פיסטוק - האגוז המחייך שישבור לכם מיתוסים בריאותיים

ב'עצרת' שהיא 'חג השבועות', נידונים פירות האילן, כלומר, פירות העץ נשפטים מה יהיה טעמם, כמותם וטיבם. אולם בט״ו בשבט נידונים האילנות עצמן - מה יהיה עתידו של כל עץ ועץ, כמה יגדל, כמה יחיה וכמה פירות ייתן.

ט"ו בשבט, יודע כל ילד יהודי, הוא לא רק חג לאילנות אלא חגיגה גדולה לעם ישראל, שבו אנחנו בני האדם נהנים משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל ומפירות הדר שונים ומגוונים. אך הואיל ולא על פרי ההדר לבדו יחיה האדם, לפיכך המבחר בחנויות ובשווקים בכל מה שקשור לפירות ביום הזה, הוא רב מאוד: החל מפירות שבעת המינים, פירות הדר והדרים, המשך בפירות יבשים ומסוכרים וכלה בכל מיני אגוזים, שקדים, גרעינים ובוטנים ממולחים, קלויים ובלתי קלויים.

פיצוחים היו, וככל הנראה תמיד יישארו, המצרך החשוב ביותר ליהודים, במיוחד בארץ ישראל. במדינת ישראל אין כמעט תחום אזורי מיושב בעל שני רחובות שאין בו מרכול או חנות לממכר שלל פיצוחים לסוגיהם.

כאן, בתחום השיפוטי היהודי של המזרח התיכון - מדינת היהודים הקטנה במרחב הגיאוגרפי, אך הרחבה והגדולה במגוון המזון ושפע העגה שכבר הספיק להפוך את השפה העברית לשרבוט של סלנגים בלתי נלאה. מרוב שהפיצוחים מתפצחים בגרונם של תושבי האזור, גם חנויות הפיצוחים זכו לכינוי ייחודי בשפת ההמונים - להן קוראים מעתה "פיצוציה".

בין שלל מיני האגוזים, הגרעינים, השקדים והבוטנים, יש אחד - 'פיסטוק' שמו, שבדומה לשכנו בדלפק הפיצוחים - אגוז ה'קשיו', אף הוא נחשב ליחיד ומיוחד ואפילו יקר יותר ממנו. הוא לא ממש קשה לפיצוח, בעיקר משום שהוא תמיד מחייך מבעד לשתי קליפותיו העטופות במלח גס, ומשווע שמישהו יעשה עמו חסד וישחרר אותו מבין כותלי הקליפה הפתוחה למחצה.

גם הוא, לא פחות מה'קשיו', זוכה למקום של כבוד מיוחד באירועים ובשמחות יהודיים ברחבי הארץ וגם בעולם, ובייחוד ביום השביעי, עליו מתענגים יהודים בתום סעודת השבת בשבת אחים גם יחד. הוא לא פחות טעים וערב לחיך מאגוז הקשיו, ואף עולה עליו בסגולותיו הבריאותיות ועוד.

האם זו הסיבה שהוא גם יקר כל כך, אולי אפילו האגוז היקר ביותר? לא ממש בטוח. ישראל נחשבת לצרכנית הגדולה ביותר בעולם של פיסטוק - יחסית לגודל אוכלוסייתה. מדי שנה, ישראל מייבאת למעלה מ-4,000 טון של פיסטוקים, וזו כנראה הסיבה המרכזית ליוקרתו. יתר הסיבות כבר יכולות להיות קשורות למחקר אמריקאי שנערך לאחרונה, ולפיו, אכילת פיסטוקים מדי יום טובה ללב, מורידה את הכולסטרול ומעשירה את הגוף בחומרים חיוניים ללא השפעה ניכרת על משקל הגוף. המשמעות היא, שהפיסטוק מכיל שומן בלתי רווי בנוסף לחומרים תזונתיים חיוניים כמו זרחן ומגנזיום, ובזכות כל אלו, בנוסף לסיבות נוספות בלתי מבוטלות, שתקראו עליהן בהמשך הכתבה, הפך הפיסטוק לאחד האגוזים החשובים בארגז הפיצוחים הישראלי.   

מקורו בעיר חאלב שבסוריה

הפיסטוק, או בשמו העברי המלא 'אלת הבטנה', הוא עץ נשיר וגבוה, שיכול להגיע לגובה של 10 מטרים. מוצאו מחלקיה ההרריים של איראן, טורקמניסטן ומערב אפגניסטן, ומקור שמו אכן נובע מהשפה הפרסית. גם כיום, עיקר גידולו באיראן, אך הוא גדל גם באפגניסטן, בטורקיה, בארצות-הברית ובסוריה, ובשל כך הפיסטוק מכונה 'פיסטוק חלבי', כי מקורו בעיר חאלב שבסוריה.

לעץ הפיסטוק עלים נשירים דמויי נוצה, שמסודרים באופן שווה לאורך גבעול העלה, ואורכם בין 10 ל-20 ס"מ. לעץ הפיסטוק פרחים עם עלי כותרת, והפרי שלו הוא בלוט (פרי ממשפחת עצי האלון, שמכיל זרע בודד עטוי קליפה נוקשה - ש.פ.) בעל גרעין מוארך שעטוף בקליפה קשה ובתוכה ליבה ירוקה לא רכה העטופה בקרום סגול אדום חום. הליבה היא החלק האכיל, והיא כידוע בעלת טעם ייחודי - הפיסטוק שאותו אנחנו כל כך אוהבים. לאחר שהפרי נקטף, קליפתו מתייבשת ומחליפה את צבעה מירוק לצהוב (בזנים מסוימים לגוון צהוב-אדמדם) ונפתחת מעצמה באופן חלקי.

פיסטוק (צילום: shutterstock)

תהליך מיון הפיסטוקים והוצאתם של הפירות 'הסגורים' (אלה שלא נפתחו מעצמם) נחשב למומחיות. לביצוע המיון ישנן דרכים שונות: יש שמטבילים אותם במים, כך שהפיסטוקים הסגורים יצופו, ויש שעושים שימוש במכונה בעלת רשתות, דרכן מסתננים רק הפירות הסגורים.

בישראל, כמו בהרבה ממדינות העולם, נהוג לאכול את הפיסטוק לאחר שהומלח ונקלה. את הפיסטוק ניתן למצוא בלא מעט מאכלים מתוקים שמוצאם ממדינות ערב, כגון: בקלווה, רחת לוקום וכנאפה. כמו כן, ניתן למצוא פיסטוקים ומחית פיסטוק בגלידות, קינוחים ועוגות. ישנם מחקרים שכותבים על תכונותיו הבריאותיות הטובות של הפיסטוק (על כך בהמשך הכתבה) וממליצים לאכול את הפיסטוק ללא קלייה.

הגרעין האיראני שנצרך בכמויות לא מבוטלות

כמוזכר בתחילת הכתבה, הפיסטוק הוא למעשה מוצר איראני מובהק, שנצרך בישראל בכמויות בלתי מבוטלות, ולפי המידע שנמצא בידי רשות המסים, רובו מיובא בעקיפין דרך טורקיה. לפי הערכות שחשפה רשות המסים עוד בשנת 2009, 90% מייבוא הפיסטוק החלבי מטורקיה - מקורו מאיראן. וועדת הכספים של הכנסת עסקה בנושא זה מספר פעמים בעשור האחרון, והיה אף פוליטיקאי בכיר בוועדה שהתבדח בעבר ואמר, כי "זוהי למעשה תרומתנו הצנועה לגרעין האיראני".

מסתבר, כי לאמיתו של דבר, לישראל קשר מסחרי הדוק עם איראן, למרות יחסי האיבה מצידה כלפינו, והקשר הזה מתקיים, כאמור, בערוץ אחד של יצוא הפיסטוק האיראני המשובח לישראל בעזרת טורקיה. כיצד, אם בכלל, מתבטא הדבר בלוחמה הפוליטית ארוכת השנים של מדינת ישראל מול העולם בגזרה האיראנית וביחסינו מול ארצות-הברית? ד"ר יוחאי סלע, עוסק במחקר חברתי פוליטי ותקשורתי במזרח-התיכון, מפרק את הנושא לפרטים במאמר שפרסם במגזין 'מזרח התיכון'.

על פי הניתוח של ד"ר סלע, למאבק הכלכלי האמריקאי באיראן, יש היבטים רבים הנוגעים למגוון רחב של נושאים, החל מפיקוח הדוק על מכירת אמצעי לחימה וכלה בהחרמת מוצרים חקלאיים מתוצרת איראנית.

לצד המעקב הצבאי אחרי איראן, ארצות-הברית מנהלת מערכת קפדנית ומתוחכמת שמטרתה לאכוף באורח-ישיר את החרם שהיא הטילה על איראן. לעתים נדמה שהממשל האמריקני נטפל לעניינים שוליים, אולם במערכה שארצות-הברית מנהלת נגד איראן, ההקפדה גם על פרט זניח לכאורה, היא חלק מתוכנית כוללת שמטרתה לפגוע באיראן גם בהיבטים כלכליים החשובים למדינה האיראנית.

להאמין או לא... אחד הנושאים שעלו לדיון בשנים האחרונות ביחסי ישראל-אמריקה, נסוב לא פחות ולא יותר סביב ייבוא הפיסטוקים לישראל. כבר בשנת 1997 נערכו דיונים בין ארצות-הברית לישראל בשאלת אכיפת החרם על מוצרי חקלאות המיובאים מאיראן, שהגיעו באותה עת דרך אירופה. במסגרת הזו, הסכימה ישראל להדק את הפיקוח על-כך, בתמורה להקלות אמריקאיות על היצואנים הישראלים שביקשו לשווק את תוצרתם בארצות-הברית. כבר אז, הוחלט שיש לבחון את תנאי הייבוא של שקדים מארצות-הברית לישראל כתחליף נאות לייבוא שכנראה הגיע מאיראן.

כאמור, הישראלים צורכים את הפיסטוק המיובא בהיקף של כ-4,000 טון בשנה. אי לכך, לא ייפלא אפוא שעד עצם היום הזה, יבואני הפיסטוק מטורקיה חוזרים ומכחישים את מקורו האיראני.

על טעם וריח אין להתווכח

למעשה, שלוש מדינות מתחרות על השוק הבינלאומי בהקשר לפיסטוק: איראן, אמריקה וטורקיה, הנחשבות ליצואניות הגדולות ביותר בעולם של אגוזי הפיסטוק. יצוא הפיסטוקים באיראן מהווה כ-50 אחוזים מסך כל היצוא החקלאי ממדינה זו, והוא נחשב לענף הרווחי ביותר באיראן. ב-2007 יבול ענף הפיסטוקים הגיע לשיא של 280,000 טון, ובאותה שנה ייצאה איראן כ-200,000 טון. אולם בשל תנאי מזג האוויר הקשים באיראן כשנה לאחר מכן, יבול הפיסטוקים צנח ב-2008 ל-100,000 טון בלבד. על פי הערכות שונות, הרווחים מיצוא הפיסטוקים מאיראן ב-2007 הניב סכום של 1.2 מיליארד דולר. משפחתו של נשיא איראן לשעבר, רפסנג'אני, נחשבת לאחת מהמשפחות העשירות באיראן, שכן בבעלותה מטעי פיסטוקים רבים המניבים יבול רב, שחלקו הגדול מיועד לייצוא.

בשל תנאי מזג האוויר באיראן בשנת 2008, כבשה ארצות-הברית לראשונה את הצמרת העולמית עם יבול של 185,000 טון, בדומה לשנת 2007. מדינת קליפורניה היא האחראית ל-98 אחוזים מסך כל היבול של הפיסטוק בארצות-הברית. לצדם של מגדלי הפיסטוקים בקליפורניה עומדת אגודה חזקה ורבת השפעה, שהקציבה בעשור האחרון סכום של למעלה מ-2 מיליון דולר למחקרים נוספים בתחום. המגדלים האמריקאים בשיתוף פעולה עם הממשל האמריקאי פועלים בתחום מזה שנים, בניסיון לדחוק את רגליהם של המגדלים האיראניים. אך השאלה הגדולה היא, האם באמת יש לאמריקאים סיכוי לכבוש את העולם באמצעות הפיסטוק? על מנת לקבל תשובה נאותה לשאלה חשובה זו, יש להגדיל ראש בשאלת ההבדלים המהותיים בין הפיסטוק האיראני לפיסטוק האמריקאי, וממנה לדלות את התשובה לשאלה הראשונה.

אם תרצו, הכול זה עניין של טעם ותו לא. כפי שנראה מהמשך הדברים, שוב ניווכח שכאשר מדובר בטעם או ריח, שום דבר לא יצליח לחולל שינוי של ממש בתחום זה או אחר, גם לא אידיאולוגיה, שנאה או איום קיומי. ליתר דיוק, כמו שהעולם אומר: "על טעם וריח אין להתווכח".

הפיסטוק האיראני נחשב לפיסטוק המשובח ביותר בעולם. נשיאי איראן נוהגים לכבד את אורחיהם הרשמיים מרחבי העולם בצלוחית פיסטוקים בגאווה גלויה, בדומה לאזרחים האיראנים הפשוטים שנוהגים לעשות זאת עם אורחיהם.

קשה אמנם להבדיל בין הפיסטוק האיראני לזה הטורקי, אך אין כל ספק שניתן להבחין בהבדלים הגדולים בין הפיסטוק האמריקאי לזה האיראני: הפיסטוק האמריקאי - כמו כמעט כל דבר שמקורו מארצות-הברית - הוא גדול יותר מהפיסטוק האיראני, אך טעמו הרבה פחות טוב מהפיסטוק האיראני. על נתון זה אין עוררים, והאיראנים, בדיוק כמו האמריקאים עצמם, מודעים לעובדה זו היטב.

ב-2008, בעקבות הלחץ האמריקאי על ישראל להפסיק את ייבוא הפיסטוקים מאיראן, נעשו מאמצים לשווק את הפיסטוק האמריקאי בישראל, ובמקומות אחדים בישראל כבר החלו לשווק את הפיסטוק האמריקאי. אולם הצרכנים הישראליים הבחינו בהבדל וביקשו את הפיסטוק הקטן והטעים יותר.

על מנת לעודד את שיווקו של הפיסטוק האמריקאי, בעלי קיוסקים אחדים החלו להוריד את המחירים או ניסו לערבב את הפיסטוק האמריקאי עם הפיסטוק האיראני, אך לשווא. הישראלים העדיפו את הסוג הטוב ביותר, חרף העובדה שמרביתם כלל לא ידעו שמקורו מאיראן או מטורקיה. התברר, כי הישראלים מעדיפים 'טעם' טוב על פני 'אידיאולוגיה', למרות שלא התעמקו יתר על המידה בשאלת מקורו של הפיסטוק שנכנס אל ביתם. כך למעשה הכריע טעמו של הפיסטוק האיראני את השוק בישראל.

אם כבר מדברים על טעמו הייחודי של הפיסטוק המקורי ועל ההערכה של החיך היהודי לדבר האמיתי, כדאי להעלות על הכתב עוד חלק קטן ממאמרו של ד"ר יוחאי סלע בהקשר הזה מהימים של אחרי מלחמת ששת הימים. עם תום המלחמה והתבוסה הערבית, לפתע החלו כותבים מצריים אחדים להביע רגשי געגוע ליהודי מצרים שגורשו ממנה בחוסר כל. אחד מהכותבים הללו, שביקש להביע בפני קוראיו את הדייקנות היהודית ועמידתה העיקשת על הפרטים הקטנים, סיפר על יהודי מצרים שעסקו בשיווקם של פיסטוקים קלויים, שאיכותם וטעמם נודעו למרחוק.

הכותב המצרי ציין נקודה מעניינת, שלדעתו ניתן היה להבחין כבר בשנות ה-40 של המאה הקודמת בהבדלים התרבותיים בין היהודים לערבים במצרים דווקא בעזרת הפיסטוק הקלוי. הוא הביא לכך כדוגמה את אופיים של הסוחרים היהודים במצרים שהיו בוחרים את הפיסטוק הטוב ביותר ולא חסכו באמצעים כדי להשיגו; את קליית הפיסטוק שלהם שנעשתה בזמן מדוד ומדויק, על מנת להעניק לו את הארומה המיוחדת; ואת הרווח המדויק בין קליפותיו של הפיסטוק שמכרו הסוחרים היהודים כדי להקל על פתיחתו ואכילתו.

מסייע לעיכול, שובר מיתוסים

כמוזכר, לפיסטוקים תכונות בריאותיות רבות וטובות. אפילו מי שהיה בטוח עד כה שהפיסטוק גורם להשמנה, יכול להיות רגוע ולאכול אותו מעתה בלי ייסורי מצפון. חוקרים מהשירות לחקר חקלאות של משרד החקלאות האמריקני מצאו, כי לא כל השומן הנמצא בפיסטוק חלבי נספג בגוף. מממצאי המחקר שנערך בוושינגטון ב-2012 נראה, כי ייתכן ובפיסטוקים יש פחות קלוריות ממה שחשבנו, זאת בנוסף לעובדה שבפיסטוק יש פחות קלוריות מרוב האגוזים, ושלא כל השומן שבו נספג.

מחקרים נוספים מוכיחים כי אכילת פיסטוקים באופן קבוע טובה ללב, מורידה את הכולסטרול ואף מעשירה את הגוף בחומרים חיוניים.

מחקר חדש שנערך לפני כשנתיים בארצות-הברית מראה, כי הפיסטוק גם מסייע למערכת העיכול ותורם לשגשוגה של סביבת 'החיידקים הטובים' המאכלסת את המעיים. בניסוי שערכו, אכלה קבוצת מתנדבים פיסטוקים במשך 19 ימים. בתום התקופה התברר כי המאכל מכיל סיבים תזונתיים הנשארים זמן רב במעי ומשמשים מקור מזון ואנרגיה ל'חיידקים טובים' במעיים. בנוסף לכך, הפיסטוק מכיל כימיקלים צמחיים המווסתים את הרכב אוכלוסיית החיידקים ומעודדים את שגשוגה. בכך נשמרים בגוף הצרכן יותר חיידקים פרוביוטיים המגנים מפני מחלות דלקתיות במעיים.

בנוסף, מצא צוות המחקר, כי הכמות האופטימלית של פיסטוקים לאדם ממוצע היא כ-90-80 גרם ביום, כלומר כ-145 פיסטוקים ביום בשתי מנות נפרדות.

לפני קצת יותר משנה, בכנס של האגודה האמריקאית למניעת סרטן שהתקיים ביוסטון שבטקסס - ארצות-הברית, נסקר הערך הבריאותי של פיסטוק חלבי. המחקר מצא שהפיסטוק מספק מידה של הגנה כנגד סרטן הריאות, כמו גם נגד סוגי סרטן נוספים. בפיסטוק חלבי יש ריכוז גבוה של רכיב תזונה נוגד חמצון מסוים בשם 'גאמא טוקופרול', המרכיב היותר פעיל מבין הטוקופרולים המצויים בויטמין E. לפי דבריה של החוקרת ד"ר מ. הרננדז, מהמחלקה לאפידמיולוגיה באוניברסיטת טקסס, ויטמין זה מצמצם את התחלואה בסרטן הריאות, שהוא סרטן קטלני ביותר.

אז אם עוד חיפשתם סיבה טובה נוספת לחגוג את ט"ו בשבט עם פרי שהוא גם טעים, גם חטיף, גם בריא וגם מציל חיים, אין ספק שהמנצח הגדול הוא - 'פיסטוק חלבי'.

עוד באותו נושא:

להרחבה ומידע נוסף על הפיסטוק, לחץ כאן.

הלכה: מה מברכים על פיסטוק?

מתכון לגלידת זעפרן, שברי קצפת ופיסטוקים בסגנון פרסי