ממתק לשבת - פרשת תצוה

1. תמונת השבוע – בית בד משוחזר

בתחילת פרשת תצווה, אנו קוראים על המצווה להכנת שמן זית למנורת בית המקדש. שמן זית נחשב השמן המשובח שבמיני השמנים והוא היה תמיד סמל לחשיבות ועושר.

שמן הזית שימש לתאורה חשובה, לסמל של קדושה ואף כחומר גלם להכנת מוצרי סיכה לגוף. הזית הוא אחד משבעת המינים המאפיינים את ארץ ישראל ובתנ"ך הוא מוזכר כמלך העצים.

את הפקת השמן היו מבצעים בבית בד בטכניקת שנקראת "עצירה". הזיתים הוכנסו ל'מפרכת' ואבן גדולה הכבידה עליהם, לאחר מכן הועמסו עליהם קורות בית הבד ולאחר מכן הופרד השמן מן המוהל שהוא בעיקרו מים.

בתמונה שלפנינו רואים בית בד להפקת שמן, שהיה בתל מורשה בארץ ישראל, והוא שוחזר בשנים האחרונות במתכונת שהיתה לפני אלפי שנים. 

בית בד משוחזר

2. תמונה היסטורית – משכן שילה

לאחר שנכנסו בני ישראל לארץ ישראל, ולאחר שעברו ארבע עשרה שנות כיבוש הארץ וחילוקה, הוקם המשכן בשילה שבנחלת אפרים.

המשכן שבשילה היה שונה מהמשכן שבמדבר שהיה עשוי מקרשים עומדים, ואילו בשילה הוקם בית אבנים שהיה מכוסה ביריעות המשכן. פנימה הוכנסו כלי המקדש שנדדו עם בני ישראל במדבר, ובשעת הקמת המשכן הושלמה חלוקת הארץ על ידי הטלת גורל.

קדושת שילה היתה זהה לקדושת ירושלים ונאסר על בני ישראל להקריב קרבנות בבמות. משכן שילה חרב לאחר פטירת עלי הכהן, כאשר ארון הברית נשדד בידי הפלשתים וישראל כשלו במלחמה מולם. החוקרים חלוקים בדעותיהם על זיהוי שילה ורובם מזהים את המקום ב'תל שילה', שנראה היום כפי התמונה. 

משכן שילה

3. פתגם השבוע

"בזמן בית המקדש, הרגישו את הקדושה בפועל. ואילו עתה, מרגישים רק בכוח". (רבי אריה לייב מגור)

4. סיפור קצר

פעם הגיע משכיל אחד לפני רבי יצחק אלחנן מקובנה ואמר לו: "רבי, דיברתי פעמים רבות עם חבריי המשכילים על הרב, וחשבנו תמיד שכבודו הוא מהדור החדש, משכיל וחכם, ואילו עתה רואה אני שכבודו מתנהג כמו יהודים מהדור הישן".

חייך הרב ואמר: "אני באמת מן הדור החדש, אתם המשכילים מן הדור הישן אתם, שכן כך אנו אומרים בהגדה 'מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו'".

5. בדיחה יהודית

פעם נסע רבי דוב בעריש מייזליש, רבה של ורשה, ברכבת. ישב עמו בקרון שר אחד שונא ישראל וכלבו בצדו. ראה השר את הרב וקרא לכלבו בשם יהודי: "יענק'ל"! חייך הרב ואמר: "חבל שקורא אתה לו בשם יהודי". "ומה בכך"? שאל השר, והרב השיב: "אילו היית קורא לו בשם נוכרי, יכול היה הכלב לעלות לגדולה ולהפוך לשר"...

6. מושג ביהדות - אורים ותומים

בזמן שביהמ"ק היה קיים, היה הכהן הגדול נושא על לבו את חושן המשפט שנשא בתוכו את האורים והתומים, שהם גווילים קטנים בהם נכתב השם המפורש. כאשר המלך שאל באורים ותומים, היו האבנים שעל החושן מאירות והכהן היה מצרף את האותות זו לזו ומחברן לתשובה משמים.

בתנ"ך מוזכרים מאורעות רבים בהם נשאלו באורים ותומים וקיבלו את תשובת הקב"ה לחיוב או לשלילה. כך עשה דוד לפני מלחמותיו, וכן שאול שפעמיים לא נענה ועוד.

תפילתנו שביהמ"ק השלישי ייבנה במהרה בימינו ועבודת המקדש תשוב למקומה, "עד עמוד הכהן לאורים ותומים".

7. שו"ת בהלכה - סעודת מלוה מלכה

שאלה: מה החיוב של אכילת סעודה רביעית במוצאי שבת?

תשובה: מובא בגמרא, לעולם יסדר אדם שולחנו במוצאי שבת, אע"פ שאינו צריך אלא לכזית. בסעודה זו מלווים את השבת בצאתה בשירה ובסעודה, כדרך שמלווים מלך ומלכה ביציאתם מן העיר, ולכן נקראת סעודה זו "מלווה מלכה" ו'סעודה רביעית'.

סעודה זו נקראת גם "סעודת דוד המלך", מפני שלדוד המלך התגלה מן השמים שימות בשבת קודש, ולכן בכל מוצאי שבת היה עורך סעודה כדי להודות לה' שעודנו בחיים. בספרי הקדמונים מובא, שכל מי שמקפיד לאכול סעודה זו מדי מוצאי שבת, אזי "עצם הנסכוי" שהוא "עצם הלוז" לא תירקב לאחר מותו וממנה יקום הגוף בתחיית המתים, מפני שעצם זו ניזונה רק מסעודת מלוה מלכה והיא לא ניזונה מעץ הדעת על ידי אדם הראשון.

המהדרין מכינים תבשיל מיוחד לסעודה זו, ויש מקילים באכילת מזונות בלבד, אך עדיף לאכול פת וסעודה. נוהגים גם לשיר זמירות של אליהו הנביא ועוד שיבוא ויבשרנו על ביאת המשיח במהרה.

בעריכת מתתיהו דייטש-אשכנזי, עורך העלון והספר רב-המכר "שַׁבָּת טִישׁ".

פורסם בעיתון "גוט שבת" היוצא לאור ע"י ביהכנ"ס המרכזי "מארינה רושצ'ה" במוסקבה - רוסיה.