ממתק לשבת - פרשת כי תשא

1. תמונת השבוע – קופת מחצית השקל

בראשית פרשתנו אנו קוראים על הציווי להביא מחצית השקל למשכן, כדי לרכוש בהם קרבנות ואדני הקרשים. במשך שנות קיום המשכן והמקדש, היו היהודים שוקלים מדי שנה מחצית השקל, כדי לרכוש בהם את קרבנות הציבור בכל ימות השנה. כיום, כשלדאבוננו בית המקדש אינו קיים, מקיימים את המצווה "זכר למחצית השקל" בתפילת מנחה שבתענית אסתר והכסף ניתן לצדקה לעניים. בבתי כנסיות רבים, מונחות קופות צדקה שונות של ארגוני חסד שונים, אשר אוספים כספים לסיוע לעניים ומעוטי יכולת. יש מנהגים שונים בנתינת מחצית השקל בימינו, יש הנותנים חצי המטבע הבסיסי במדינה, יש הנותנים שלושה מטבעות כאלו מפני ששלוש פעמים מוזכרת המלה "תרומה" בראש הפרשה, ויש הנותנים את שווי מחצית השקל שהיה לאבותינו בזמן ביהמ"ק, שהוא משקל 192 שעורים כסף צרוף.

קופת מחצית השקל

2. תמונה היסטורית – מפקד עות'מאני בארץ ישראל

בזמנים שונים, השתמשו במחצית השקל שהביאו בני ישראל כדי לעמוד על מספר נפשות העם. חל איסור לספור את בני ישראל במניין, כדי שלא תשלוט בהם עין הרע, אולם לעתים נאלצו היהודים לשתף פעולה עם השלטונות שביקשו לקבל את מניין התושבים. בארץ ישראל נערכו מפקדי אוכלוסין שונים, בעיקר בתקופה העות'מאנית (התורכית), וכיום מהווים המסמכים תעודה היסטורית רבת ערך לקבלת פרטים על תולדות היישוב בארץ באותם ימים.

מפקד עות'מאני בארץ ישראל

3. פתגם השבוע

"אֱכֹל עִם קִנְּךָ יָרָק, וְאֵזוֹר שַׂק הֱיֵה חוֹגֵר וְתָעֵב פַּת נְקִיָּה עִם חֲגוֹר מֶשִׁי, וְאַתָּה גֵּר" (רבי שמואל הנגיד)

4. סיפור קצר

הצדיק רבי צבי הירש מליסקא, נהג שלא להנות מדמי הפדיונות שנתנו לו אנשים בלתי מוכרים, ואמר כי הוא חושש שאולי הרוויחו את הכסף מעסקים שעשו בשבת קודש. אולם אם בא אליו חסיד עני ואמר שיש לו מקרה של פיקוח נפש, היה הרבי נותן לו את הכסף הזה, מפני ש"פיקוח נפש דוחה את  השבת".

5. בדיחה יהודית

בעיר סלונים היה עשיר קמצן אחד, שהיה האחרון לכול דבר צדקה, ומאידך היה תמיד הראשון להידחק ולירד לפני התיבה, למרות שלא ידע פרק בהלכות חזנות. רבה של סלונים, רבי איזיל חריף, עמד על קנקנו וכינה אותו: "קודש קדשים". לפליאת הקהל הסביר הרב: "הגמרא בחולין אומרת 'ישראל קדושים הם, יש מי שיש לו ואינו רוצה ויש שרוצה ואין לו'. עשיר זה קדוש הוא בכפל כפליים, שהרי יש לו כסף ואינו רוצה לתת, אולם להתפלל לפני התיבה אינו יכול אך רוצה ומשתוקק הוא"...

6. מושג ביהדות - לוחות הברית

לוחות העדות הם לוחות אבן שעליהם נכתבו עשרת הדיברות באצבע אלוקים וניתנו לעם ישראל במעמד הר סיני. לאחר שמשה רבנו ירד מהר סיני עם הלוחות הראשונים, ראה את העגל שעשו העם ושיבר את הלוחות. לאחר מכן אמר לו הקב"ה להכין לוחות חדשים ואותם הניח משה בארון הברית שהיה בקודש הקודשים במשכן ואח"כ הוכנס לבית המקדש. בחורבן בית ראשון נעלם הארון ונחלקו חז"ל אם הארון נגנז תחת בית המקדש או שגלה לבבל. צורת הלוחות היתה רבועה ובעקבות מדפיסים נוצרים החלו להציג לוחות עגולים ללא מקור.

7. שו"ת בהלכה - קריאת שמע שעל המיטה

שאלה: מהו סדר קריאת שמע שעל המיטה?

תשובה: לפני שעולה אדם על יצועו, נוהגים לקרוא קריאת שמע יחד עם ברכות ובקשות. בגמרא מובא: "אע"פ שקרא אדם קריאת שמע בביהכ"נ, מצווה לקרותו על מיטתו". צריך להסמיך קריאת שמע לשינה, ואחר שמברכים ברכת "המפיל" אסור לדבר ולהפסיק בשום דבר עד שיישן.

יש לו לאדם לפשפש במעשיו טרם שעולה על יצועו וכן למחול לכל מי שהקניט אותו או שחטא כנגדו. אם לא קרא את שלוש הפרשיות של קריאת שמע לפני שהגיע הלילה, צריך לקרות שוב את כל הפרשיות, אולם אם התפלל מעריב וקרא קריאת שמע אחר שכבר היה לילה, יכול לקרוא רק את הפרשה הראשונה, ויש נוהגים לקרוא תמיד שלוש פרשיות.

ע"פ נוסח האריז"ל, מוסיפים גם נוסח של וידוי, כדי להתוודות על מעשי היום וכמו הווידוי שטרם צאת הנשמה מן הגוף. חסידים ואנשי מעשה מדקדקים לישון עם ציצית וכן מקפידים שלא תיפול הכיפה מעל ראשם. נוהגים גם להכין מים לנטילת ידיים של שחרית, כי הטומאה באה על ראשי האצבעות ויש עניין שלא להציג את הרגליים על הקרקע קודם נטילת ידיים.

בעריכת מתתיהו דייטש-אשכנזי, עורך העלון והספר רב-המכר "שַׁבָּת טִישׁ".

פורסם בעיתון "גוט שבת" היוצא לאור ע"י ביהכנ"ס המרכזי "מארינה רושצ'ה" במוסקבה - רוסיה.