סוד "מטיל הזהב"

בגן השעשועים השכונתי ישבו שלושת חברותינו, תמר, רינה ורחל. הילדים משתובבים ונהנים, והן על הספסל ישובות, וכמובן שעל תוכן הסדנה מדברות. "מה דעתכן על הסיפור של מטיל הזהב משבוע שעבר?" שאלה תמר. "בשבוע שחלף חשבתי רבות על הסיפור, וכמו שר' נחמן אמר, שהוא מספר סיפורים בשביל להעיר אנשים ככה אני מרגישה - התעוררתי השבוע לשאול את עצמי עד כמה ניתן לבחור להעיר או להחשיך. יש רגעים ביום שאני מרגישה שניטלת ממני כוח הבחירה, ובאמת המחשבות השליליות משתלטות ומתלווים אליהן הדאגה, הלחץ והמתח, ואז מגיעה העצבות המוכרת לכולנו.

"ברגעים הללו אני פשוט מרגישה נשלטת. להאיר ממקום שכזה, נראה לי בלתי אפשרי. לטפס את האוורסט קל יותר". הילדים השתובבו ושיחקו להנאתם. התגלשו, התנדנדו ובנו ארמונות בחול. רינה, תוך כדי הקשבה, לתמר השגיחה על הילדים ומתוך כך אמרה: "אולי בהם, במלאכים המקסימים האלה, נמצאת התשובה. פשוט להיות כאן ועכשיו, בלי להפליג אל העתיד שמוליד דאגה ופחד, ובלי להביט מידי לאחור מה שמעורר רגשות אשם ותסכול. לנסות כל רגע להיות כאן ועכשיו, ולשאול את עצמי רק מה עלי לעשות עכשיו. זה נראה לי בהחלט ניתן לבחירה, כי בעצם זה הזמן היחידי שיש לי, כמו שאומרים: 'העבר אין, העתיד עדיין, וההווה כהרף עין - דאגה מניין?' ברגע זה להאיר זה אפשרי"

רחל שלנו הודתה להם, ואמרה: "התפילה שלי היא ללמוד לחיות את ההווה, כמו שלמדנו. זו ממש מתנה לפחות באנגלית זה מתאים - present. שמתי לב שכאשר אני מצליחה להיות בכל רגע בהווה, אני פחות עייפה, אפילו אחרי יום עמוס מאוד. אין לי ספק שההתשה היא תולדה של התעסקות יתר בעתיד כמו דאגה ופחד מה יהיה איך לפעמים אני צוחקת על עצמי שאני 'נטרפת' מדאגה בנושא מסוים, ומתכננת כל כך הרבה תכניות, ולבסוף ההצלה מגיעה ממקום בלתי צפוי".

"זה סוד 'מטיל הזהב' שלנו. זה החיבור לבורא. האמונה התמימה והפשוטה שבסופו של דבר הכל בסדר והקב"ה משגיח על כל צעד שלי, נותנת בי כוח", סיכמה רחל.