1
00:00:00,460 --> 00:00:01,673
"מאין באת?"

2
00:00:02,782 --> 00:00:04,596
כל אדם יבדוק מאיפה הוא בא,

3
00:00:04,982 --> 00:00:06,968
אומר שם במשנה: "מטיפה סרוחה".

4
00:00:07,334 --> 00:00:08,825
האדם בא בסך הכול מטיפה,

5
00:00:08,841 --> 00:00:09,886
מה הוא היה בתחילה?

6
00:00:14,254 --> 00:00:15,974
לקבר, כולם בסוף מגיעים לשם.

7
00:00:21,482 --> 00:00:22,650
כך לשון המשנה שם.

8
00:00:23,478 --> 00:00:27,650
כשמעמיקים בדברי חז"ל במשנה הזו,

9
00:00:28,435 --> 00:00:29,650
יש בה המון עוצמה,

10
00:00:30,383 --> 00:00:33,433
בכל קטע יש הדרכה למסלול אחר.

11
00:00:34,354 --> 00:00:36,530
"דע מאין באת" - מה זה עוזר לאדם?

12
00:00:36,543 --> 00:00:38,530
כשאדם חושב: טוב, פעם הוא היה טיפה סרוחה,

13
00:00:38,543 --> 00:00:39,251
מה זה עוזר לו?

14
00:00:39,977 --> 00:00:41,251
זה עוזר לו לקבל ענווה,

15
00:00:42,152 --> 00:00:46,865
זה עוזר לו להרגיש שהגוף
הוא לא כזה חשוב כמו שהוא נראה.

16
00:00:47,376 --> 00:00:48,704
האדם מקבל ענווה.

17
00:00:52,980 --> 00:00:54,893
מה זה עוזר לאדם המחשבה הזו?

18
00:00:56,171 --> 00:01:03,607
אומן שיודע לפסל, אם יש לו טיפת דעת,
במה הוא יפסל - בקרח או בשיש?

19
00:01:03,985 --> 00:01:08,014
העבודה נניח שהיא אותה עבודה.
אבל הוא לא יפסל בקרח,

20
00:01:08,040 --> 00:01:11,069
למה לי לעבוד כל כך קשה
כשבסוף כל זה יימס וייעלם?

21
00:01:11,069 --> 00:01:13,018
נפסל בשיש  - יישאר תמיד.

22
00:01:14,162 --> 00:01:18,164
כך גם כשהאדם מתבונן בגוף
שהגוף הזה הוא כמו קרח,

23
00:01:18,180 --> 00:01:20,371
בסוף הוא יימס, יתפורר,
לא יישאר ממנו כלום,

24
00:01:20,385 --> 00:01:22,047
אז למה להשקיע בו כל כך הרבה?

25
00:01:22,586 --> 00:01:24,185
אז צריך לשמור על בריאות הגוף,

26
00:01:24,204 --> 00:01:25,941
אבל הוא יודע: זה לא העיקר בחיים,

27
00:01:26,185 --> 00:01:28,971
יש עיקר ויש טפל, משקיע בעיקר.

28
00:01:33,640 --> 00:01:37,411
זה נותן לאדם את יראת השמיים מהקב"ה,

29
00:01:37,435 --> 00:01:40,059
יראת הרוממות מגדולת השם.

30
00:01:40,085 --> 00:01:45,102
אם אין ברירה צריך להשתמש גם ביראת העונש,
אני לא רוצה לעשות עוון כדי לא להיענש,

31
00:01:45,118 --> 00:01:46,782
אבל זה לא השלמות.

32
00:01:47,034 --> 00:01:49,191
השלמות בעבודת השם היא יראת הרוממות,

33
00:01:49,210 --> 00:01:51,250
שאדם ירא מגדולת האלוקים

34
00:01:51,897 --> 00:01:53,825
והוא אומר לעצמו: הוא ברא אותי,

35
00:01:53,832 --> 00:01:55,157
ברא את כל הבריאה כולה,

36
00:01:55,164 --> 00:01:56,362
אם הוא אומר לי לעשות כך,

37
00:01:56,391 --> 00:01:57,448
אני אעשה דבר אחר?

38
00:01:57,765 --> 00:01:59,319
ודאי שאני אעשה את רצונו.

39
00:02:01,124 --> 00:02:02,149
זה החלק השלישי:

40
00:02:02,158 --> 00:02:04,394
"לפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון".