1
00:00:00,000 --> 00:00:01,000
עמיחי, אני זוכר, כבר מכיתה ט' הוא בא.

2
00:00:01,001 --> 00:00:02,001
נתן יד, הציג את עצמו:

3
00:00:02,002 --> 00:00:03,002
קוראים לי עמיחי מרחביה.
אני ב-ט'.

4
00:00:03,003 --> 00:00:04,003
צריך להכיר את ראש הישיבה.

5
00:00:04,004 --> 00:00:05,004
אני זוכר שהוא אמר לי פעם בשמינית:

6
00:00:05,005 --> 00:00:06,005
הרב, מעניין,
עם הרב עוד לא הסתבכתי.

7
00:00:06,006 --> 00:00:07,006
אמרתי לו: אני נזהר לא להסתבך איתך.

8
00:00:07,007 --> 00:00:08,007
גם כשהוא היה ככה כאילו
מתקיל אותך

9
00:00:08,008 --> 00:00:09,008
או שואל שאלות שיכולות להביך,

10
00:00:09,009 --> 00:00:10,009
הוא היה עושה את זה
עם חיוך כזה, מין...

11
00:00:10,010 --> 00:00:11,010
כל חבר שהיה לו בעצם הרגיש
שהוא חבר שלו לכל החיים.

12
00:00:11,011 --> 00:00:12,011
הייתה בו מין התחברות
אמיתית כזאת לכל אחד.

13
00:00:12,012 --> 00:00:13,012
הוא חי חיים עצמאיים,

14
00:00:13,013 --> 00:00:14,013
חשב מחשבות עצמאיות,

15
00:00:14,014 --> 00:00:15,014
חלם חלומות מקוריים,

16
00:00:15,015 --> 00:00:16,015
היה לו כיוון ייחודי מאוד -

17
00:00:16,016 --> 00:00:17,016
ואף על פי כן כל זה בלי כחל וסרק

18
00:00:17,017 --> 00:00:18,017
בתוך המסגרת והכיוון
האידיאולוגי, האידיאליסטי

19
00:00:18,018 --> 00:00:19,018
הנכון והטוב שבו הוא גדל.

20
00:00:19,019 --> 00:00:20,019
הוא תמיד היה יודע לנגוע בנקודות

21
00:00:20,020 --> 00:00:21,020
שבאמת אתה תרצה

22
00:00:21,021 --> 00:00:22,021
לבוא לפעילות ודברים כאלה

23
00:00:22,022 --> 00:00:23,022
כי כל בן אדם יש לו נקודה מסוימת ש...

24
00:00:23,023 --> 00:00:24,023
אוקיי, אני אבוא
בגלל שהוא עושה ככה,

25
00:00:24,024 --> 00:00:25,024
אני אבוא בגלל שיש את הדבר הזה.

26
00:00:25,025 --> 00:00:26,025
והוא תמיד היה מוצא
לכל אחד מה לעשות,

27
00:00:26,026 --> 00:00:27,026
ככה שבאמת באמת כולם היו מרוצים
מכל פעילות ופעילות.

28
00:00:27,027 --> 00:00:28,027
אני יורד ככה לבית המדרש.

29
00:00:28,028 --> 00:00:29,028
מגיע לבית המדרש,

30
00:00:29,029 --> 00:00:30,029
מוצא אותו בתנועה מרחבית,

31
00:00:30,030 --> 00:00:31,030
מה שקראנו לה, ממש.

32
00:00:31,031 --> 00:00:32,031
כל מי שתשאל אותו בבית מדרש, מכיר אותו.

33
00:00:32,032 --> 00:00:33,032
הוא עם רגל על רגל,
כולו שקוע בתוך הגמרא,

34
00:00:33,033 --> 00:00:34,033
כותב ככה מדי פעם איזה משהו, משרבט.

35
00:00:34,034 --> 00:00:35,034
וביד השנייה שותה תה צמחים, כרגיל.

36
00:00:35,035 --> 00:00:36,035
ואז אני עומד לידו,

37
00:00:36,036 --> 00:00:37,036
והוא מסתכל, ממשיך להסתכל בגמרא,

38
00:00:37,037 --> 00:00:38,037
ופתאום הוא קולט שמישהו נמצא לידו

39
00:00:38,038 --> 00:00:39,038
אז הוא מרים את העיניים,

40
00:00:39,039 --> 00:00:40,039
ככה כל המבט שלו, עדיין אני רואה,
מרוכז, מנותק לגמרי.

41
00:00:40,040 --> 00:00:41,040
מסתכל עליי
ופתאום הוא רואה שזה אני,

42
00:00:41,041 --> 00:00:42,041
אז הוא מחייך באיזה חיוך ככה...

43
00:00:42,042 --> 00:00:43,042
חיוך מרחביה. זה גם
אחד המאפיינים המובהקים.

44
00:00:43,043 --> 00:00:44,043
אחת ההתרשמויות העיקריות שלי מעמיחי

45
00:00:44,044 --> 00:00:45,044
שאני מנסה ליישם כל יום ויום,

46
00:00:45,045 --> 00:00:46,045
זו התכונה הזאת
שהוא היה מאוד רגוע ושליו.

47
00:00:46,046 --> 00:00:47,046
ואני חושב שזה נתן בסיס
לכל התכונות האחרות שלו.

48
00:00:47,047 --> 00:00:48,047
דיברנו על ארץ ישראל

49
00:00:48,048 --> 00:00:49,048
אם זו מצווה מהתורה או לא מצווה מהתורה.

50
00:00:49,049 --> 00:00:50,049
אז אמרתי: לא, הרמב"ם לא כותב, אז לא.

51
00:00:50,050 --> 00:00:51,050
אז תשלים עם העובדה
שאין מצווה. מה...

52
00:00:51,051 --> 00:00:52,051
התווכחתי ככה עם החבר שלי

53
00:00:52,052 --> 00:00:53,052
ואז פתאום זו פעם אחת בחיים
שאני זוכר שהוא קם וצעק:

54
00:00:53,053 --> 00:00:54,053
הוא לא הבין על מה אנחנו מדברים.

55
00:00:54,054 --> 00:00:55,054
מה זה משנה אם זו מצווה
או לא מצווה? זו ארץ ישראל,

56
00:00:55,055 --> 00:00:56,055
זה חיים, זה טבע.

57
00:00:56,056 --> 00:00:57,056
אני זוכר שאמרתי לעצמי:

58
00:00:57,057 --> 00:00:58,057
אותו אני רוצה שיגיע לישיבה.

59
00:00:58,058 --> 00:00:59,058
זה מה שנקרא לי.

60
00:00:59,059 --> 00:01:00,059
אני ידעתי שאני אהיה בשיעור א'.

61
00:01:00,060 --> 00:01:01,060
אמרתי: אני צריך מישהו כזה
בשיעור שככה...

62
00:01:01,061 --> 00:01:02,061
שיגיד כל מה שיש לו.

63
00:01:02,062 --> 00:01:03,062
בין אם יש לו משהו, סברא.

64
00:01:03,063 --> 00:01:04,063
וככה היה בשיעור לפעמים.

65
00:01:04,064 --> 00:01:05,064
הייתי אומר סברא,

66
00:01:05,065 --> 00:01:06,065
"הרב, זה לא נשמע טוב".

67
00:01:06,066 --> 00:01:07,066
הוא היה אומר ב...

68
00:01:07,067 --> 00:01:08,067
ואז לפעמים הייתי צריך
להתאמץ עוד יותר

69
00:01:08,068 --> 00:01:09,068
כדי שגם עמיחי ייתן את ה...

70
00:01:09,069 --> 00:01:10,069
הו, זה נשמע....
-בסדר?

71
00:01:10,070 --> 00:01:11,070
או שהוא יגיד: טוב, הרב חושב,
לי זה בסדר.

72
00:01:11,071 --> 00:01:12,071
אפשר להמשיך.

73
00:01:12,072 --> 00:01:13,072
בשנים האחרונות הוא היה ב"מרכז הרב"

74
00:01:13,073 --> 00:01:14,073
וזכיתי הרבה לראות אותו.

75
00:01:14,074 --> 00:01:15,074
הוא בא לבקר בעיקר ביום שישי,

76
00:01:15,075 --> 00:01:16,075
כשהוא לא נסע הביתה.

77
00:01:16,076 --> 00:01:17,076
ואז הוא אהב לאכול
גפילטע פיש וכל מיני דברים.

78
00:01:17,077 --> 00:01:18,077
ותמיד זכר שהווא צריך להביא
משהו חזרה לחבר'ה,

79
00:01:18,078 --> 00:01:19,078
עוגות או ממתקים.

80
00:01:19,079 --> 00:01:20,079
הייתה לי תמיד את התחושה הזאת

81
00:01:20,080 --> 00:01:21,080
שאתה בא אליו כזה גחל כבוי
ומכוסה באפר,

82
00:01:21,081 --> 00:01:22,081
שאתה בעצמך לא מרגיש
שיש בך עוד כלום

83
00:01:22,082 --> 00:01:23,082
ובטח שכלפי חוץ לא רואים.

84
00:01:23,083 --> 00:01:24,083
אז אתה בא, והוא ממש
גחל חם כזה ולוהט

85
00:01:24,084 --> 00:01:25,084
וכולו מלא עשן וניצוצות.

86
00:01:25,085 --> 00:01:26,085
ועשר דקות אחר כך
כולך גם פתאום מלא עשן וניצוצות,

87
00:01:26,086 --> 00:01:27,086
ולא ידעת בכלל
שיש בך את זה.

88
00:01:27,087 --> 00:01:28,087
אחרי ששמואל וייס
נפל ב"חומת מגן" בג'נין,

89
00:01:28,088 --> 00:01:29,088
עמיחי ככה קרא לנו לחדר.

90
00:01:29,089 --> 00:01:30,089
גרנו באיזה חדר פצפון כזה

91
00:01:30,090 --> 00:01:31,090
בפינה ב"מרכז".

92
00:01:31,091 --> 00:01:32,091
הוא אמר שצריך להתחיל
לחשוב על הנצחה.

93
00:01:32,092 --> 00:01:33,092
זו לא הייתה כל כך הנצחה
כמו להתחיל לפעול לזכרו ובעקבותיו.

94
00:01:33,093 --> 00:01:34,093
עמיחי היה בא עם רעיון,

95
00:01:34,094 --> 00:01:35,094
ואנחנו היינו הולכים אחריו.