חרדי וקצינה נתפסו עם סכין - מי מהם נעצר?

 

מקרה זהה, פסיקות שונות, וחוסר הוגנות מוחלטת, זו התמונה שעולה מהמקרה הבא. שני בני אדם נעצרו באזור תחנת הרכבת ארלוזורוב בתל אביב. האחד, תלמיד ישיבה מהרובע המוסלמי, והשניה, קצינה בחיל הים. ברשות כל אחד מהם, באופן נפרד, נמצאה סכין.

השוטרים שהגיעו למקום ותחקרו את השניים, שמעו מתלמיד הישיבה כי הוא מחזיק בסכין לצורך הגנה עצמית. ההסבר לא הניח את דעתם של השוטרים, שדאגו לעצור אותו מיד ולהגיש נגדו בהמשך כתב אישום. 

הקצינה סיפרה לשוטרים כי את הסכין קיבלה מחיילים אמריקאים, והיא משמשת אותה על ספינות חיל הים. בו במקום שוחררה הקצינה ללא שאלות נוספות, כמובן ללא איום במעצר, ובוודאי שהסיפור שלה לא הסתיים בכתב אישום.

המקרה של הבחור הגיע לבית משפט השלום בתל אביב. השופט שאול אבינור, ציין כי האבחנה שנעשתה על ידי השוטר בין הקצינה לבין הנאשם  - לא נעשתה בהתאם למהות המעשה - אלא העושה. במקרה זה, בחור ישיבה מול קצינה בחיל הים. אבחנה זו פסולה, גם כאשר מדובר בעניין קצינה הראויה לאהדה העולה כדי אכיפה בררנית. נוספים לכך הקשיים הנובעים משיקול הדעת הנרחב שניתן בפועל למאבטחים כאשר לדברי המאבטח עצמו השוטרים מוזמנים  אך "בהתאם לנסיבות" . המסקנה המתבקשת היא כי דינו של הנאשם הוא לזיכוי גם מהטעם של אכיפה בררנית.

לאור הצורך בגיבוש מדיניות תביעה ברורה וקוהרנטית בתיקים כגון אלה, הורה בית המשפט לב"כ המאשימה להעביר עותק מהכרעת דין זו לעיון ראש חטיבת התביעות במשטרת ישראל.