עמיר בניון: בקבוקים ופחיות כלשון הרע

בפרשת השבוע כתוב בפסוק ל"ג-ל"ד: "וְכִי-יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר, אוֹ כִּי-יִכְרֶה אִישׁ בֹּר--וְלֹא יְכַסֶּנּוּ; וְנָפַל-שָׁמָּה שּׁוֹר, אוֹ חֲמוֹר. בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם, כֶּסֶף יָשִׁיב לִבְעָלָיו; וְהַמֵּת, יִהְיֶה-לּוֹ".

התואר 'איש' מלמד על מישהו שלכאורה מורם מעם. אדם נחשב, מוכר, בעל תפקיד ציבורי מסוים. המילה 'יפתח' מלמדת שהאדם עצמו פתח את הבור.

כרה בור - מילה נרדפת למחלוקת. בפסוק מדובר על מצב שבו איש מסוים פתח מעצמו מחלוקת על אדם אחר, ולא רק שפתח במחלוקת, אלא עשה זאת ברשות הרבים. המילה בור מלמדת אותנו שהדבר נעשה ברשות הרבים. כיצד? המילה בור מגיעה מהמילה רוב.
'כי יפתח איש בור', או 'יכרה איש בור' - כלל לא משנה אם הוא יפתח או יכרה, בשני המקרים הנזק יהיה זהה. אלא שכשהאדם יושב וכורה בור תחת איש מסוים אחר, הוא התכוון לכך מלכתחילה ויזם את המעשה. ולא יכסנו - פתח את אותה אשמה על אדם, ואין לאשמה הזו כיסוי.

ונפל שמה - לכאורה נפל מה שנפל זה שם ה', שמה – שם ה'. על ידי אותו מעשה, נעשה חילול השם גדול מאוד. ומדוע מדובר על חילול ה' כה גדול? משום שהאדם שעליו דיברו, ועליו פתחו את המחלוקת ולשון הרע, נפל בבור. שני בורות מרומזים לנו כאן. שור הוא כביכול דיבה רוחנית, וחמור הוא כביכול דיבה גשמית, כדוגמת דיבור על אדם שעסק בשוחד, בגזל, או בבקבוקים ופחיות...

מעשה זה הוא כמו מעשה רצח נפש ממש. בהמשך הפסוק כתוב: בעל הבור ישלם, ישיב לבעליו. מה צריך בעל הבור לעשות? לחזור בתשובה. במילה ישיב יש לנו שני 'יודים', של שם השם. אותו אדם שגרם לפגיעה, צריך לבקש סליחה בפומבי מהאיש לו נגרם הנזק, והקלון עדיין יהיה לו. ולמרות שדנו בזה על פי דין תורה, מספר גורמים פוליטיים הוציאו שם רע על אדם שמתמודד מולם בבחירות, ופתחו בור ברשות הרבים. כינו אותו בכינויים כגנב וגזלן, וגרמו לכך שהפילו את שם ה' לבור. אך עדיין לא מאוחר לעשות תשובה.