סיפור לפני השינה: רבנו גרשום מאור הגולה (חלק א')

שָׁלוֹם יְלָדִים,

מָה שְׁלוֹמְכֶם?  אֵיךְ אַתֶּם מַרְגִּישִׁים? תַּגִּידוּ, אַתֶּם אוֹהֲבִים סִפּוּרִים אֲרֻכִּים? אַתֶּם רוֹצִים שֶׁנְּסַפֵּר לָכֶם סִפּוּר אָרוֹךְ וּמְרַתֵּק?  אֲנַחְנוּ רוֹצִים, אֲבָל יֵשׁ בְּעָיָה קְטַנָּה. יֵשׁ לָנוּ רַק דַּף אֶחָד בְּכָל לַיְלָה לַסִּפּוּר. אַתֶּם יוֹדְעִים מָה אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת? אֶפְשָׁר לְסַפֵּר אֶת הַסִּפּוּר בְּיוֹמַיִם. חֵלֶק מִמֶּנּוּ הַיּוֹם וְחֵלֶק מִמֶּנּוּ מָחָר. אַתֶּם רוֹצִים? (יְלָדִים - ) כְּבָר הִסְבַּרְנוּ לָכֶם שֶׁכָּל אָדָם צָרִיךְ סַבְלָנוּת.. אַתֶּם תּוּכְלוּ לְהִתְאַפֵּק עַד מָחָר?.. יֹפִי.. שְׁשְׁשְׁ... מַתְחִילִים.

לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת מְאֹד, בְּעִיר מֶץ שֶׁבְּצָרְפַת, חַי צַדִּיק גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ מְאֹד שֶׁקָּרְאוּ לוֹ רַבֵּנוּ גֵרְשׁוֹם וְכֻלָּם קוֹרְאִים לוֹ: "רַבֵּנוּ גֵרְשׁוֹם מְאוֹר הַגּוֹלָה". עוֹד כְּשֶׁהוּא הָיָה יֶלֶד בַּגִּיל שֶׁלָּכֶם הוּא אָהַב מְאֹד לִלְמוֹד אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. הוּא תָמִיד הָיָה הוֹלֵךְ עִם סֵפֶר.. לְכָל מָקוֹם.. גַּם כְּשֶׁהוּא הָיָה בָּא לְבַקֵּר בַּבַּיִת שֶׁל סַבָּא וְסַבְתָּא.. כָּל פַּעַם שֶׁהָיָה לוֹ זְמַן, הוּא מִיָּד הָיָה פּוֹתֵחַ אֶת הַסֵּפֶר וְקוֹרֵא. וְכָךְ הוּא נִהְיָה חָכָם וְלָמַד הַרְבֵּה תוֹרָה. כְּשֶׁגָּדַל הוּא לָמַד מִשְׁנָיוֹת, גְּמָרָא וַהֲלָכוֹת עַד שֶׁהוּא שָׁמַע עַל הַיְּשִׁיבָה הַגְּדוֹלָה שֶׁנִּמְצֵאת בְּמַגֶנְצָא, וְהוּא הֶחְלִיט לַעֲזֹב אֶת הָעִיר שֶׁלּוֹ וְלָלֶכֶת לַיְּשִׁיבָה. כֵּן, זֶה לֹא פָּשׁוּט לַעֲזֹב אֶת הַבַּיִת שֶׁל הַהוֹרִים וְלָלֶכֶת לְמָקוֹם רָחוֹק, אֲבָל בִּשְׁבִיל הַתּוֹרָה עוֹשִׂים הַכֹּל..

רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה הָיָה רַבִּי קְלוֹנִימוּס, וְשָׁם בַּיְּשִׁיבָה יָשַׁב רַבֵּנוּ גֵרְשׁוֹם וְלָמַד יוֹמָם וָלַיְלָה עַד שֶׁנִּהְיָה גָדוֹל בַּתּוֹרָה. הוּא כָּתַב פֵּרוּשׁ מְיֻחָד עַל הַגְּמָרָא. וְאִם תִּרְצוּ, בְּהִזְדַּמְּנוּת נִפְתַּח אֶת הַגְּמָרָא וְנַרְאֶה לָכֶם אֶת הַפֵּרוּשׁ שֶׁלּוֹ. לְאַחַר כַּמָּה שָׁנִים, הוּא הָלַךְ לְבָבֶל כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ וְלִלְמוֹד עוֹד תּוֹרָה. רַבֵּנוּ גֵרְשׁוֹם יָדַע הַרְבֵּה שָׂפוֹת, הוּא יָדַע גַּם אֶת מְלֶאכֶת הַצּוֹרְפוּת וְיָדַע לְהָכִין תַּכְשִׁיטִים מִזָּהָב, הוּא גַם לָמַד רְפוּאָה וְעוֹד דְּבָרִים וְנִהְיָה חָכָם גָּדוֹל גַם בְּכָל עִנְיְנֵי הָעוֹלָם. הוּא הִתְחַתֵּן עִם אִשָּׁה צַדִּיקָה שֶׁקָּרְאוּ לָהּ: דְּבוֹרָה. יוֹם אֶחָד הוֹדִיעוּ לְרַבֵּנוּ גֵרְשׁוֹם שֶׁאַבָּא שֶׁלּוֹ נִפְטַר. הוּא יָצָא מַהֵר לַדֶּרֶךְ לַחֲזֹר לָעִיר שֶׁלּוֹ 'מֶץ'. בַּדֶּרֶךְ, הוּא עָבַר דֶּרֶךְ הָעִיר 'אִיסְטַנְבּוּל', הוּא רָאָה שֶׁיֵּשׁ שָׁם הַרְבֵּה חֲכָמִים וְהַמֶּלֶךְ שֶׁלָּהֶם דּוֹאֵג גַּם לַיְּהוּדִים. וְלָכֵן, לְאַחַר שֶׁהוּא הִתְאַבֵּל עַל אַבָּא שֶׁלּוֹ, הוּא הֵבִיא אֶת אִשְׁתּוֹ דְבוֹרָה וְעָבַר לָגוּר בָּעִיר הַזּוֹ: 'אִיסְטַנְבּוּל'.

הוּא לָמַד תּוֹרָה כָּל הַיּוֹם, וּכְדֵי שֶׁתִּהְיֶה לוֹ פַּרְנָסָה הוּא פָּתַח חֲנוּת קְטַנָּה וּמָכַר בָּהּ כּוֹסוֹת כֶּסֶף מְקֻשָּׁטוֹת וְעוֹד הַרְבֵּה תַכְשִׁיטִים יָפִים. כֻּלָּם אָהֲבוּ אוֹתוֹ גַם הַיְּהוּדִים וְגַם הַגּוֹיִים, וְהוּא נִהְיָה עָשִׁיר גָּדוֹל. אֲבָל דָּבָר אֶחָד לֹא הָיָה לוֹ.. אַתֶּם יוֹדְעִים מָה? יְלָדִים. ה' עֲדַיִן לֹא זִכָּה אוֹתוֹ בִּילָדִים. רַבֵּנוּ גֵרְשׁוֹם עָמַד בִּתְפִלָּה לִפְנֵי ה' וְאָמַר: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה נָתַתָּ לִי הַכֹּל. גַּם תּוֹרָה, גַּם חָכְמָה וְגַם עֹשֶׁר. אֲבָל, מָה זֶה שָׁוֶה לִי אִם אֵין לִי יְלָדִים? הֲרֵי כָּתַבְתָּ בַּתּוֹרָה: "וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ" כְּלוֹמַר, כָּל אַבָּא צָרִיךְ לִלְמוֹד עִם הַבֶּן שֶׁלּוֹ, אָז עִם מִי אֲנִי אֶלְמַד? וְאֶת מִי אֲנִי אֲלַמֵּד? לָכֵן, אֲנִי מִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ, אָנָּא, תְּזַכֶּה אוֹתִי בִּילָדִים.." וְהוּא הִתְחִיל לִבְכּוֹת בִּדְמָעוֹת.. בְּדִיּוּק כְּשֶׁהוּא בָּכָה, אִשְׁתּוֹ הַצַּדִּיקָה דְבוֹרָה עָבְרָה לְיַד הַחֶדֶר וְשָׁמְעָה אוֹתוֹ בּוֹכֶה.. הִיא גַם שָׁמְעָה אֶת הַתְּפִלָּה שֶׁלּוֹ, וְהִיא אָמְרָה לוֹ: "בַּעֲלִי הַיָּקָר, אֲנִי מוּכָנָה לַעֲשׂוֹת מָה שֶׁעָשְׂתָה שָׂרָה אִמֵּנוּ וְרָחֵל אִמֵּנוּ שֶׁגַּם לָהֶן לֹא הָיוּ יְלָדִים, תִתְחַתֵּן עִם אִשָּׁה נוֹסֶפֶת, וַאֲנִי אֲגַדֵּל אֶת הַיְּלָדִים שֶׁלָּה, וְכָךְ ה' יִרְאֶה אֶת מַעֲשַׂי וִירַחֵם עָלַי.." וְכָךְ הִתְחַתֵּן רַבֵּנוּ גֵרְשׁוֹם עִם עוֹד אִשָּׁה.

הַמֶּלֶךְ שֶׁל אִיסְטַנְבּוּל הָיָה מֶלֶךְ טוֹב, אֲבָל הָיָה לוֹ שָׂר אֶחָד שֶׁקָּרְאוּ לוֹ 'יוֹהַן' וְהוּא שָׂנָא אֶת הַיְּהוּדִים מְאֹד. פַּעַם אַחַת פָּרְצָה שְׂרֵפָה גְדוֹלָה. הַרְבֵּה בָּתִּים נִשְׂרְפוּ, וְהַרְבֵּה אֲנָשִׁים נִפְצְעוּ וְנִהְיוּ חוֹלִים. גַּם הַבַּיִת שֶׁל רַבֵּנוּ גֵרְשׁוֹם נִשְׂרַף, אֲבָל בָּרוּךְ ה' הוּא נִצַּל. כְּשֶׁהוּא רָאָה כַּמָּה חוֹלִים יֵשׁ בָּעִיר, הוּא מִיָּד הִתְחִיל לְטַפֵּל בָּהֶם, כִּי אַתֶּם בְּוַדַּאי זוֹכְרִים שֶׁסִּפַּרְנוּ לָכֶם שֶׁהוּא לָמַד רְפוּאָה וְהָיָה רוֹפֵא טוֹב מְאֹד. 'יוֹהַן' הָרָשָׁע בָּא לַמֶּלֶךְ וְאָמַר: "אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ, אַתָּה יוֹדֵעַ מִי הִצִּית אֶת הַשְּׂרֵפָה הַזּוֹ? הַיְּהוּדִים! הֵם הִצִּיתוּ אֶת הַשְּׂרֵפָה, לָכֵן, אַתָּה חַיָּב לְגָרֵשׁ אוֹתָם מֵהַמְּדִינָה.." הַמֶּלֶךְ הֶאֱמִין לוֹ וְכָתַב מִכְתָּב לְכָל הַיְּהוּדִים שֶׁעֲלֵיהֶם לַעֲזֹב תּוֹךְ כַּמָּה שָׁבוּעוֹת אֶת הַמְּדִינָה. הַיְּהוּדִים הָיוּ שְׁבוּרִים וַעֲצוּבִים, הֵם לֹא יָדְעוּ מָה לַעֲשׂוֹת? לְאָן לָלֶכֶת? הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רָאָה אֶת הַצַּעַר שֶׁל הַיְּהוּדִים וְאָז קָרָה מַשֶּׁהוּ.. מָה קָרָה? הַבַּת שֶׁל הַמֶּלֶךְ נִהְיְתָה חוֹלָה. כָּל הָרוֹפְאִים הֲכִי גְדוֹלִים לֹא הִצְלִיחוּ לְרַפְּאוֹת אוֹתָהּ, וְהַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה לֹא יָדְעוּ מָה לַעֲשׂוֹת.

עַד שֶׁמִּישֶׁהוּ אָמַר: "רֶגַע, יֵשׁ לַיְּהוּדִים רוֹפֵא גָּדוֹל שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ רַבֵּנוּ גֵרְשׁוֹם, נִקְרָא לוֹ, אוּלַי הוּא יוּכַל לְרַפְּאוֹת אֶת הַנְּסִיכָה". הַמֶּלֶךְ קָרָא לְרַבֵּנוּ גֵרְשׁוֹם וְאָמַר לוֹ: "שָׁמַעְתִּי שֶׁאַתָּה רוֹפֵא גָדוֹל, אִם תַּצְלִיחַ לְרַפֵּא אֶת הַבַּת שֶׁלִּי - אֶתֵּן לְךָ פְּרָס גָּדוֹל, ואִם לֹא תַצְלִיחַ, אֶהֱרוֹג אוֹתְךָ!" הָרַב אָמַר: "אֲנִי לֹא הָרוֹפֵא, ה' הוּא הָרוֹפֵא. אֲנִי מוּכָן לְנַסּוֹת וּבְעֶזְרַת ה' יִהְיֶה בְּסֵדֶר.."

הָרַב נִכְנַס לַחֶדֶר שֶׁל הַנְּסִיכָה וְרָאָה שֶׁהִיא מַמָּשׁ גּוֹסֶסֶת וְאִי אֶפְשָׁר לְרַפְּאוֹת אוֹתָהּ.. הוּא נָפַל עַל הַבִּרְכַּיִם וְאָמַר: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם. אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתְּרַפֵּא אֶת הַנְּסִיכָה, כִּי רַק כָּךְ אוּכַל לְבַטֵּל אֶת הַגְּזֵרָה מֵעַל הַיְּהוּדִים.." ה' שָׁמַע אֶת תְּפִלָּתוֹ וּלְאַחַר כַּמָּה שָׁעוֹת פָּתְחָה הַנְּסִיכָה אֶת הָעֵינַיִם וּלְאַט לְאַט הִבְרִיאָה. הַמֶּלֶךְ אָמַר לָרַב: "אֲנִי נוֹתֵן לְךָ פְּרָס שֶׁל חֲמִשִּׁים אֶלֶף מַטְבְּעוֹת זָהָב!!" אֲבָל הָרַב אָמַר: "אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ, אֲנִי לֹא רוֹצֶה כֶּסֶף וְזָהָב. אֲנִי רַק מְבַקֵּשׁ שֶׁתְּבַטֵּל אֶת הַגְּזֵרָה מֵעַל הַיְּהוּדִים, כִּי בֶּאֱמֶת הֵם לֹא עָשׂוּ שׁוּם דָּבָר." הַמֶּלֶךְ הִסְכִּים, וּבִטֵּל אֶת הַגְּזֵרָה. רַבֵּנוּ גֵרְשׁוֹם שָׂמַח מְאֹד, אֲבָל הָיָה מִישֶׁהוּ אֶחָד שֶׁלֹּא שָׂמַח, מִיהוּ? נָכוֹן, יוֹהַן. וְהוּא חִפֵּשׂ תַּחְבּוּלָה אַחֶרֶת, אֲבָל עַל זֶה נְסַפֵּר לָכֶם בְּעֶזְרַת ה', מָחָר. בֵּינְתַיִם שֶׁיִּהְיֶה לָכֶם לַיְלָה טוֹב, וְכַמּוּבָן לֹא נֵרָדֵם לִפְנֵי שֶׁנֹּאמַר: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל". (מַעֲשֶׂה הַגְּדוֹלִים, תּוֹלְדוֹת).