תהיה בטוח

לאורך מאות בשנים הצליח העם היהודי לשרוד כמיעוט קטן הפוסע נגד הזרם, ונצמד בחוזקה לדרכו הייחודית תוך רדיפות בלתי פוסקות. איך הוא עשה זאת? ובכן, העם היהודי לא חדל לרגע להאמין בביטחון מוחלט בנכונות דרכו.

אמונה תחת לחץ

האם אנו יכולים להאמין במאת האחוזים שמה שאנחנו רואים זו אכן המציאות? האם אנו אובייקטיביים? כיצד נוכל אי פעם להיות בטוחים במשהו לגמרי? אילו היית עיתונאי שמחפש סיפור טוב לעיתון, האם היה לך אומץ להיכנס לתוך קומונה של אנשי כת מסוימת ולומר להם: "שלום חברה! הגעתי. אני כל-כך בטוח במה שאני מאמין בו, שאין לי שום חשש לבלות איתכם חודש שלם, כי אני בטוח שלא אהיה מושפע מכם". סביר להניח שתגלה חוסר בטחון לעשות זאת, משום שתמיד ישנו סיכוי שבסופו של דבר תאמין שה"גורו" שלהם הוא האדם המושלם והטוב ביותר בעולם. אחרי הכל, לאנשי הכתות יש הצלחה מרשימה בשטיפת מוח. חוסר ביטחון זה נובע מפגם בשלמות האמונה. אם אתה בטוח במה שאתה יודע, אפילו ה"גורו" הכי כריזמטי בעולם לא יזיז אותך ממקומך.

השפעה חברתית

אנו חיים בחברה שמשפיעה על דרך החשיבה שלנו באופן משמעותי. לכן, הכרחי עבורנו להגיע לבהירות מוחלטת לגבי הכרתנו ותפיסת עולמנו. תאר לך שהיית נולד בסין, כפי הנראה היית הופך לקומוניסט נאמן, ואילו היית נולד לתוך שבט מסורתי בהאיטי, יתכן שהיית מוצא את עצמך מנופף בסיכות וודו. כל חברה מצמיחה מתוכה אנשים המשוכנעים באמונותיהם, עד כדי כך שהם מוכנים אפילו למות עבורן. אילו היית שואל איראני, שהולך להרוג כמה עיראקים: "סליחה אדוני, אבל אילו היית נולד כמה קילומטרים דרומה בעיראק, האם היית בא עם אקדח להרוג את עצמך?" מה הוא היה עונה לך? אדם כזה מעולם לא טרח לבדוק באופן אובייקטיבי את האמונות על פיהן הוא פועל. מרבית בני האדם הם "תוצר חברתי" כזה. הבה נערוך חשבון פשוט: ישנם מיליארד נוצרים בעולם ומיליארד מוסלמים. כל דת טוענת שבני הדת השנייה טועים. כך או כך, לפחות מיליארד אנשים חיים בטעות... אז אולי אין בכלל דבר כזה "אמת מוחלטת"? למעשה, אם חושבים על זה, חייבת להיות אמת אבסולוטית כלשהי. או שיש אלוקים, או שאין. הוא לא יתחיל להתקיים אם תאמין בו וייעלם כשלא תאמין בו. או שהוא קיים או שהוא לא קייים. לא ייתכן ששתי האפשרויות תתקיימנה במקביל. רק אם תגיע לעצמאות אינטלקטואלית ולהתנתקות מנטאלית מהחברה שבה גדלת ושעיצבה את דעותיך, תוכל להגיע לאמת. אם לא תעשה זאת, אינך אלא בובת תיאטרון של החברה. והחברָה, כפי שכבר הוכיחה ההיסטוריה, עלולה לעשות טעויות חמורות...

איך אתה יודע שאתה זה אתה?

נגיד שקוראים לך דני קורמן, ואתה עורך דין מאוניברסיטת חיפה. בחופשת הפסח אתה יוצא לטייל בירושלים ובאחד הרחובות תלוי שלט שמושך את מבטך:

דניאל קורמן

אונ חיפה – ירושלים

עורך דין

צירוף מקרים מדהים" dir=rtl class=12 0pt? 0cm 2.85pt MARGIN:>"שלום! אפשר להיכנס. מי אתה?". "  לו. "דניאל קורמן! איזה צירוף מקרים! מאיפה אתה? מה אתה עושה?". "אני עורך דין מחיפה", אתה משיב. "גם אני, ממש מדהים. תגיד לי, מה הכתובת שלך?". "רחוב הנביאים 115". "הנביאים 115, וואו, זאת בדיוק הכתובת שלי. איך קוראים להורים שלך?". "עליזה ויעקב", אתה עונה. "עד-כאן! אלה ההורים שלי! אתה רמאי. אתה מנסה לגנוב את הזהות שלי!". מגוחך... האיש מירושלים מאשים אותך בגניבת הזהות שלו! כל אחד שלמד קצת פסיכולוגיה, מכיר את התופעה של חיים בזהות שאולה. אנשים בעלי אמביציה חזקה בוחרים בזהות של נפוליאון או במלכה אליזבת, אבל ממש לא סביר שמישהו יחשוב: "נו, לשלוט בעולם אני לא רוצה, אבל דני קורמן הוא בחור נחמד, הוא בדיוק מי שהייתי רוצה להיות". האיש מירושלים מתקשר למשטרה שיגיעו מייד, ורצוי עם פסיכיאטר... אתה מבין שזה לא הולך להיות פשוט – ל"דניאל קורמן" מירושלים יש חברים וקליינטים ירושלמיים רבים. כולם מכירים אותו, כולם יסכימו להעיד שהוא אכן הוא. אוף! איזו חופשה מטורפת! אבל רגע, איך אתה יודע שאתה צודק? אתה בטוח שאתה זה אתה? המשטרה מגיעה. אתה חייב לשכנע אותם, או לזכות באירוח פסיכיאטרי במוסד... יש לך רעיון פשוט – תעודת הזהות שלך. שם מופיעים כל הפרטים המזהים, בצירוף תמונה. אתה מכניס את ידך לכיס... התעודה לא עליך! דווקא היום. הירושלמי מכניס את ידו לכיס ושולף בשלווה את תעודת הזהות שלו: דניאל קורמן, התמונה שלו, הכתובת שלך! השוטר, שהמתין עד כה בשלווה, פונה אליך: "ובכן אדוני, אתה יכול להוכיח שאתה דניאל קורמן?".  "יש לי רעיון", אתה עונה לו, "אתקשר לאמא שלי. זה יוכיח את האמת". אתה מחייג הביתה. אמא שלך עונה וכולם מקשיבים לשיחה: "הַיי אמא, זה אני!". "מי זה אני?!". "אמא, זה אני - דני! זה לא הזמן לבדיחות, אני בצרות, בבקשה אימא...". ה"דניאל" השני מצטרף לשיחה והיא אומרת: "הו... שלום דני, מי היה הטיפוס הקודם?". האם אתה עדיין משוכנע שאתה צודק? הם בטח תכננו את זה. זאת עלילה! אולי יש כאן מצלמה נסתרת?

אבל איך אתה יכול להיות בטוח... אולי באמת הסתובב לך בורג? מה תעשה? איך תדע שאתה זה אתה? השוטרים מכינים אזיקים, והפסיכיאטר שולף מזרק גדול... אתה מנסה ניסיון נואש ואחרון, וממטיר מבול של שאלות כלפי הירושלמי: "כמה חדרים יש בבית שברחוב הנביאים? איפה המטבח? יש לדירה מרתף? כמה מדרגות יש בכניסה? איך קוראים לשכנים? איפה המכולת הקרובה?" ככל שהחקירה מתקדמת, המציאות מתבהרת: הבחור רמאי. מבול השאלות ששאלת הועילו. הדרישה לרדת לעומק הפרטים הוכיחה את אי אמינותו של הבחור. אולי הוא יכול להתחזות אליך ברמה מסוימת, אבל אין שום סיכוי בעולם שיצליח להכיר את כל הפרטים. "ברוך השם!!!" בהירות מוחלטת – זה אפשרי! החיים עלולים להיות מבלבלים. אם תרצה להגיע לבהירות מוחלטת, להיות בטוח במה שאתה יודע באמת, יהיה עליך להעמיד את עצמך תחת מבול של שאלות – לחקור היטב, ולברר את העובדות. אתה רואה מסביבך אנשים רבים שאינם מצליחים להגיע לאותה בהירות, אפילו בקשר לדברים הבסיסיים ביותר בחייהם. אל תטעה להאמין שבהירות מוחלטת אינה ניתנת להשגה. חפש בכנות ובהתמדה, וללא כל ספק תצליח למצוא את האמת. אם לא מצאת את האמת, זה רק משום שלא חיפשת! חיי היומיום שלנו מלאים בחוויות ובניסיונות המאשרים את האמונה שלנו ב"אמת המוחלטת". לעתים קרובות אנו מתווכחים עם אדם, ומרגישים שאילו היה מעז להקשיב לנו באמת ולהיות קצת יותר פתוח לקבל, הוא היה מבין שהאמת לצידנו. אלמלא היינו משוכנעים שישנה דרך אחת – אמיתית ונכונה – לא היינו מתווכחים כלל. לדוגמא: אתה משוכנע שיש לך 5 אצבעות? ודאי! אם מישהו יטען שיש לך 7 אצבעות, או עשרים ואחת בסך הכול, האם זה ישנה את מידת הביטחון שלך בדבר? ודאי שלא – אתה יכול לספור חמש אצבעות בכל יד, ואתה משוכנע בכך ללא כל צל של ספק. התודעה היהודית מצפה מאיתנו להגיע לאותה רמה של וודאות, ללא כל צל של ספק, לגבי אמונתנו ותפיסת עולמנו. אם נרצה למדוד מהו חוזקה של שלשלת ברזל כבדה, נוכל להסתפק בבדיקת החוזק של החוליה החלשה ביותר בשרשרת. חוליה אחת רופפת במרכז, הופכת את השרשרת כולה לחסרת ערך. שרשרת קצרה יותר, אבל עם חוליות חזקות, שווה הרבה יותר. לכל הפחות ניתן להשתמש בה. בסיס הידע שלך הוא מעין שרשרת - עליך לבודד אזורים של מבוכה וחוסר ביטחון, על מנת שלא "ירופפו" את הביטחון בשאר הידיעות שלך. לאחר שתבודד ותבהיר מַהם הדברים שאינם ברורים לך דיים, תוכל להישאר בטוח ויציב בתחומים האחרים. הנקודות השונות בהן אתה בטוח לחלוטין, מייצגות את החוליות החזקות בשרשרת, ומאפשרות לך להגדיל ולחזק את הביטחון בידיעותיך השונות.

ידע, השערה, אמונה ותפישה חברתית

את כל הידע שלנו נוכל לחלק לארבע קטגוריות כלליות:

ידע – אתה בטוח לחלוטין. לדוגמא, העובדה שיש לך חמש אצבעות.

השערה – יש לך מספר ראיות, אולם לא מושלמות לגמרי.

אמונה – אתה רוצה להאמין, אבל אין לך עובדות תומכות.

תפישה חברתית – אתה מקבל את הרעיון תוך התבססות על תפישת החברה שמסביבך. האם האח שלך שדד בנק לאחרונה? לא נראה לך... האישיות הטובה של אחיך היא ראייה טובה לכך שהוא אינו שודד בנקים, אולם אתה לא יכול להיות בטוח בכך לחלוטין. אילו היו מוצגים בפניך עדים, טביעות אצבע, וצילומי וידיאו שמראים כיצד אחיך נכנס חמוש לבנק וצועק: "את הכסף!", היית אומר: "עליו, לא הייתי מאמין!". לעומת זאת, אילו היו מציגים בפניך קלטת וידיאו ועדים שמצהירים: "אתה שדדת בנק", לא היית מהסס ואומר: "הכל מבוים, זה מגוחך!", אתה הרי יודע שמדובר בשקר מוחלט. זהו ההבדל שבין ידיעה להשערה. האמונה מנוגדת להיגיון, והיא תוצר של רצון או שאיפה. אנשים רבים, בעלי היגיון בריא, אשר נכנעו לפיתוי "לעשות כסף קל", והפקידו את כספם אצל סוחר ממולח בבורסה, על מנת "להכפיל בקלות את ערך ההפקדה שלהם", הפסידו את כל חסכונותיהם. זוהי אמונה. האם בדקת את העובדות – או שאתה סתם נסחף עם הזרם? תפישה חברתית כוללת את המושגים שאתה מקבל מהחברה כמובנים מאליהם, מבלי שתנסה אפילו לבדוק אותם. באמריקה – קפיטליזם, בסין – קומוניזם. עבור האיראנים – מוחמד הוא האלוהים, עבור האיטלקים זהו ישו. האם בדקת את העובדות – או שאתה סתם דג במים שנסחף עם הזרם?

החיוב היהודי לדעת

הדיבר הראשון מעשרת הדברות אומר: "אנוכי ה אלוקיך" – דע כי יש אלוקים! ההיגיון העומד מאחורי דיבר זה נראה מוזר וקשה להבנה. מי שכבר מקיים את מצוות האלוקים, ודאי מאמין גם במציאותו – אז לשם מה צריך דיבר שלם להודיע על קיומו של הא-ל? ואם מישהו לא יודע שה קיים, למה שישמע למצוותיו, ובכללן למצווה זו?! אמונה באלוקים היא דבר נחמד, אולם אנחנו מצווים לחקור, לברר, לבדוק את העובדות ולא להרפות, עד שנגיע למצב שבו תהיה לנו ידיעה ברורה, מעבר לכל ספק, שיש אלוקים. זהו עיקרון בסיסי ביהדות: עליך לדעת ולא רק להאמין. שמור על עצמך והיזהר מכל מערכת שמדכאת חקירה ושאילת שאלות. אם מישהו מפחד משאלות, סימן שהוא חושש שמא יתגלה השקר באמונה שהוא מייצג. לאלוקים ביטחון מלא שאם נשתמש במוחותינו ונחפש אחר האמת במלוא הכנות, נצליח לחשוף ולגלות את מציאותו בצורה הברורה ביותר. אם כך, כיצד הצליחו בני העם היהודי לשרוד את כל אותן רדיפות? על ידי אמונה יציבה כסלע איתן באמיתותן של דעותיהם. האם הם צדקו? את זה יהיה עליך לברר בעצמך. בדוק מה מטריד אותך, ונסה לקבל על כך תשובות. שמור על כנות בחיפושך אחר ידע ואמת, ועשה את המאמץ להיות בטוח במה שאתה יודע.