עמיר בניון: "משתדל שלא להעביר יום אחד ללא לימוד תורה"

עמיר בניון לא עושה חשבון. הוא יותר עושה אמנות והולך אחרי השליחות שלו בעולם כיהודי מאמין. בדיוק כמו סופה, שפוקדת לרגעים, הופכת את כל העולם, ואחריה מגיעים סדר חדש, שלם ובטוח יותר. ככה גם האלבום החדש שלו – "סופה". יש בו נגיעות מקוסטוריצה וברגוביץ', ניחוחות אירופאיים והשפעות אוריינטליות, אבל אולי בעיקר - הרבה אמונה ועזות דקדושה. בניון מתפלל לבורא במוזיקה שלו, מכוון את המיתרים לתכלית ומביע את כאביו. בראיון בלעדי באתר הידברות מספר בניון על היצירה המשותפת עם רעייתו מרים, על גידול הילדים, ועל החיים כאמן יהודי מאמין.  

בנפשו העמוקה, בניון הוא חסיד. אלמלא הוא היה אומר את זה, ניתן היה לעלות על עקבותיו בטקסטים שכתב והלחין באלבום החדש. "האמת היא שאתה סיבת הסיבות", הוא כותב בשיר "האמת" וממשיך לחשוף את רגשותיו: "האמת שיש לי בשבילך איזה מיליון שאלות ובאמת ובתמים אני קצת מבולבל, ורוב הזמן נבהל, אבל חשוב לי להגיד לך, אם יש בי טוב זה בגללך".

בניון (39) כתב והלחין את שירי האלבום, למעט שני שירים, שכתבה רעייתו מרים, ושיר אחד מהמקורות. כמו באלבומו הקודם, 'עץ על מים', גם הפעם על ההפקה הופקדו ליאור שושן ואודי תורג'מן.

"אני חצוי מאוד לגבי האלבום החדש", מודה בניון בגילוי לב. "מצד אחד אני קשור אליו רגשית, כמו שאני קשור לכל הדברים שאני עושה. אני  חושב שהוא נטו רגש, ומדבר על אמונה, על המציאות וגם על כאבים. מבחינת הפקה, הוא מופק בצורה יוצאת מן הכלל. יש בו סאונד שלא שומעים הרבה במחוזותינו. עם זאת, אנחנו לא חיים כרגע במדינה, שבה החלק האמון על התרבות יודע להעריך דברים מהסוג הזה. מזל שיש לנו אינטרנט, שמאפשר להגיע לקהל מלב אל לב. כנראה, שכמו בכל דבר, כשיש דברים טובים, יש סביבם קליפה קשה. זה דרכו של עולם, אבל זה לא מייאש אותי מלהמשיך ולהוציא אלבומים".

נשמע שקשה להיות אמן.  

"בגדול זה מקצוע כפוי טובה, אבל מי שמרגיש שזאת השליחות שלו, שיש לו מה לומר, ושמשהו שהוא כתב יכול לשמח מישהו או להעלות חיוך על פניו - אז המטרה הושגה. אם זאת לא הייתה שליחות, לא היה לי מה לחפש מבחינה כלכלית. אני מתפרנס בכבוד, לא חסר לי כלום, אבל לא בחרתי במקצוע הזה בגלל הכסף, אלא הוא בחר בי. מה שכן, ייתכן שבעתיד אעשה אלבומי אינטרנט – שזה סיפור אחר לגמרי. אני מבין שלאט לאט מכורח המציאות אין מקום לדיסקים. מעטים האנשים שרוכשים דיסקים".

האלבום מכיל כמה וכמה סגנונות מוזיקאליים. מאיפה ההשראה?  

"אני עשוי מהם, כך שהם  פורצים ממני. בשיר 'האמת' יש מאפיינים יהודיים, אבל הניגון הוא חצי צועני. השיר 'יש בה אהבה' הוא שיר רוסי. השיר 'סופה'  יכול היה להיות בלדה, ועם הסאונד שהוא קיבל - הוא נשמע אירופאי לכל דבר. אני חושב שב"ה יש באלבום הרבה רגש. האנשים שהפיקו אותו ידעו לגשת לכל שיר, לפצח אותו ותת לו את הנחוץ לו".

בשירים שלך את חושף את רגשותייך. זה לא הופך אותך לפגיע?

"אני חושב שה' נותן לאנשים להיות אמנים בעל כורחם, דווקא מהסיבה שיכול להיות שזה התיקון שלהם. אם לא הייתי אמן, לא הייתי לי תמונה אחת חוץ מהתמונה מהחתונה ועם הילדים. אני שונא להצטלם, לא הייתי מסתדר בחברה, ובטח ובטח לא הייתי עומד על במה. לא הייתי רוכש את הביטחון העצמי שרכשתי על ידי זה שאני בוטח בה'. מן הסתם אף אחד לא היה מכיר אותי - גם לא השכנים. כשזה חזק ממך אין לך שליטה על זה. אי אפשר להסביר את זה".

שני שירים באלבום כתבה אשתו מרים. אין זו הפעם הראשונה שהם משתפים פעולה. "אני רואה את הטקסטים שמוצאים חן עיניי, ובדרך כלל שנינו מרגישים יחד אם זה ילך. אשתי היא משוררת אמיתית, כמו המשוררים של פעם מכל הבחינות. היא מכירה את השפה העברית על בוריה, ולכן יכולה להרשות לעצמה להתנהג כמו משוררת. היא כותבת מתוך אהבה לעשייה הזאת. אני מודה שבהתחלה היה לי קשה לי להתחבר לשפה, אבל כיום זה נשמע לי כאילו אני כתבתי אותם. הפנמתי את השפה. יש שירים טובים, שרק אחרי שאתה שומע אותם כמה פעמים, אתה מבין שהם טובים. לעיתים לוקח זמן להפנים שיר טוב - אני מדבר על שירים ארוכי טווח. לקח לי זמן, אבל ברגע שהחלטתי, הבנתי שאני עושה כי אני אוהב את זה".

לבניון ומרים שני ילדים, ישראל בן ה-8 ונעמי בת ה-5.  לשניהם כישרון מוזיקלי.

עם יד על הלב, איזה אבא אתה?

"אומרים שאין הנחתום מעיד על עיסתו. אני יכול לומר שאין ערך לאהבתי את ילדיי. אני בטוח שיש אבות שממלאים את התפקיד יותר טוב ממני, ויש כאלה שפחות טוב ממני, אבל ייאמר לזכותי שזכיתי בעוד משהו - יש להם אימא חרוצה שנותנת להם תשומת ב- 110 אחוז. היא מפנקת אותם ודואגת לחינוך המוזיקלי והתורני-מדעי שלהם. לפעמים זה לא משאיר לי הרבה מקום, אבל אני לא עצוב בגלל זה, אני חושב שזכיתי".

והילדים, הולכים בדרכי האב?

"שניהם לומדים באקדמיה למוזיקה בירושלים. ישראל מנגן על פסנתר בצורה מדהימה, ושניהם זמרים. הבן שלי כתב לאחרונה המנון ולחן לכיתה שלו והמורה בחרה בו. הוא גם מייעץ לי. למשל בערב שבת אנחנו הולכים להתפלל יחד. באחת הפעמים הוא אמר לי: 'אבא, תזכיר לי שיש לנו על מה לדבר אחר כך'. אחרי שיצאנו מהתפילה בית הכנסת הוא אמר לי: 'אבא,  לדעתי הפעם הרמת את הקול יותר מדי, היית צריך לשיר יותר עדין'".  

"את כל הקלפים שלי חשפתי מזמן/ נותרתי ללא מאזן אימה / השפן שגר בכובע שלי הזדקן ומת / ממש הרגע קברתי את שניהם יחדיו, לנצח" (מתוך השיר "ביום סגריר"). 

בניון התקרב בשנים האחרונות לבורא עולם, ומאז הוא מקפיד ללמוד תורה מדי יום. כששואלים אותו מה ממלא אותו מבחינה רוחנית, התשובה נשלפת אוטומטית: תורה ומוזיקה. "בכל פעם שאני לומד אני מבין למה באתי לעולם, ושאין עומק בכלום. אני משתדל שלא יעבור יום בלי שאלמד תורה. האמת היא שאני די מופרע. אני חסיד בנפש שלי". 

יש לך תדמית של אמן מיוסר. איך היא משתלבת עם שירים ילדותיים וציניים? זה פן פחות מוכר.  

"בחיים יש הכול. אני לא מיוסר חס ושלום. אולי זה היה נראה ככה בהתחלה, בתקופת התל אביבית עם הפרצוף של 'חרב עליי עולמי'. החיים הם אחרים ומי שמכיר אותי יודע - אני יכול להרוג מישהו מצחוק, ואני עושה את זה. מי שמכיר אותי מקרוב יודע שכגודל הרצינות שיש בי - ככה אני גם אוהב לצחוק, גם על עצמי".

לדעתך קשה יותר להיות אמן יהודי מאמין?

"אין ספק שזה קשה פי עשר, אבל עם האמונה בה' אתה לא מרגיש את הקושי, אלא  אתה מרגיש שהנה אתה עם כיפה וציצית, והאולם מתמלא יותר. ההתעסקות היומיומית שלי היא בלהיות אדם מוסרי וכשר יותר, כי זה מה שיש. העיסוק במוזיקה הוא לא חכמה - אבל הדברים שאתה צריך לעבוד בעצמך - זה מה שאתה משאיר אחרייך. מי שבוחר להיות דתי - אשריו. אין לי ספק שהוא יאיר את סביבתו".

ידוע לנו שיש לך במגרות עשרות ומאות סקיצות לשירים שטרם יצאו. למה דווקא השירים שבאלבום החדש נבחרו?

"אין סיבה נסתרת או מסחרית. כל דבר מקבל את המקום בזמנו. זה מה שאני מרגיש ביחס לשירים. מה גם שאני לא בוחר מתוך מאות. אני שומע שיר, מתרגש ממנו ומתחיל לעבוד עליו. אנחנו לא מתחילים לברור. מקסימום יכולה להיות ברירה בין שניים שלושה שירים".  

יש לא מעט שירי אמונה באלבום – "אבא", "יוסף", "האמת", "יש בה אהבה" ועוד. חלקים בתקשורת כבר מסווגים אותך כאמן דתי, וגם ברדיו יש פחות דריסת רגל לשירי אמונה. אני מניחה שזה מצב לא פשוט.

"אני חושב שהם התקבלו בצורה הכי פנימית ואמיתית, כמו שהם אמורים להיות. שרתי בעבר שירי אמונה גם בלי הכיפה על הראש. תמיד התעסקתי בשאלות קיומיות. אני לא מאמין שיש אנשים שלא מתעסקים בשאלות קיומיות, למעט יחידי סגולה שאני לא מקנא בהם. אי אפשר להתחמק מזה בשירים, זה נוגע לכולנו".

בשנים האחרונות שחררת מאות שירים לפייסבוק. איך אתה מחליט מה הולך לאלבום ומה לפייסבוק?

"רוב השירים שנכנסים לפייסבוק לא נכנסים לאלבום, כיוון שאלה שירים שהמטרה שלהם היא הומוריסטית או אמירה נקודתית. מה שכן, חשוב לי שכל מה שאני מעלה, גם כשהמטרה היא להצחיק וגם כשהמטרה למתוח ביקורת, יהיה מבוסס ויהיה בו מסר. אני מקפיד שזה יהיה ללא לשון הרע או הוצאת שם רע. חוץ מזה אין קריטריון מיוחד, אלא כל מה שעולה על רוחי, בגבול המוסרי".

רואים דרך השירים שאתה רוצה מאוד לשנות את המצב במדינה. אתה באמת מאמין שמוזיקה יכולה לחולל שינוי אמיתי?

"אפשר לחולל שינוי דרך כל דבר, כל אחד מהמקום שלו ומהכישרונות שנתן לו ה'. מוזיקה היא כלי להרבה דברים, היא כלי לנחת רוח ולהעברת מסרים". 

 לסיום, מוזיקה יכולה לחזק מבחינה אמונית?

"צדיקים גדולים כבר אמרו שעולם הניגון גדול מעולם הדיבור. אני זוכר ששמעתי ניגוני חב"ד או ניגוני הבעל שם והתפרקתי מהתרגשות. זה בהחלט יכול לחזק".