סוגי תרומות ומעשרות

בזמן שבית המקדש היה קיים, אדם בעל שדה היה צריך להפריש כמות ניכרת מהתוצרת החקלאים שברשותו וליתנה למקבליהם, שהם הכוהנים, הלוויים והעניים, על פי המעשרות השונים. בסה"כ מדובר בחמישה סוגי תרומות ומעשרות:

תרומה גדולה – תרומה זו ניתנה לכהן. התורה לא נתנה שיעור לתרומה זו, אך חז"ל קבעו לה שיעור: עין טובה – 2.5% מכלל התבואה. עין בינונית – 2%, ועין רעה – 1.6%.

מעשר ראשון – עשירית (10%) מהתבואה הנשארת, ניתנת ללוי.

תרומת מעשר – מהמעשר שקיבל הלוי, מביא הוא לכהן 10%. בסה"כ מדובר ב1% מכל התבואה.

מעשר שני – 10% מסך התבואה שנשארה לאחר הנתינה לכהן והלוי (ס"ה כ- 9% מכלל התוצרת), את המעשר השני מעלה לירושלים ואוכלה בירושלים בטהרה.  מעשר זה נוהג בשנים א, ב, ד, ה לשמיטה [כגון שנת תשע"ב היא הרביעית לשמיטה ומפרישים מהיבול מעשר שני]. אם הבעלים איננו רוצה לעלות את הפירות לירושלים, אפשרה לו התורה לפדות את הפירות בכסף בשוויה המלא של התוצרת, ולהוסיף עליה חומש חיצוני, כלומר 25%. את הכסף הוא מעלה לירושלים, קונה שם דברי מאכל ואוכלם בטהרה בירושלים.

מעשר עני – בשנים ג´, ו´ לשמיטה במקום מעשר שני נוהג מעשר עני, שיש לתתו לעניים. 

בימינו, שאין לנו בית מקדש, ואין לנו כוהנים טהורים,  אין אנו יכולים לאכול את המעשר שני בירושלים. חובת ההפרשה קיימת כבזמן המקדש, אולם כמות ההפרשה ואופן הנתינה שונה מזמן המקדש וכדלקמן:תרומה גדולה – מפריש בשיעור כלשהו, כפי דין תורה. (כיוון שאין רלוונטיות להרבות עבור הכהן, כי בכל מקרה אין הוא יכול לאוכלו ולהשתמש בזה). התרומה היא קודש ומצוותה בשריפה בדברי מאכל, ובקבורה בדברי משקה. ואפשר להקל בקבורה גם בדברי מאכל. ודין זה נוהג גם בזמן הזה. ניתן לייחד "פח תרומה" בבית, ולהניח שם את התרומה עד שתירקב, ואז אפשר להשליך לאשפה. (בספק טבל יש שמתירים לעטוף בשני כיסויים ולהשליך לאשפה).

מעשר ראשון – מפריש את העשירית (10%) מהיבול הנשאר, ואת כמות ה – 9% שאמור להישאר אצל הלוי, גם בזמן הזה חובה ליתנו ללוי כאשר הפירות הם טבל ודאי. ובפירות שהם ספק טבל אין צריך ליתן ללוי, אלא משאיר אותם בתוך הפירות ואוכלם גם בעל הבית (כיוון שאין בהם קדושה). אופן הנתינה ללוי איננה קלה לביצוע, וכדאי להתייעץ עם "בית המעשר" שע"י המכון מהו אופן הנתינה המתאים לכל אחד.

תרומת מעשר – כיום בעל הבית מבצע את ההפרשה במקום הלוי, כלומר, מפריש את העשירית מהמעשר ראשון [ס"ה 1% מכלל הייבול], ומפרישו הצדה, וקורא לו שם "תרומת מעשר" – התרומה היא קודש ויש לנהוג בה כמבואר לעיל בתרומה גדולה.

מעשר שני – 10% מהיבול שנשאר שהוא כ – 9% מכלל התוצרת, קורא לה בעל הבית שם ומייחד את מקומה בתוך הפירות (ואין מפרישה מתוך הפירות), ומחלל את הקדושה על  פרוטה אחת (נכון להיום כ 15 אג´), כולל את החומש שיש להוסיף. דיני הפרוטה הם מרובים ונכתוב על כך בשבועות הקרובים.

מעשר עני – בשנים ג´, ו´ לשמיטה במקום מעשר שני נוהג מעשר עני, ובפירות שהם טבל ודאי חובה לתת את המעשר עני לעניים גם בזמן הזה. ובפירות שהם ספק טבל יכול לומר ללוי המוציא מחבירות עליו הראיה – הבא ראייה שפירות אלו אינן מעושרים וטול מעשרותיך (ויש מחמירים גם בספק טבל לתת לעניים, כיון שספק בחובה לעני נוקטים לחומרא).

להתייעצות בענייני כשרות ורכישת מנוי ל´בית המעשר´ חייגו: 08-9214829