הכניס חולצתו לתוך מכונת הכביסה הציבורית, ושכח את העט בכיס...

[1] ואף אם נבוא לדחות את הדימוי לבור המתגלגל, בכל זאת יש לחייב את מניח העט מדינא דגרמי. אך אולי יש לדחות, שהרי לא היתה כוונתו להזיק (ויש פוסקים שסוברים כי פטור מדין גרמי באופן שכזה), וכן אין זה ברור שמעשיו בגדר 'ברי היזקא'. וצ"ע.

ובשולי הדברים, אגב עסקינו בענייני 'בור', נוסיף חידה מעניינת: ראובן חפר בור וגרם לנזק, ונפסק בבית-דין שחייב בתשלומי נזקו. אולם, העיר לו הדיין, שאילו היה ממשיך וחופר (בעומק הבור ולא לרחבו), היה פטור! כיצד יתכן פסק תמוה זה?!

תשובה

נאמר בתורה (שמות כ"א, ל"ג-ל"ד): וְכִי יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר אוֹ כִּי יִכְרֶה אִישׁ בֹּר וְלֹא יְכַסֶּנּוּ וְנָפַל שָׁמָּה שּׁוֹר אוֹ חֲמוֹר, בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם... ודרשו רבותינו במסכת בבא קמא (דף כ"ח עמוד ב'): שור - ולא אדם, חמור - ולא כלים, מכאן אמרו: נפל לתוכו שור וכליו ונשתברו, חמור וכליו ונתקרעו - חייב על הבהמה ופטור על הכלים.

והנה, מבואר בירושלמי במסכת בבא קמא (פ"ה ה"ו, הובא בראשונים בב"ק דף ג'), שכל הפטור מתשלומי נזק עבור כלים שניזוקו מחמת הבור, הוא דוקא בבור של 'מיתה', דהיינו בור עמוק עשרה טפחים שראוי להמית, אך בבור של 'נזקין' (ט' טפחים), חייב על כלים. (ויש לציין, כי דעת הבבלי שאף בבור ט' יש פטור מנזקי כלים, יעויין בב"ק שם, וכן נפסק בשו"ע חו"מ סי' ת"י סעיף כ"א. וממילא צריך לומר כי החידה אינה הלכה למעשה אלא לחדודי בעלמא).

ומעתה יש לשאול: לכאורה דבר פלא הוא, וכי מאחר שהוסיף המזיק לחפור עוד, והבור נהיה למזיק יותר 'גדול', כעת יהיה פטור על נזקי כלים שגרם בורו?! ומה עוד, שהלא בכל בור י' יש גם ט', ומדוע אפוא לא נחייבו מחמת בור ט', או להיפך, מדוע לא נפטור בבור ט', אם מצאנו שבור ט' ועוד טפח פטור... הלא דבר הוא!

וביאר רבינו ה"משך חכמה" (פר' משפטים שם) את שיטת הירושלמי שבבור שיש בו עשרה טפחים כדי להמית, פטור מנזקי כלים, ובבור ט' חייב, מאחר שבבור ט', שאינו עמוק כל כך, אם כן אין נזהר ממנו בן דעת, ולא אוושי מילתא, העוברים ושבים אינם מתייחסים אליו כאל 'מזיק רציני', אלא 'נאגני דארעא מיקרו' (ביקועי קרקע,  ופרש"י במסכת ערכין כ"ה ע"א: נקעים פחותין מי', נגאני דארעא - ספלים של קרקע שהמים מתכנסין שם, ועל שם הקרקע הם נקראים, ואינן חשובין בפני עצמן), ואם כן הניזק לא אסיק אדעתיה (-לא העלה על דעתו) להשמר ממזיק שכזה, ולפיכך חייבה התורה את בעל הבור הזה בנזקי כלים. לעומת זאת, בבור עשרה, קלא אית ליה, שכן בור מסוכן נמצא במקום, ולכן הוה ליה לניזק למיזהר, ומשלא נשמר מהיזק הבור, פטור בעל הבור.