הראשל"צ משיב: בשעת הדחק, האם אישה יכולה לקרוא את מגילת אסתר?

שאלה: מעשה שהיה בקבוצת נוסעים שעקב תקלה בלתי צפויה 'נתקעה' בליל פורים בבית הנתיבות בארץ ניכר. התברר שאין ביניהם איש היודע את קריאת המגילה בטעמיה ונקודותיה כיאות מלבד אחת הנוסעות שהייתה בקיאה בכך. השאלה הייתה האם יש לבכר את קריאתה היעילה והנכונה תחת זו של גבר בלתי בקיא.

דעת רוב הפוסקים שהנשים מוציאות את האנשים ידי חובתם. וכן מרן הש"ע (סי' תרפט ס"א) כתב מתחלה בסתם: שהכל חייבים במקרא מגילה אנשים ונשים וגרים וכו', ואחד הקורא ואחד השומע מן הקורא יצא י"ח, והוא שישמע מפי החייב בקריאתה, לפיכך אם היה הקורא חש"ו השומע ממנו לא יצא. וסיים אח"כ: וי"א שהנשים אין מוציאות את האנשים. עכ"ל. ולפי הכלל שבידינו "סתם ויש הלכה כסתם", דעת מרן שהנשים מוציאות את האנשים י"ח.

ואמנם הפר"ח הסכים לדעת בה"ג שאין הנשים מוציאות האנשים י"ח. מ"מ המהרח"א במקראי קדש (דקמ"ד) השיגו בזה, והסכים שהעיקר כד' רש"י, וכסתם מרן. ע"ש. וכן מצאתי במטה יהודה (ר"ס תרפט) שדחה דברי הפר"ח, וכתב שהעיקר כדעת הרמב"ם שהנשים מוציאות אנשים, וכדמוכח דעת מרן הש"ע בסברא א' שכתב בסתם. ע"ש. וע' להב"ח (ר"ס רעא) שהביא מ"ש הכל-בו שהנשים מוציאות את האנשים י"ח קידוש. וכ"פ בש"ע (שם ס"ב). ותמה ע"ז הב"ח, שהרי בש"ע (ר"ס תרפט) כתב י"א שהנשים אין מוציאות האנשים י"ח מקרא מגילה. וזה כבה"ג שחולק על רש"י. וכאן פסק כרש"י. וב' פסקים אלו סותרים זה את זה. והעיקר להחמיר בקידוש כמו במגילה. ע"כ. ולפי האמור לק"מ, דמרן עצמו ס"ל כסברא הא' שסתם כד' רש"י שנשים מוציאות אנשים י"ח מקרא מגילה. וכן ראיתי בברכי יוסף (סי' רעא) שתירץ קושית הב"ח כאמור, דמרן עצמו ס"ל בסתם כד' רש"י, וא"כ ב' הפסקים שוים בשיעוריהם. ע"ש. ואעיקרא י"ל קושית הב"ח לפמ"ש הטורי אבן (מגילה ד.) שהטעם כאן משום שחיוב האנשים במקרא מגילה מד"ק דהוו כד"ת, ואילו הנשים אין חייבות במקרא מגילה אלא משום שאף הן היו באותו הנס, שטעם זה אינו מחייב אלא מדרבנן, וכמ"ש התוס' (מגילה ד.). ולא אתי דרבנן ומפיק חיוב מד"ק דהוי כד"ת. ע"ש. לפ"ז בקידוש שהנשים חייבות בו מה"ת (ברכות כ:) לא שייך ה"ט כלל. ורק לטעם בעל הדברות הנ"ל יש שייכות לזה, אבל לא קי"ל הכי לדינא וכאמור. וע' מג"א (סי' רעא). וכן ראיתי להמאמר מרדכי (סי' תרפט סק"ב) שג"כ כתב שמרן ס"ל כדעת רש"י כמו שסתם בתחלה. ע"ש. וע"ע בכה"ח (ס"ק יב) שכ"כ מדנפשיה בד' מרן. וכן עיקר לדינא. ומ"מ הרי כתב הריטב"א במגילה שם, שאין ראוי לעשות כן, ותבא מארה וכו'. ע"ש. ולכן אין לעשות כן אלא בשעה"ד. ומיהו בדיעבד השומע קריאת המגילה מאשה, בודאי שיצא י"ח, וא"צ לחזור ולקרותה, דלא כהבן איש חי (פר' תצוה), וכמ"ש בהליכות עולם ח"א (עמ' רכה).

ודע שביישוב קטן שאין שם איש שיודע לקרוא את המגילה כהלכה, ויש שם אשה שיודעת לקרות המגילה, מעיקר הדין יכולה לקרוא להם המגילה בטעמיה, וליכא למיחש למידי, ולאפוקי ממ"ש בשו"ת עזרת מצר (סי' כג עמ' קל), שאפי' במקום שאין איש היודע לקרוא המגילה, אשה לא תקרא מגילה בצבור משום כבוד הצבור. וכן בקריאת פרשת זכור, אם אין איש שיודע לקרוא בתורה, לא תקרא האשה בצבור מפני כבוד הצבור, ואפילו אם איש גדול קורא אחריה מלה במלה. ולכן יקרא קטן שהגיע לחינוך והגדול יקרא אחריו מלה במלה, כדתנן בסוכה (לח.), מי שהיה אשה או קטן מקרים אותו ההלל, עונה אחריהם מה שהם אומרים. ע"ש. וליתא, דהא תניא במגילה (כג.) הכל עולים למנין שבעה אפי' אשה ואפי' קטן, אבל אמרו חכמים אשה לא תקרא בתורה בצבור מפני כבוד הצבור. ולכאורה מאחר שאמרו חכמים שאשה לא תקרא בצבור, א"כ לאיזה ענין אמרו הכל עולים למנין שבעה "ואפילו אשה", ותירץ היעב"ץ בהגהותיו, דנפ"מ שאם אין ז' אנשים של חובת היום שבקיאים לקרות בתורה, ויש שם אשה בקיאה, בכה"ג אשה עולה למנין שבעה, כיון שא"א בלעדה, וע"ז שנינו, "ואפילו אשה", דבכה"ג ליכא למיחש לכבוד הצבור. וא"כ כ"ש מגילה שהנשים חייבות בקריאתה שאף הן היו באותו הנס, שיכולה לקרות את המגילה להוציא האנשים י"ח, ולא חששו לכבוד הצבור אלא כשיש אנשים בקיאים. גם בחסדי דוד על התוספתא (פ"ג דמגילה) כתב, דנפ"מ שאם עלתה לא תרד, הואיל ומן הדין היא עולה למנין שבעה. ע"ש. וכ"ש כשאין איש מן הצבור יודע לקרות שבודאי שאשה קוראת את המגילה להוציא את הצבור י"ח.

 ויש ללמוד מכאן שאין לחוש משום קול באשה ערוה, שהרי בזמנם כל העולים לס"ת היו קוראים בעצמם, ולא היה ש"צ קורא בס"ת בשביל העולים, וכמ"ש התוס' (מגילה כא:). וע"ע בתוס' מנחות (ל). וקריאת התורה צריכה להיות בטעמי המקרא, ואע"פ כן לא חששו משום קול באשה ערוה. ומכאן תשובה לבעל העיטור שכ' שאין הנשים מוציאות את האנשים י"ח מק"מ, משום קול באשה ערוה. והובא בארחות חיים (הל' מגילה אות ב). וכ"כ האשכול ח"ב (עמ' ל) בשם י"מ. אלא העיקר כהרי"ף והרמב"ם, ורש"י בערכין (ג.), שנשים מוציאות את האנשים י"ח מקרא מגילה. וכ"ד מרן הש"ע (סי' תרפט ס"א).

הלכה למעשה: נשים חייבות במקרא מגילה, ומכל מקום נחלקו הפוסקים האם הן מוציאות את האנשים ידי חובתם. ואף על פי שמעיקר הדין אנו פוסקים כהאומרים שיכולות הן להוציא את האנשים ידי חובה. מכל מקום טוב לחוש לסברא ראשונה, אלא אם כן בשעת הדחק כמו באתר מבודד או במציאות דומה שאין שם איש שיודע לקרוא את המגילה כהלכה, ויש שם אשה שיודעת לקרות המגילה, מעיקר הדין יכולה לקרוא להם המגילה בטעמיה.