כך תפברקו מחקר מדעי (או שלא)

אם גם אתם נמנים על המתוסכלים ממחקרים סותרים המתפרסמים חדשים לבקרים, ומהעובדה שכמעט לכל קביעה, הזויה ככל שתישמע, אפשר למצוא מחקר שמגבה אותה, אולי תרצו להכיר את אחת הסיבות לתופעה הזו: כתבי עת מדעיים מכובדים-כביכול, שמוכנים לפרסם כל מחקר מצוץ מהאצבע תמורת תשלום.

אם אתה רופא גריאטרי, סביר שאתה יודע היטב אלה כתבי עת בתחום שלך הם לגיטימיים ואלה לא. אבל אם אתם אזרחים מהשורה, מחקר שמבטיח כי תכנת מחשב מסויימת מביאה למזור מאלצהיימר יכול לשכנע אתכם לקנות את המוצר: אתם אפילו לא תחשדו כי המחקר מפוברק מראשית עד אחרית וכתב העת בו פורסם אינו 'מדעי' יותר מהעלון השכונתי שלכם.

לפני מספר שבועות, חוקר רפואה בשם מרק שריים מאוניברסיטת הרווארד החליט לחשוף את קלונם של כתבי העת המדעיים-כביכול. לשריים נמאס מדואר הזבל המציף את התיבה שלו מטעמם של אותם כתבי עת, המבטיחים לפרסם את מאמריו תמורת תשלום צנוע של כ-500$ למאמר. הוא הכין מאמר מגוחך לחלוטין, רצוף משפטים חסרי קשר ופשר, תחת הכותרת: "משוגע על דגני בוקר בטעם קקאו? תפקידה הכירורגי והנאופלסטי של תמצית הקקאו בדגני בוקר", ושלח אותו לעורכי כל 'כתבי העת המדעיים' שנהגו להטריד אותו. התוצאה? לא פחות מ-17 כתבי עת כאלה הסכימו לפרסם את המאמר.

שריים הפיץ את הסיפור שלו בתקשורת האמריקאית בתקווה לעורר ספקנות בריאה בציבור. בפעם הבאה כשאתם קוראים על דיאטת פלא חדשה (הוכחה במחקר!) או תיאוריה חסרת-היגיון (פורסמה בכתב עת מדעי!) , הוא אומר, כדאי שתעצרו רגע לפני שאתם משתכנעים. אם המקור המדעי אינו מפורסם וידוע לכל, אולי הוא לא מדעי בכלל. ואם באמת קריטי לכם לברר את האמת? קיימים מאגרי מידע מוסמכים כמו PubMed המכילים את מרבית כתבי העת המדעיים הלגיטימיים. אם כתב העת המצוטט לא מופיע שם יש עדיין סיכוי קלוש שהוא לגיטימי – אבל רק מומחה מוביל בתחום יוכל לספר לכם את זה. בינתיים, כדאי שלא תרוצו לקנות את תכנת המחשב שאמורה להחזיר לסבתא את הזיכרון.