכי טוב

815
00:48:13,150 --> 00:48:18,870
או וואלה, תנו לי את החיים הפשוטים שלי,
הרגילים שלי, בלי דרמות, בלי טרגדיות?

816
00:48:19,030 --> 00:48:26,510
טוב, אז אני אגיד לך, את השאלה הזו
אני שואל הרבה מאוד בהרצאות שלי.

817
00:48:27,910 --> 00:48:33,510
אם היום היו אומרים לי:
אהרון, יש לך בחירה,

818
00:48:33,630 --> 00:48:39,990
להיות ילד רגיל כמו האחים שלך, רגיל,
או לעבור את המסלול הזה, במה היית בוחר?

819
00:48:41,430 --> 00:48:45,510
אז אדם ייתן את כל הון ביתו
כדי שהוא לא יעבור את זה

820
00:48:45,670 --> 00:48:51,750
אבל אחרי שעברתי, בשביל מיליארד,
מיליארד דולר, לא מוכר את זה.

821
00:48:55,190 --> 00:48:56,590
ואני יודע איך כותבים מיליארד,

822
00:48:57,550 --> 00:48:59,670
ואני גם מבין את המשמעות של מיליארד.

823
00:48:59,830 --> 00:49:01,470
מיליארד דולר, לא מוכר את זה.

824
00:49:01,630 --> 00:49:02,710
כבר עברת את זה.
-לא...

825
00:49:02,910 --> 00:49:06,190
השאלה אבל אם היו מעבירים אותך
באמת אחורה בזמן,

826
00:49:06,350 --> 00:49:08,550
אומרים לך: אתה הולך לעבור את זה.

827
00:49:08,710 --> 00:49:13,590
דודו, חשת פעם סיפוק...

828
00:49:15,710 --> 00:49:18,790
לא, אני כנראה לא קרבי כמוך פשוט.
-לא, לא, אתה יודע...

829
00:49:19,590 --> 00:49:21,230
הייתי ג'ובניק בסוף.

830
00:49:21,390 --> 00:49:25,590
אני לא יכול להסביר את זה,
אבל אני פוגש יהודים,

831
00:49:25,750 --> 00:49:29,390
אני מקבל המון המון תגובות,
אלפים של תגובות.

832
00:49:29,510 --> 00:49:31,590
ילדים, אנשים, נשים.

833
00:49:32,550 --> 00:49:36,590
יותר מפעם ופעמיים,
בכנות אמרתי לאנשים:

834
00:49:36,710 --> 00:49:40,230
תקשיב, היה לי שווה לעבור
את כל מה שעברתי

835
00:49:40,390 --> 00:49:41,990
בשביל לשמוע ממך את המילים האלה.

836
00:49:43,430 --> 00:49:48,350
כשאני רואה מה זה עושה לאנשים,
כמה זה מחזק אותם, מה זה עושה להם,

837
00:49:48,550 --> 00:49:51,190
לפעמים בשביל אחד כזה
היה שווה לי לעבור את הכול.

838
00:49:52,030 --> 00:49:55,270
בשביל אלפים...?
אין סוף.

839
00:49:55,430 --> 00:49:59,910
אני מניח שגם שם הספר שלך,
"לא מכין קפה למלאך המוות",

840
00:50:00,030 --> 00:50:04,070
הוא גם קשור לכל הסיפורים האלה.
מה עומד מאחוריו בעצם?

841
00:50:04,630 --> 00:50:07,470
באותו יום שישי בבוקר לאחר גילוי המחלה,

842
00:50:07,590 --> 00:50:10,910
נסעתי לרב פירר
והצלחתי באמת להתקבל אצלו.

843
00:50:11,950 --> 00:50:15,710
הוא הסתכל על חוות הדעת,
על התשובה שהגיעה מארה"ב,

844
00:50:17,550 --> 00:50:20,110
והוא הפנה אותי מייד
לאיזשהו רופא באיכילוב.

845
00:50:20,310 --> 00:50:22,350
אמר לי: תיסע עכשיו אליו,
אני אדאג שיקבלו אותך מייד.

846
00:50:22,470 --> 00:50:28,030
זה מתגלגל וקבענו תור לניתוח
ביום רביעי אחרי עשרה ימים.

847
00:50:29,350 --> 00:50:31,910
אני חוזר לרב פירר ביום שני
ואני אומר לו:

848
00:50:32,070 --> 00:50:35,150
הרב פירר, בסדר, יעשו ניתוח, יוציאו.
אבל מה הלאה?

849
00:50:36,030 --> 00:50:38,430
צריכים לחשוב מה הלאה.
אז מי אתה מציע?

850
00:50:39,230 --> 00:50:44,150
ואז הוא אומר לי: "תשמע,
תיגש לפרופסור זה וזה מאיכילוב,

851
00:50:44,270 --> 00:50:48,190
"הוא הדיאגנוזיסט הכי טוב שיש
במזרח התיכון", כך הוא אומר לי.

852
00:50:48,350 --> 00:50:52,990
"לך אליו, תשאל אותו מה הוא אומר.
מה הוא אומר, איזה טיפול ואיפה".

853
00:50:54,350 --> 00:51:04,950
טוב, קבעתי פגישה, ואני נוסע אליו
והוא הסתכל על החומר, הסתכל על התיק.

854
00:51:05,110 --> 00:51:06,590
הוא אומר לי: אתה רוצה פתוח?

855
00:51:07,270 --> 00:51:08,990
אני אומר לו: פתוח.

856
00:51:09,110 --> 00:51:12,550
לא ידעתי כמה זה כואב,
לא ידעתי מה זה "יוסיף דעת יוסיף מכאוב".

857
00:51:12,710 --> 00:51:13,710
אני אומר לו: פתוח.

858
00:51:13,830 --> 00:51:19,350
אומר לי: תשמע, כימו לא עוזר,
הקרנות צריך לתת בעוצמה כזו

859
00:51:20,150 --> 00:51:24,830
שבהקרנה הראשונה
אני שורף לך את קליפת המוח,

860
00:51:25,590 --> 00:51:27,270
את השמיעה ואת הראייה בצד שמאל.

861
00:51:28,470 --> 00:51:34,070
וזה יאריך את החיים שלך חמישה אחוז,
אבל זה יפגע מאוד באיכות החיים שלך.

862
00:51:34,230 --> 00:51:34,870
למה אתה צריך את זה?

863
00:51:35,030 --> 00:51:36,550
להציל את החיים שלך
זה לא יציל את החיים שלך.

864
00:51:37,630 --> 00:51:39,470
ואנחנו מתחילים לשוחח על זה,

865
00:51:40,270 --> 00:51:43,150
ומדברים כאילו אנחנו מדברים
על גוף שלישי, לא עליי בכלל.

866
00:51:43,310 --> 00:51:44,950
מדברים, שיחה כזאת מדברים.

867
00:51:46,030 --> 00:51:48,750
ואז אני אומר לו:
מה, אין שום דבר משהו לעשות?

868
00:51:49,510 --> 00:51:53,390
הוא אומר לי: לא שאני מכיר,
לא שאני יודע, אני חושב שאין.

869
00:51:53,550 --> 00:51:57,750
הוא אומר לי: יש אולי אחוז מאוד קטן
אבל זה יהיה סבל גדול מאוד. לא מציע לך.

870
00:51:58,630 --> 00:52:02,270
אני אומר לו: שמע, פרופסור, עזוב סבל,
סבל אני אדע להתמודד עם זה.

871
00:52:02,390 --> 00:52:03,630
יש סיכוי להציל את החיים?

872
00:52:04,510 --> 00:52:05,470
הוא אומר לי: לא.

873
00:52:05,670 --> 00:52:06,910
להאריך את החיים יש סיכוי?

874
00:52:07,750 --> 00:52:10,270
הוא אומר לי: חמישה אחוז כן.

875
00:52:10,430 --> 00:52:11,710
חמישה אחוז זה גם הרבה.

876
00:52:13,150 --> 00:52:16,750
כמה זמן זה חמישה... הוא אומר לי:
כמה זה חמישה אחוז מעשרה שבועות?

877
00:52:16,950 --> 00:52:20,870
אני אומר לו: מעשרה שבועות חמישה אחוז
זה הרבה מאוד, זה שבועיים.

878
00:52:22,550 --> 00:52:23,670
הוא אומר לי: זה עשרים אחוז.

879
00:52:23,790 --> 00:52:25,790
אני אומר לו: בסדר,
נו, יש כל מיני חוקים מקלים,

880
00:52:25,950 --> 00:52:28,310
עזוב. זה הרבה מאוד,
אפשר להספיק הרבה מאוד זמן.

881
00:52:29,350 --> 00:52:35,710
הוא אומר לי: תשמע, בוא נהיה רציניים.
לך הביתה, תכלכל את עניינך בתבונה,

882
00:52:36,870 --> 00:52:39,670
אל תצא למלחמות סתם.
זה יהיה סבל גדול, זה כאב גדול,

883
00:52:39,870 --> 00:52:41,390
זה לא מצדיק את זה.

884
00:52:42,670 --> 00:52:46,870
אני אומר לו: פרופסור, מה אתה מצפה,
שאני אלך הביתה, אני אקנה פיג'מה חדשה,

885
00:52:46,990 --> 00:52:49,230
אשב בכיסא נוח,
אחכה למלאך המוות שיבוא?

886
00:52:50,150 --> 00:52:54,030
הוא אומר לי: פחות או יותר.
לך תכלכל את ענייניך בתבונה.

887
00:52:54,910 --> 00:52:58,230
"תצווה לביתך", ועוד כל מיני
מילים כאלה יפות.

888
00:53:00,350 --> 00:53:03,910
ונפרדנו בזה שאני אבוא מחר
ואני אביא לו עוד מסמכים,

889
00:53:04,030 --> 00:53:06,030
הוא רוצה בכל אופן לחקור
והוא עוד יתייעץ,

890
00:53:06,190 --> 00:53:07,990
אבל לא נראה לו שכדאי,
שאין מה לעשות.

891
00:53:08,150 --> 00:53:09,270
בגדול האמנת לו?

892
00:53:10,670 --> 00:53:12,790
מאוד התקוממתי,
זה מאוד הכעיס אותי.

893
00:53:13,390 --> 00:53:17,510
אני לא יודע אם האמנתי לו.
הגישה שלו הייתה מאוד פסימית.

894
00:53:19,350 --> 00:53:22,310
ויותר מזה, לימים חשבתי
הרבה מאוד על התגובה

895
00:53:22,470 --> 00:53:26,110
כי אני הגבתי מאוד באגרסיביות.
אולי אני אספר את התגובה אחר כך.

896
00:53:26,270 --> 00:53:31,110
ואני ככה נפרד ממנו בזה שאני אבוא מחר
ואני אביא עוד ניירת.

897
00:53:31,230 --> 00:53:33,790
ואני בא לצאת, לשכה גדולה מאוד,
בקושי ראו אותו מעל השולחן,

898
00:53:33,950 --> 00:53:37,550
הוא אדם כזה נמוך קצת.
שולחן ענק.

899
00:53:37,710 --> 00:53:42,350
ואיך שאני קם, הוא לוקח
תיק של מישהו אחר, מתחיל לעיין בו.

900
00:53:42,510 --> 00:53:46,030
לקח לי חצי דקה להגיע לדלת,
לשכה ענקית.

901
00:53:46,190 --> 00:53:50,470
וכשאני בא לסגור את הדלת
הרגשתי איך הכעס מציף אותי.

902
00:53:50,630 --> 00:53:52,390
זה ככה ממש הרגשתי את זה.

903
00:53:52,550 --> 00:53:53,990
ואז פתאום אני פותח את הדלת,

904
00:53:55,030 --> 00:53:57,270
אני אומר לו: פרופסור,
אני יכול להגיד לך משהו?

905
00:53:57,390 --> 00:54:01,990
אז הוא ככה מסתכל עליי, הוא
אומר לי: היי, בטח, בשביל הכסף ששילמת.

906
00:54:02,190 --> 00:54:05,590
הוא לקח המון כסף על אותה פגישת ייעוץ,
המון כסף הוא לקח אז.

907
00:54:06,310 --> 00:54:09,790
"נו, בטח, בשביל הכסף ששילמת".
-אוי ואבוי.

908
00:54:09,910 --> 00:54:13,270
ואז אני אומר לו: תקשיב...
-טובי הרופאים, אה? -טובי הרופאים.

909
00:54:13,430 --> 00:54:15,470
אחר כך הוא שאל אותי: למה זה?
אז אמרתי לו מה אומר המהרש"א,

910
00:54:15,670 --> 00:54:17,710
הראיתי לו אפילו מה אומר שם
המהרש"א, מה זה "טובי הרופאים",

911
00:54:17,830 --> 00:54:19,310
למה טוב שברופאים לגיהינום.

912
00:54:20,430 --> 00:54:22,670
אז אני אומר לו: תשמע, פרופסור,
אני לא יודע בן כמה אתה,

913
00:54:22,830 --> 00:54:24,670
אני חושב שאתה בגיל שלי פחות או יותר.

914
00:54:24,870 --> 00:54:27,950
אני באמת, מעומק הלב
מאחל לך את כל הטוב שבעולם.

915
00:54:28,110 --> 00:54:33,790
אבל תזכור, פרופסור, כשיגיע יומך
ויישאו אותך עלי קבר, אני אהיה שמה.

916
00:54:33,950 --> 00:54:36,910
לאדמה אני אכניס אותך.
תזכור מה אמרתי לך.

917
00:54:37,070 --> 00:54:37,910
וסגרתי את הדלת.

918
00:54:38,110 --> 00:54:41,390
יצאתי החוצה והרגשתי
מה זה בעננים, הכנסתי לו.

919
00:54:42,750 --> 00:54:45,230
יצאתי משם לחתונה,
הייתה חתונה של בן דוד.

920
00:54:45,390 --> 00:54:47,430
אתה היום רואה אותו מדי פעם?
-כן!

921
00:54:47,590 --> 00:54:50,510
אני כל הטיפולים אני עושה באיכילוב,
כל המעקבים.

922
00:54:50,710 --> 00:54:55,110
אני במעקבים של שלוש מחלקות שונות:
אונקולוגיה, המטולוגיה ועור.

923
00:54:55,870 --> 00:54:58,870
כל אחד יש לו את המעקב שלו,
בדיקות שלו והוא מנהל המערך

924
00:54:59,030 --> 00:55:01,790
ואני עוד רואה אותו לפעמים
וכל פעם שאני רואה אותו

925
00:55:01,950 --> 00:55:05,270
אני אומר לו: פרופסור, אני לא מפסיק
להתפלל על אריכות ימים שלך

926
00:55:05,430 --> 00:55:07,250
כי אני רק אחריך הולך, תזכור.

927
00:55:07,750 --> 00:55:09,350
כל הזמן אני אומר לו את זה.

928
00:55:10,390 --> 00:55:11,990
לי אין ספק שזה יקרה.

929
00:55:13,110 --> 00:55:17,750
למחרת הגעתי עם המסמכים להביא לו
ואז אני רואה אותו בא מולי,

930
00:55:18,390 --> 00:55:20,950
ואי אפשר לפספס אותו,
הוא אדם מאוד רחב, הוא היה,

931
00:55:21,110 --> 00:55:23,510
היום הוא פחות קצת,
אבל הוא תפס חלק גדול מהפרוזדור

932
00:55:23,670 --> 00:55:27,030
ולא היה לי מפלט ואני בא ככה מולו,
מסלול התנגשות.

933
00:55:27,150 --> 00:55:30,950
ואז איך שהוא רואה אותי הוא אומר לי:
כל הלילה לא ישנתי בגללך.

934
00:55:32,590 --> 00:55:34,350
אני אומר לו: לא מגיע לך לישון.

935
00:55:35,150 --> 00:55:36,310
הוא אומר לי: אתה כועס עליי?

936
00:55:36,470 --> 00:55:37,590
אני אומר לו: בטח שאני כועס עליך.

937
00:55:38,430 --> 00:55:41,630
הוא אומר לי: למה אתה כועס עליי?
אתה ביקשת פתוח.

938
00:55:41,750 --> 00:55:45,110
אני אומר לו: פרופסור, תקשיב,
אבל לא ידעתי שאתה קצב.

939
00:55:45,270 --> 00:55:46,710
מה, אתה קוצב חיים?

940
00:55:46,870 --> 00:55:50,030
אמרתי לו: קצב מרגיע את הבהמה
לפני שהוא שוחט אותה,

941
00:55:50,190 --> 00:55:52,030
לא יכולת להשאיר איזה פתח
של תקווה, משהו?

942
00:55:52,190 --> 00:55:55,110
הרי אם היה לי אקדח בכיס
הייתי יורה שני כדורים.

943
00:55:55,230 --> 00:55:55,790
הוא אומר לי: למה שניים?

944
00:55:55,990 --> 00:55:57,630
מה זאת אומרת למה שניים?
אחד בך ואחד בי.

945
00:55:57,750 --> 00:55:58,950
מה זה "למה שניים?"

946
00:55:59,110 --> 00:56:01,230
ואז הוא תפס כמה אני כועס עליו.

947
00:56:01,390 --> 00:56:04,190
הוא אומר לי: טוב, טוב, אז לא במסדרון,
בוא ניכנס לחדר.

948
00:56:04,390 --> 00:56:07,150
נכנסתי איתו לחדר,
דיברנו אולי שעתיים.

949
00:56:08,350 --> 00:56:10,590
לזכותו ייאמר, הוא ביקש סליחה.

950
00:56:11,750 --> 00:56:13,910
איפה איבדתם את האנושיות?

951
00:56:14,070 --> 00:56:16,910
אתה פוגש בן אדם,
נכון שאמרתי לך "דבר פתוח",

952
00:56:17,070 --> 00:56:18,470
אבל מה זה הדבר הזה?

953
00:56:18,630 --> 00:56:21,990
ומאיפה הגאווה הזו?
הגדלות הזאת?

954
00:56:22,110 --> 00:56:24,310
מה, אתה מנכ"ל של בורא עולם?

955
00:56:24,470 --> 00:56:27,630
סגן ידעתי שאתם, סגן.
אבל מנכ"ל של בורא עולם?

956
00:56:27,790 --> 00:56:29,310
מה קרה לכם?

957
00:56:29,470 --> 00:56:33,070
עוד לא פגשת אף פעם חולה
שבניגוד לתחזיות שלך המשיך לחיות?

958
00:56:34,190 --> 00:56:36,550
מאיפה הדבר הזה?
מאיפה זה בא לכם הדבר הזה?

959
00:56:37,430 --> 00:56:40,350
אני כעסתי עליו כל כך ונכנסתי בו,

960
00:56:41,390 --> 00:56:44,590
אני חושב שמאז בית הספר היסודי אולי
הוא לא שמע שיחה כזאת.

961
00:56:44,750 --> 00:56:47,510
אבל לזכותו, הוא התנצל, הוא אמר:
אתה צודק ב-100 אחוז,

962
00:56:47,670 --> 00:56:49,950
אני ממש מתבייש.
-הוא שינה גם את הערכה שלו באמת?

963
00:56:50,110 --> 00:56:52,910
אני חושב שכן.
אני שוב, אני פוגש אותו...

964
00:56:53,030 --> 00:56:55,030
אבל הוא כבר...

965
00:56:55,190 --> 00:56:57,870
מעל 15 שנים. 15.5 שנים כבר.

966
00:56:58,030 --> 00:57:02,430
אני פוגש אותו מדי פעם,
אני מגיע לאיכילוב בממוצע

967
00:57:02,590 --> 00:57:06,870
נגיד שלוש כפול שתיים,
שש פעמים בשנה.

968
00:57:06,990 --> 00:57:10,110
כל פעם שאני בא לפעמים לבקר
או סיפור אחר או משהו קורה,

969
00:57:10,270 --> 00:57:13,390
אבל באופן רוטיני בכל מחלקה
פעמיים בשנה ביקורת.

970
00:57:13,590 --> 00:57:16,790
אז אני מגיע שש פעמים בשנה לאיכילוב
והוא מנהל המערך

971
00:57:16,910 --> 00:57:19,390
אז לפעמים הוא מסתובב שמה,
אתה פוגש אותו, כן?

972
00:57:21,430 --> 00:57:24,190
הוא תמיד מחייך, הוא מאוד...

973
00:57:24,350 --> 00:57:28,270
ואני תמיד בחום רב ניגש אליו,
לוחץ את ידו, לפעמים נותן לו אפילו צ'פחה.

974
00:57:28,430 --> 00:57:33,030
לפעמים אני אומר לו ככה:
פרופסור, אריכות ימים. אריכות ימים.

975
00:57:34,750 --> 00:57:37,670
והוא מחייך ואני מחייך.
אבל משם בא הספר.

976
00:57:37,790 --> 00:57:40,270
אמרתי לו... השם הזה,
אני לא מכין קפה למלאך המוות,

977
00:57:40,390 --> 00:57:42,870
אני לא אשב בכיסא נוח
עם פיג'מה חדשה

978
00:57:43,030 --> 00:57:45,110
ואכין קפה למלאך המוות,
אני לא מכין קפה למלאך המוות.

979
00:57:45,910 --> 00:57:49,950
וכשרציתי להוציא את הספר
בגרסת הסיפור הכללי,

980
00:57:50,110 --> 00:57:51,870
אז אמרתי זה יהיה השם,
זה יהיה השם,

981
00:57:51,990 --> 00:57:53,390
"לא מכין קפה למלאך המוות".

982
00:57:53,590 --> 00:57:59,510
הספר יצא לפני שנה וקצת
בהוצאת "עם עובד",

983
00:58:00,630 --> 00:58:04,470
הוא נכנס חזק,
הוא הגיע באמת לציבור הכללי.

984
00:58:04,630 --> 00:58:10,830
הוא בעצם ספר "אתהלך" שמותאם
מבחינת הטרמינולוגיה והשפה קצת יותר קצר

985
00:58:11,750 --> 00:58:18,990
ונעשתה פה עבודה מדהימה של "עם עובד"
באמת, זה מותג חזק מאוד, איכותי מאוד.

986
00:58:21,030 --> 00:58:23,350
הדברים שאני מדבר עליהם
הם מאוד אוניברסליים

987
00:58:23,510 --> 00:58:25,790
והם מאוד מתאימים לכל אחד.

988
00:58:25,950 --> 00:58:32,150
ספר נוסף למבוגרים, "בעקבות אתהלך",
שה"אתהלך" הוא הפרומו לספר ההוא.

989
00:58:32,270 --> 00:58:34,510
בעזרת השם גם זה יצא בחורף תשע"ט.

990
00:58:34,670 --> 00:58:35,990
מה זה מספר בעצם?

991
00:58:36,150 --> 00:58:40,750
הוא מספר... אחת הטענות שכל הזמן
מטיחים בי ומאוד מכעיסים אותי

992
00:58:40,910 --> 00:58:44,270
היא: אהרון תשמע,
לך יש איזה כוחות מיוחדים,

993
00:58:44,430 --> 00:58:46,830
זה לא כל אחד יכול לעבור.
-לא משקרים.

994
00:58:47,030 --> 00:58:48,270
לא, לא, לא, זה ממש...

995
00:58:48,430 --> 00:58:53,630
אז הספר הזה בא לשמוט את הקרקע
מתחת לטיעון הזה.

996
00:58:53,750 --> 00:58:58,710
אני הייתי ילד רגיל עם כל הקשיים,
עם הכול, הכול, הכול.

997
00:58:59,470 --> 00:59:02,670
אבל באיזשהו שלב אתה דווקא
מהמקום הנמוך הזה,

998
00:59:03,390 --> 00:59:06,630
אתה מבין שהכול תלוי בנקודת המבט שלך.

999
00:59:07,390 --> 00:59:10,990
שמע, דודו, יש לי סלוגן
בן ארבעה חלקים:

1000
00:59:11,150 --> 00:59:15,150
נקודת המבט שלך
משפיעה על המחשבות שלך,

1001
00:59:15,310 --> 00:59:17,990
המחשבות שלך משפיעות על המעשים שלך

1002
00:59:18,150 --> 00:59:21,910
והמעשים שלך הם שגורמים,
הם שיוצרים את המציאות של החיים שלך.

1003
00:59:22,550 --> 00:59:26,830
הצורה שבה אתה מסתכל על דברים,
משם הכול מתחיל ונגמר.

1004
00:59:27,710 --> 00:59:30,630
כשאתה מסתכל על זה כעל אתגר,
אז אתגר.

1005
00:59:30,790 --> 00:59:34,910
אני שומע... מישהו בא אליי, אומר לי:
אהרון, יש לי בשבילך צרה צרורה.

1006
00:59:35,070 --> 00:59:37,110
מה זה עושה לי?
מפיל אותי.

1007
00:59:37,270 --> 00:59:38,390
צרה צרורה מפילה אותי.

1008
00:59:38,550 --> 00:59:40,670
יש לי קושי, זה מפיל אותי.

1009
00:59:40,830 --> 00:59:42,790
אבל אם אומר לי:
אהרון, יש לי בשבילך אתגר...

1010
00:59:43,670 --> 00:59:44,990
תביא.

1011
00:59:45,150 --> 00:59:47,030
תביא אתגר.

1012
00:59:47,190 --> 00:59:51,830
אתגר הוא אומר לי בעצם:
יש לי פה משהו קשה,

1013
00:59:51,990 --> 00:59:54,750
אבל אני מאמין ביכולת שלך.
אני מאמין שאתה מסוגל.

1014
00:59:54,870 --> 00:59:56,670
כשאני אומר לעצמי
"יש לי פה אתגר חדש",

1015
00:59:57,470 --> 01:00:00,550
אז אני משדר לעצמי פנימה:
אני מסוגל להתמודד עם הדבר הזה.

1016
01:00:01,430 --> 01:00:02,190
זה אתגר.

1017
01:00:02,350 --> 01:00:04,310
אז "בעקבות אתהלך"

1018
01:00:04,430 --> 01:00:07,830
זה בעצם סיפורים על אנשים אחרים?
-זה מספר סיפורים של אנשים אחרים

1019
01:00:07,950 --> 01:00:11,230
שהרגישו מאוד מאוד מאוד
אומללים ומסכנים

1020
01:00:11,390 --> 01:00:13,510
ושבורא עולם ברא אותם בררה,

1021
01:00:13,630 --> 01:00:15,470
סוג ב' והם מסכנים.

1022
01:00:15,630 --> 01:00:18,590
וכשהם הבינו שהכול תלוי בהם,

1023
01:00:18,750 --> 01:00:20,670
בצורה שבה הם יסתכלו על הדברים,

1024
01:00:21,350 --> 01:00:25,150
הבינו, כל החיים שלהם השתנו בן רגע.
-אלה סיפורים אמיתיים או ש...

1025
01:00:25,310 --> 01:00:30,230
אמיתיים לגמרי. אלה סיפורים
שברובם הגדול אני הייתי חלק מהם.

1026
01:00:32,750 --> 01:00:38,550
למשל, אותו סיפור עם הגברת,
עם הסוכה שסיפרתי מקודם. -כן.

1027
01:00:38,670 --> 01:00:43,030
אני מקבל המון המון תגובות, באמת,
מהורים, מילדים, כל מיני, כל מיני.

1028
01:00:43,670 --> 01:00:51,070
וקיבלתי עכשיו תגובה מילד, ילד שלקה
באיזו מחלה מאוד מאוד נדירה

1029
01:00:51,190 --> 01:00:52,950
שהרופאים אסרו עליו להשתמש ברגליים.

1030
01:00:53,150 --> 01:01:00,990
הוא מסוגל ללכת, לרוץ,
אבל יש לו איזה ריחוק בין המפרקים,

1031
01:01:01,110 --> 01:01:03,670
והרופאים אמרו שהפתרון הוא
שלא יעשה שימוש ברגליים.

1032
01:01:04,430 --> 01:01:06,790
זה יכול לקחת עד שלוש שנים.

1033
01:01:06,990 --> 01:01:09,230
לשבת בכיסא גלגלים,
לא לדרוך על הרגליים.

1034
01:01:09,350 --> 01:01:13,950
עכשיו, ילד בן 11, שלוש שנים,
כיסא גלגלים, זה לא פשוט.

1035
01:01:14,110 --> 01:01:16,590
אז בהתחלה הוא החזיק מעמד,
הוא הולך לחיידר וזה,

1036
01:01:16,710 --> 01:01:17,110
יושב על כיסא גלגלים.

1037
01:01:17,310 --> 01:01:21,150
אבל כשהוא רואה את הילדים
רצים ומשתוללים הוא גם רוצה לשחק וזה.

1038
01:01:21,270 --> 01:01:22,550
אחרי כמה חודשים הוא התחיל לקטר:

1039
01:01:22,710 --> 01:01:25,690
לא יכול, ולא פה, ורק קצת,
ורק לרוץ, ורק פה ושם...

1040
01:01:26,350 --> 01:01:29,790
ובאיזשהו שלב האימא שולחת לי מייל
והיא כותבת לי,

1041
01:01:29,950 --> 01:01:32,910
והיא שואלת אם אני יכול
לכתוב לו כמה מילים לחיזוק.

1042
01:01:33,030 --> 01:01:34,870
וכתבתי לו. כתבתי לו.

1043
01:01:35,030 --> 01:01:38,350
אני משתדל לענות לכל אחד,
ואני מקבל הרבה מאוד מיילים כל יום,

1044
01:01:38,510 --> 01:01:40,630
עשרות מיילים כל יום.
משתדל.

1045
01:01:41,350 --> 01:01:44,830
ומאוד התחברתי לילד הקטן שלא יכול

1046
01:01:44,990 --> 01:01:50,110
וכתבתי לו שזה הכול עניין של זמן
וכדאי להתאפק וכו' וכו'.

1047
01:01:50,270 --> 01:01:53,390
ואז עשו לו איזו מסיבת יום הולדת
כשמלאו לו 12,

1048
01:01:53,510 --> 01:01:56,230
ושוב האימא שלחה, עושים לו איזו מצגת,
אם אני יכול לכתוב לו משהו,

1049
01:01:56,430 --> 01:01:57,990
שלחתי, כתבתי לו.

1050
01:01:58,150 --> 01:02:00,030
עכשיו, לפני כמה ימים היה בר המצווה שלו,

1051
01:02:01,230 --> 01:02:03,670
סמוך לבר מצווה
הוא עשה בדיקות אם-אר-איי,

1052
01:02:03,790 --> 01:02:08,110
הרופאים אומרים לו: תשמע,
אתה יכול לרוץ, להשתולל, ללכת חופשי לגמרי.

1053
01:02:08,790 --> 01:02:13,070
ועשו לו בר מצווה, וואו,
יחד עם סעודת הודיה אדירה

1054
01:02:13,190 --> 01:02:16,870
והיו שמה ריקודים מפה
ועוד אחרי אחר כך, משהו מדהים.

1055
01:02:17,830 --> 01:02:20,510
והילד קם, נתן דרשה ודיבר.

1056
01:02:21,990 --> 01:02:23,150
לא הייתי בבר המצווה,
האימא הזמינה אותי

1057
01:02:23,310 --> 01:02:26,270
אבל הייתה לי מחויבות קודמת,
לא יכולתי לנסוע.

1058
01:02:26,430 --> 01:02:27,950
שלחתי לו אבל מכתב לבר מצווה.

1059
01:02:29,390 --> 01:02:35,990
והילד קם ומדבר, ואז הוא אומר
שהוא מודה מאוד להורים שלו, לחברים שלו.

1060
01:02:36,110 --> 01:02:42,150
והיה אדם אחד בעולם
שנתן לו כוח, אהרל'ה. אהרל'ה.

1061
01:02:42,310 --> 01:02:45,550
והאימא שלחה לי את המצגת, הוא דיבר
איזה שלוש דקות על הקשר עם אהרל'ה

1062
01:02:45,710 --> 01:02:47,870
ועל המיילים שהוא החליף איתי וכל זה.

1063
01:02:49,070 --> 01:02:54,590
אני שואל אותך, דודו, לא היה שווה
הכול לעבור בשביל לתת כוח לילד כזה?

1064
01:02:55,710 --> 01:02:59,430
השאלה איזה כוחות יש לך?
-אתה יודע כמה זה מרגש?

1065
01:03:00,070 --> 01:03:00,950
לא, זה ודאי.

1066
01:03:01,950 --> 01:03:07,990
תודה רבה, זכות לראיין אותך.
ומה להגיד? -תודה רבה.

1067
01:03:08,110 --> 01:03:09,790
באמת לא ייאמן שזה קיים.

1068
01:03:09,910 --> 01:03:15,030
אגב, פרגון להידברות.
אני כל כך מחובר להידברות.

1069
01:03:15,150 --> 01:03:20,750
אשתי ואני בכל קריאה נענים
בהתנדבות מלאה, בשמחה גדולה.

1070
01:03:20,910 --> 01:03:24,110
אנחנו ויתרנו על שמחות משפחתיות
בשביל להיות בשבתות עם הידברות.

1071
01:03:24,270 --> 01:03:25,990
אנחנו מוותרים על הכול.

1072
01:03:26,110 --> 01:03:30,590
זו זכות עצומה
שבורא עולם גלגל בדור הזה.

1073
01:03:30,710 --> 01:03:33,110
כל עם ישראל חייב לכם יישר כוח גדול,

1074
01:03:33,310 --> 01:03:38,930
ואנחנו מודים לכם על האפשרות,
על הזכות שאתם נותנים לנו לקחת חלק בזה.

1075
01:03:39,950 --> 01:03:42,070
אז עם התודה ההדדית הזאת,

1076
01:03:42,230 --> 01:03:42,919
המון המון תודה,

1077
01:03:42,928 --> 01:03:44,029
באמת.

1078
01:03:44,030 --> 01:03:46,430
יישר כוח. -בריאות ושמחת חיים.

1079
01:03:46,550 --> 01:03:48,190
בעזרת השם. נשתדל. -כן.

1080
01:03:48,310 --> 01:03:50,710
לא ברמות שלך, אבל נשתדל. -זה תלוי רק בך.

1081
01:03:50,870 --> 01:03:52,110
הכול תלוי רק בך.

1082
01:03:52,270 --> 01:03:52,510
אני צריך לראות

1083
01:03:52,670 --> 01:03:54,350
שידור חוזר של זה כדי להתחזק.

1084
01:03:55,350 --> 01:03:57,510
תודה רבה. -תודה. נעמת לי מאוד, דודו.

1085
01:03:57,670 --> 01:03:58,550
תודה רבה.