5 דקות תורה ביום: למה באים ייסורים לאדם?

א. בְּשִׁיר הַשִּׁירִים אוֹמֶרֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לְבּוֹרֵא עוֹלָם: "מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה" כְּלוֹמַר, תִּמְשֹׁךְ אוֹתִי וַאֲנִי אָרוּץ אֵלֶיךָ. וּמָתַי הַיְּהוּדִי רָץ לְבּוֹרֵא עוֹלָם? מָצְאוּ רֶמֶז בְּפָסוּק זֶה שֶׁרָאשֵׁי הַתֵּבוֹת שֶׁל: מָ'שְׁכֵנִי אַ'חֲרֶיךָ נָּ'רוּצָה הוּא "אָמֵן". וְכֵן כָּתַב הַשֻׁלְחָן עָרוּךְ: שֶׁצָּרִיךְ לָרוּץ כְּדֵי לִשְׁמוֹעַ קַדִּישׁ כְּמוֹ שֶׁרָץ לְהַרְוִיחַ אֵיזֶה מָמוֹן, לְפִי שֶׁעֲנִיַּת אָמֵן וִ'יהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא' הִיא מִצְוָה גְּדוֹלָה מְאֹד.

ב. הַגְּמָרָא בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת (דַּף קיט) אוֹמֶרֶת: "אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כָּל הָעוֹנֶה אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ בְּכָל כֹּחוֹ - קוֹרְעִים לוֹ גְּזַר דִּינוֹ", וְהַשְּׁאֵלָה הִיא מַה זֶה בְּכָל כֹּחוֹ? רָשִׁ"י מְפָרֵשׁ: בְּכָל כַּוָּנָתוֹ. תוֹסְפוֹת מוֹסִיפִים וְאוֹמְרִים שֶׁכְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל נִכְנָסִים לְבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וְאוֹמְרִים יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ בְּקוֹל רָם מְבַטְּלִים גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת. שְׁנֵי הַפֵּרוּשִׁים הֵם לַהֲלָכָה, גַּם בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה וְגַם בְּקוֹל רָם. אָמְנָם, לֹא יִצְעַק בְּקוֹל גָּדוֹל שֶׁלֹּא יִתְלוֹצְצוּ מִמֶּנּוּ בְּנֵי אָדָם וְיִגְרֹם לָהֶם חֵטְא.

ג. בַּקַּדִּישׁ יֵשׁ עֲשָׂרָה לְשׁוֹנוֹת שֶׁל שֶׁבַח לְבּוֹרֵא עוֹלָם וְהֵם: א. יִתְגַדַּל. ב. וְיִתְקַדַּשׁ. ג. יִתְבָּרַךְ. ד. וְיִשְׁתַּבַּח. ה. וְיִתְפָּאַר. ו. וְיִתְרוֹמַם. ז. וְיִתְנַשֵּׂא. ח. וְיִתְהַדַּר. ט. וְיִתְעַלֶּה. י. וְיִתְהַלָּל, שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְהֵם כְּנֶגֶד עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת.

ד. אֲנָשִׁים רַבִּים מִתְלוֹנְנִים שֶׁבָּאִים עֲלֵיהֶם יִסּוּרִים וְאֵינָם מְבִינִים לָמָּה? וּבְכן, אֶחָד הַדְּבָרִים שֶּׁעֲלֵיהֶם לִבְדּוֹק הוּא: הַאִם הֵם מְדַבְּרִים בִּזְמַן שֶׁאוֹמְרִים קַדִּישׁ. אִם יִשְׁאַל הַשּׁוֹאֵל מַה הַקֶּשֶׁר בֵּין הַדְּבָרִים? הַסִּפּוּר הַבָּא יַסְבִּיר: מוּבָא בְּמִדְרַשׁ: "פַּעַם אַחַת פָּגַשׁ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב מַלְאַךְ אֶחָד וְעִמּוֹ שְׁמוֹנִים גְמַלִּים טְעוּנִים אַף וְחֵמָה, (כְּלוֹמַר: צָרוֹת וְיִסּוּרִים), שָׁאַל אוֹתוֹ: לְמִי כָּל הַיִּסּוּרִים הָאֵלּוּ? עָנָה לוֹ: לְאֵלּוּ שֶׁמְּדַבְּרִים בַּקַּדִּישׁ", מִכָּאן, עָלֵינוּ לִלְמֹד אֶת חֻמְרַת הַדָּבָר וּבְשׁוּם פָּנִים לֹא לְדַבֵּר בִּזְמַן הַקַּדִּישׁ.

* * *

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר:

"דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבֹתֶיהָ שָׁלוֹם" (מִשְׁלֵי, ג', יז')

אֵין יְהוּדִי שֶׁאֵינוֹ אוֹהֵב אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אֶפְשָׁר לִרְאוֹת אֶת זֶה כַּאֲשֶׁר עוֹשִׂים הַכְנָסַת סֵפֶר תּוֹרָה וְהַתַּהֲלוּכָה עוֹבֶרֶת בִּרְחוֹב הָעִיר, כָּל מִי שֶׁרוֹאֶה אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה, גַּם מִי שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵר מִּצְווֹת, עוֹצֵר אֶת הֲלִיכָתוֹ אוֹ אֶת נְסִיעָתוֹ, וְרָץ אַל הַסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ, מֵחַבֵּק וּמְנַשֵּׁק אוֹתוֹ וּפָנָיו קוֹרְנִים מְאוֹר וְשִׂמְחָה. אִם כֵּן, נִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה: "מַדּוּעַ אֵין כָּל הַיְהוּדִים שׁוֹמְרִים אֶת הַמִּצְווֹת הַכְּתוּבוֹת בַּתּוֹרָה הַזּוֹ?" אֱמוּנָה - יֵשׁ! אַהֲבָה - יֵשׁ! אִם כֵּן, מַה חָסֵר? מַדּוּעַ זֶה לֹא מוֹבִיל לְקִיּוּם הַמִּצְווֹת?

אִם נִשְׁאַל שְׁאֵלָה זוֹ אֶת אוֹתוֹ הָאָדָם בְּאַרְבַּע עֵינַיִם נְקַבֵּל תְּשׁוּבָה פְּשׁוּטָה וּקְצָרָה: "הַמִּצְווֹת יַגְבִּילוּ אוֹתִי בַּחַיִּים, אִם אֲקַיֵּם אוֹתָן אֲנִי לֹא אוּכַל לְהַמְשִׁיךְ וְלֵהָנוֹת כְּמוֹ עַכְשָׁיו. הַרְבֵּה דְּבָרִים אֲסוּרִים! לָכֵן, עִם כָּל הָאַהֲבָה עַזוֹב אוֹתִי, אוּלַי יוֹם אֶחָד זֶה יַגִּיעַ... אוּלַי כְּשֶׁאֶתְבַּגֵּר. אֲבָל עַכְשָׁיו, לֹא".

כֵּן! יְהוּדִים יְקָרִים! זֶה מַה שֶׁחוֹלֵף בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אֶחָד - הוּא מְפַחֵד מֵהַמִּצְווֹת!! אוּלָם עָלֵינוּ לִשְׁאוֹל אֶת עַצְמֵנוּ הַאִם זֶה יִתָּכֵן? הַאִם הַמִּצְווֹת שֶׁאֲמוּרוֹת לְהוֹבִיל אוֹתָנוּ לְחַיֵּי גַּן עֵדֶן יִגְרְמוּ לָנוּ לִסְבֹּל? הֲרֵי זֶה דָּבָר שֶׁאֵינוֹ הֶגְיוֹנִי בִּכְלָל!! בָּא שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ וְאוֹמֵר לָנוּ: "דְּרָכֶיהָ דַּרְכֵי נֹעַם"!! הַמִּצְווֹת הֵם הֲכִי נְעִימוֹת בָּעוֹלָם, הֲכִי כֵיפִיוֹת שֶׁיֵּשׁ! אָדָם שֶׁסּוֹבֵל בְּקִיּוּם הַמִּצְווֹת - כַּנִּרְאֶה שֶּׁהִמְצִיא לְעַצְמוֹ מִצְווֹת מִשֶּׁלּוֹ... כִּי הַמִּצְווֹת שֶׁל ה' הֵן הַדָּבָר הֲכִי כֵּיף שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם. כָּל נְתִיבוֹת הַתּוֹרָה הֵם שָׁלוֹם וְאַהֲבָה. אוּלָם, כְּדֵי לְהַשִּׂיג דָּבָר טוֹב יֵשׁ לְהַשְׁקִיעַ בּוֹ וּלְהִתְאַמֵּץ בִּשְׁבִילוֹ וְאָז זוֹכִים לְהַשִּׂיגוֹ, אוּלָם אֵין בְּמַאֲמָץ זֶה שׁוּם סֵבֶל אוֹ כְּאֵב אוֹ מֻגְבָּלוּת - אַדְּרַבָּה! חֵרוּת הַנֶּפֶשׁ, שִׂמְחָה עַד בְּלִי דַּי וְאֹשֶׁר אֵין סוֹפִי. דּוֹמֶה הַדָּבָר לְאָדָם שֶׁהִרְשׁוּ לוֹ לְהִכָּנֵס לַכַּסֶּפֶת שֶׁל הַבַּנְק וְלָקַחַת כַּמָּה כֶּסֶף שֶׁיִּרְצֶה. אִם יִשְׁאָלוּהוּ בִּזְמַן שֶׁמַּעֲמִיס עַל עַצְמוֹ אֶת חֲבִילוֹת הַכֶּסֶף "הַאִם זֶה מַכְבִּיד עָלֶיךָ אוֹ מַגְבִּיל אוֹתְךָ?" הֲרֵי שֶׁתְּשׁוּבָתוֹ תִּהְיֶה: "בְּעֵינֶיךָ זוֹ מַעֲמָסָה, - אוּלָם לִי הַדָּבָר הַזֶּה מֵסֵב עֹנֶג רַב וְאֹשֶׁר עָצוּם".