הצטננות ושפעת - כיצד מתמודדים?

הצטננות ושפעת הן שני סוגים שונים של מחלות דרכי הנשימה, השכיחות והנפוצות בעונות המעבר, ובעיקר בחורף. 

מה הם גורמי המחלה?

הצטננות ושפעת נגרמות על-ידי נגיפים (וירוסים) שונים הפוגעים בדרכי הנשימה. ישנם סוגים שונים של הצטננות וזיהומים בדרכי הנשימה, הנגרמים על-ידי סוגים רבים של נגיפים. הנגיפים הם יצורים זעירים ביותר, המתרבים רק בתוך תאים חיים. בניגוד לחיידקים, המושמדים על ידי תרופות אנטיביוטיות, אין הנגיפים מושפעים כלל מתרופות אלו.

מה הם סימני המחלה ומהלכה?

הסימנים השכיחים של הצטננות הם: נזלת, שיעול, עיטוש, כאב ראש, כאב גרון, עייפות וחולשה. לעיתים מלווה ההצטננות בעליית חום. תיתכן גם הרגשת קהות בחושי הטעם, הריח והשמיעה. אם מתווספים גם חום מלווה בצמרמורות, הזעה, חולשה וכאבים בגפיים ו/או כאב גב, יתכן ומדובר בשפעת בעונת החורף.

הצטננות ושפעת נמשכות מספר ימים ובדרך כלל חולפות מאליהן.

מה הם הסיבוכים האפשריים?

בעקבות השפעת עלולות להיגרם דלקות משניות בדרכי הנשימה, כמו דלקת מערות האף (סינוסיטיס), דלקת ריאות, דלקת אוזניים אצל ילדים, והתעוררות של התקפי אסטמה אצל אנשים עם נטייה לאסטמה.

כיצד נדבקים במחלה?

הנגיפים נמצאים בדרכי הנשימה של החולה. עם כל עיטוש ושיעול, ואפילו בעת צחוק או דיבור, נפלטים דרך האף והפה אל האוויר נגיפים רבים מאוד. הם עוברים מאדם לאדם, לא רק ישירות דרך האוויר אותו אנו נושמים, אלא גם באמצעות מגע ישיר של הידיים, או מגע עם חפצים, כגון כלי אוכל. ישנם אנשים שעלולים להידבק ולסבול ביתר קלות מהסיבוכים של השפעת והם: תינוקות, ילדים,קשישים וחולים במחלות כרוניות.

כיצד למנוע הדבקה

צורת ההידבקות במחלה אמנם מקשה על מניעתה, אך מומלץ לנקוט מספר צעדים, על מנת להקטין ככל האפשר את הסיכון להדביק בה אחרים:

•  בעת שיעול או עיטוש יש לכסות את האף והפה בממחטה, רצוי חד-פעמית.

•  לפני טיפול באנשים, במזון ובחפצים לשימוש הכלל, חשוב שהחולה ירחץ את ידיו.

 • מומלץ שהחולים ישתמשו במגבות נפרדות, וכלי המזון שלהם יירחצו היטב במים חמים ובסבון.

 • לבריאים – יש להימנע, ככל האפשר, ממגע קרוב עם אדם מצונן או חולה שפעת.

 • על האנשים שנמצאים בסיכון גבוה יותר לחלות, יש לנקוט באמצעי מניעה ביתר הקפדה.

 • חיסון נגד שפעת.

למי מומלצים חיסונים?

ניתן לחסן נגד מחלת השפעת, אך לא נגד ההצטננויות הקלות יותר. החיסון יעיל בדרך כלל לעונה אחת, והוא מומלץ במיוחד לתינוקות מגיל 6-23 חודשים, לנשים הרות ולאחר לידה, לאנשים הנמצאים בסיכון גבוה לפתח סיבוכים בעקבות המחלה, כגון: חולים הסובלים ממחלות ריאה כרוניות, ממחלות לב, מסכרת, ממחלות כליה, ממחלות נוירולוגיות (בעיקר כאלה הקשורות בחולשת שרירים), ממחלות ריאומטיות, ולכל אדם מעל גיל 65.

החיסון הקיים היום הוא בטוח, ורצוי לקבלו לפני פרוץ מגיפות השפעת בסתיו. לאחר מתן החיסון מומלץ להמתין 30 דקות במרפאה. התגובות לאחר חיסון שפעת הן נדירות ואם הן מופיעות הן מתבטאות באופן מקומי באודם, בנפיחות או ברגישות באזור ההזרקה.

יכולה להופיע תגובה כללית, כמו חום, וכאבי שרירים כ- 6-12 שעות לאחר ההזרקה, והיא יכולה להמשך יום-יומיים. במקרה זה ניתן ליטול תרופה להורדת חום ולשיכוך כאבים.

מהו הטיפול במחלה?

הטיפול בהצטננות הוא בעיקרו בסימני המחלה ולא בגורמיה (טיפול סימפטומטי). הטיפולים כוללים בדרך כלל הורדת חום, שיכוך כאבים, טיפות אף, ולעתים תכשירים המקטינים את הגודש במערכת הנשימה. בשנים האחרונות החלו להופיע תרופות ראשונות נגד שפעת הפועלות להקטנת התרבותם של נגיפי השפעת בגוף. התרופות ניתנות באמצעות משאף או בכדורים. תרופות אלה מקצרות את משך המחלה ומפחיתות סיבוכים, רק אם ניתנו תוך 24 שעות מהתפרצות המחלה.

לגבי השימוש בתרופות אנטיביוטיות – רק הרופא רשאי להחליט אם יש צורך בהן. הוא יעשה זאת רק אם בנוסף להצטננות ולשפעת ישנם סיבוכים, אשר לגביהם תרופות אלה מועילות.

ניתן לקחת תרופות להקלת הנזלת והשיעול, לאחר היוועצות בצוות המטפל. אם החום עולה, ניתן להורידו באמצעות תרופות להורדת חום או באמצעות אמבטיה פושרת הנעשית בסביבה חמה, לאחר נטילת תרופות להורדת חום.

מהי ההתנהגות המומלצת בעת המחלה?

ההצטננות והשפעת נמשכות בדרך כלל מספר ימים. מומלץ לנוח עד שמרגישים טוב יותר, לשכב במיטה אם מרגישים צורך בכך, אך אין זה הכרחי. אם המחלה מלווה בחום – כדאי להישאר בבית עד חלוף החום.

שתייה ותזונה

חשוב להקפיד על שתייה. רצוי שהחולה ישתה לעתים קרובות, ואין זה משנה אם השתייה חמה או קרה. בשעת מחלה קורה שמאבדים את התיאבון. אין צורך להכריח את החולה לאכול. התיאבון יחזור אליו עם החלמתו, ובינתיים ניתן להסתפק בארוחות קלות.

פירות הדר ידועים בתרומתם לבריאות, אך מה עושה אותם לכאלה? כיצד מומלץ לצרוך אותם? אילו ויטמינים הם כוללים ואיך הם עוזרים לבריאותנו, בעיקר בעונת החורף?

מזה שנים רבות ידוע כי פירות ההדר תורמים רבות לבריאות, ומחקרים רבים שנעשו במאה השנים האחרונות, מאששים מידע זה.

פירות ההדר עשירים בויטמינים, בעיקר ויטמינים A ,C ,E ובסיבים התורמים לתזונה בריאה ומאוזנת. מחקרים אחרונים אף מצביעים על כך שאכילת פירות הדר באופן סדיר, מקטינה את הסיכון לחלות במחלות קשות ביניהן סרטן, מחלות לב, אירועים מוחיים ועוד.

לכל המרכיבים תרומה חשובה לחילוף החומרים בגופנו, וקיימות הוכחות מדעיות לכך שצריכה גבוהה של פירות הדר מבטלת את הנזק הנוצר מאכילת שומנים מן החי.

 
המרכיבים החשובים בפירות ההדר:

בראש הרשימה עומד ויטמיןC . ויטמין C מסייע בחיזוק וחיסון הגוף מפני חיידקים ומזהמים, ביצירת קולגן, בשמירה על בריאות החניכיים והשיניים, בריפוי פצעים, חיזוק המערכת החיסונית, ועל ידי כך מניעת מחלות שונות. בעונת החורף במיוחד, עוזר הויטמין במניעת מחלת השפעת, המתפתחת בעיקר כאשר הגוף חלש.

אכילת פירות הדר, העשירים בויטמיןC , תורמת לחיזוק דפנות נימי הדם, מסייעת בספיגת ברזל, וגורמת להרחבת עורקי הלב.

ויטמין :A חשוב לראייה, במיוחד לראייה לילית.

ויטמין  :Eנוגד חימצון.

סידן: חיוני לבניית העצמות.

חומצה פולית: חומצה המסייעת לגוף לספוג ברזל מהמזונות הנכנסים לגוף, וחשובה ביותר לתפקוד הלב.

פלבנואידים: מעכבי חימצון חזקים, אשר נמצאים במיוחד בקליפת ההדרים.

סיבים תזונתיים: במיוחד הפקטין הנמצא בקליפה, מווסתים קליטת כולסטרול, מיצי מרה וסוכרים ממערכת העיכול לדם.

קרוטנואידים: הינם האחראים לצבע הכתום, ומשמשים כנוגדי חימצון.

סוכרים: בעיקר פרוקטוז וגלוקוז.אכילת פרי הדר בשלמותו, משביעה יותר ומשמשת כ"אוכל", אך כאשר מחליטים להסתפק בשתיית מיץ מאותו פרי, יש להביא בחשבון שעליו להיות טרי בעת שתייתו, כך שכל הויטמינים עדיין נמצאים בו.

רחצה
הרחצה חשובה ומומלץ לא לוותר עליה בעת מחלה. איןחשש שהמחלה תוחמר בגינה, כל עוד היא נעשית בסביבה חמה.

איוורור ושמירה על לחות

חשוב לדאוג לאיוורור החדרים. בעת איוורור חדרו של החולה הוא יכול לעבור לחדר אחר. בחורף רצוי לחמם את הבית ולשמור על לחות מתאימה. ניתן לעשות זאת על ידי הנחת כלי מים בחדר (לדאוג שלא יהיה בהישג ידם של ילדים), או הנחת כביסה לחה בחדר.

מתי לפנות לרופא

כאמור, בדרך כלל חולפות ההצטננות והשפעת מאליהן. מומלץ לפנות לרופא אם הן נמשכות יותר מיומיים-שלושה, מלוות בחום מעל 38 מעלות, או חום נמוך יותר הנמשך יותר משלושה ימים, ו/או מלוות בתופעות נוספות, כמו כאב חריף בגרון או באוזניים, או קוצר נשימה. כמו כן, מומלץ לפנות לרופא אם תוך כדי ההצטננות או השפעת חלה החמרה במחלה כרונית ממנה סובל החולה.