שמירת השבת ששמרה על המפעל

קרוב ל- 24 שעות פעלו 9 צוותי כיבוי ו- 4 שופלים, במטרה לנסות להשתלט על שריפה שפרצה ביום חמישי שעבר בשעות הצהריים במחסן חומרי הגלם במפעל 'שניב' בעיר אופקים.

"היו כאן נסים גדולים. אפילו האתאיסטים שעובדים במפעל הודו שמדובר במשהו מעל הטבע", אומר ישי ברנט, בנו של אחד מבעלי השליטה ב'שניב'.

ברנט מספר על אש ענקית שפרצה במחסן, שם נמצא חומר הגלם – הנייר. נייר זהו דבר שנשרף מהר מאוד, ולא היה שום סיכוי נגד האש. אבל הסכנה האמיתית היתה על המכונות והאנשים שעבדו במפעל. "אבל אז קרה משהו שהצליח להמם כל אחד שהיה שם. הרוח שינתה כיוון ברגע אחד, וגרמה לאש לרוץ לכיוון שדה פתוח. במשך כל השעות בהם עמלו כוחות הכיבוי, היתה הרוח באותו כיוון של השדה", מתאר ברנט בהתרגשות ניכרת.

דבר נוסף שגרם לכולם להבין שמשהו בלתי סביר מתרחש נגד עיניהם, היה הערכות הכיבוי והמציאות. "לפי כל ההערכות של אנשי הכיבוי, האש היתה אמורה לבעור עד השבת ואפילו יותר מכך. מדובר בסדר גודל של אש, שלא משתלטים עליה בקלות. אבל ביום שישי היא פשוט דעכה טוטאלית", הוא מספר.

"כל שבוע סוגרים 600 מנועים – הפסד של 15 מיליון בשנה"

את הנס הגלוי שהתרחש לנגד עיניהם, משייכים בעלי "שניב" לעובדה שהם מקפידים על שמירת שבת כהלכתה ועל גניזה בכל מחיר. "לשם ההבנה", מסביר ברנט, "מפעלי נייר בסדר גודל כמו שלנו, בנויים לעבודה בלתי פוסקת. בכל העולם המפעלים עובדים 24/7. בישראל, המותג ששולט באחוזים יפים בשוק הנייר, סוגר את המכונות שלו פעם בשנה – ביום כיפור. אצלנו מקפידים על שמירת שבת, ובכל יום שישי מכבים את המכונות. מדובר במאות מטרים של צינורות, שבהם נדרש גם ניקיון יסודי, שכן הם חייבים להיות סטריליים. הם אינם בנויים לעצירה". המכונות אכן כבדות במיוחד, ויש שם בסך הכל 600 מנועים לכבות ולהדליק בכל פעם מחדש. "המכונות דורשות הרבה מאוד אנרגיה. חשבון החשמל עבורן מגיע למיליון שקלים בחודש", מסביר ברנט. את הסחורה החדשה הם מוציאים רק בימי ראשון, משום שלוקח זמן לייצב מחדש 600 מנועים.

לא יכולתם למצוא היתרים להשאיר מכונות דולקות בשבת?

"ייתכן שהיינו יכולים", משיב ברנט. "אולם אבי אינו אדם של חיפוש היתרים. הוא מלווה בברכת גדולי ישראל, והגר"ח קנייבסקי תמיד מעודד אותו בדרכו, וב"ה אנחנו רואים סייעתא דשמיא לאורך כל הדרך.

מביני דבר אמרו לנו שלא נוכל לשרוד את השוק בצורה שבה אנחנו עובדים, ואכן, כיבוי והדלקה שבועיים כמו אלו שאצלנו, עולים לנו בממוצע, לפי חישוב כלכלנים, כ-15 מיליון שקלים בשנה. אבל אנחנו בטוחים בדרכנו והיא לא תשתנה. ב"ה אנחנו רואים רווחים ולא חלילה הפסדים".

שניב תעשיות נייר בע"מ מוכרת ברשתות השיווק הדתיות והחרדיות, ועוסקת בשלושה מגזרי פעילות ראשיים: ייצור הנייר עצמו בגלילים גדולים ומכירתם למפעלים שמייצרים מהם מוצרים מוגמרים, ייצור מוצרים מוגמרים כנייר טואלט, מגבות נייר, מפיות וממחטות במותגים הידועים טאצ ולאבלי, וכן ייצור המוצרים למגוון מותגים פרטיים. בנוסף, משווקת שניב מגוון מוצרים לניקוי הבית ולאירוח במותג טאצ'.

בעלי המפעל מבקשים לציין כי המקום המכוסה באופן מלא על ידי חברת הביטוח, ואין נזק למפעל עצמו ולמכונות הרבות הנמצאות במקום. ייצור הסחורה נמשך כרגיל ואספקת הסחורה לרשתות ולחנויות ממשיכות להגיע כדרכן.

"מאיזו דרך שלא תסתכל על זה – אנחנו רואים את ההשגחה ואת השמירה האמיתית, על מקום שמקפיד לשמור בעצמו על מאמר ה'. שמירת שבת היא לא הפסד – היא הרווח הכי גדול", מסכם ברנט בחיוך אמיתי.