סיפור לפני השינה: המלכה שהתקלקל לה האף

שָׁלוֹם יְלָדִים,

מָה שְׁלוֹמְכֶם? אֵיךְ אַתֶּם מַרְגִּישִׁים? הַיּוֹם הֵכַנּוּ לָכֶם סִפּוּר מְאֹד יָפֶה וְגַם מַצְחִיק.. אַתֶּם אוֹהֲבִים לִצְחוֹק? יֹפִי.. אֲבָל בִּגְלַל שֶׁאַתֶּם יְלָדִים מְאֹד חֲכָמִים, נִשְׁאַל אֶתְכֶם חִידָה וְאָז נַתְחִיל אֶת הַסִּפּוּר. אֲבָל תַּחְשְׁבוּ טוֹב לִפְנֵי שֶׁתַּעֲנוּ, בְּסֵדֶר? שִׂימוּ לֵב, הַחִידָה הִיא (הוֹרִים: לִקְרֹא לְאַט, מִילָה מִילָה): "אֵיזֶה דָבָר צְרִיכִים לָתֵת לְכָל אֶחָד וְאָסוּר לְבַקֵּשׁ מֵאַף אֶחָד?".. רוֹצִים רֶמֶז?.. טוֹב, נַסְבִּיר לָכֶם קְצָת: יֵשׁ דָּבָר אֶחָד שֶׁצְּרִיכִים לָתֵת אוֹתוֹ לְכָל אֶחָד: לַהוֹרִים, לָאַחִים, לַחֲבֵרִים, לַשְּׁכֵנִים, לַדּוֹדִים.. בְּקִצּוּר, לְכוּוּוּלָם. אֲבָל אָסוּר לְבַקֵּשׁ אוֹתוֹ מֵהֶם בַּחֲזָרָה.. אֵיזֶה דָבָר זֶה? טוֹב, נְגַלֶּה לָכֶם. הַדָּבָר הַזֶּה הוּא: כָּבוֹד!

ה' צִוָּה אוֹתָנוּ לְכַבֵּד אֶת הַתּוֹרָה, אֶת הַחֲכָמִים, אֶת הַהוֹרִים, אֶת הָאַחִים, אֶת הַשְּׁכֵנִים וְאֶת כָּל אָדָם.. אֲבָל, אָסוּר לָנוּ לְבַקֵּשׁ מֵאֲחֵרִים: "תְּכַבְּדוּ אוֹתָנוּ!.." כִּי זֶה גאווה לְבַקֵּשׁ כָּבוֹד, אֲבָל, אִם נִתְנַהֵג יָפֶה - כֻּלָּם יְכַבְּדוּ אוֹתָנוּ גַם בְּלִי שֶׁנְּבַקֵּשׁ.. וְעַכְשָׁיו, נַתְחִיל אֶת הַסִּפּוּר הַמְיֻחָד.

לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת, חַי בְּמָרוֹקוֹ צַדִּיק גָּדוֹל שֶׁקָּרְאוּ לוֹ: רַבִּי אַבְרָהָם בֶּן מוּסָא. הוּא הָיָה עָנִי מָרוּד. אוּלָם, הוּא לֹא חָשַׁב מָה יֵשׁ לוֹ לֶאֱכוֹל.. אוֹ הַאִם יֵשׁ לוֹ בְּגָדִים חֲדָשִׁים אוֹ נַעֲלַיִם חֲדָשׁוֹת.. הוּא תָמִיד עָסַק בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, הוּא לָמַד בְּלִי הַפְסָקָה וְהָיְתָה לוֹ שִׂמְחָה גְדוֹלָה מְאֹד בַּלִּמּוּד. מֵרֹב שֶׁהוּא לָמַד, הִתְגַּלּוּ לוֹ הַרְבֵּה סוֹדוֹת שֶׁל הַתּוֹרָה, וְהוּא הָיָה עוֹשֶׂה נִסִּים וְנִפְלָאוֹת. בְּמָרוֹקוֹ הָיְתָה מַלְכָּה מִרְשַׁעַת, הִיא לֹא אָהֲבָה בִּכְלָל אֶת הַיְּהוּדִים, וְכָל הַזְּמַן הָיְתָה גוֹזֶרֶת עֲלֵיהֶם גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת. רַבִּי אַבְרָהָם רָאָה אֶת הַסֵּבֶל הַגָּדוֹל שֶׁל הַיְּהוּדִים וְאָמַר לְעַצְמוֹ: "חַיָּבִים לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ כְּדֵי לַעֲזֹר לְאֶחַיי הַיְּהוּדִים.. גַּם מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, כְּשֶׁיָּצָא מֵהָאַרְמוֹן שֶׁל פַּרְעֹה וְרָאָה אֵיךְ הַיְּהוּדִים עוֹבְדִים קָשֶׁה, הוּא הִצְטָרֵף אֲלֵיהֶם לָעֲבוֹדָה וְעָזַר לָהֶם.. כָּךְ אֲנִי צָרִיךְ לַעֲזֹר לַיְּהוּדִים וּלְהַצִּיל אוֹתָם מֵהַמַּלְכָּה הָרְשָׁעָה.." הוּא חָשַׁב וְחָשַׁב.. וְעָלָה לוֹ רַעֲיוֹן. הוּא הִתְפַּלֵּל לַה', וְאָמַר כָּל מִינֵי פְּסוּקִים מֵהַתּוֹרָה, וּבִקֵּשׁ מֵה' שֶׁהַמַּלְכָּה תִהְיֶה חוֹלָה. אֲבָל לֹא סְתָם חוֹלָה בַּמִּטָּה, אֶלָּא שֶׁכָּל אֹכֶל שֶׁיָּבִיאוּ לָהּ לֶאֱכוֹל, הִיא תָּרִיחַ רֵיחַ לֹא טוֹב, וְכָךְ הִיא לֹא תוּכַל לֶאֱכוֹל כְּלוּם..

לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר, הַמַּלְכָּה קָמָה, שָׁטְפָה פָּנִים וְיָשְׁבָה לַאֲרוּחַת הַבֹּקֶר. הַמְּשָׁרְתִים שֶׁלָּה הֵכִינוּ בֵּיצִים בְּכָל מִינֵי צוּרוֹת: חֲבִיתָה, מְקוּשְׁקֶשֶׁת, בֵּיצַת עַיִן, שַׁקְשׁוּקָה, בֵּיצִים קָשׁוֹת, בֵּיצִים רַכּוֹת, סָלַט בֵּיצִים, וּפַשְׁטִידָה עִם הַרְבֵּה בֵּיצִים.. הֵם הֵבִיאוּ אֶת כָּל זֶה לַשֻּׁלְחָן.. אֲבָל אֵיךְ שֶׁהַמַּלְכָּה רָצְתָה לֶאֱכוֹל הִיא אָמְרָה: "אוּוּוּף!! מָה זֶה הָרֵיחַ הַזֶּה?.. " הַמְּשָׁרְתִים אָמְרוּ: "מָה קָרָה? כְּבוֹד הַמַּלְכָּה? אֵין כָּאן שׁוּם רֵיחַ.." אֲבָל הִיא אָמְרָה: "כָּל הַבֵּיצִים הַקָּשׁוֹת וְהַמְקֻשְׁקָשׁוֹת, וְהַמְשׁוּקְשָׁקוֹת, וְהָרַכּוֹת, וְהַחֲבִיתוֹת וְהָעַיִן.. יֵשׁ לָהֶן רֵיחַ נוֹרָא.. אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁהַתַּרְנְגֹלֶת שֶׁהִטִּילָה אוֹתָן הָיְתָה חוֹלָה מְאֹד..."

כָּל הָעֲבָדִים הִתְפַּקְּעוּ מִצְּחוֹק.. "מָה? תַּרְנְגֹלֶת חוֹלָה?.. חָה, חָה, חָה.. טוֹב, נִקַּח אוֹתָהּ לְקֻפַּת חוֹלִים.." הַמַּלְכָּה צָעֲקָה: "שֶׁ-קֶ-ט! אַל תַּעֲשׂוּ מִמֶּנִּי צְחוֹק!! תָּבִיאוּ לִי מַהֵר אֹכֶל אַחֵר.." הַמְּשָׁרְתִים פִּנּוּ אֶת הַשֻּׁלְחָן וְהִתְחִילוּ לְהָבִיא כָּל מִינֵי סוּגִים שֶׁל גְּבִינוֹת: גְּבִינָה לְבָנָה, גְּבִינָה צְהֻבָּה, גְּבִינָה מְלוּחָה, צְפַתִּית, קָשָׁה, מְגוֹרֶדֶת, עִם זֵיתִים, בְּלִי זֵיתִים, עִם בָּצָל, בְּלִי בָּצָל, מְשֻׁלֶּשֶׁת, מְרֻבַּעַת, עִם שָׁמִיר וְשׁוּם וְגַם בְּלִי כְּלוּם.. קוֹטֶג' גָּדוֹל, שְׁתֵּי חֶמְאוֹת וּמַרְגָּרִינָה אַחַת.. וְכַמּוּבָן, כּוֹס שׁוֹקוֹ גְדוֹלָה עִם שְׁמוֹנָה מַעֲדָנִים שֶׁל קַצֶּפֶת.. אֶת כָּל זֶה שָׂמוּ בְּתוֹךְ מַגָּשׁ גָּדוֹל וְהֵבִיאוּ לַמַּלְכָּה. "בְּבַקָּשָׁה, כְּבוֹד הַמַּלְכָּה, הַסְּעוּדָה הֲכִי טְעִימָה בְּכָל הַמְּדִינָה.." הַמַּלְכָּה חִיְּכָה חִיּוּךְ גָּדוֹל וְאָמְרָה: "כָּל הַכָּבוֹד, עַכְשָׁו אֲנִי אֶהֱנֶה" הִיא הוֹשִׁיטָה אֶת הַיָּד לַגְּבִינָה וּפִתְאוֹם צָעֲקָה: "אִיייף!! מָה הָרֵיחַ הַזֶּה?" הַמְּשָׁרְתִים אָמְרוּ: "מָה זֶה אִיף? מָה, אַתְּ מַרְגִּישָׁה חָרִיף?.." וְהִיא אָמְרָה: "לֹא!! עוֹד מִילָה אַחַת עַל חָרִיף, אֲנִי אֶתְכֶם אָעִיף.. נִרְאָה לִי שֶׁגַּם הַפָּרָה שֶׁמִּמֶּנָּה הֶחָלָב הָיְתָה חוֹלָה.." הַמְּשָׁרְתִים לֹא יָכְלוּ לְהִתְאַפֵּק, הֵם הִתְפַּקְּעוּ מִצְּחוֹק.. "חָה, חָה, חָה.. מַלְכָּה יְקָרָה, פָּרָה חוֹלָה? אוּלַי אַתְּ זוֹ שֶׁחוֹלָה?.. אוּלַי הָאַף שֶׁלָּךְ הִתְקַלְקֵל?.." הַמַּלְכָּה הֵבִינָה שֶׁהֵם צוֹדְקִים, הָאַף שֶׁלָּה מֵרִיחַ רֵיחַ נוֹרָא מִכָּל אֹכֶל..

הִיא קָרְאָה לְבַעֲלָהּ הַמֶּלֶךְ וְאָמְרָה לוֹ: "בַּעֲלִי, הָאַף שֶׁלִּי מְקֻלְקָל.. אֲנִי לֹא מְסֻגֶּלֶת לֶאֱכוֹל כִּי לְכָל הָאֹכֶל יֵשׁ רֵיחַ נוֹרָא.. " הַמֶּלֶךְ שָׁאַל: "מָה נַעֲשֶׂה? מִי יָכוֹל לְתַקֵּן אַף?.. בְּשׁוּם חֲנוּת לֹא מוֹכְרִים אַף חָדָשׁ.." הִיא אָמְרָה: "גַּם אַתָּה צוֹחֵק עָלַי? תֵּלֵךְ מִיָּד וְתָבִיא לִי רוֹפְאִים וְיוֹעֲצִים שֶׁיִּפְתְּרוּ אֶת הַבְּעָיָה.." הַמֶּלֶךְ קָרָא מִיָּד לְכָל הַשָּׂרִים וְהַיּוֹעֲצִים אֲבָל אַף אֶחָד לֹא הִצְלִיחַ לַעֲזֹר לָהּ.. וְאָז מִישֶׁהוּ אָמַר לַמֶּלֶךְ: "רַק מִישֶׁהוּ אֶחָד יָכוֹל לַעֲזֹר לַמַּלְכָּה.." הוּא שָׁאַל: "מִי זֶה?" וְהֵם אָמְרוּ: "רַבִּי אַבְרָהָם, הָרַב שֶׁל הַיְּהוּדִים.. הוּא צַדִּיק גָּדוֹל וּמְחוֹלֵל נִסִּים וְנִפְלָאוֹת.." הַמֶּלֶךְ קָרָא לְרַבִּי אַבְרָהָם בֶּן מוּסָא לָאַרְמוֹן. "כֵּן אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ, בְּמָה אוּכַל לַעֲזֹר לְךָ?.." הַמֶּלֶךְ אָמַר: "כְּבוֹד הָרַב, לְאִשְׁתִּי יֵשׁ מַחֲלָה מוּזָרָה מְאֹד, הִיא מְרִיחָה רֵיחַ נוֹרָא וְלֹא מְסֻגֶּלֶת לֶאֱכוֹל, וְכָל הָרוֹפְאִים לֹא יוֹדְעִים מָה לַעֲשׂוֹת?.." הָרַב עָשָׂה אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא לֹא יוֹדֵעַ מִזֶּה וְאָמַר: "אְהְמְ.. זוֹ בֶּאֱמֶת בְּעָיָה, אֲבָל נִרְאָה לִי שֶׁיֵּשׁ תְּרוּפָה.." הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה צָעֲקוּ: "יֵשׁ!! יֵשׁ תְּרוּפָה!! בְּבַקָּשָׁה תֹאמַר לָנוּ מַהִי? מָה שֶׁתְּבַקֵּשׁ נַעֲשֶׂה.." וְהָרַב אָמַר: "הַמַּלְכָּה גוֹזֶרֶת הַרְבֵּה גְזֵרוֹת עַל הַיְּהוּדִים, הִיא מְצִיקָה לָהֶם וּמְצַעֶרֶת אוֹתָם וְלָכֵן, ה' הֶעֱנִישׁ אוֹתָהּ בָּעֹנֶשׁ הַזֶּה. אִם הִיא תְקַבֵּל עַל עַצְמָה לְהַפְסִיק עִם זֶה וּלְכַבֵּד אֶת הַיְּהוּדִים - בְּעֶזְרַת ה' זֶה יַעֲבוֹר לָהּ.."

הַמַּלְכָּה הוֹרִידָה אֶת הָרֹאשׁ וְאָמְרָה: "בְּסֵדֶר, אֲנִי מַבְטִיחָה לְהִתְנַהֵג יָפֶה.." רַבִּי אַבְרָהָם בֵּרַךְ אוֹתָהּ, וּמֵאוֹתוֹ רֶגַע הָאַף שֶׁלָּה חָזַר לִהְיוֹת בָּרִיא. הַיְּהוּדִים בְּמָרוֹקוֹ שָׂמְחוּ מְאֹד, אֲבָל רַבִּי אַבְרָהָם פָּחַד שֶׁהַמֶּלֶךְ יְגַלֶּה שֶׁהוּא עָשָׂה לָהּ אֶת זֶה, וְלָכֵן, הוּא בָּרַח מִמָּרוֹקוֹ לְתוּנִיס. אַתֶּם רוֹצִים לִשְׁמוֹעַ מָה קָרָה לוֹ בְּתוּנִיס? בְּסֵדֶר, מָחָר נַמְשִׁיךְ אֶת הַסִּפּוּרִים עַל רַבִּי אַבְרָהָם בֶּן מוּסָא. בֵּינְתַיִם שֶׁיִּהְיֶה לָכֶם לַיְלָה טוֹב, וְכָעֵת נֹאמַר יַחַד: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל". (חַכְמֵי תּוּנִיס וְגֶ'רְבָּה)