תשובות לאמנון כרמל

לאור פניות אחדות מגולשים המבקשים להתייחס לטיעוני הלעג שפורסמו על ידי מר אמנון כרמל, כנגד ספר "המהפך", הריני להשיב בקצרה.

אציין שהדברים נכתבים לאחר התלבטות, משום שהנני תומך בהדברות מכובדת, ולא בהתייחסות לסגנון לגלגני ומגמתי שכל מטרתו להרחיק יהודים מתורת ה', אשר עצם המענה לכותב ולדבריו עלול להעניק להם מעמד כלשהו של סגנון לגיטימי השווה התייחסות. גם הצורך לרדת במשהו לסגנון הכותב, לצורך מענה הולם כנדרש במצבים כאלה להשיב מלחמה שערה, אינו נח לי. אולם משום בקשת הפונים וטענתם שהתעלמות עלולה להתפרש באופן לא נכון, הנני לחרוג מגדרי.

הנה ציטוט עיקרי דבריו (למען הסר ספק אציין שעיקרי דבריו הועתקו והודבקו כאן ללא שיפוצי לשון, על אף שפתו הירודה במקומות אחדים).

לאחר דברי הקדמה הוא עובר לטיעוניו במילים:

"נתחיל בטיעון הראשון: בריאת העולם. כהן מסביר באריכות על תפיסת העולם המדעית שרווחה מימי היוונים, על הגלקסיות, על האבל, גילוי הקרינה הקוסמית, התרחבות היקום, המפץ הגדול, החישובים הכרוכים בכך, גילוי וכל זה תוך ציון שמות של מדענים רבים, תאריכים, מספרים ושאר נתונים מדעיים. זה באמת נשמע מרשים מאוד, ומדובר לרוב בנתונים מדעיים נכונים. אך זה הזמן לשאול מה הקשר בין הנתונים המדעיים האלה לבין "תורת ישראל"? ואז מגיעה שורת הסיכום ובה נאמר כי הוא כי ההוכחות לקיום המפץ הגדול...: "הציבו הוכחה מדעית וחותכת כי העולם נברא!". מחיאות כפיים, קולות בס מסתוריים ועוברים לנושא הבא.

אבל רגע – האם בספר בראשית מצויין משהו אודות המפץ הגדול? האם כתוב כי אלוהים יצא נקודה סינגולרית שממנה נוצר היקום? האם נאמר משהו על גלקסיות? על התהליכים הכימיים המורכבים שהתלוו לתהליך? אולי איזה מילה על הקרינה הקוסמית? לא ולא ! בספר בראשית מובא סיפור מיתולוגי אכדי עתיק...

וכעת אנו חייבים לשאול - מה הועילו כל הסיפורים המדעיים, העדויות והמספרים, אם אין בינם לבין תורת ישראל שום כלום?".

תשובה: א. תורת ישראל אכן הקדימה את המדע בתיאוריית המפץ כמובא בספר הזוהר. ב. סיפור הבריאה בתרבויות העמים השונים, לא רק שאינו מחליש את המסופר בתורה, אלא אדרבה, דוקא עדותם של מגוון אנשים מתרבויות שונות בעולם כי כך קיבלו מאבותיהם שהעולם נברא, מחזקת את עמדת היהדות. שהרי כולם צאצאי אדם הראשון ואין פלא בכך שעובדת הבריאה עברה במורשתם בקווים כלליים. ג. מר כרמל מזכיר בהבלעה את עיקר המסר של פרק זה ב"המהפך" ומיד מעביר את הדיון למקום אחר. כל עיקרו של פרק זה נועד לציין את השינוי שחל בתפיסה המדעית שהייתה שלטת מאז הפילוסופיה היוונית העתיקה ועד תחילת המאה העשרים, שהיקום לא נברא אלא היה קיים מאז ומעולם. תיאוריית המפץ מהוה תפנית מדעית אשר הביאה את אנשי המדע להכריז לראשונה: "טעינו אלפיים שנה! העולם אכן הופיע בשלב כלשהו!" ומאז, המילה "בריאה" שהייתה אסורה בשימוש בעולם המדע, הפכה להיות שימושית מאד. מסקנה מהפכנית זו, הינה עמדת התורה כי העולם נברא. האם על מהפכה תפיסתית זו של המדע בשאלת התהוות היקום ניתן לומר כי "אין בין זה לבין תורת ישראל כלום" - כדברי מר כרמל?

ואם את סיפור המפץ בדווקא מבקש מר כרמל למצוא ביהדות, הנה לשון ספר הזוהר:[1]

"תא חזי כד בעא קודשא בריך הוא למברי עלמין אפיק חד נהורא סתימאה, דמן ההוא נהורא נפקין ונהרין כל אינון נהורין דאתגליין. ומההוא נהורא נפקין ואתפשטו ואתעבידו שאר נהורין ואיהו עלמא עלאה. תו אתפשט האי נהורא עלאה ועבד אומנא נהורא דלא נהיר ועביד עלמא תתאה. ובגין דאיהו נהורא דלא נהיר בעי לאתקשרא לעילא בעי לאתקשרא לתתא. ובקשורא דלתתא אתקשר לאתנהרא בקשורא דלעילא והאי נהורא דלא נהיר בקשורא דלעילא אפיק כל חילין ומשריין לזינין סגיאין".

תרגום: "בא וראה. כשרצה הקדוש ברוך הוא לברוא את העולמות, הוציא אור אחד סתום, שמאותו האור יצאו והאירו כל האורות שהתגלו. ומאותו האור יצאו והתפשטו ונעשו שאר האורות שהם העולם העליון. עוד התפשט זה האור העליון, ועשה באומנות אור שאינו מאיר [כינוי לתחילת הופעת היקום המורגש] ונעשה העולם התחתון [החומרי]. ולפי שהוא אור שאינו מאיר, צריך הוא להיות קשור למעלה [לקבל הארה וקיום] וגם צריך להיות קשור למטה [במעשי בני האדם המעוררים את השפע העליון לרדת אליו ולקיים אותו]. ועל ידי הקשר שלמטה נקשר הוא להיות מואר מהקשר העליון. וזה האור שאינו מאיר, באמצעות הקשר העליון [שורשו הרוחני], הוציא את כל צבאות ומחנות פרטי כל המינים הרבים".

הרי לנו תיאור מרהיב של תהליך הבריאה, החל מתחילת הופעת האור הראשוני הרוחני ועד הופעת האור המורגש והתגשמות היקום, עם לימוד מוסר השכל גדול בדבר גדולת האדם והאחריות הרבה המוטלת עליו בכל פעולה שפועל. וזאת מבלי להיכנס להיקפן המלא של מילים עמוקות אלה שבזוהר המכילות מידע רב, אשר חכמי הקבלה מרחיבים בביאורן.

נציין בקצרה שמקור דברי הזוהר הוא בפסוק "ויאמר אלהים יהי אור, ויהי אור" (בראשית א, ג). ברור שאין הכוונה בפסוק זה לאור השמש, שהרי היא נבראה רק ביום הרביעי בעוד פסוק זה מתאר את תחילת התהוות היקום.

אגב, בספר "המהפך" אין מחיאות כפיים וגם לא קולות בס מסתוריים כדברי מר כרמל. הניסיון הנואל להוסיף זאת בדבריו נועד כמובן להשפיע על הקורא ולהסיתו בעקיפין נגד הספר, בדרך שאינה אלא דמגוגיה זולה.

הנה המשך דברי הכותב: 

"בואו נעבור לדוגמה הבאה: בסיפור הבריאה מצויין כי אלוהים הבדיל בין המים שמתחת לרקיע למים שמעל הרקיע. עד כאן הכל נכון, זה אכן כתוב בבראשית א' פסוק ז'. אלא שהמחזירים  בתשובה כבר לוקחים צעד אחד קדימה ומוסיפים פרשנות משלהם שהמים מעל הרקיע הם המים בחלל. בהלכה נכתב שהמים העליונים יתרים על המים התחתונים, ושהמים העליונים קפואים כגלידי קרח. ושוב אנו מגיעים לחלק המדעי – הסברים על ההיסטוריה של המדע, כיצד המדענים בעבר לא יכלו לדעת על כך, מסופר על המטאור שפגע בערבות רוסיה בתחילת המאה העשרים, כמה הוא שקל, מהיכן הוא הגיע, כמה כוכבי שביט יש באזור שממנו הגיע המטאור הזה, כמה מים יש בכוכבי השביט האלה וכמה כדורי ארץ הם יכולים למלא והסברים על  חלליות שגילו מים בכוכבים אחרים במערכת השמש. והמסקנה – כמות המים על כדור הארץ היא מועטה ביחס לכמות המים ביקום. וואו. בראבו. באמת מדהים. אכן יש יותר מים ביקום מאשר בכדור הארץ. אבל יש גם יותר מתכות, יש הרבה יותר מימן, הליום ולמעשה יש יותר מכל חומר אחר ביקום מאשר בכדור הארץ. מים הם חלקיק זעיר מהיקום בלבד. הקדמונים הכירו מים, כי הם חומר עיקרי וחשוב על כדור הארץ, ומכאן השליכו על היקום.

אנו עדים כאן שוב למצב בו לוקחים פסוק תמים – "ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל הרקיע" והלבישו עליו סיפורים מדעיים שונים ומשונים...

אם ההסברים האלה כל כך חד משמעיים, כיצד לא קם ולו יהודי מלומד אחד לכל אורך ההיסטוריה והביא הסברים על המים שבכוכבים אחרים. איך זה שפתאום גילו את המידע החשוב הזה אחרי שהמדע גילה את המים שביקום? אם אלפי שנים קוראים ולומדים יהודים את התורה, איך זה שלא זיהו את כל זה קודם?"

כדי להצדיק את טיעוניו החליט מר כרמל לייחס ל"מחזירים בתשובה" את אשר כתב האבן עזרא אשר חי לפני כתשע מאות שנה, ששכבת האוויר העוטפת את כדור הארץ היא זו הנקראת כאן בשם 'רקיע'. והאמת היא שזהו פשט המילים שבתורה. שהרי רקיע הוא שמי התכלת – מראה הנוצר בשכבת האטמוספרה. ברור אם כן, ש'מעל הרקיע' ביאורו: מחוץ לאטמוספרה. והרי לנו פסוק במקרא האומר שיש מים מחוץ לאטמוספרה (אגב, דברי האבן עזרא מובאים ב"המהפך" כלשונם עם המקור בו הם מופיעים. קשה לומר שמר כרמל שגג בייחוס מוטעה זה למחבר הספר). מידע זה היה הזוי לחלוטין בעולם המדע עד תחילת המאה העשרים. והפלא הגדול יותר הוא שבמדרש (ולא 'בהלכה', כדברי הכותב החסר יידע בסיסי בספרות היהודית, אך מוצא עצמו כמי שראוי להביע דעה בתחום לא לו) מובאים פרטים מדעיים שנחשבו לתמוהים עוד יותר בימים ההם, אשר נתגלו למדענים רק לאחרונה כמפורט בספר.

חומרים אחרים שקיימים בחלל, אינם מרשימים. שהרי תמיד היה ידוע שיש כוכבי חומר או כוכבים לוהטים בחלל. והמילים "וואו. בראבו. באמת מדהים" שהוסיף הכותב בלעגו נועדו לחפות על חולשת טענותיו, כידוע למביני ניסוח.

באשר לטענה "כיצד לא קם ולו יהודי מלומד אחד לכל אורך ההיסטוריה והביא הסברים על המים שבכוכבים אחרים. איך זה שפתאום גילו את המידע החשוב הזה אחרי שהמדע גילה את המים שביקום? אם אלפי שנים קוראים ולומדים יהודים את התורה, איך זה שלא זיהו את כל זה קודם?" הנני תמה על הכותב הנראה משכיל: האם דברי המדרש נכתבו היום? העובדה שאדם כדוגמתו אינו פותח את ספרי אוצרות הרוח של עם ישראל, אינה הופכת ספרים אלה לבלתי קיימים. יהודים ידעו גם ידעו את כל זה קודם, אלא שלפני שאנשי המדע גילו פרטים אלה, איש מהם לא היה מוכן לקבל או לפחות לצטט את דברי היהדות.

[אגב, לעניין מאמציהם של מר כרמל וחבריו מארגוני הכפירה השונים, להרחיק את צעירי ישראל מערכי היהדות, באמצעות הפחדתם מאותם המכונים בכינוי שהפכוהו לגנאי: "מחזירים בתשובה". ברצוני לנצל הזדמנות זו ולהבהיר: אם חזרה בתשובה משמעותה השחתת המידות וקלקול המעשים, ריב, ביזיונות, עלבונות וכעסים עם בני המשפחה ועם כל הסובבים, הפגנות אלימות ויידוי אבנים, הרי גם אני מצטרף מכל הלב להתנגדות הנחרצת אליה. אבל אם משמעותה שיפור המידות ותיקון המעשים, רגישות לזולת, כבוד להורים ולכל הסובבים, חסד והתנדבות, וזאת מתוך לימוד תורת ה' ושמירת מצוותיו, הרי אני חסיד נלהב שלה. ושאלה אישית כאובה למר כרמל ולכל חבריו: האם מצפונכם אינו נוקף אתכם כאשר אתם קוראים בעיתונים וצופים בכלי התקשורת אודות המתרחש סביב? כמה צעירים וצעירות בישראל נפגעו פיזית ונפשית או פגעו באחרים, נרצחו או רצחו, נאנסו או אנסו, אושפזו ואפילו מתו מסמים ומאלימות ומכל שאר הרעות החולות של החברה בישראל, כאשר ברור שאילו היו מתחנכים על פי ערכי היהדות, היו המונים מהם חיים חיי בריאות ואיזון סביר? כמה הורים היו יכולים להיות מאושרים מילדיהם במקום לסבול מרורים מהם? כמה יכלו להוביל באושר את ילדיהם לחופה במקום להובילם לאשפוז ואפילו לקבורה? גם אם אינכם אנשים מאמינים, מדוע אתם מתאמצים להחליש את החינוך לערכים ולתרבות היהודית? האם בגלל טעויותיהם של "דתיים" אחדים המתנהגים שלא על פי התורה, יש להזיק לכל עם ישראל? ובקצרה: האם אתם מוכנים לקחת את האחריות המצפונית אפילו על בחור אחד בלבד, שחייו יכלו להיות שונים לטובה, אך הם נהרסו (לא רק בעולם הבא, גם בעולם הזה) משום דברי הלעג שלכם על תורת ה', בשילוב היצרים הטבעיים שבכל אדם?].  

נמשיך בסבלנות לקרוא את דברי הלועג כלשונם:

"מוזיקת לוויתנים, קצת הד, והופ - הנה עברנו לנושא הבא: כוכבי שביט. שוב הסברים מדעיים, שמות פרופסורים, תאריכים ומידע מדעי מעניין אך חסר כל רלוונטיות, ואז הפאנץ` ליין - בספר דברים כתוב: "ממטר השמיים, תשתה מים". והפרשנות: מכיוון שלא נאמר ממטר ענני השמיים, הרי שהכוונה לשמיים הגבוהים, כלומר לחלל החיצון, ומכאן שהכוונה היא למים שבמטאורים שבחלל החיצון. תגידו – אתם רציניים? כתוב ממטר השמיים תשתה מים – אותי לימדו שמטר השמים זה גשם, והוא באמת מכיל מים ובאמת אפשר לשתות את המים. איך לעזאזל הגעתם מכאן ועד למים שבאסטרואידים שבחלל החיצון?!  מדוע לעוות את הכתוב? עם פרשנות בדיונית שכזו אפשר למצוא אפילו מסרים שטניים כשמשמיעים שירים של החיפושיות לאחור... כיצד ניתן לצפות מאנשים בעלי היגיון מינימלי לקבל פרשנויות כל כך מופרכות וחסרות כל שחר?"

תמוה מאד על מה יצא קצפו של הכותב, לאחר שהוא עצמו העלים והשמיט את עיקר הכתוב בפרק מרשים ומיוחד זה שב"המהפך".

הלא גם אנו יודעים שבמבט שטחי נראה שכוונת המקרא לגשם. אולם תמיהת מר כרמל היא דווקא המצביעה על המדהים והנפלא בתורת הבורא. בספר "המהפך" הובאו דבריו של התנא רבי יהושע שחי לפני כאלפיים שנה. והוא, הבקי בשפת התורה,[2] כותב במפורש שנוסח הפסוק בתורה אינו כמשל לגשם הנראה כיורד מהשמים, אלא התורה מתכוונת לכל מילה. "למטר השמים תשתה מים" – "העולם כולו, ממים העליונים (שמחוץ לאטמוספרה כמבואר לעיל) – הוא שותה!" דבר שנודע לאנשי המדע רק בזמננו, באמצעות צילומי מכשירים חדשניים בהם נראים המוני מטאורים עשויים קרח החודרים לעולמנו מהחלל, נמסים והופכים למים.

כל בר דעת אובייקטיבי, אמור ללמוד מכאן עד היכן הגיעו ידיעות חכמי התורה בתקופת המשנה והתלמוד, ועוצמת אמונתם בדברי התורה, עד שאפילו דברים שנראו תמוהים מאד עד לאחרונה ממש, היו ברורים להם ונכונים לחלוטין רק משום שכך כתוב בספרו של הבורא. וזוהי דוגמא נפלאה המלמדת כיצד להתייחס גם לשאר דברי תורת ישראל, בנתונים שהמדע עדיין לא זכה לגלותם או אפילו מתנגד אליהם.

נמשיך הלאה:

"מוזיקה מיסתורית, גלים והנה הנושא הבא:

הנה סיפור חביב עלי במיוחד – הזוהר מתאר כביכול שהעולם עגול. בוא ונניח שהציטוטים המתורגמים והמפורשים לספר הזוהר הם אכן נכונים. שוב מגיעים הסברים מדעיים מפורטים שכוללים הפעם כל מיני תאוריות עתיקות על צבים ענקיים שמחזיקים את העולם ועל כך שהעולם הוא שטוח. שוב שבים לטענה כי המדענים בעבר לא יכלו לדעת כי העולם עגול. אבל מה זה? משפט אחד לאחר מכן פתאום מזכירים את חכמי יוון שטענו שהעולם עגול. המממ.... מעניין – חכמי יוון הקדימו את ספר הזוהר. זה מעקר לחלוטין את כל הרעיון של האמת בתורה (אגב, הזוהר זה לא ממש התורה, אבל מילא). האם מכאן ניתן להסיק שזאוס הוא אמיתי? האם כדאי להתחיל ולהקריב קורבנות לאלים באולימפוס? אני בטוח שהרבנים יתאכזבו לשמוע שלפני ספר הזוהר היו פילוסופים יוונים שטענו שהארץ היא כדור. למעשה פיתגורס למד את הטענה על כדוריות הארץ ממוריו המצריים, ואילו האמונה שהארץ היא שטוחה נובעת בכלל מהדת ההודית והבבלית והייתה מאז ומעולם שנויה במחלוקת, בערך כמו סיפור הבריאה היהודי. קטע זה מהזוהר מראה אולי שחכמי ישראל היו באסכולה הנכונה, אך אין להם שום מונופול על הידע הזה. ההשערה על כדוריות הארץ הייתה השערה שקיננה בלבבות חכמים רבים מזה אלפי שנים, והיא אינה ייחודית ליהדות בשום אופן .ואנו חייבים לשוב ולשאול - אם ספר הזוהר באמת גילה ליהודים את סוד העולם העגול, מדוע לא יצאו היהודים בספינות כדי להקיף את העולם, לכבוש שטחים חדשים, ולמצוא אוצרות, כמו שעשו האירופאים כאשר הבינו הם שהעולם הוא עגול?

תשובה: ההתפעלות מדברי הזוהר נובעת:

א.    ממכלול הנתונים הרבים המופיעים שם, כמורחב בספר "המהפך". נתונים שאינם מובנים מאליהם - לפי רמת המידע שהיה לאנשי הימים ההם.

ב.     ובעיקר, הזוהר מעיד כי נתונים אלה ועוד נלקחו מספרו של רב המנונא סבא (אחד מרבותיו של רבי שמעון בר יוחאי) ומספרים קדמונים עוד יותר, אשר קיבלו מרבותיהם איש מפי איש עד אדם הראשון. לא ממדידות ולא ממחקרים שנעשו על ידי מישהו. כלומר, המידע הזה היה בידינו מתוך הספרות התורנית עוד לפני היוונים ואף לפני שהמצרים החלו לחשוב על אפשרות כזו.

ג.       בפרק זה הוזכר הפסוק התנכ"י "תולה ארץ על בלי-מה". כלומר, על מאומה. לא על גבי פילים ולא על גבי יצורים אחרים. התנ"ך קדם בהרבה לספר הזוהר ולהבדיל - לפילוסופים היוונים. אלא שמר כרמל העדיף להסתיר מקוראיו את מה שלא נח לו.   

יצויין כי ב"המהפך" נכתב במפורש שהיו מחכמי יוון כאלו שטענו שהעולם עגול, בניגוד לדעה הרווחת בקרב רוב העמים עד לפני כחמש מאות שנה (אגב, לאחרונה שמעתי שבברזיל חגגו לפני שנים ספורות את מלאת חמש מאות שנה לגילוי שהעולם עגול). וכבר בדברי חז"ל מובאות עדויות אודות קיומה של דעה זו אצל היוונים. ובניגוד לשימושו של מר כרמל בדמגוגיה זולה, איש לא ניסה לטייח עובדה זו.

ולעניין השאלה: אם הזוהר גילה ליהודים שהעולם עגול "מדוע לא יצאו היהודים בספינות כדי להקיף את העולם, לכבוש שטחים חדשים ולמצוא אוצרות", התשובה פשוטה. כותב ספר הזוהר חי כידוע לאחר חורבן בית המקדש, והרי ברור שבתקופת הגלות, כאשר היהודים עסקו בהישרדות, איש לא היה פנוי להקיף את העולם, לכבוש שטחים חדשים ולמצוא אוצרות. אולם יופתע מר כרמל לגלות שהרבה לפני הגלות אכן היו יהודים שעשו זאת. במלכים א' פרק י' כתוב שאנשי שלמה המלך יצאו מפעם לפעם בספינות למסע הפלגה ארוך בן שלש שנים והביאו מכל הפלגה כזו כמויות של "זהב וכסף, שנהבים וקופים ותוכים". אגב, לדעת ד"ר הדסה מלמד בספרה "סוד המבול", במסעות ארוכים אלה הם יצאו ליבשת אמריקה והביאו משם את השלל הרב.

הנה המשך דברי הכותב, אשר אמנם אינם מתייחסים ל"המהפך", אולם המגמתיות הנמשכת להשמיץ את תורת אלוהי אבותיו זועקת מדבריו עד כדי סילוף חמור ומתמיה:

"אל תטעו – בניגוד לציטוטים המעורפלים שהזכרנו עד כה, התורה יודעת להיות ברורה ומפורשת. בתורה, בתנ"ך ובמישנה מצויינות בצורה מפורשת מאוד טעויות מביכות רבות שמהן ברור כי למי שכתב את התורה, לא היה צל של מושג במדע, ובוודאי שלא התקרב לידיעות המדע המודרני.

דוגמה מביכה במיוחד שכזו אפשר למצוא בצו אלוהי כביכול שמוזכר בספר במדבר בפרשת "נשא". מדובר בבדיקה חד משמעית לכאורה שנועדה לאפשר לגברים לברר האם האישה שלהם בוגדת בהם עם גבר אחר. המבחן הולך כך: הגבר החשדן מביא (או סביר יותר להניח – גורר) את אישתו לכהן הגדול. הכהן לוקח כלי חרס, ממלא אותו במים ומערבב בו עפר שהוא אוסף מרצפת המשכן. הוא מעמיד את האישה החשודה בפוזיציה משפילה במיוחד, פורע את שערה ופוקד עליה לשתות את מי הבוץ. האישה כמובן חייבת לציית ולומר אחרי שתיית הבוץ "אמן ואמן". אם היא מפליצה אחרי שתיית מי הבוץ, הרי שהיא בוגדת וסביר להניח שבימים ההם דינה יהיה מוות בסקילה. אל תטעו, לא מדובר סתם במנהג  שמוזכר בתורה, אלא בצו אלוהי מפורש. כלומר אלוהים בכבודו ובעצמו יגרום לאותן נשים בוגדות להפליץ. אני נשבע לכם שאני לא ממציא את זה".

האמת היא שקשה לי לרדת לרמתו הנמוכה של הכותב ולשפתו הזולה. וכמעט שמשום זולות זו נמנעתי לחלוטין מלהגיב על דבריו. אך היות והדברים החמורים פורסמו לרבים, כבוד התורה המחולל וכאבם של הפונים להשיב על דברי בלע אלה הביאני לחרוג מגדרי ולהשיב.

אינני יודע אם מדובר בבורות מובהקת או בעיוות זדוני של הכתוב בתורה. בין כך ובין כך חוטא הכותב לאמת ולקוראיו.

הנה לשון התורה (במדבר ה, יב-כח): "איש כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל... והשביע אותה הכהן בשבועת האלה... בתת ה' את ירכך נופלת ואת בטנך צבה... והשקה את המים. והיתה אם נטמאה ותמעול מעל... וצבתה בטנה ונפלה ירכה והיתה האשה לאלה בקרב עמה. ואם לא נטמאה האשה וטהורה היא, ונקתה ונזרעה זרע".

כל קורא בר דעת מבין כי "וצבתה בטנה" ביאורו: בטנה תגדל ותתנפח עד שהיא תמות במיתה משונה בדרך ניסית. וכדברי רש"י שם שביאור המילה 'צבה': 'נפוחה'. ולא 'הפחה' כהבנתו המוזרה של מר כרמל וניסוחו מעורר הסלידה.

ואם על דברי הבל אלה נשבע הכותב שאיננו ממציא את זה - כנראה מתוך מחשבה שכל הקוראים בורים כמותו בהבנת הנקרא במקרא, וגם פתיים לקבל כל פירוש ממי שלא קרא ולא שנה - כיצד יש להתייחס לדבריו בכל נושא יהודי אחר? 

אגב, בפסוקים הנ"ל כתוב שאם האשה לא חטאה ונחשדה חינם, היא תפוצה בכך שתלד בשנה הבאה גם אם מטבעה היא אשה עקרה (!) מי היה מעז להתחייב התחייבות כזו מלבד הבורא ששולט בכל הבריאה?

המשך "קושיות" הכותב חורגות גם הן מ"המהפך", וכבר השיבו עליהן אחרים (ראה למשל https://emet1.com/?page_id=90). ובכל זאת אתייחס כאן לראשונה שבהן (מתוך אחד הפרקים שבחלקו השני של "המהפך" העתיד לצאת לאור בקרוב בע"ה) וממנה יש ללמוד לשאר. 

הנה "קושיית" הכותב:

"טעויות אחרות, מביכות לא פחות, ניתן למצוא בתורה שבעל פה ובידיעותיהם של חז"ל. כך למשל נטען כי הכינים נוצרים מן העפר ומזיעת האדם. חז"ל הדגישו את העניין, ולמרות שהיו מודעים לביצי הכינים, הם טענו כי מדובר ברמש מסוג אחר, ולא בביצים שמהם בוקעות כינים. גם הרמב"ם תמך בדעה זו כשהזהירנו מאכילת (ואני מצטט): "השרצים המתהווים מן העפושים". הוא ממשיך ומסביר כי "השרץ הרומש הוא השרץ המתהווה מן העפושים שלא יוליד הדומים לו".

תשובה: הכותב אינו מודע לעובדה שחז"ל הכירו את שני סוגי הכינים, אשר על קיומו של אחד מהם נודע למדענים רק לאחרונה.

במסכת שבת (דף קז, ע"ב) מדברים חז"ל על כינה שאינה פרה ורבה מזכר ונקבה ולכן אינה נחשבת ככל בעלי החיים ומותר להורגה בשבת. ובמקום אחר אומר התלמוד (גיטין דף סט, ע"ב) שישנה "כינה דזכר ונקבה". כלומר כינה הנוצרת מזכר ונקבה.

רק לאחר שחלפו כאלף וחמש מאות שנה מאז חתימת התלמוד, נודע לאנשי המדע דבר קיומה של משפחת כינים שקיבלה את השם "הכינים הלועסות" שבניגוד לרוב זני הכינים הן אינן מתרבות מזכר ונקבה אלא מרבייה עצמית שהנקבה מפרה את עצמה. והרי שקושייתו של הכותב הפכה להוכחה שחז"ל הקדימו את המדע (ומאחר ומן הסתם ינסו הכותב וחבריו להתנצח בענין זה ואין בכוונתי לעסוק בהתנצחויות, הנני להפנות מעכשיו להרחבת הדברים בספרי שו"ת "נזר כהן" סימן כא אות ו).

בסיכום: חוטא הכותב דווקא במה שהוא מאשים את הדתיים. הוא משתמש בהסתרת נתונים ובדמגוגיה פסולה וקיים את מאמר חז"ל במסכת קידושין (דף ע, ע"א) "כל הפוסל - במומו פוסל".

ושלש נקודות לסיום.

1.     בספר "המהפך" הקפדתי לבדוק כל מחקר במקורו עם אנשי מדע המומחים בתחומם ולציין בכל פרק את מקורותיהם של המחקרים המדעיים ושל כל נתון תורני המובא בספר. וזאת כדי שכל קורא אובייקטיבי המחפש את האמת יוכל לבדוק בעצמו את הנתונים המופיעים בכל פרק (ואגב, זוהי התשובה לשאלת רבים מדוע לא כל נושא מדעי שבחוברות "תורה ומדע" הוכנס לספר. בהיותי בתחילת דרכי בכתיבה, הייתי סבור שניתן לסמוך על נתונים שהגיעו ממקורות שונים אשר היו היו נראים אמינים, מבלי שאבדוק בעצמי את מידת דיוקם המדעי. אולם לאחר שהתברר שאין הדבר כן, השקעתי רבות במהפך בבירור מקורות המחקרים ורק מקור מדעי שהתברר כאמין הוכנס לספר).

2.     בנושא בו חלוקות הדעות בין החוקרים, וצד אחד כיוון לדעת התורה, לנו כיהודים ברור שהצדק עם הצד הזה וכפי שהוכח אין ספור פעמים.

3.     טעות גסה טועים משמיצים מסוגו של מר כרמל, בהיותם סבורים שהאמונה היהודית נשענת רק על מחקרי המדע. נתונים מדעיים מעניינים אלה שבתורה, אינם אלא בבחינת קישוטים ועיטורים המתווספים לארמון הפאר של תורת הנצח האלוהית. אבל לא עליהם תעמוד או תיפול חלילה תורת ה'. על ההתייחסות הנכונה למידע המדעי שבתורה, ראה את פרק "עם הסיום" שבסוף ספר "המהפך", שם הובאו דברי חכמי ישראל אשר במה שחקרו בענייני העולם והסיקו בעצמם ולא קיבלו מרבותיהם, ולבסוף נוכחו לראות שהצדק עם חכמי אומות העולם, הודו לחכמי האומות ולא בושו. אבל מידע שהתקבל מהבורא, אמת נצחית היא, גם אם זמנית נראה למישהו אחרת. וכהמוני הדוגמאות הקיימות ב"המהפך" ועוד.

יש להזכיר למר כרמל, שכולנו, כל העם היהודי החי היום ואמנון כרמל בתוכם, הננו צאצאי המכבים ולא צאצאי המתייוונים. צאצאי הפרושים ולא צאצאי הצדוקים. כל אלה האחרונים ודומיהם שקמו בעבר נגד התורה, נעלמו במשך הדורות. וגם עם ישראל בעתיד יהיה צאצאי הנאמנים לתורה ולא צאצאי הבועטים בה.