כשרות המנצ'ס

כלל בידנו, שכל מאכל שאינו עולה על שלחן מלכים, והכוונה, לא רק למי שכתר לראשו, אלא כל  מי שהוא בהגדרת "אנשים חשובים" ואין אותו המאכל חשוב עד כדי כך שיעלה על שולחנם, אף אם בישלו הגוי (באופן שאין חשש לעירוב חומרים האסורים) מותר לכתחילה לאכול מאותו המאכל. בעקבות הכלל הזה נתעורר דיון עוד בפוסקים הקדמונים, האם יש מקום להתיר קליית קטניות שנעשית על ידי הגוי, כגון, אפונה קלויה, שהרי אין דרכם של אלו הפיצוחים לעלות על שלחן מלכים. ואכן רבים התירו זאת מהטעם הזה. וכמו שפסק מרן מאור ישראל זצוק"ל, אלא שלא תמיד הכלל הזה הלכה למעשה, שהרי ישנם מינים שכן עולים על שולחן מלכים, וכמו שהעיד כן רבנו האריז"ל, מה עוד שהמצב כיום נשתנה, והדרך כן לכבד מאלו המאכלים גם אנשים חשובים ורמי דרג.

נזכיר שכל דיון הפוסקים רק באופן שהקטניות נקלו, אבל אם הם עברו תהליך של בישול כל שהוא, אין מי שיתיר זאת, שהרי אותו הרמב"ם שכתב "קליות של עכו"ם מותרין ולא גזרו עליהם שאין אדם מזמן חבירו על הקליות". כתב בהלכה שאחרי כן, "פולין ואפונין ועדשים וכיוצא בהן, ששולקין אותן העכו"ם ומוכרין אותן, אסורין משום בישולי עכו"ם במקום שעולין על שלחן מלכים משום פרפרת".... וכבר ביאר מרן זצוק"ל, שהפרשנות לדברי הרמב"ם, כך היא, שמסתבר שכל הקטניות המבושלות, כאפונים (חומוס), עולים על שולחן, ולפיכך אם עברו הליך של בישול הם נאסרו, ולדוגמה הביאו את ה"לבלבי"  שהוא הארבעס של העיראקים,  או החטיף ההודי שנראה כקלוי...

האפונה, התירס, הסויה, הפול – הקלויים. בעצם אינם קלויים, כמו שלרגע הם מטעים, בגלל המראה, והמיקום בחנות בסמוך לשאר הפיצוחים, אלא הינם מבושלים, על ידי טיגון בשמן עמוק, ורק לאחר מכן עוברים איזה שהוא הליך המקנה להם מראה של קטניות קלויות, כך שאינם נכללים בהיתר של אין אדם מזמן חברו על הקליות, בכדי שנוכל להתיר אותם. אלא הם בקטגוריית המבושלים, דבר המחייב לכל הדעות בישול של ישראל.

עד לא מזמן, המצב בשוק היה, שכמעט רוב ככל - האפונה, התירס, הפול, הסויה – הקלויים, וכן עד המנצ'ס, אינם מייצור מקומי, אלא  מיובאים מחו"ל, והכשרות עליהם הינה מגופי כשרות של חו"ל. לצערנו אותם גופים מקילים מאד בבישולי גויים, ואפילו הדלקת האש אינה נעשית על ידי יהודים, באו נלמד עליהם זכות שהם מסתמכים על כמה פוסקים שהתירו את זה כאשר זה נעשה במפעל. אלא שהיתר זה "אפילו לא ברמה של רבנות".                                                                    

גם אם יופיע כיתוב "בישול ישראל", אין מה לצפות יתר  על המידה. מסתבר שרק האש הודלקה על ידי יהודי, וכל תהליך הבישול נעשה על ידי גוי, דבר האסור לספרדים מעיקר הדין, ואף לאשכנזים זה בדוחק גדול. כך שהמכשול היה ממש תמידי, וגם בחנויות המפוקחות בכשרות מהודרת המוצר היה מצוי, אלא שהוא היה נארז בפני עצמו, אך לא תמיד ציבור הלקוחות היה מודע למה...

גם המנצ'ס – ולהכרות עם המוצר, סוג של עירוב עם כל סוגי הקמחים - חיטה, תירס, תפו"א, סויה - המעורבים באצות ים, בוטנים ושלל מיני שומנים, עם כל מספרי צבעי המאכל והטעם, בתוספת שמרים חלבונים ופירורי לחם. הנאפים לצורת כוכב מרשימה- בשם מנצ'ס. וגם אם נניח שכל המוצרים הללו עברו פיקוח, ואכן הם למהדרין ובדוקים מתולעים, מה שבכלל לא בטוח, הרי המנצ'ס נעשה במפעלים שכמעט כל העובדים הם גויים והם המכניסים לתנורי האפייה, והרי לכם בישולי גויים במיטבה, כך שגם המנצ'ס היה באותה הצרה....

לאחרונה התבשרנו בבשורה הגדולה, שעקב התקלות הרבות, שקד על פתרון הולם ראש הבד"ץ הגאון הרב משה יוסף שליט"א, ולשם כך שלח משלחת מיוחדת להולנד, ושאר מדינות האזור, בראשותו של המומחה העולמי לחומרי גלם הרה"ג ר' יגאל בן עזרא שליט"א, עד שנמצא מפעל שיכול לעמוד בתקני הכשרות, ובעיקר לממן צוות משגיחי כשרות שיתעסקו בגופם בכל הליך הבישול....

ולסיום, למרות שכיום ישנם סוגים של מנצ'ס בכשרות הבד"ץ, אבל עדיין לא נתפשט המנהג בכל החנויות.... ולכן הקפידו על כשרות המוצר, גם כשיש לו כשרות מחו"ל....  ובעיקר הרחיקו נדוד כמה שיותר מהפול הקלוי וחבריו. אתם יודעים למה? פשוט מאד! הפול מוחזק כאחד ממיני הקטניות הנגועים, שהאופן היחיד לבדוק אותם, זה רק כשהם חצויים וקלופים. שהרי קליפתם העבה מסתירה  את הנגיעות שיש מתחתיה. אם כן ספרו לנו... כיצד נבדק הפול קודם שטוגן, ולא נדבר קודם שיוכנס לפינו.... אולי בעתיד, גם לזה ימצא פתרון, בפול מפוקח מתולעים, וימים יגידו.....