לאן נעלם הכסף? שימו לב לאיסור הריבית

זה היה לפני תקופה לא ארוכה, כאשר התקיים יום עיון רבתי בנושאי כלכלה. גדולי המרצים והמומחים עלו על הבימה לשאת דברים, ולהחכים את המשתתפים בשלל שאלות אקטואליות המתעוררות מדי יום בשוק ההון היהודי. בין לבין הופיע אורח חילוני, איש עסקים הנושא במשרות רמות בעולם הכלכלה, שהוזמן לשאת דברים מהפרספקטיבה שלו – ממבט של אדם חילוני אל פנים הציבור. "היודעים אתם?", הפתיע האורח בגילוי מדהים בתוך דבריו, "מחקר חדש המתפרסם בימים אלו מראה על ממצאים מדהימים, חסרי תקדים אודות הכלכלה היהודית בעולם. היהודים יודעים להרוויח הרבה מאוד כסף" - אמר – "ולצבור הון במהירות וביעילות גבוהה למדי - אך מאידך, נוטים באותה מהירות לאבד אותו! המהירות בה הם מפסידים את הונם", שח האיש למול פיותיהם הפעורים של המשתתפים, "גבוה יותר משל הממוצע העולמי בכ- 300-400 אחוזים!

הסיבה לכך", הטעים ממבט שלו, "מפני שליהודים יש נטיה לעשות עסקאות מהרגע להרגע, ללא גיבוי נכון, וללא בדיקת הנתונים והאלטרנטיבות. כך, למרות שהעסקאות טובות, תוצאותיהן המפתיעות נעלמות במהירות הבזק כלעומת שבאו".

במקום ישב הרב פנחס וינד שליט"א, שנמנה גם הוא על שורת הנואמים ביום העיון המדובר, אך בידו הייתה התשובה האמיתית לתופעה הזו, שאותותיה מובאים בדברי חז"ל. "הגע עצמך", אמר אז הרב וינד, "לו היית אומר שהיהודים הם תמימים, או לא משופשפים דיים, ניחא, אך בעצמך אתה אומר כי הם סוגרים עסקאות ממולחות ונוטים להרוויח לא פחות מהממוצע העולמי. להיכן, אם כן, נעלם פתאום החוש הזה בצבירת ההון ושמירתו, ועוד בפערים שכאלו?". את התשובה לכך לא הגה הרב וינד בעצמו. היא מופיעה זה מכבר בדברי חז"ל בשמו של התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי, אשר מסביר במפורש – "המלווה בריבית, הרי הוא מאבד את כספו".

מאותו היום, הרב וינד נטל לעצמו את הזכות והחובה לעורר את המון העם בנושא פרוץ זה של הזהירות מריבית, והוא לא מפסיק לגלות מדי יום, כיצד דבריו של רבי שמעון בר יוחאי עומדים וקיימים. אנשים רוכשים דירות, פותחים עסקים, עורכים עסקאות ועד מהרה נוטים לאבד את כספם ורכושם הרב.

אנשים מחפשים סגולות להצלחה, לפרנסה, לאושר ועושר, אך הם כורתים במו ידיהם את ההבטחה להצלחה ולשמירת הממון. המטמון מונח מתחת לתנור ביתם: מעט זהירות מהאיסור החמור של ריבית – והברכה המובטחת הכתובה בתורה "למען יברכך ה´ אלוקיך בכל מעשה ידיך", תעשה את דרכה בואכה אליהם הביתה!

כוחו של דולר    

את נושא הריבית ידע הרב וינד בדיוק היכן לשלב. עוד זמן רב לפני שהתוודע לחוסר המודעות הקיימת בציבור בנושא הריבית, ראה את מצוקתם של בחורים המתקשים בלימוד הגמרא, והקים עבורם ארגון הנקרא ´חיים של תורה´. מטרתו היתה להצמיד לאותם בחורים אברכים, שיסייעו בידם לפשט גמרות מורכבות וקשות להבנה ולהפוך אותן ל"ידידותיות למשתמש". במסגרת זו בדיוק ראו לנכון הרב וינד לקחת כפרויקט את הלכות ריבית הסבוכות, ולפשט אותן בצורה עממית, כך שכל יהודי יוכל לשלוט ולהכיר את מגוון ההלכות הכרוכות והמסתעפות מנושא זה.

כאשר החל הרב וינד במלאכה, גילה, לתדהמתו, בורות מדהימה בקרב הציבור. אנשים יראים ושלמים נכשלים מדי יום באיסורי ריבית דאורייתא סבוכים, שלא לדבר על אנשי עסקים הנופלים פעם אחר פעם ונכשלים באיסורים חמורים מן התורה ומדרבנן, שכאמור, יש להם השלכות מכאיבות על הפרנסה וה´סייעתא דשמיא´ בחיי היום-יום.

הוא הבין שהבעיה לכך נעוצה בחוסר מודעות של אנשים לנושא. רבים נוטים לחשוב כי נושא הריבית הוא משהו לא אקטואלי ולא ´מצוי´ בימינו. הוא שייך לימי ה"ראובן שלווה משמעון סאה חיטים ושמעון השיבו סאה ומחצה שעורים...". בעוד האמת היא, שלא רק שמכשולי הריבית לא השתייכו לימים ההם בלבד, אלא אדרבה, בימינו הם מצויים ונפוצים עשרת מונים!

הנה דוגמא פשוטה: יוסי לווה מיעקב 1,000$, כאשר השער היציג עמד על 3.7. במידה וכאשר הוא בא להשיב את ההלוואה, יעמוד השער היציג של הדולר על 3.8, הרי שהשניים ניצבים בפני שאלת ריבית לא פשוטה בעליל. הרב וינד מלמד ומחדיר את הפתרון יחד עם הבעיה. בנידון שלנו הפתרון לבעיה הוא שיוסי יוכל להשיב ליעקב 1,000$ אם יהיה מצוי בביתו דולר אחד בודד בטרם ההלוואה... דולר זה יתיר לו כעת להוסיף ולתת יותר ממה שקיבל. כיצד? היות וריבית זו הינה רק גזירת חכמים, כדי שלא יגיעו לאיסור ריבית אמיתית מן התורה, ברור שלווה שיש לו דולרים, אשר אינו צריך לרכוש אותם בזמן הפרעון, לא ישלם יותר גם אם הדולרים יעלו. לכן, גדרו חכמים גדר, שאם יש לו דולר אחד, הדבר יספיק לשמש לו כתזכורת וכמחסום שלא יגיעו לאיסור ריבית מן התורה.

כיום, אף הבנקים מעודכנים בנושא הריבית, וכולם מחזיקים בידם ´היתר עסקא´ המאפשר להם ליטול ריבית ועמלות כדין וכהלכה. אלא, שהגאון רבי שלמה זלמן אויערבך זצ"ל, וכן יבלחט"א הגאון הגדול מרן רבי יוסף שלום אלישיב שליט"א, פוסקים הלכה למעשה, שאדם שאינו מודע למהות ההיתר עסקא, הרי שההיתר כלל אינו מועיל לו... חובה לדעת את עיקרי הפרטים ואת תכליתו של ההיתר, על מנת שיהיה ניתן לפתור את שאלות הריבית.

בית של תורה?

ככלל, כל פריסת תשלומים, הכרוכה בתשלום נוסף עבור ´הטבת´ הפריסה, הרי היא בגדר ריבית, אם לא בווריאציות שונות בהן ניתן לפתור את בעיית הריבית. אדם נכנס לחנות של מוצרי חשמל ומבקש לקנות מקרר. המוכר מציע לו מקרר שמחירו עומד על סך 3,000 ₪, "אבל", מוסיף המוכר, "אם תרצה תוכל לשלם אותו בפריסת תשלומים נוחה, עליה תצטרך להוסיף עוד 100 ₪, כך שהמקרר יעלה לך סך הכל 3,100 ₪". במקרה כזה, כל זמן שהמקרר עדיין לא נחשב כרכושו של הקונה, דהיינו, עד שהוא לא מסיים לשלם את חובו, הרי זה כאילו המוכר מלווה לקונה את הסכום הנדרש, כאשר הקונה – הלווה, משלם למוכר – המלווה, סכום נוסף עבור ההלוואה.

כך זה כמובן גם ברכישת דירה. בזמן רכישת דירה אין כמעט מציאות שלא יצוצו שאלות קשות של ריבית. כל רוכש דירה יודע, כי תשלום במזומן ומראש מוזיל את המחיר, בעוד פריסה של תשלומים גוררת יוקר וריביות. כל זמן שהדירה אינה רשומה על שם הקונה, אלא רק בעת שסיים לשלם את כל כספו, הרי שכל שקל נוסף שהוא מוסיף עבור פריסת התשלומים היא בגדר ריבית גמורה.

בנוסף, לא אחת (אולי תמיד...), מופיע בחוזים, שבאם יאחר הקונה בתשלומים, האיחור יגרור ריביות והצמדות. ריביות אלו אינן שונות במאום מאלו המוזכרות בתלמוד ובספרי ההלכה והפוסקים. כמובן שניתן לפתור את המכשולים במגוון פתרונות כמו בהיתר עסקא ועוד, אלא שמחוסר מודעות לחומרת עניין הריבית ושכיחותו, אנשים אינם מעלים בדעתם שבעת קניית הדירה הם נכשלים באיסורי דאורייתא רבים של ריבית, אותם היו יכולים לפתור בהינף יד ובמינימום תשומת לב ומחשבה.

הנה, לדוגמא, ישנו חוסר תשומת לב לכך שרוב הדירות הנרכשות כיום בקרב הציבור הינן דירות יד שנייה. בעוד שבדירות הנרכשות מיד ראשונה מקבלן או מחברה, ישנו לרוב היתר עסקא שעורכים הקבלן או הבנק, הרי שבדירות יד שנייה, אנשים פשוט שוכחים מהעניין. מדובר באברכים יראי שמים, הרוכשים איש מרעהו דירות בטבין ותקילין, על פי כל כללי ההלכה, ואף שוכרים עורך דין ירא שמים, אך דווקא בנושא הריבית הם נופלים.

הרב וינד מספר שבאחת מהרצאותיו בנושא ריבית, נודע לו באקראי, כאשר הגיע אחד השומעים להיוועץ עמו בקניית דירה - כי באחד הפרויקטים העומדים למכירה ברמת בית שמש החדשה, נמכרו למעלה מחמש עשרה דירות לאברכים בני תורה ללא היתר עסקא, מה שאומר שכל בני התורה הללו נכשלו באיסורי תורה חמורים! הכאב הוא, שמדובר במשפחות השואפות להקים בתים של תורה, לחנך בהם דורות של צאצאים לתורה ולעבודת ה´, וכל אלו גדלים ברכוש אסור שנכרכים בו איסורים רבים!

"ואף כשיש היתר עסקא", מזכיר שוב הרב וינד, "אם הלווה אינו יודע מה טיבו של ההיתר עסקא, הוא אינו מועיל לו במאומה!".

להפר חוזה...

גם בנושא שכירות הדירות מעורר הרב וינד את תשומת הלב למכשולי ריבית העלולים להתעורר חדשים לבקרים. הגמרא אומרת: "שכירות אינה משתלמת אלא לבסוף". דהיינו, שזמן תשלום השכירות הוא בסוף התקופה, כך שלכאורה אין בעיה בפריסת תשלומים על פני תקופת השכירות, אלא שלא אחת קורה – כפי שמקובל מאוד בימינו, שתקופת השכירות מתחילה חודש או חודשיים לפני תחילת המגורים. במשך חודש או חודשיים אלו יכול להתגורר בדירה דייר אחר, כאשר הדייר העתידי כבר ´נתן על החשבון´ לפני זמן כניסתו על הדירה העתידית שלו, מה שמכניס אותנו שוב לשאלת ריבית סבוכה, שהלא השוכר משלם יותר ממה שהוא חייב על תקופת השכירות.

כמו כן, בחוזי שכירות (כמו בחוזי מכירה), מופיע לרוב סעיף שבאם לא יעמוד השוכר בתשלומים או במועדם, הוא יתחייב בתוספת תשלום ריביות והצמדות. כשאלו נעשים ללא פיקוח הלכתי או ללא היתר עסקא, הרי שהשוכר והמשכיר נכשלים שוב באיסור ריבית החמור.

בעיה נוספת של ריבית העלולה להתעורר בשכירות דירה, הוא נושא התשלומים עבור מים, חשמל, גז, ארנונה וכדומה, המועברים מהשוכר למשכיר ומהמשכיר לחברת החשמל, המים או העירייה. בעיקרון, מי שעומד מול החברה המספקת הוא משכיר הנכס – בעליו, ולו הרי יש היתר עסקא עם החברה הספקית, כך שגם אם יש איחורים בתשלום, אין לו בעיה של ריבית. לשוכר, לעומתו, שמעביר את התשלום לחברה דרך המשכיר, אין היתר עסקא מול המשכיר, כך שאם חלים איחורים בתשלומים, ואלו גוררים בעקבותיהם ריביות, אין כאן היתר עסקא שיתיר את הריביות.

מה שקורה במקרים כאלו הוא, שעל הלווים, השוכרים, הרוכשים ודומיהם, חל איסור לשלם את התשלום המוטל עליהם... יהיה עליהם למצוא פתרונות יצירתיים להסדיר את חובותיהם מול הנושים, אך את תשלום הריבית עליו התחייבו ללא היתר עסקא או פיקוח הלכתי, אסור יהיה להם לשלם!כאן אנשים רבים טוענים "הלא התחייבנו", או "החברה מחייבת את זה"... התשובה השגורה בפיו של הרב וינד היא: "אם קבלן הדירה שלכם היה מכריח אתכם לבוא ולקבל את הדירה החדשה שלכם בעיצומו של יום השבת, היה עולה בדעתכם לעשות כן? כמובן שלא! לא פחות מכך הוא חומרת האיסור של ריבית. חברה הדורשת מלקוחותיה לשלם ריבית ללא היתר הלכתי, הריהי כדורשת ממנו לחלל את השבת!".

באמריקה שלפני שישים שנה ויותר, הייתה, כידוע, חולשה נוראה בשמירת השבת. יהודים נאלצו לעבוד בשבת והיו זקוקים למסירות נפש מיוחדת כדי לשמור אותה כהלכה. לדאבון הלב, כיום נפוץ מצב דומה בעניין הריבית. יהודים זקוקים לעודף מחשבה ומסירות כדי להינצל מאיסורי ריבית.

עם זאת, המטרה והחזון של הרב וינד הם בעיקר לגלות את המותר. חז"ל אסרו לבשל בשבת, אך בסופו של דבר כולנו אוכלים חמין, בשר ודגים שהתבשלו בשבת. רצונם של חז"ל הוא שעם ישראל יענג את השבת, לכן הבהירו והטמיעו את אופני ההיתר של שהיה וחזרה בשבת. באותה מידה חפצו חז"ל שיהודים יעסקו במסחר ויתפרנסו בכבוד ובהרחבת הדעת, רק שיעשו זאת באופן המותר.

בכך ננצל כולנו משלל מרעין בישין המובאים בחז"ל על המלווים בריבית: ´מאבד את כספו´..., ´ימסרוהו למלכות´... (לתשומת לב אלו החוששים ממס הכנסה...), ´לא יקום בתחיית המתים´..., ´בניו אינם נהנים מירושתו´... ועוד עשרות מאמרים נוקבים בגנות המלווה בריבית.

עם זאת, בידינו הבטחת התורה אודות הנזהרים במצוות ריבית: "למען יברכך ה´ אלוקיך בכל מעשי ידיך..."!

שנזכה לשפע פרנסה וסיעתא דשמיא בכל מעשי ידינו.