קנה ממתקים בשווי 500 ש"ח על סמך זיכוי מזוייף

מעשה שהיה בראובן שסיפר לחבירו שמעון כי אתמול שלח לחברת "עלית" שוקולד פגום. שמעון, שהיה 'ליצן' גדול, הלך ונטל מכתב עם "בלאנק" (מסמך ריק) של חברת "עלית", ושם כתב: אכן מצאנו כי השוקולד ששלחת היה מקולקל, אי לזאת, יש לכבודו זכות לקבל מוצרים השייכים לחברתנו בסך חמש מאות שקלים!...  בשולי המכתב זייף שמעון את החתימה של חברת "עלית", ושלחו לראובן בדואר.

כשקיבל ראובן את המכתב שמח שמחה גדולה, ומיהר לחנות בכדי לרכוש באמצעות ה'זיכוי', שהיה מזוייף באופן משכנע ביותר, חבילות שלימות של ממתקים מממתקים שונים, ואף הזמין את ידידיו כדי לאכול עמו...

אולם עד מהרה נודע לבעל החנות כי המסמך שהציג ראובן היה מזוייף! אך היה זה מאוחר מדי, משום שהמוצרים כבר נאכלו על ידי ראובן וחבריו. וכעת בא בעל החנות ותובע את כל כספו בחזרה, דהיינו 500 ש"ח!

מי חייב לשלם עבור המוצרים - ראובן או שמעון?

תשובה

מורינו הרב שליט"א טען, כי נראה שיש לחייב את שמעון מפני שנחשבים מעשיו כ'גרמי', שכן ברי (-מזומן) היזיקא הוא, וכעושה מעשה בגוף הממון של חבירו, שהרי על סמך המסמך המזוייף בוודאי שילך ויאכל את המוצרים. ודומה הדבר לדין ששנינו בשולחן ערוך (חושן משפט סימן שפ"ח ס"ב): "המוסר ממון בידי אנס, בין אנס עובד כוכבים בין אנס ישראל, חייב לשלם", שכיון שממציא ממון של ישראל לאנס, ברור הוא שיטלנו ואין לך מעשה בגוף הממון גדול מזה, שהרי מראה לו את גוף הממון ומיד בא ההיזק, ולפיכך הרי זה כמי ששרפו. והוא הדין לנידון דנן.

ועל כל פנים, צריך גם ראובן לשלם עבור הנאתו מהממתקים, ואמר הרב שמסתבר שיש לחייבו בתשלום שליש מהסכום[1].

לרכישת ספרי "והערב נא" הקליקו כאן.