המפגש בצומת הגידים: מאמר מחכים על כשרות

באחד מהימים נכנס לקוח ערני, לאחד מבתי העסק המספק אוכל מוכן לשבת, כשברצונו היה לענג את השבת בכמה "שוקיים" מבושלים היטב, אלא שלתדהמתו , מקצת מהשוקיים היו חתוכים בחתך לאורך השוק, כמעין "פנס",  ומקצת השוקיים היו שלמים לחלוטין, בלי חתך לאורך השוק כלל, מיודענו שהיה 'מבין' ניגש בחרדה לבעל העסק, והטיח בפניו אשמה חמורה: "איך אתה מפרסם שכל הבשרים הם מהודרים, תראה יש כאן עופות רבנות..." אלא שבעל העסק לא אבד את שלוותו לרגע...  "הכל בסדר" ענה לו בבטחה, מה פתאום, התעקש האיש, תראה כמה שוקיים ללא חתך נמצאים כאן ואתה אומר לי הכול מהודר...  הרי שוק ללא חתך זה סימן שלא בדקו את צומת הגידים, כנראה אתה הכנסת עוף שאינו חלק, וערבבת אותו בתוך שאר העופות כך שיש עוף אם חתך ועוף בלי.... בוא אני יסביר לך, תראה, מה שאתה רואה שלא נחתך, זה בגלל שצומת הגידים בודקים בכל עוף, אלא שלא חותכים את שתי הרגלים, פותחים צד אחד רואים הכול בסדר, ודי, לא ממשיכים לבדוק גם ברגל השנייה,  לכן יש שוקיים חתוכות כנראה של צד ימין, וישנם כאלה שלמות, ללא חתך כנראה של צד שמאל,  הא... נשם מיודענו  לרווחה.... אם כך הכול בסדר... תודה, וסליחה...., ומיד אסף לביתו מלא הסל, משוקיים שלא חתוכות..... 

לפני שנמשיך, חשוב להדגיש, בכדי שלא נטעה, אין מצב שבבדיקת צומת הגידים בעטרה לא נפתחו שתי השוקיים, פשוט האיש הוטעה , בזדון לב...

צומת הגידים, הם כמעין מערכת של קפיצים המחברת ותומכת את עצם הרגל מתחילת חיבורה עד סופה, אלא שישנו הבדל מהותי בין צומת הגידים של העוף, לעומת זה של הבמה, שהרי בעוד שבבהמה ישנם רק שלשה גידים עבים וחזקים, שאינם מטריפים אלא אם נפסקו רובן, אבל רק אם אחד מהם נפסק, אינו מטריף את הבהמה, הרי שבעוף ישנם ששה עשר גידים, חלושים, שדי שיפסק או ירקב או אפילו רק יפתח מוגלה, אחד מבינם, ואפילו רק ברובו של הגיד, בכדי שנטריף ונפסול את כל העוף, משום שאנו מניחים שאם נפסק אחד מהם סביר להניח שכל יתר הגידים יפסקו בעתיד הקרוב, והעוף וודאי יטרף.

אמנם,  בזמן הגמרא ואפילו עד לפני דור, שנים, לא היו מחייבים לבדוק כל עוף ועוף את שלום גידיו, כשם שאין אנו מחויבים לבדוק את כל השביעים סוגי טרפויות שיש בבהמה, שהרי "רוב הבהמות והעופות בחזקת כשרות הם", וחובת הבדיקה הייתה חלה רק על אותם סוגי מחלות וטרפויות שקיים חשש סביר שהבהמה או העוף לקו בהם, ומשום שבעיית צומת הגידים הייתה מאד נדירה, כי היו מניחים שמסתמא הגיד בריא, שהרי רובן המוחץ של העופות היו ללא חששות בצומת הגידים, גם בגלל העובדה שדרך גידול עופות היה אז איטי, משוחרר, ובריא יותר, בפרט, שהם לא היו מקובעים במקום אחד מבלי יכולת לזוז, והיה באפשרותם לטייל ולהבראות את רגליהם, ואפילו גם לפוש זמן מה, ולתת מנוחה לרגליהם.

הבעיות החלו, שהתחילו לגדל את העופות באופן מסחרי, ובכמויות מסחררות, ובזמן גידול קצר ביותר, ובכלל לא טבעי, ומתחילת לידתן הם סגורים ודחוסים בלולים, וכל כובד משקלן מונח על רגליהם הדלות, מבלי יכול לזוז באופן ניכר, כך שהעופות פיתחו להם חולשה יתרה ברגליהם, שמשליך באופן מידי על בריאות הגידים, ולכן מצוי מאד שהגיד נקרע, ושוב התחבר ונדבק באופן שהעוף נעשה טרף, ואחד הסימנים שמעידים על כך, היא  הליחה הטבעית שבין הגידים, התהווה כמין גלד קשה ולבן, שאינה יורדת בקילוף קל באמצעות הציפורן, וניכרת מבחוץ כמין גבשושית קשה, הבולטת מבחוץ, שפעמים היא בולטת רק מעט, ופעמים יותר, יתרה מזאת, ישנם פעמים שהמראה של הגיד משתנה מחמת זה, עד כדי כך שאף מבחוץ נראה המראה האדמומי או הכחול או הירוק, ומאד יתכן שאחד מהגידים נפסק לגמרי (וזה מצוי בגיד העבה שמתחת לעור, או אפילו בשאר הגידים הקטנים שבין הגיד העבה לעצם), ונזכירכם, שדי שישתנה המראה ומהותו של הגיד לרעה, או שתהיה איזה שהיא מכה או צרירות דם באזור צומת הגידים, כדי שיהיה ניכר ששלטה בו "לקותא"  המטריפה את העוף מספק, וזאת משום, שעוף שקיבל מכה בצומת הגידים צריך שייבדק, והכלל קובע " שאין אנו בקיאים בבדיקת צומת הגידים" ואותה חוסר הבקיאות מחייבת אותנו להטריף את העוף.

ואכן, מי שהעלה את העניין למודעות היה הג"ר מאיר ברנדסודרפר שהיה מורה צדק בהעדה החרדית, כאשר לפני כארבעים שנה,  ערך מחקר מקיף, על כל העופות, ובא אם נתונים, לפני אב"ד העדה החרדית הג"ר יצחק יעקב וייס, בעל המנחת יצחק, והוכיח, שלמרות שרוב העופות אינם בבעיית צומת הגידים, הרי שישנו חשש סביר מאד בכל עוף, הנקרא "מיעוט המצוי", שהעוף בבעיית צומת הגידים, המחייב על פי ההלכה לבדוק כל עוף ועוף, בכדי להוציאו מספק שמא הוא טרף, כשם שישנה חובה לבדוק את הריאות של הבהמה, שאין בהם סירכות,  ומי שמעז להקל בבדיקת הריאות של הבהמה, נקרא מאכיל נבלות את ישראל..... וכבר כתב מרן השולחן ערוך "וכל הפורץ גדר לאכול ללא בדיקת הריאה ישכנו נחש"....

אלא שישנו הבדל מהותי, בין השיטה הנהוגה בדרגת הכשרות "כשר" ואפילו "מהדרין", לבין השיטה הנהוגה בבד"צים הטובים, וביחוד ישנו הבדל מהותי איך לערוך את הבדיקה, אם בתלייה או שכיבה... ובעיקר, ישנו הבדל מהותי במיקום הבדיקה, בין השיטה הנהוגה בבד"ץ בית יוסף, כפי שהורה מרן יביע אומר זצוק"ל על הוראתו הברורה של מרן השולחן ערוך,  לבין השיטה הנהוגה בבדצ"ים האשכנזים, כדעת רבותיהם, ועל כך נצטרך להאריך ולהסביר בפעם הבאה אי"ה....