סיפור לפני השינה: התאומים שהלכו לאיבוד

שָׁלוֹם יְלָדִים,

מָה שְׁלוֹמְכֶם? אֵיךְ אַתֶּם מַרְגִּישִׁים? הַיּוֹם הֵכַנּוּ לָכֶם סִפּוּר מְיֻחָד וְיָפֶה שֶׁיְּלַמֵּד אוֹתָנוּ דָבָר מְאֹד חָשׁוּב. אַתֶּם צְרִיכִים לָדַעַת שֶׁלְּכָל אֶחָד בָּעוֹלָם יֵשׁ אַחֲרָיוּת עַל מִישֶׁהוּ אַחֵר. אַתֶּם יוֹדְעִים מָה זֶה "אַחֲרָיוּת"? (לִשְׁמוֹעַ אוֹתָם) נָכוֹן, לְהַשְׁגִּיחַ עַל הַשֵּׁנִי וְלִשְׁמוֹר עָלָיו. גַּם אַתֶּם צְרִיכִים לִהְיוֹת אַחְרָאִים לִשְׁמוֹר עַל הָאַחִים שֶׁלָּכֶם הַקְּטַנִּים, אוֹ עַל הַחֲפָצִים שֶׁלָּכֶם.. וְה' בִּקֵּשׁ מִכָּל הַהוֹרִים שֶׁיִּהְיוּ אַחְרָאִים עַל הַיְּלָדִים שֶׁלָּהֶם. שֶׁיִּסְתַּכְּלוּ לְאָן הֵם הוֹלְכִים שֶׁלֹּא יֵלְכוּ חַס וְשָׁלוֹם לִמְקוֹמוֹת מְסֻכָּנִים, לִרְאוֹת מָתַי הֵם חוֹזְרִים כְּדֵי שֶׁלֹּא יַחְזְרוּ בַּלַּיְלָה מְאֻחָר, לִבְדּוֹק מָה הֵם אוֹכְלִים כְּדֵי שֶׁחַס וְשָׁלוֹם לֹא יֹאכְלוּ מַשֶּׁהוּ לֹא כָּשֵׁר, וְגַם שֶׁיִּרְאוּ עִם אֵיזֶה חֲבֵרִים הֵם הוֹלְכִים.. וְלָכֵן, אַתֶּם צְרִיכִים תָּמִיד לוֹמַר לָנוּ אֵיפֹה אַתֶּם וְלֹא לָלֶכֶת אַף פַּעַם לְמָקוֹם בְּלִי שֶׁאֲנַחְנוּ יוֹדְעִים. אַתֶּם מוּכָנִים כְּבָר לִשְׁמוֹעַ אֶת הַסִּפּוּר? הָרֹאשׁ כְּבָר עַל הַכָּרִית? יֹפִי, אֲנַחְנוּ מַתְחִילִים..

לִפְנֵי הַרְבֵּה שָׁנִים הָיָה רַב גָּדוֹל שֶׁקָּרְאוּ לוֹ רַבִּי נְתַנְאֵל, הוּא גַם הָיָה חָכָם גָּדוֹל וְגַם עָשִׁיר. אֲבָל לֹא הָיוּ לוֹ יְלָדִים. עָבְרוּ הַרְבֵּה שָׁנִים וְהוּא כְּבָר נִהְיָה זָקֵן וּמְאֹד רָצָה יְלָדִים. ה' רָאָה כַּמָּה שֶׁהוּא מִשְׁתַּדֵּל לִלְמוֹד אֶת הַתּוֹרָה וּלְקַיֵּם אֶת הַמִּצְווֹת, וְהוּא זִכָּה אוֹתוֹ שֶׁנּוֹלְדוּ לוֹ שְׁנֵי יְלָדִים תְּאוֹמִים. הַשִּׂמְחָה הָיְתָה גְדוֹלָה מְאֹד גַּם לָאַבָּא וְלָאִמָּא וְגַם לְכָל הַחֲבֵרִים וְהַשְּׁכֵנִים שֶׁלָּהֶם. רַבִּי נְתַנְאֵל טִפֵּל בַּיְּלָדִים שֶׁלּוֹ וְדָאַג לְכָל מָה שֶׁהֵם צְרִיכִים. וּמִיָּד כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְגִיל שָׁלוֹשׁ הוּא לָקַח אוֹתָם לַתַּלְמוּד תּוֹרָה. הוּא הָיָה מֵרִים אוֹתָם עַל הַכְּתֵפַיִם וְהוֹלֵךְ אִתָּם עַד הַכִּתָּה..

כְּשֶׁגָּדְלוּ קְצָת הֵם אָמְרוּ לוֹ: "אַבָּא, לָמָּה אַתָּה צָרִיךְ לְהָרִים אוֹתָנוּ? אֲנַחְנוּ כְּבָר גְּדוֹלִים וִיכוֹלִים לָלֶכֶת לְבַד.." הוּא הוֹרִיד אוֹתָם, אֲבָל עֲדַיִן הָיָה נוֹתֵן לָהֶם יָד וְהוֹלֵךְ אִתָּם עַד הַפֶּתַח שֶׁל הַכִּתָּה וְאָז חוֹזֵר לַבַּיִת. לְאַחַר שֶׁגָּדְלוּ עוֹד קְצָת אָמְרוּ לוֹ: "אַבָּא, חֲבָל שֶׁתִתְעַיֵּף לָקַחַת אוֹתָנוּ עַד לַכִּתָּה, אֲנַחְנוּ כְּבָר יוֹדְעִים אֶת הַדֶּרֶךְ לְבַד.." אוּלָם רַבִּי נְתַנְאֵל מְאֹד דָּאַג לָהֶם וְלֹא הִסְכִּים לִשְׁלֹחַ אוֹתָם לְבַד, אֲבָל הוּא הִסְכִּים לִשְׁלֹחַ אוֹתָם עִם אֶחָד הַמְּשָׁרְתִים שֶׁלּוֹ. הוּא בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיַּקְפִּיד לָקַחַת אוֹתָם עַד לַכִּתָּה וְשֶׁיַּשְׁגִּיחַ עֲלֵיהֶם טוֹב טוֹב. יוֹם אֶחָד, כְּשֶׁהָלְכוּ בַּדֶּרֶךְ רָאוּ אֻרְוָה שֶׁל סוּסִים שֶׁהָיְתָה שַׁיֶּכֶת לָאַבָּא שֶׁלָּהֶם. הֵם שָׁאֲלוּ אֶת הַמְּשָׁרֵת: "מָה זֶה?" וְהוּא הִסְבִּיר לָהֶם שֶׁיֵּשׁ שָׁם סוּסִים וַאֲנָשִׁים רוֹכְבִים עֲלֵיהֶם וְיוֹצְאִים לְטַיֵּל. הַיְּלָדִים אָמְרוּ לוֹ: "בְּבַקָּשָׁה, אֲנַחְנוּ רוֹצִים לְטַיֵּל עַל הַסּוּסִים שָׁעָה אַחַת.." הֵם כָּל כָּךְ בִּקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ עַד שֶׁהוּא הִסְכִּים לָהֶם. הֵם עָלוּ עַל הַסּוּסִים טִיְּלוּ שָׁעָה וְחָזְרוּ. לְמָחֳרָת קָרָה אוֹתוֹ דָבָר, הֵם שׁוּב בִּקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ לִרְכַּב עַל הַסּוּסִים וְהוּא נָתַן לָהֶם. וְגַם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וְהָרְבִיעִי.. בַּסּוֹף הֵם הִתְרַגְּלוּ לְזֶה וְכָל יוֹם הֵם הָיוּ חַיָּבִים לִרְכַּב.. עַד שֶׁיּוֹם אֶחָד קָרָה מַשֶּׁהוּ עָצוּב.. מָה קָרָה?

הֵם עָלוּ עַל הַסּוּסִים וְרָכְבוּ קְצָת לְרָחוֹק. פִּתְאוֹם הֵם רָאוּ מוּלָם קְבוּצָה שֶׁל חַיָּלִים רוֹכְבִים עַל סוּסִים מְפֹאָרִים, וְיַחַד אִתָּם הָיָה שָׂר גָּדוֹל מִסְּפָרַד. הַשָּׂר רָאָה אוֹתָם וְשָׂם לֵב שֶׁהֵם יְלָדִים חֲכָמִים וְטוֹבִים, הוּא חָטַף אוֹתָם, הֶעֱלָה אוֹתָם עַל הַכִּרְכָּרָה שֶׁלּוֹ וּבָרַח לִסְפָרַד. בַּהַתְחָלָה הֵם בָּכוּ, אֲבָל הוּא אָמַר לָהֶם: "אַתֶּם תִּהְיוּ הַיְּלָדִים שֶׁלִּי, כִּי לִי אֵין יְלָדִים, וַאֲנִי אֶתֵּן לָכֶם הַרְבֵּה דְבָרִים טוֹבִים.."

הַמְּשָׁרֵת שֶׁהָיָה לוֹקֵחַ אוֹתָם לַכִּתָּה רָאָה שֶׁהַשָּׂר חָטַף אוֹתָם, הוּא פָּחַד שֶׁרַבִּי נְתַנְאֵל יִכְעַס עָלָיו וְלָכֵן הוּא בָּרַח לְאֶרֶץ אַחֶרֶת. רַבִּי נְתַנְאֵל חִכָּה עַד הָעֶרֶב שֶׁהַבָּנִים שֶׁלּוֹ יַחְזְרוּ, אֲבָל נִהְיָה כְּבָר מְאֻחָר וְהֵם עֲדַיִן לֹא חָזְרוּ. הוּא עָלָה עַל הַסּוּס שֶׁלּוֹ וְהָלַךְ לַמְּלַמֵּד. הוּא שָׁאַל אוֹתוֹ: "אֵיפֹה שְׁנֵי הַבָּנִים שֶׁלִּי?" וְהַמְּלַמֵּד אָמַר: "אֲנִי מִצְטַעֵר, אֲבָל הַיּוֹם הֵם לֹא הִגִּיעוּ לַכִּתָּה.." "מָה? אוֹי וַאֲבוֹי!! לְאָן הֵם נֶעֶלְמוּ?" צָעַק רַבִּי נְתַנְאֵל.. הוּא הָלַךְ לַמִּשְׁטָרָה וְיַחַד עִם הַשּׁוֹטְרִים הֵם חִפְּשׂוּ בְּכָל הָעִיר.. אֲבָל, הֵם לֹא מָצְאוּ כְּלוּם.. הַיְּלָדִים נֶעֶלְמוּ. מִסְכֵּן רַבִּי נְתַנְאֵל, הוּא בָּכָה עַל הַיְּלָדִים שֶׁלּוֹ הֲמוֹן... בֵּינְתַיִם, הַשָּׂר מִסְּפָרַד גִּדֵּל אוֹתָם, וּלְאַט לְאַט הֵם שָׁכְחוּ מִי הָיָה אַבָּא שֶׁלָּהֶם וְהֵם לָמְדוּ לִחְיוֹת כְּמוֹ גּוֹיִים. הֵם הִצְלִיחוּ מְאֹד בַּלִּמּוּדִים שֶׁל הַגּוֹיִים, עַד שֶׁהֵם הִתְחִילוּ לָבוֹא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. לְאַחַר כַּמָּה שָׁנִים, הַשָּׂר מֵת וּשְׁנֵי הָאַחִים הָאֵלּוּ נִהְיוּ שָׂרִים בִּמְקוֹמוֹ. הֵם הִרְוִיחוּ הֲמוֹן כֶּסֶף וְלֹא זָכְרוּ בִּכְלָל אֶת עַם יִשְׂרָאֵל וְאֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְהַמִּצְווֹת.. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לַגִּיל שֶׁל חֲתֻנָּה הֵם הִתְחַתְּנוּ עִם נָשִׁים לֹא יְהוּדִיּוֹת.. לְאַחַר תְּקוּפָה מְסֻיֶּמֶת מֵת הַמֶּלֶךְ וְאַחַד הָאַחִים הִתְמַנָּה לִהְיוֹת מֶלֶךְ בִּמְקוֹמוֹ, וְהָאָח הַשֵּׁנִי נִהְיָה הָעוֹזֵר שֶׁלּוֹ.. לְאַחַר כַּמָּה שָׁנִים, פָּרְצָה מִלְחָמָה וְהָאָח הַשֵּׁנִי מֵת בַּמִּלְחָמָה, וְהָאָח הָרִאשׁוֹן שֶׁנִּהְיָה מֶלֶךְ - נִשְׁאַר..

רַבִּי נְתַנְאֵל כְּבָר נִפְטַר, וּבִגְלַל שֶׁהוּא הָיָה צַדִּיק גָּדוֹל, הוּא לֹא יָכַל לִרְאוֹת מֵהַשָּׁמַיִם אֶת הַיְּלָדִים שֶׁלּוֹ חַיִּים כְּמוֹ גוֹיִים. כִּי כְּשֶׁהַיְּלָדִים צַדִּיקִים, זֶה עוֹזֵר לַנְּשָׁמָה שֶׁל הָאַבָּא. וְאִם חַס וְשָׁלוֹם הֵם רְשָׁעִים - זֶה מְצַעֵר אוֹתוֹ.. מָה קָרָה? לַיְלָה אֶחָד בָּא רַבִּי נְתַנְאֵל לַיֶּלֶד שֶׁלּוֹ הַמֶּלֶךְ בַּחֲלוֹם וְאָמַר לוֹ: "תֵּדַע לְךָ, שֶׁאַתָּה לֹא גוֹי! אַתָּה יְהוּדִי וְאַתָּה הַבֶּן שֶׁלִּי.. כְּשֶׁהָיִיתָ יֶלֶד לָמַדְתָּ תּוֹרָה וְהַשָּׂר הַגּוֹי חָטַף אוֹתְךָ.. לָכֵן, אֲנִי מְצַוֶּה אוֹתְךָ שֶׁתִּקַּח אֶת אִשְׁתְּךָ, אֲפִילוּ שֶׁהִיא לֹא יְהוּדִיָּה, וְתִבְרְחוּ בְּיַחַד מֵהַמְּדִינָה. תֵּלְכוּ לְעִיר גְּדוֹלָה שֶׁיֵּשׁ שָׁם יְהוּדִים, וּתְגַיֵּיר אֶת אִשְׁתְּךָ, וְתַחֲזֹר לִלְמוֹד תּוֹרָה וּלְקַיֵּם מִצְווֹת". הַמֶּלֶךְ הִתְעוֹרֵר מֵהַשֵּׁינָה וְנִזְכַּר בְּכָל מָה שֶׁקָּרָה, הוּא פָּחַד מְאֹד לִבְרֹחַ כִּי הָיוּ סְבִיבוֹ הֲמוֹן חַיָּלִים, אֲבָל אִשְׁתּוֹ אָמְרָה לוֹ: "אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁהַתּוֹרָה הִיא הָאֱמֶת, וַאֲנִי רוֹצָה לִהְיוֹת יְהוּדִיָּה.." הֵם בָּרְחוּ יַחַד וְהוּא חָזַר לְעַם יִשְׂרָאֵל.

יְלָדִים יְקָרִים, אַתֶּם יוֹדְעִים לָמָּה כָּל זֶה קָרָה? נָכוֹן, בִּגְלַל שֶׁהַיְּלָדִים לֹא סִפְּרוּ לְאַבָּא לְאָן הֵם הוֹלְכִים.. לָכֵן, נִלְמַד מִכָּאן שֶׁתָּמִיד תָּמִיד תַּגִּידוּ לָנוּ לְאֵיפֹה אַתֶּם הוֹלְכִים, וְעִם אֵיזֶה חֲבֵרִים אַתֶּם מְשַׂחֲקִים, וְכָךְ בְּעֶזְרַת ה' נוּכַל לִשְׁמוֹר עֲלֵיכֶם. וּבְעֶזְרַת ה' תִּזְכּוּ לִהְיוֹת צַדִּיקִים גְּדוֹלִים. לַיְלָה טוֹב לָכֶם, וְכָעֵת נֹאמַר יַחַד: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל". (מַעֲשֶׂה הַגְּדוֹלִים, תּוֹלְדוֹת)