כל מה שחשוב לדעת על חודש אדר

- אדר הוא החודש השישי למניין החודשים לבריאת העולם, והחודש השנים עשר והמסיים בשנה למניין החודשים בתורה ליציאת מצרים, הוא חודש אדר.

- השם אדר מוזכר בספרי התנ"ך האחרונים, כמו מגילת אסתר ועוד כ"חודש שנים עשר הוא חודש אדר".

- השם אדר כמו כל החודשים מקורו בשם הבבלי אד"ר - שם של עבודה זרה בימיהם. מלה דומה לזו מצויה בשפה האכדית ומשמעותה חושך, ובשפה האוגרית משמעותה גבורה. בארמית בבלית משמעות השם הוא גורן, מפני שאז מכינים את הגרנות לקראת קציר האביב.

- אחרים מסבירים את השם משורש הדר, על שם ההדר והיופי שבארץ ישראל בתקופה זו, כאשר השדות מוריקים והפרחים פורחים.

- השם אדר מופיע בתנ"ך כשם פרטי, בספר דברי הימים: "ויהיו בנים לבלע, אדר וגרא ואביהוד".

- חודש אדר הוא לעולם חסר בן עשרים ותשעה ימים, אולם בשנה מעוברת (שחלה שבע פעמים במחזור של תשע עשרה שנה, וסימנך גו"ח אדז"ט), נוסף חודש אדר ראשון ומניין ימיו שלושים לעולם ואדר שני לעולם חסר בן עשרים ותשעה ימים.

- בחודש אדר חלים ימי הפורים, בו ניצלו בני ישראל מגזירת המן הרשע, ובשנה מעוברת חוגגים ימים אלו באדר השני.

אדר I חודש אדר (צילום: shutterstock)

- בארבע שבתות בשנה קוראים קריאה נוספת על פרשת השבוע, ונקראות "ארבע הפרשיות". הראשונה היא השבת האחרונה של חודש שבט, ושלוש שבתות של אדר ברוב השנים ולעתים כל ארבע השבתות חלות בחודש אדר.

- בז' באדר הסתלק משה רבנו ראש לכל הנביאים ומנהיג עם ישראל. יהושע בן נון הנהיג את העם אחר פטירתו והכניסם לארץ ישראל. בקהילות רבות נהגו חברי החברא קדישא לצום ביום זה, ולעלות אל בתי החיים כדי לבדוק את הטעון תיקון ולבקש מחילה מהנפטרים במשך השנה.

מזל החודש

- מזל חודש אדר הוא מזל דגים, מפני שבאדר הדגים מתרבים בנהרות ובאגמים והם פרים ורבים. גם מזלם של ישראל מתחיל לעלות, מפני שישראל נמשלו לדגים שהדגים חיים  במים והתורה משולה למים.

- הדגים מסמלים ברכה וריבוי, מפני שהדגים מכוסים מן העין, ואין הברכה שרויה אלא בדבר הסמוי מן העין.

- מזל חודש אדר נקרא בלשון רבים "דגים", מפני שהוא מרמז על שני חודשי אדר בשנים מעוברות.

- מזל חודש אדר, בניגוד לחודש אב, הוא טוב לישראל. ולכן אמרו חז"ל: "משנכנס אדר מרבים בשמחה", ועוד אמרו שמי שיש לו דין ודברים עם גוי, ילך עמו לבית הדין בחודש אדר, שכן בחודש זה מזלו של בן ישראל גובר.

מזל דגים

חודש אדר באספקלריה חסידית

כאשר אנו חוגגים את חג הפורים, אנו מזכירים לעצמנו את פרשת המאורעות שהביאו לקביעת החג על ידי מרדכי ואסתר, והימים האלו נזכרים ונעשים. עלינו לחיות מחדש את כל הפרשה כפי שהיא מסופרת בפרוטרוט במגילה, החל ממשתה אחשוורוש, דרך הגזירה של המן להשמיד ולהרוג ולאבד את כל היהודים חלילה, עד הסיום המפתיע של ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם, תליית המן וקביעת חג הפורים לימי משתה ושמחה לכל הדורות.

עלינו להתבונן בשרשרת האירועים, בעיקר כדי ללמוד מהם לקח מעשי ולהפיק מכאן הוראות בפועל יום-יומי.

התקופה שבה התרחש נס פורים, היתה לכאורה תקופה טובה ומזהירה בעם ישראל. מרדכי הצדיק היה ראש חכמי ישראל ומהיושבים בשער המלך, אסתר היא הדסה היתה המלכה ומעולם לא אירע כה בתולדות עם ישראל שאשה יהודייה תהיה מלכה במדינה כה גדולה.

למרות כל זאת, יצאה הגזירה להשמיד ולהרוג את כל היהודים מנער ועד זקן, טף ונשים ביום אחד. מהפך קיצוני בלתי מובן.

חז"ל מסבירים את הסיבה למהפך בכך שבני ישראל נהנו מסעודתו של אותו רשע. כיוון שהשתתפו בסעודה הבלתי כשרה של המלך, לכן באה עליהם הצרה הזאת. לא סיבה טבעית המובנת בהיגיון אנושי, אלא משהו שמימי ורוחני שקשור לקיום המצוות על ידי בני ישראל.

וכשם שהגזירה הגיעה באופן בלתי טבעי, כך הגיעה גם הישועה בדרך בלתי טבעית. לא ניסו להשפיע בקשרים דיפלומטיים והשפעה פוליטית על המלך, אף לא ניסו להשתמש בקשריה של אסתר המלכה, כי מרדכי הצדיק ידע שהגורם לגזירה אינו נעוץ בחוקי הטבע אלא בעניין הרוחני של קיום המצוות, לפיכך פנה מרדכי מיד לתיקון הדבר מיסודו. הוא הכריז על צום ותשובה של כל העם, חזרה בתשובה, הפצת התורה באמצעות לימוד התורה של ילדי בישראל, ורק לאחר מכן החל להשתמש בדרכים טבעיות.

ואכן התוצאות של מעשי מרדכי לא איחרו לבוא. מיד עם תיקון הסיבה שונתה גם התוצאה עד ש"ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר".

הלקח בשבילנו ברור: עם ישראל אינו נתון לחוקי הטבע, הדרך להצלחתו ולישועתו אינה באמצעים טבעיים, שהם רק כלים ולבושים לקבל את ברכת ה', כי אם בחיזוק שמירת התורה והמצוות ובעיקר הכוונת ילדי ישראל ללימוד תורה וחינוך יהודי מקורי במסורת הדורות.