1
00:00:00,450 --> 00:00:02,120
חז"ל אומרים במדרש

2
00:00:02,810 --> 00:00:08,390
שמתוך 100 בני אדם שמתים, 99 מתים בפשיעה.

3
00:00:09,190 --> 00:00:10,210
מה זה "בפשיעה"?

4
00:00:10,230 --> 00:00:13,490
הם מתים לא בזמן שאלוקים קבע להם,
מתים לפני הזמן,

5
00:00:14,010 --> 00:00:16,230
כי הם פשעו בשמירת הגוף שלהם.

6
00:00:17,540 --> 00:00:19,580
אצלנו נראה, כשרואים אדם שמת,

7
00:00:19,600 --> 00:00:21,630
אומרים: "טוב, הוא מת בזמן שאלוקים קבע לו".

8
00:00:21,650 --> 00:00:23,430
כך בדרך כלל אנשים רגילים לדבר.

9
00:00:24,350 --> 00:00:27,110
למה הוא מת בגיל 80 ולא בגיל 82?

10
00:00:27,130 --> 00:00:29,150
כי אלוקים קבע לו למות בגיל 80.

11
00:00:29,680 --> 00:00:34,310
חז"ל אומרים ש-99 בני אדם יכלו לחיות
עוד כמה שנים כשהם בריאים,

12
00:00:34,920 --> 00:00:38,560
אבל פשעו בשמירת הגוף,
רצו ליהנות ממה שמיותר.

13
00:00:38,960 --> 00:00:42,700
התורה אומרת: "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם",
תשמור על הבריאות של הגוף.

14
00:00:43,040 --> 00:00:44,930
הזכרנו כבר את הכללים שהרמב"ם אומר.

15
00:00:44,960 --> 00:00:47,300
הבאנו בהרחבה בספר "מפתחות לחיים"

16
00:00:47,560 --> 00:00:50,120
את הכללים שהרמב"ם אומר
בשמירת בריאות הגוף.

17
00:00:50,140 --> 00:00:54,210
כדאי לחזור עליהם שוב כדי שנזכור אותם.
משפטים קצרים וחזקים.

18
00:00:54,440 --> 00:00:57,840
הרמב"ם מאריך בזה,
אבל המשפטים התמציתיים של דבריו.

19
00:00:58,300 --> 00:01:03,410
אומר הרמב"ם, כלל ראשון: "שיאכל האדם
מה שבריא לגוף ולא מה שטעים לחך".

20
00:01:03,840 --> 00:01:06,780
בדרך כלל כשאדם רואה
מבחר של מאכלים לפניו

21
00:01:06,900 --> 00:01:09,580
או פותח את המקרר,
הוא בודק מה הכי טעים לו עכשיו.

22
00:01:10,000 --> 00:01:12,200
אומר הרמב"ם: צריך לשנות את התפיסה.

23
00:01:12,680 --> 00:01:17,860
מהיום פותח את המקרר, מגיע לאולם,
יש סלטים על השולחן, יש מאכלים,

24
00:01:17,960 --> 00:01:20,910
ישאל את עצמו: מה הכי בריא לגוף?

25
00:01:20,920 --> 00:01:22,670
לא מה הכי טעים לי,
מה הכי בריא.

26
00:01:22,690 --> 00:01:24,980
אחר כך הוא יראה
שגם זה הופך להיות הכי טעים.

27
00:01:25,420 --> 00:01:28,810
כשמתרגלים לאכול בריא,
מגלים שגם הבריא הוא הכי טעים.

28
00:01:29,220 --> 00:01:31,320
אדם שמתרגל לאכול ממתקים וכדומה,

29
00:01:31,340 --> 00:01:33,910
אז הוא מרגיש שזה טעים
ופירות וירקות לא טעים.

30
00:01:34,320 --> 00:01:35,970
אבל אם הוא יפסיק עם הממתקים

31
00:01:35,980 --> 00:01:41,480
ויכין לעצמו צלחות עם ירקות חתוכים,
פירות חתוכים במגוון

32
00:01:41,880 --> 00:01:44,230
ויתרגל לאכול את זה במקום ממתקים,

33
00:01:44,440 --> 00:01:47,030
הוא יגיע למצב שהוא ירגיש
שזה הרבה יותר טעים

34
00:01:47,040 --> 00:01:49,640
והממתקים נעשים מאוסים בעיניו.

35
00:01:50,120 --> 00:01:53,650
אבל זה תהליך כי יש תאווה
שאדם מתאווה לדברים אחרים.

36
00:01:53,970 --> 00:01:58,880
אז זה כלל ראשון שאומר הרמב"ם, "שיאכל האדם
מה שבריא לגוף ולא מה שטעים לחך".

37
00:01:59,710 --> 00:02:01,580
זה מה שנוגע לאיכות המזון.

38
00:02:02,030 --> 00:02:04,480
הכלל השני נוגע לכמות המזון.

39
00:02:05,010 --> 00:02:07,310
"יפחות כמו רביע משביעתו".

40
00:02:08,240 --> 00:02:10,750
רבע לפני שהוא מתמלא לחלוטין.

41
00:02:11,000 --> 00:02:15,100
הרי הכרס של האדם,
מערכת העיכול, הקיבה היא כמו בלון.

42
00:02:15,840 --> 00:02:17,400
בלון אפשר לנפח אותו הרבה.

43
00:02:17,430 --> 00:02:19,860
אפילו שאדם שבע, יכול לאכול עוד ועוד,

44
00:02:19,880 --> 00:02:22,250
כי זה טעים והוא אוכל עוד,
עד שהוא לא יכול לזוז.

45
00:02:22,990 --> 00:02:25,650
ואז מה קורה?
הוא גורם למערכת העיכול לקרוס.

46
00:02:25,680 --> 00:02:27,460
כשזה חוזר על עצמו הרבה פעמים,

47
00:02:27,840 --> 00:02:31,950
כמו מנוע שמעמיסים עליו יותר מדי
בבלנדר, הוא לא יכול לטחון עומס כזה,

48
00:02:32,130 --> 00:02:33,720
אז המנוע עלול להישרף.

49
00:02:34,080 --> 00:02:36,650
וכך האדם מזיק לעצמו במערכת העיכול.

50
00:02:36,790 --> 00:02:41,140
אז כמה לאכול? רבע לפני
שהקיבה מתמלאת צריך לעצור.

51
00:02:41,270 --> 00:02:46,060
אדם עם הזמן צריך להכיר את עצמו,
מה המזון שהוא צריך להניח בצלחת

52
00:02:47,340 --> 00:02:51,490
כדי שיגיע למצב שהוא יפחות כמו רביע,
הכוונה בסביבות.

53
00:02:52,090 --> 00:02:55,740
שיעור של בערך רבע מהשביעה,
שיעצור שם פחות.

54
00:02:57,280 --> 00:02:59,620
והכלל השלישי שכותב הרמב"ם:

55
00:02:59,840 --> 00:03:02,120
שהאדם יתעמל בכל יום.

56
00:03:02,450 --> 00:03:04,890
יתעמל מלשון עמל, יעייף את הגוף.

57
00:03:05,840 --> 00:03:07,280
אדם עצלן מטבעו.

58
00:03:07,350 --> 00:03:10,390
הרמח"ל כותב: "כי עפריות החומריות גס".

59
00:03:10,530 --> 00:03:12,860
אדם מרגיש כבדות והוא עצלן.

60
00:03:13,300 --> 00:03:14,940
אומר הרמב"ם: תפעיל את הגוף.

61
00:03:14,950 --> 00:03:17,900
גם אדם שרגיל לעבודה משרדית, יושב הרבה,

62
00:03:17,920 --> 00:03:20,520
שימצא את הזמן לעמל, לעייף את הגוף.

63
00:03:21,550 --> 00:03:26,830
והכלל הרביעי, שכשצריך להתפנות,
שלא ישאיר את הפסולת בתוך הגוף.

64
00:03:27,410 --> 00:03:32,520
שיפנה את הפסולת מתוך הגוף,
כך הגוף יישאר בריא ורענן.

65
00:03:32,990 --> 00:03:36,140
אומר הרמב"ם אחר כך
שמי שיקפיד על הכללים האלה,

66
00:03:36,260 --> 00:03:39,680
"אני ערב לו",
יש לו שם מילים מאוד מיוחדות.

67
00:03:39,830 --> 00:03:44,950
הוא אומר: אני לוקח ערבות על האדם הזה
שהוא לא יצטרך רופא כל ימיו

68
00:03:45,640 --> 00:03:50,220
ויאריך ימים כשהוא בריא,
עד שיזקין וימות מזקנה.

69
00:03:50,760 --> 00:03:52,880
לא ימות ממחלות, ימות מזקנה.

70
00:03:52,910 --> 00:03:54,780
הוא אומר: אני אחראי מי שיעשה את זה.

71
00:03:55,180 --> 00:03:56,760
כי האדם קיבל גוף בריא.

72
00:03:56,970 --> 00:03:59,490
הוא ממשיך, אלא אם כן נולד עם בעיות,
זה משהו אחר.

73
00:03:59,510 --> 00:04:01,180
את זה הרמב"ם עצמו כותב אחר כך,

74
00:04:01,450 --> 00:04:05,770
שאם האדם נולד עם מחלות, נולד עם בעיות
או שהוא כבר הרס לעצמו את הבריאות,

75
00:04:05,850 --> 00:04:07,130
אני לא לוקח אחריות.

76
00:04:07,510 --> 00:04:10,380
אבל אדם שנולד בריא ושומר על כללי הבריאות,

77
00:04:10,400 --> 00:04:13,680
אז הגוף יתפקד כל החיים עד אורך ימים ושנים.

78
00:04:13,690 --> 00:04:15,880
רק הבחירה נתונה ביד האדם

79
00:04:16,170 --> 00:04:20,000
האם לשמור על הגבולות וליהנות תמיד

80
00:04:20,160 --> 00:04:24,070
או לפרוץ את הגבולות שאלוקים אמר לו,
ואז הוא מפסיד גם את העולם הזה,

81
00:04:24,110 --> 00:04:28,600
חוץ ממה שמפסיד את העולם הבא
אם עושה עוונות ומשלם עליהם את המחיר.