ההיסטוריה חוזרת

"הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו כִּי יָרֵא אָנכִי אתוֹ פֶּן יָבוֹא וְהִכַּנִי אֵם עַל בָּנִים"

בהיסטוריה היהודית רבת השנים התקיימה נבואה מרה זו לא אחת. מציאות בה ה"אחי" הוא עשיו.

בתקופת החשמונאים, כאשר השלטון היווני רצה לכפות על עמנו את אמונתו ודתו, כפי שעשה בכל הארצות אותן כבש, תחילה היה ניצחון צבאי שהביא לכניעה "רוחנית", הכוללת עזיבת האמונה והדת הקיימת אצל יושבי הארץ, והפיכתם לחלק מהאימפריה היוונית האלילית. וכה אמר מתתיהו החשמונאי: "אם אמנם יסורו כל עבדי המלך גוי גוי מאלוהיו, וישמעון לקולו להמיר את חוקות אבותיהם - לא כן אנכי ומשפחתי, כי לא נסור ימין ושמאל מאחרי חוקות אבותינו. חלילה לנו לשוב ממצוות ה´ אלוקינו ולהפר בריתו. לכן את דתי המלך לא נעשה, ואת חוקותינו לא נמיר בחוקות המלך" (חשמונאים א´, פ"ב). הצהרה ברורה ואמיצה זו עמדה בסתירה מוחלטת להתנהגותם ודרכם של רבים בדורו, אשר בהתלהבות הצטרפו ליוונים הנאורים והמצליחים, והיו למשתפי פעולה כנגד אחיהם שומרי האמונים לה´.

גם בעת החדשה, כאשר הקומוניזם כבש את העולם בסערה ובלהט, הוא עשה זאת מתוך ניסיון להרוס את העבר, תוך פיזור הבטחות על עתיד אנושי חדש. "עולם ישן עד היסוד נחריבה", שרו בדבקות והתלהבות. ואכן לדאבון לב הצליחו בכך, בעזרתם של אנשי הייבסקציה (הייברי-סקציה) - המחלקה היהודית, אשר אנשיה הרעו יותר מכולם לאחיהם שומרי המצוות - הסגירו, הלשינו ובגדו בבני משפחה קרובים. רבים מהם תפסו עמדות בכירות בשלטון החדש, עד אשר סר חינם והוצאו להורג או הוגלו לסיביר, לאחר שסיימו את מלאכת ההרס.

גם בתקופה זו יש אחים העושים מעשי עשיו בעוד הם אחים – כופים את "דתם" ודעתם בכוח על אחיהם שומרי ברית סיני. כאשר בתקופת השואה הובאו ארצה ילדים פליטי חרב שנקראו "ילדי טהרן", שרובם המוחלט בנים ובנות למשפחות דתיות, נמסרו רובם לחינוך ושיקום לקיבוצים שדרכם הייתה הפוכה מדרך הוריהם. ואח"כ, עם קום המדינה, כשהובאו ועלו ארצה יהודי צפון אפריקה, היו האחים תלמידי עשיו אויביהם הרוחניים.

וכשם שהצילנו מידו, יצילנו מכל הקמים עלינו.

למדור פרשת השבוע באתר הידברות

פרשת וישלח – כל הסרטים ב-VOD הידברות