גרם בערמה למעצרו וכשהשתחרר תבע את המשטרה

מעשה היה בארה"ב ביהודי שרכש מכונית מלכותית בשווי 50,000 דולר. עוד באותו היום, פנה אל סוחר למכוניות ישנות (וגרוטאות), והציע את מכוניתו למכירה ב-10,000 דולר! "הלא רק לפני כשעה רכשת את הרכב במחיר כה יקר, מה פתאום החלטת למכרו?!" תמה הסוחר. אולם האיש לא התייחס לדבריו, והיה נחוש בדעתו לבצע את העסקה.

ביקש הסוחר שימתין לרגע, נכנס למשרד והזמין את המשטרה, מחשש שמא בעל הרכב מתכנן לעשות דבר-עול. כששאלוהו השוטרים לפשר מעשיו, שמר האיש התימהוני על 'זכות השתיקה'. לקחוהו לבית המעצר, אך היות ואותו יום היה יום ו', בו הבנקים סגורים, הוחלט להשהותו במקום עד ליום ב', ואז יוכלו לברר אודותיו. בהגיע היום, בדקו בכל חשבונותיו ולא מצאו שום דבר חשוד. כמו כן נבדק האיש על ידי מומחים למחלות נפש, והתברר כי מדובר באדם בריא בנפשו לחלוטין, וממילא הוחלט לשחררו.

ומה קרה כעת? ובכן, האיש פנה אל עו"ד ממולח, והגיש תביעה נגד משטרת ארה"ב, על שאסרוהו על לא עוול בכפו למשך ד' ימים! בית המשפט קבע כי יקבל האיש מאת המשטרה סכום עתק של שני מיליון דולרים!!

לאחר מכן, חזר סוחר המכוניות אל חבירו ושאלו האם הוא עדיין מעוניין למכור את רכבו החדש. השיב האיש המפולפל: "וכי באמת חשבת שרציתי למכור את מכוניתי!..."

והנה, פנה האיש אשר זכה במזימתו בסכום הרב, אל אחד מראשי מוסדות התורה, וביקש להעביר למוסד "מעשרות" מהרווחים שגרף במשפטו. שואל כעת ראש המוסד: האם מותר לקבל ממנו את הממון?

תשובה

טרם נשיב על שאלתנו נקדים ונציג שאלה נוספת:

גניבת דעת במסגרת החוק

מעשה שהיה בראובן שנכנס לבנק בניו-יורק וביקש הלוואה בסך 100 דולר. מנהל הבנק ביקש ממנו בטחונות. השיב הלה כי אין לו, אך יוכל להשאיר את מכוניתו בחניון הבנק. וכך עשה.

כעבור חודש ימים, שב מעיסוקיו הרבים, החזיר לבנק את הכסף, ואת מכוניתו קיבל בחזרה. פגשו שמעון חבירו ושאל אותו: אם יש ברשותך מכונית כה מפוארת, לשם מה אתה צריך הלוואה של 100 דולר?! ענה לו ראובן: באיזה עוד מקום יכולתי להשיג חניה במנהטן בחינם?...

ברוך ה', זכה ראובן לשוב בתשובה שלימה, וכעת בא ושואל:

א. האם חייב אני לשלם לבנק עבור החניה, כשיעור עלות החניה בחניון למשך הזמן שבו חניתי את רכבי במקום?

ב. הרי ניצלתי את החוק האמריקאי, המחייב את בעלי הבנקים להרשות ללקוחותיהם לאכסן את מכוניתם חינם, ואולי יש בזה משום איסור גניבת דעת?

בנוגע לשאלה זו (האחרונה), השיב מו"ר שליט"א: גניבת ממון אין בזה, וגם גניבת דעת אין כאן, מכיוון שלא שיקר כלל, ופטור גם בדיני שמים, היות ונהג ראובן לפי החוק האמריקאי.

ברם, בנוגע לשאלתנו נראה כי יש בממון זה סרך גזל וגניבת דעת, שהרי הוא עצמו הביא למאסרו, אשר חפץ היה בו, ומסתבר שאילו ידעו השלטונות את האמת לא היו נותנים לו מאומה, ולכן לא היה לו להפסיד על ידי מזימתו את כספי האומה. ומה גם שיש במעשיו חשש של חילול ה', אם יגלו שכך פעל יהודי, ולכן אין לקבל ממנו את הממון.  

לרכישת ספרי "והערב נא" הקליקו כאן.