5 דקות לפני השינה: מי הוא האורח העני?

שָׁלוֹם יְלָדִים,

מָה שְׁלוֹמְכֶם? אֵיךְ אַתֶּם מַרְגִּישִׁים? הַיּוֹם הֵכַנּוּ לָכֶם סִפּוּר מְאֹד יָפֶה. אֲבָל לִפְנֵי כֵן רָצִינוּ לָדַעַת, כַּמָּה חֲבֵרִים יֵשׁ לָכֶם? תַּגִּידוּ לָנוּ בְּבַקָּשָׁה שֵׁמוֹת שֶׁל כַּמָּה מֵהַחֲבֵרִים הַטּוֹבִים שֶׁלָּכֶם. יֹפִי. עַכְשָׁו, אַתֶּם צְרִיכִים לָדַעַת, שֶׁצְּרִיכִים לְהִתְיַחֵס וּלְכַבֵּד כָּל אָדָם וְלֹא רַק אֶת הַחֲבֵרִים. לְדֻגְמָא אִם יֵשׁ לָכֶם מַמְתָּק, אוֹ עוּגִיּוֹת, אַל תְּכַבְּדוּ רַק אֶת הַחֲבֵרִים שֶׁלָּכֶם, אֶלָּא תְכַבְּדוּ גַם יְלָדִים אֲחֵרִים.. הַסִּפּוּר שֶׁל הַיּוֹם יְלַמֵּד אוֹתָנוּ אֵיךְ צְרִיכִים לְהִתְיַחֵס גַּם לַאֲנָשִׁים שֶׁלֹּא כָּל כָּךְ מַכִּירִים.. אַתֶּם מוּכָנִים? שִׁמְרוּ עַל הַשֶּׁקֶט וְנַתְחִיל..

לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת, חַי בְּחוּץ לָאָרֶץ רַבִּי סְעַדְיָה גָאוֹן. הוּא הָיָה צַדִּיק גָּדוֹל מְאֹד וְקָדוֹשׁ, וְכַמּוּבָן שֶׁהָיָה גָאוֹן בַּתּוֹרָה. בָּעִיר שֶׁלּוֹ וְגַם בָּעֲיָרוֹת שֶׁלְּיָדוֹ כֻּלָּם הִכִּירוּ אוֹתוֹ וְכִבְּדוּ אוֹתוֹ מְאֹד מְאֹד. אֲבָל אֲנָשִׁים שֶׁגָּרוּ בַּמְּקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים לֹא הִכִּירוּ אוֹתוֹ, כִּי לֹא הָיוּ לָהֶם מַצְלֵמוֹת וְלֹא יָכְלוּ לָדַעַת אֵיךְ הוּא נִרְאָה. פַּעַם אַחַת, הָיָה צָרִיךְ רַבִּי סְעַדְיָה גָאוֹן לָצֵאת לַדֶּרֶךְ לְאֵיזֶה עִנְיָן חָשׁוּב. הוּא הֵכִין תִּיק עִם הַחֲפָצִים שֶׁהוּא צָרִיךְ, כַּמּוּבָן שֶׁהוּא לֹא שָׁכַח אֶת הַתְּפִלִּין וְגַם סֵפֶר שֶׁיּוּכַל לִלְמוֹד בּוֹ וְיָצָא לַדֶּרֶךְ.

הוּא הִסְתּוֹבֵב בֵּין הָעֲיָרוֹת בָּרֶגֶל וְזֶה מְאֹד עִיֵּף אוֹתוֹ, הוּא הָלַךְ וְהָלַךְ עַד שֶׁהִגִּיעַ לַעֲיָרָה אַחַת שֶׁהָיָה גָר שָׁם עָשִׁיר אֶחָד. הוּא דָפַק בַּדֶּלֶת: "תּוּק! תּוּק! תּוּק!" "מִי שָׁם?" שָׁאֲלָה הָאִשָּׁה, "אֶה.. אֲנִי עָנִי שֶׁבָּא מִדֶּרֶךְ רְחוֹקָה.." הִיא פָּתְחָה אֶת הַדֶּלֶת וְרַבִּי סְעַדְיָה גָאוֹן אָמַר לָהּ: "אֲנִי מְבַקֵּשׁ לִהְיוֹת אֶצְלְכֶם זְמַן קָצָר, כִּי אֲנִי לֹא מִפֹּה וְאֵין לִי אֵיפֹה לִהְיוֹת.." הָאִשָּׁה לֹא כָּל כָּךְ אָהֲבָה אוֹרְחִים, אֲבָל הִיא הִכְנִיסָה אוֹתוֹ. לְאַחַר כַּמָּה דַּקּוֹת הִיא וְכָל הַיְּלָדִים שֶׁלָּה יָשְׁבוּ לֶאֱכוֹל אֲרוּחַת עֶרֶב. הִיא מָזְגָה לְעַצְמָהּ וְלַיְּלָדִים עוֹף וִירָקוֹת טְעִימִים וְחַמִּים, וְלָאוֹרֵחַ הֶעָנִי נָתְנָה חֲתִיכַת לֶחֶם יָבֵשׁ. רַבִּי סְעַדְיָה רָאָה אֶת הַלֶּחֶם וְאָמַר בְּלַחַשׁ: "תּוֹדָה לַה' עַל הַלֶּחֶם הַיָּבֵשׁ.." הוּא בֵּרַךְ "הַמּוֹצִיא" וְיָשַׁב לֶאֱכוֹל. לְאַחַר כַּמָּה זְמַן בַּעֲלָהּ הֶעָשִׁיר הִגִּיעַ הַבַּיְתָהּ.

הוּא נִכְנַס וְשָׁאַל אוֹתָהּ: "מִי זֶה?" וְאִשְׁתּוֹ אָמְרָה: "זֶה אוֹרֵחַ שֶׁנִּכְנַס בְּלִי רְשׁוּת.. נָתַתִּי לוֹ לֶחֶם לֶאֱכוֹל וְהוּא אָמַר אֵיזֶה מִשְׁפָּט בְּלַחַשׁ, נִרְאָה לִי שֶׁהוּא קִלֵּל אוֹתִי.." הֶעָשִׁיר כָּעַס נוֹרָא וַאֲפִילוּ לֹא אָמַר לוֹ שָׁלוֹם.. וְהָלַךְ לִישׁוֹן. בַּבֹּקֶר הָרַב קָם, הִתְפַּלֵּל וְנִשְׁאַר בַּבַּיִת כִּי לֹא הָיָה לוֹ לְאָן לָלֶכֶת.. הֶעָשִׁיר רָאָה אוֹתוֹ וְאָמַר לְאִשְׁתּוֹ: "בַּאֲרוּחַת בֹּקֶר אַל תִּתְּנִי לוֹ גַם לֶחֶם יָבֵשׁ.. שֶׁיִּשָּׁאֵר כָּךְ בְּלִי אֹכֶל!!" וּבֶאֱמֶת, אִשְׁתּוֹ לֹא נָתְנָה לָאוֹרֵחַ כְּלוּם, רַבִּי סְעַדְיָה גָאוֹן רָאָה שֶׁאֵין לוֹ אֲפִילוּ לֶחֶם, וְהוּא אָמַר: "לֹא נוֹרָא, הַכֹּל לְטוֹבָה.. אֲנִי אֵשֵׁב לִלְמוֹד תּוֹרָה.. הִיא תְשַׂמֵּחַ אוֹתִי וְלֹא אַרְגִּישׁ אֶת הָרָעָב.." הוּא יָשַׁב בַּפִּניָּה, וְהִתְחִיל לוֹמַר דִּבְרֵי תּוֹרָה בְּעַל פֶּה בְּשֶׁקֶט..

פִּתְאוֹם הִגִּיעַ מִכְתָּב לֶעָשִׁיר. מִמִּי הָיָה הַמִּכְתָּב? מֵרֹאשׁ הַגָּלוּת בְּבָבֶל. רֹאשׁ הַגָּלוּת הוּא אִישׁ חָשׁוּב שֶׁאַחְרַאי עַל כָּל הַיְּהוּדִים שֶׁבְּבָבֶל. וּמָה הָיָה כָּתוּב בַּמִּכְתָּב? הַקְשִׁיבוּ טוֹב. בַּמִּכְתָּב הָיָה כָּתוּב: "לִכְבוֹד הֶעָשִׁיר הַגָּדוֹל. רָצִיתִי לְהוֹדִיעַ לְךָ שֶׁהַגָּאוֹן הַגָּדוֹל, הָרַב הַצַּדִּיק וְהַקָּדוֹשׁ רַבִּי סְעַדְיָה גָאוֹן עוֹמֵד לְהַגִּיעַ לָעִיר שֶׁלָּכֶם. אֲנִי מְבַקֵּשׁ שֶׁתְּקַבְּלוּ אוֹתוֹ בְּכָבוֹד גָּדוֹל, כִּי הוּא הֲכִי גָדוֹל בַּתּוֹרָה מִכָּל הַדּוֹר שֶׁלָּנוּ..". הֶעָשִׁיר רָץ מַהֵר הַבַּיְתָהּ וְאָמַר לְאִשְׁתּוֹ: "אִשְׁתִּי, אִשְׁתִּי.. צְרִיכִים לְהִתְכּוֹנֵן!!" "מָה קָרָה?" הִיא שָׁאֲלָה, וְהוּא אָמַר: "הָרַב הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ רַבִּי סְעַדְיָה גָאוֹן צָרִיךְ לְהַגִּיעַ לָעִיר שֶׁלָּנוּ, אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לְהִתְכּוֹנֵן, לְהָכִין לוֹ חֶדֶר מְיֻחָד בַּבַּיִת, לְהָכִין הַרְבֵּה מַטְעַמִּים וְאֹכֶל.." וְאָז, הֶעָשִׁיר נִגַּשׁ לָאוֹרֵחַ הֶעָנִי וְאָמַר לוֹ: "תִּשְׁמַע, אַתָּה חַיָּב לָצֵאת עַכְשָׁו מִכָּאן.." "לָמָּה?" הוּא שָׁאַל, וְהֶעָשִׁיר אָמַר: "כִּי הָרַב הַגָּדוֹל רַבִּי סְעַדְיָה גָאוֹן צָרִיךְ לְהַגִּיעַ לְכָאן.. וַאֲנִי צָרִיךְ לְהָכִין אֶת הַבַּיִת לִכְבוֹדוֹ.."

יְלָדִים, אַתֶּם כְּבָר מְבִינִים שֶׁהֶעָשִׁיר לֹא יָדַע אֶת הַסּוֹד הַגָּדוֹל, נָכוֹן? מָה הוּא לֹא יָדַע?.. נָכוֹן, שֶׁהָאוֹרֵחַ הֶעָנִי הוּא רַבִּי סְעַדְיָה גָאוֹן בְּעַצְמוֹ!!.. רַבִּי סְעַדְיָה גָאוֹן אָמַר לָהֶם: "בְּסֵדֶר, אֲנִי אֶשָּׁאֵר כָּאן עַד חֲצִי הַלַּיְלָה, וְכַאֲשֶׁר הָרַב יָבוֹא - אֲנִי אֵצֵא.." וְאָז הָאִשָּׁה אָמְרָה לוֹ: "תַּגִּיד, לָמָּה קִלַּלְתָּ אוֹתָנוּ?" וְהָרַב אָמַר: "חַס וְשָׁלוֹם! אָסוּר לְקַלֵּל אַף יְהוּדִי, לְהֵפֶךְ אֲנִי מְבָרֵךְ אֶתְכֶם שֶׁאַתֶּם מְאָרְחִים אוֹתִי.. אֲנִי רַק אָמַרְתִּי לַה' תּוֹדָה עַל כָּל מָה שֶׁהוּא נוֹתֵן לִי.." הֶעָשִׁיר וְאִשְׁתּוֹ הָלְכוּ לְהִתְכּוֹנֵן, וְרַבִּי סְעַדְיָה יָשַׁב וְחָשַׁב מָה לַעֲשׂוֹת?..

יְלָדִים, מָה אַתֶּם חוֹשְׁבִים שֶׁהָרַב צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת? לָלֶכֶת? אוֹ אוּלַי לְגַלּוֹת לָהֶם שֶׁזֶּה הוּא? טוֹב, תִּשְׁמְעוּ מָה קָרָה.. בֵּינְתַיִם, נִכְנְסוּ לַבַּיִת שֶׁל הֶעָשִׁיר שְׁנֵי חֲכָמִים. הֵם רָאוּ אֶת רַבִּי סְעַדְיָה גָאוֹן וְהִתְחִילוּ לְדַבֵּר אִתּוֹ. הֵם דִּבְּרוּ דִבְרֵי תּוֹרָה וְרַבִּי סְעַדְיָה הִשְׁתַּתֵּף, הוּא אָמַר דְּבָרִים נִפְלָאִים וְהֵם הִתְפַּעֲלוּ מְאֹד. הֵם נִגְּשׁוּ לָאִשָּׁה וְאָמְרוּ לָהּ: "מִי זֶה הָאִישׁ הַזֶּה? הוּא מַמָּשׁ תַּלְמִיד חָכָם.." אֲבָל הָאִשָּׁה אָמְרָה: "לֹא.. הוּא בִּכְלָל לֹא תַּלְמִיד חָכָם. הוּא סְתָם עָנִי שֶׁנִּמְצָא אֶצְלֵנוּ בַּבַּיִת, הוּא עוֹד מְעַט צָרִיךְ לָלֶכֶת.." הַחֲכָמִים חָזְרוּ אֵלָיו וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ שְׁאֵלוֹת בַּתּוֹרָה וְהוּא עָנָה לָהֶם.. וְאָז הֵם גִּלּוּ שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ רַבִּי סְעַדְיָה גָאוֹן. אֵיךְ שֶׁהָאִשָּׁה שָׁמְעָה אֶת זֶה הִיא כִּמְעַט הִתְעַלְּפָה. הִיא רָצָה מַהֵר לְבַעֲלָהּ שֶׁהָיָה בַּחֲנוּת וְאָמְרָה לוֹ: "בַּעֲלִי, אַתָּה חַיָּב לָבוֹא מַהֵר.. עָשִׂינוּ מַעֲשֶׂה מְאֹד חֲמוּר.." בַּעֲלָהּ נִבְהַל וְשָׁאַל: "מָה עָשִׂינוּ?" וְהִיא אָמְרָה: "הֶעָנִי הַזֶּה שֶׁנִּמְצָא אֶצְלֵנוּ הוּא רַבִּי סְעַדְיָה הַגָּאוֹן.." מָה? אוֹי וַאֲבוֹי!!" בַּעֲלָהּ רָץ לָרַב וְנָפַל עַל רַגְלָיו וְאָמַר: "כְּבוֹד הָרַב, אֲנִי מְבַקֵּשׁ מְחִילָה וּסְלִיחָה, וַאֲנִי מִתְחַנֵּן שֶׁתִּסְלַח לִי עַל מָה שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ..." רַבִּי סְעַדְיָה הִרְגִּיעַ אוֹתוֹ וְאָמַר: "אֲנִי מוּכָן לִסְלוֹחַ לְךָ, אֲבָל בִּתְנַאי! שֶׁמֵּהַיּוֹם תְּכַבֵּד כָּל אָדָם, וְלֹא רַק אֲנָשִׁים מְכֻבָּדִים.."

כֵּן יְלָדִים, זֶה הַמּוּסָר הַגָּדוֹל שֶׁלָּמַדְנוּ מֵהַסִּפּוּר. שֶׁיִּהְיֶה לָכֶם לַיְלָה טוֹב וְכַמּוּבָן לֹא נִשְׁכַּח לוֹמַר יַחַד: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל". (מַעֲשֶׂה הַגְּדוֹלִים, תּוֹלְדוֹת)