הרב יצחק זילברשטיין
האנשים שמעו על ביטול הגזירה, ודרשו לקבל את כספם בחזרה
יהודי המקום לא ידעו את נפשם מרוב מצוקה ופחד, ושלחו לצדיק מפורסם שנודע כפועל ישועות, שיתפלל בעדם, למען תוסר מעליהם הגזירה הקשה
- הרב ארז חזני / והערב נא
- פורסם כ"ט שבט התשע"ה
מעשה שהיה כך היה באחת מקהילות היהודים בעבר:
המושל העריץ באותו מחוז גזר באחד הימים על כל יהודי העיירה לאסוף עבורו סכום כסף אדיר, והודיע כי אם לא ימסרו את כל הממון תוך חודש ימים - הרי שתחול עליהם גזירת כליה - המלכות תשמיד ותהרוג את כל היהודים, מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד ושללם לבוז.
יהודי המקום לא ידעו את נפשם מרוב מצוקה ופחד, ושלחו לצדיק מפורסם שנודע כפועל ישועות, שיתפלל בעדם, למען תוסר מעליהם הגזירה הקשה. הצדיק ביקש שישלחו לו כסף בעד פדיון נפשו של כל אחד מבני המקום, וכסף זה יחולק לאלמנות ויתומים. האנשים שמעו את דבריו, והסכימו בחפץ לב לתרום את הממון.
ואכן, שליח מטעמו של הצדיק הגיע, ואסף מכל בני המקום את הכספי הצדקה.
והנה, אך יצֹא יצא השליח, ולפתע הגיעה איגרת מבית המלכות בידי שליח המושל. באיגרת נכתב לאמֹר כי הגזרה בוטלה!!! לא היה גבול לשמחתם של היהודים.
התברר אפוא, שהגזירה בוטלה כבר מלפני ימים רבים. וכאן אירע דבר מדהים. הנה קמו מספר אנשים מבני המקום, ודרשו את כספם בחזרה! ונימוקם עמם: הרי נתברר שהיתה זו נתינה בטעות... חלק אחר מהתושבים מחו בידם, וטענו כי משעה שכבר מסרו את כספי הצדקה - אינם יכולים לחזור בהם!...
ויש לשאול: מה הדין במקרה זה? האם אכן רשאים נותני הצדקה לקבל את הממון חזרה לידם?
תשובה
מסופר כי שאלה זו הפנו בני העיירה לרבינו המהרש"ם, אשר הכריע בגאונותו, כי הרב הצדיק אינו צריך להשיב את כספי הצדקה!
כראיה לפסק זה, ציין המהרש"ם למבואר במסכת ברכות [דף ס"ג ע"ב], שם מובא הפסוק בנביא [בשמואל ב', ו', י"א, הפטרת שמיני]: "וישב ארון ה' בית עובד אדום הגיתי שלושה חודשים, ויברך ה' את עובד אדום ואת כל ביתו". ודורשת הגמרא: "והלא דברים קל וחומר, ומה ארון שלא אכל ושתה, אלא כיבד וריבץ לפניו (עובד אדום הגיתי), כך (שכרו), המארח תלמיד חכם בתוך ביתו, ומאכילו ומשקהו ומהנהו מנכסיו, על אחת כמה וכמה. מאי היא ברכה שברכו? אמר רב יהודה בר זבידא: זו חמות (אשת עובד אדום) ושמונה כלותיה שילדו ששה ששה בכרס אחד".
ויש להבין, הרי הארון היה מונח בבית עובד אדום רק שלושה חדשים, כמבואר בפסוק דלעיל, ואיך יתכן שבזמן זה כבר התברכו וילדו שישיות? - אלא מכאן נוכל ללמוד לכאורה, שהיות וכלפי שמיא גליא שעתיד הארון להיות בביתו - שלח ה' יתברך את הברכה עוד טרם בֹא הארון, כדי שיוכל הצדיק להתברך מיד[1].
[1] ולכאורה יש לציין לדברי התלמוד הירושלמי במסכת יבמות (פ"ד הי"ב): כתיב וַיֵּשֶׁב אֲרוֹן ה' בֵּית עֹבֵד אֱדֹם הַגִּתִּי שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים, וַיְבָרֶךְ ה' אֶת עֹבֵד אֱדֹם וְאֶת כָּל בֵּיתוֹ, במה בירכו? בבנים, הדא הוא דכתיב "כל אלה מבני עובד אדום, המה ובניהם ואחיהם איש חיל בכח לעבודה...'' - דהוות כל חדא מינהן (שהיתה כל אחת מהן) ילדה תריי בכל ירחא (יולדת שניים בכל חודש), הא כיצד? טמאה שבעה (ימים) וטהרה שבעה (ימים) וילדת. הרי לנו שלדברי הירושלמי בתוך שבוע נתעברו וילדו. (אולם יעויין בירושלמי במסכת קידושין פ"א ה"ז).
לרכישת ספרי "והערב נא" הקליקו כאן.
החליפו עכשיו את אפליקציית טיקטוק בהידברות Shorts וצפו בתוכן איכותי ומחזק.
לחצו כאן להורדה >>